נדוניה - היסטוריית גרסאות

להתראות ב־06:33, 12 ביוני 2022

2022-06-12T06:33:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:33, 12 ביוני 2022
שורה 4:		שורה 4:
	את המקור לדין הנדוניה לומדים [[חז"ל]] מדברי הפסוקים: {{ציטוטון\|קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ}}{{הערה\|ירמיהו כט, ו.}}, שאף שהבעל הוא זה שמקדש את האשה, המשמעות של "ואת בנותיכם תנו לאנשים" הוא שכאשר אדם מעניק לבתו נדוניה הגונה, יש סיכוי רב יותר שירצו להינשא לה ויזדרזו לזכות בנדוניה שמציע, וככל שהנדוניה תהיה גדולה יותר, יוכל לבחור לה אדם הגון ומתאים יותר שירצה בה{{הערה\|כתובות נב,ב.}}.		את המקור לדין הנדוניה לומדים [[חז"ל]] מדברי הפסוקים: {{ציטוטון\|קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ}}{{הערה\|ירמיהו כט, ו.}}, שאף שהבעל הוא זה שמקדש את האשה, המשמעות של "ואת בנותיכם תנו לאנשים" הוא שכאשר אדם מעניק לבתו נדוניה הגונה, יש סיכוי רב יותר שירצו להינשא לה ויזדרזו לזכות בנדוניה שמציע, וככל שהנדוניה תהיה גדולה יותר, יוכל לבחור לה אדם הגון ומתאים יותר שירצה בה{{הערה\|כתובות נב,ב.}}.

	על פי ההלכה על האב לתת לבתו נדוניה, אך היא אינה שייכת לבעל, ויש לו רק רשות להשתמש בה ונחשבים 'נכסי צאן ברזל', שביכולתו להשתמש בהן לאורך כל ימי הנישואין, אך לאחר הפטירה שלו או במקרה של גירושין - חוזרים הם לרשות האשה{{הערה\|ריטב"א כתובות סו א. במקרה שהאשה נפטרה לפני הבעל, הבעל יורש אותה ולכן לאחר פטירתו הנכסים יעברו לרשות צאצאיו בירושה.}}, אך בשווי מופחת מהשווי המקורי אותו העריכו בשעת הנישואין{{הערה\|בשיעור של 80% מהשווי המקורי.		על פי ההלכה על האב לתת לבתו נדוניה, אך היא אינה שייכת לבעל, ויש לו רק רשות להשתמש בה ונחשבים 'נכסי צאן ברזל', שביכולתו להשתמש בהן לאורך כל ימי הנישואין, אך לאחר הפטירה שלו או במקרה של גירושין - חוזרים הם לרשות האשה{{הערה\|ריטב"א כתובות סו א. במקרה שהאשה נפטרה לפני הבעל, הבעל יורש אותה ולכן לאחר פטירתו הנכסים יעברו לרשות צאצאיו בירושה.}}, אך בשווי מופחת מהשווי המקורי אותו העריכו בשעת הנישואין{{הערה\|בשיעור של 80% מהשווי המקורי.}}.

	הסכום המינימלי שאדם צריך להעניק כנדוניה לבתו הוא חמישים זוז{{הערה\|לפי הגאון רבי חיים נאה השווי הוא כ-2,150 ש"ח, ואילו לפי הדעה המחמירה של [[החזון איש]] הסכום הוא כ-31,500 ש"ח. השווי משתנה לפי ערך אונקיית כסף אליו צריך להוסיף את עלות המע"ם ושאר התשלומים הנלווים.}}		הסכום המינימלי שאדם צריך להעניק כנדוניה לבתו הוא חמישים זוז{{הערה\|לפי הגאון רבי חיים נאה השווי הוא כ-2,150 ש"ח, ואילו לפי הדעה המחמירה של [[החזון איש]] הסכום הוא כ-31,500 ש"ח. השווי משתנה לפי ערך אונקיית כסף אליו צריך להוסיף את עלות המע"ם ושאר התשלומים הנלווים.}}

	~~===תקנת כתובת בנין דכרין===~~
	~~{{ערך מורחב\|כתובת בנין דכרין}}~~
	כתובת בנין דכרין היא תקנת חז"ל, ולפיה, כאשר מתה אשתו של אדם, ירשו בניה מאביהם את דמי ה[[כתובה]] ואת סכום הנדוניה שהכניסה האם בנישואיה לרשות המשפחה. כאשר לאדם יש רק בן אחד, אין משמעות לתקנה זו, שכן בכל מקרה הבנים יורשים את האב, ולתקנה זו יש משמעות רק כאשר אדם נשא שתי נשים, והאחת הכניסה נדוניה בסכום גדול יותר מהשנייה, שבניה של כל אחת מהנשים יורשים את הנדוניה שהכניסה אמם לאביהם, מהאב.

	==בחתונה של הקב"ה עם בני ישראל==		==בחתונה של הקב"ה עם בני ישראל==

להתראות: להתראות העביר את הדף משתמש:להתראות/נדוניה לשם נדוניה בלי להשאיר הפניה

2022-06-12T06:33:00Z

להתראות העביר את הדף משתמש:להתראות/נדוניה לשם נדוניה בלי להשאיר הפניה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־09:33, 12 ביוני 2022
(אין הבדלים)

להתראות ב־06:32, 12 ביוני 2022

2022-06-12T06:32:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:32, 12 ביוני 2022
שורה 1:		שורה 1:
			'''נדוניה''', היא סיוע של משפחת הכלה לבני הזוג שמתחתנים, הניתנת בעיקר באמצעות הענקת [[מתנה\|מתנות]], ריהוט, כלי בית וכדומה, ולעיתים באמצעות סכום כסף. הענקת הנדוניה מחוייבת על פי הלכה, ואף שלבעל יש רשות להשתמש בה לאורך כל תקופת הנישואין, לאחר שהוא נפטר או במקרה של [[גירושין]] - הנדוניה חוזרת לאשה ושייכת לה.

	רבי לוי יצחק מברדיטשוב טען לפני הקב"ה: "אתה עשית איתנו 'שידוך מיוחס' שהרי אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב, ואילו אנחנו עשינו עמך 'שידוך עשיר', כפי שנאמר 'לי הכסף ולי הזהב'{{הערה\|חגי, ב.}}, ועל כן - אתה צריך לתת לנו את כל האפשרויות הכספיות להשיא את צאצאינו בהרחבה".		==בהלכה ובמנהג==
			את המקור לדין הנדוניה לומדים [[חז"ל]] מדברי הפסוקים: {{ציטוטון\|קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ}}{{הערה\|ירמיהו כט, ו.}}, שאף שהבעל הוא זה שמקדש את האשה, המשמעות של "ואת בנותיכם תנו לאנשים" הוא שכאשר אדם מעניק לבתו נדוניה הגונה, יש סיכוי רב יותר שירצו להינשא לה ויזדרזו לזכות בנדוניה שמציע, וככל שהנדוניה תהיה גדולה יותר, יוכל לבחור לה אדם הגון ומתאים יותר שירצה בה{{הערה\|כתובות נב,ב.}}.

			על פי ההלכה על האב לתת לבתו נדוניה, אך היא אינה שייכת לבעל, ויש לו רק רשות להשתמש בה ונחשבים 'נכסי צאן ברזל', שביכולתו להשתמש בהן לאורך כל ימי הנישואין, אך לאחר הפטירה שלו או במקרה של גירושין - חוזרים הם לרשות האשה{{הערה\|ריטב"א כתובות סו א. במקרה שהאשה נפטרה לפני הבעל, הבעל יורש אותה ולכן לאחר פטירתו הנכסים יעברו לרשות צאצאיו בירושה.}}, אך בשווי מופחת מהשווי המקורי אותו העריכו בשעת הנישואין{{הערה\|בשיעור של 80% מהשווי המקורי.

			הסכום המינימלי שאדם צריך להעניק כנדוניה לבתו הוא חמישים זוז{{הערה\|לפי הגאון רבי חיים נאה השווי הוא כ-2,150 ש"ח, ואילו לפי הדעה המחמירה של [[החזון איש]] הסכום הוא כ-31,500 ש"ח. השווי משתנה לפי ערך אונקיית כסף אליו צריך להוסיף את עלות המע"ם ושאר התשלומים הנלווים.}}

			===תקנת כתובת בנין דכרין===
			{{ערך מורחב\|כתובת בנין דכרין}}
			כתובת בנין דכרין היא תקנת חז"ל, ולפיה, כאשר מתה אשתו של אדם, ירשו בניה מאביהם את דמי ה[[כתובה]] ואת סכום הנדוניה שהכניסה האם בנישואיה לרשות המשפחה. כאשר לאדם יש רק בן אחד, אין משמעות לתקנה זו, שכן בכל מקרה הבנים יורשים את האב, ולתקנה זו יש משמעות רק כאשר אדם נשא שתי נשים, והאחת הכניסה נדוניה בסכום גדול יותר מהשנייה, שבניה של כל אחת מהנשים יורשים את הנדוניה שהכניסה אמם לאביהם, מהאב.

			==בחתונה של הקב"ה עם בני ישראל==
			גדולי החסידות השתמשו בדיני הנדוניה כדי להתפלל ולעורר זכות של בני ישראל, כך לדוגמא רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] טען לפני הקב"ה: "אתה עשית איתנו 'שידוך מיוחס' שהרי אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב, ואילו אנחנו עשינו עמך 'שידוך עשיר', כפי שנאמר 'לי הכסף ולי הזהב'{{הערה\|חגי, ב.}}, ועל כן - אתה צריך לתת לנו את כל האפשרויות הכספיות להשיא את צאצאינו בהרחבה".

	==התייחסויות הרבי==		==התייחסויות הרבי==
	כיון שהתורה ציוותה שההורים מחוייבים להשיא את בנם, בוודאי שהקב"ה נותן גם את הכוחות לקיים את הציווי ומשפיע כל מה שצריך עבור זה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6438.htm אגרות קודש חלק י"Z אגרת ו'תלח].}}. יש לצאת מנקודת הנחה שהחתן והכלה 'שווים' וראויים שיוציאו עליהם סכומים שכאלו, ואי אפשר בלי להוציא הוצאה זאת, והיחס צריך להיות שווה להוצאות שבת ויום טוב - שבוודאי הקב"ה ישלם זאת משלו וזה לא נוגע בפרנסה הקצובה לאדם מראש השנה, ואם עושים זאת בשמחה ועל פי יושר - בוודאי שימצאו כיצד לשלם את כל ההתחיבויות, ובהרחבה{{הערה\|שם=התקשרות}}.		כיון שהתורה ציוותה שההורים מחוייבים להשיא את בנם, בוודאי שהקב"ה נותן גם את הכוחות לקיים את הציווי ומשפיע כל מה שצריך עבור זה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6438.htm אגרות קודש חלק י"ז אגרת ו'תלח].}}. יש לצאת מנקודת הנחה שהחתן והכלה 'שווים' וראויים שיוציאו עליהם סכומים שכאלו, ואי אפשר בלי להוציא הוצאה זאת, והיחס צריך להיות שווה להוצאות שבת ויום טוב - שבוודאי הקב"ה ישלם זאת משלו וזה לא נוגע בפרנסה הקצובה לאדם מראש השנה, ואם עושים זאת בשמחה ועל פי יושר - בוודאי שימצאו כיצד לשלם את כל ההתחיבויות, ובהרחבה{{הערה\|שם=התקשרות}}.

	הרבי הוסיף שכאשר אדם מעמיד את עצמו בהרחבה, גם מלמעלה משפיעים לו בהרחבה, וציין שהיות ששלושה שותפים ביצירת האדם, הרי שיש לסמוך על כך שהקב"ה ימלא את חלקו בתשלום הוצאות החתונה, וככל עניני קדושה - אין צריך לקמץ, והורים צריכים '''לרצות''' לטרוח ולהתאמץ עבור ילדיהם{{		הרבי הוסיף שכאשר אדם מעמיד את עצמו בהרחבה, גם מלמעלה משפיעים לו בהרחבה, וציין שהיות ששלושה שותפים ביצירת האדם, הרי שיש לסמוך על כך שהקב"ה ימלא את חלקו בתשלום הוצאות החתונה, וככל עניני קדושה - אין צריך לקמץ, והורים צריכים '''לרצות''' לטרוח ולהתאמץ עבור ילדיהם{{הערה\|שם=התקשרות}}.

	אדמו"ר הריי"צ התבטא שמחותן חכם תופר לעצמו סרטוק חדש לכבוד החתונה, כיון שבשעת החתונה נפתחים שערים חדשים של שפע{{הערה\|ספר 'הרב אשכנזי' עמוד 195.}}, וכך כתב גם הרבי שדבר ודאי שההורים צריכים לקנות לעצמם בגדים חדשים ומכובדים לרגל חתונת ילדיהם{{הערה\|~~Tגרות~~ קודש חלק ל' עמוד ל'.}}.		אדמו"ר הריי"צ התבטא שמחותן חכם תופר לעצמו סרטוק חדש לכבוד החתונה, כיון שבשעת החתונה נפתחים שערים חדשים של שפע{{הערה\|ספר 'הרב אשכנזי' עמוד 195.}}, וכך כתב גם הרבי שדבר ודאי שההורים צריכים לקנות לעצמם בגדים חדשים ומכובדים לרגל חתונת ילדיהם{{הערה\|אגרות קודש חלק ל' עמוד ל'.}}.

	אין לערב את החתן והכלה בכל הדיונים סביב הנדוניה וההוצאות הגשמיות הקשורות בחתונה{{הערה\|שם=התקשרות\|1=[http://chabad-il.org/hit/hit333.htm מענה הרבי מהשנים הראשונות, נדפס בשבועון התקשרות גליון שלג במדור 'ניצוצי רבי'].}}.		אין לערב את החתן והכלה בכל הדיונים סביב הנדוניה וההוצאות הגשמיות הקשורות בחתונה{{הערה\|שם=התקשרות\|1=[http://chabad-il.org/hit/hit333.htm מענה הרבי מהשנים הראשונות, נדפס בשבועון התקשרות גליון שלג במדור 'ניצוצי רבי'].}}.

להתראות: לכשירחיב ארחיב...

2021-03-03T05:04:22Z

לכשירחיב ארחיב...

דף חדש

רבי לוי יצחק מברדיטשוב טען לפני הקב"ה: "אתה עשית איתנו 'שידוך מיוחס' שהרי אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב, ואילו אנחנו עשינו עמך 'שידוך עשיר', כפי שנאמר 'לי הכסף ולי הזהב'{{הערה|חגי, ב.}}, ועל כן - אתה צריך לתת לנו את כל האפשרויות הכספיות להשיא את צאצאינו בהרחבה".

==התייחסויות הרבי==
כיון שהתורה ציוותה שההורים מחוייבים להשיא את בנם, בוודאי שהקב"ה נותן גם את הכוחות לקיים את הציווי ומשפיע כל מה שצריך עבור זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6438.htm אגרות קודש חלק י"Z אגרת ו'תלח].}}. יש לצאת מנקודת הנחה שהחתן והכלה 'שווים' וראויים שיוציאו עליהם סכומים שכאלו, ואי אפשר בלי להוציא הוצאה זאת, והיחס צריך להיות שווה להוצאות שבת ויום טוב - שבוודאי הקב"ה ישלם זאת משלו וזה לא נוגע בפרנסה הקצובה לאדם מראש השנה, ואם עושים זאת בשמחה ועל פי יושר - בוודאי שימצאו כיצד לשלם את כל ההתחיבויות, ובהרחבה{{הערה|שם=התקשרות}}.

הרבי הוסיף שכאשר אדם מעמיד את עצמו בהרחבה, גם מלמעלה משפיעים לו בהרחבה, וציין שהיות ששלושה שותפים ביצירת האדם, הרי שיש לסמוך על כך שהקב"ה ימלא את חלקו בתשלום הוצאות החתונה, וככל עניני קדושה - אין צריך לקמץ, והורים צריכים '''לרצות''' לטרוח ולהתאמץ עבור ילדיהם{{

אדמו"ר הריי"צ התבטא שמחותן חכם תופר לעצמו סרטוק חדש לכבוד החתונה, כיון שבשעת החתונה נפתחים שערים חדשים של שפע{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי' עמוד 195.}}, וכך כתב גם הרבי שדבר ודאי שההורים צריכים לקנות לעצמם בגדים חדשים ומכובדים לרגל חתונת ילדיהם{{הערה|Tגרות קודש חלק ל' עמוד ל'.}}.

אין לערב את החתן והכלה בכל הדיונים סביב הנדוניה וההוצאות הגשמיות הקשורות בחתונה{{הערה|שם=התקשרות|1=[http://chabad-il.org/hit/hit333.htm מענה הרבי מהשנים הראשונות, נדפס בשבועון התקשרות גליון שלג במדור 'ניצוצי רבי'].}}.

מילוי ההתחייבויות הכספיות של ההורים משפיע על אושרם של הילדים, ואף עלול להשפיע על האפשרות שלהם להיפקד בזרע של קיימא{{הערה|עדות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אודות אברך שלא זכה בפרי בטן וכשביקש ברכה מהרבי נמנע הרבי מלברכו והסביר שהדבר לא תלוי בו כיון שאבי הכלה לא מילא את הבטחתו בנוגע לתשלום ההתחייבויות שקיבל על עצמו. כך גם בנוגע לתשלום עבור מי שביצע את ה[[שידוך]].}}.

==תשלום ההוצאות בתקופה הראשונה שאחרי החתונה==
בחתונתו של אדמו"ר הרש"ב, התחייבו הצדדים המחותנים לפרנס את הזוג במשך עשר שנים מהחתונה.

בקשר ל[[חתונת הרבי]] כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רבי לוי יצחק]] שכיון ששני הצדדים אינם אמידים, יתחלקו בהוצאות שווה בשווה{{הערה|"עלינו שנינו לשאת את הצטרכותם של בנינו שיחי'".}}.

==ראו גם==
*[[קרן עדי עד]]

==לקריאה נוספת==
*הרבנית סימה אשכנזי, '''לתת בהרחבה''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1842 עמוד 16

{{חתונה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]