משתמש:פולע/מעשר ראשון - היסטוריית גרסאות

שיע.ק: שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע.ק

2022-10-22T21:01:35Z

שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע.ק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:01, 23 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah~~		המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי -כולל ירק ופרי אילנות-[1] שנשאר לאחר הפרשת התרומה, ומכאן שמו. המותן בדרך כלל ניתנת אל בן שבט לוי, אך בתקופת עזרא הסופר נקנסו הלוויים והועבר הנתינה אל הכהנים.

			==הציווי==

			נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי {{הערה\|כפי שכתוב: "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר"}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.


			==מקור הדין==
			בספר במדבר {{הערה\|פרק י"ח, פסוקים כ"א-כ"ד}}, נאמר:

			{{ציטוט\|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' \|מרכאות=כן}}

			הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר: {{ציטוט\|תוכן=וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'\|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט\|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד\|מרכאות=כן}}. וכן נאמר: {{ציטוט\|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה\|מרכאות=כן}}.

			==הלכה למעשה==
			מעשר ראשון בזמן הזה:
			המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

			נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

			יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

			==ראו גם==
			*[[מעשרות]]

			*[[קרן מעשרות חב"ד]]

			==קישורים חיצוניים==

			{{הערות שוליים}}

רוסיהאוקראינה: החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah"

2022-10-21T07:30:08Z

החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:30, 21 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי -כולל ירק ופרי אילנות-[1] שנשאר לאחר הפרשת התרומה, ומכאן שמו. המותן בדרך כלל ניתנת אל בן שבט לוי, אך בתקופת עזרא הסופר נקנסו הלוויים והועבר הנתינה אל הכהנים.		Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah

	~~==הציווי==~~

	נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי {{הערה\|כפי שכתוב: "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר"}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.


	~~==מקור הדין==~~
	~~בספר במדבר {{הערה\|פרק י"ח, פסוקים כ"א-כ"ד}}, נאמר:~~

	{{ציטוט\|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' \|מרכאות=כן}}

	הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר: {{ציטוט\|תוכן=וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'\|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט\|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד\|מרכאות=כן}}. וכן נאמר: {{ציטוט\|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה\|מרכאות=כן}}.

	~~==הלכה למעשה==~~
	~~מעשר ראשון בזמן הזה:~~
	המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

	נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

	יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

	~~==ראו גם==~~
	*[[מעשרות]]

	*[[קרן מעשרות חב"ד]]

	~~==קישורים חיצוניים==~~

	~~{{הערות שוליים}}~~

שיע.ק: שיע.ק העביר את הדף משתמש:ש'/מעשר ראשון לשם משתמש:פולע/מעשר ראשון: הדף הועבר אוטומטית בזמן מיזוג חשבון "ש'" אל "פולע"

2021-01-24T22:02:24Z

שיע.ק העביר את הדף משתמש:ש'/מעשר ראשון לשם משתמש:פולע/מעשר ראשון: הדף הועבר אוטומטית בזמן מיזוג חשבון "ש'" אל "פולע"

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־01:02, 25 בינואר 2021
(אין הבדלים)

פולע ב־18:53, 4 באוגוסט 2020

2020-08-04T18:53:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:53, 4 באוגוסט 2020
שורה 20:		שורה 20:

	יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].		יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

			==ראו גם==
			*[[מעשרות]]

			*[[קרן מעשרות חב"ד]]

			==קישורים חיצוניים==

			{{הערות שוליים}}

פולע: /* מקור הדין */

2020-08-04T18:52:48Z

מקור הדין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:52, 4 באוגוסט 2020
שורה 11:		שורה 11:
	{{ציטוט\|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' \|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' \|מרכאות=כן}}

	הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר: {{ציטוט\|תוכן=וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'\|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט\|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד\|מרכאות=כן}}. וכן: {ציטוט\|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה\|מרכאות=כן}}.		הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר: {{ציטוט\|תוכן=וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'\|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט\|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד\|מרכאות=כן}}. וכן נאמר: {{ציטוט\|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה\|מרכאות=כן}}.

	==הלכה למעשה==		==הלכה למעשה==

פולע: /* מקור הדין */

2020-08-04T18:52:26Z

מקור הדין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:52, 4 באוגוסט 2020
שורה 11:		שורה 11:
	{{ציטוט\|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' \|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' \|מרכאות=כן}}

	הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר:{{ציטוט\|~~תכון~~=וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'\|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט\|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד\|מרכאות=כן}}. וכן: {ציטוט\|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה\|מרכאות=כן}}.		הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר: {{ציטוט\|תוכן=וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'\|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט\|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד\|מרכאות=כן}}. וכן: {ציטוט\|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה\|מרכאות=כן}}.

	==הלכה למעשה==		==הלכה למעשה==

פולע: /* מקור הדין */

2020-08-04T18:52:11Z

מקור הדין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:52, 4 באוגוסט 2020
שורה 11:		שורה 11:
	{{ציטוט\|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' \|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' \|מרכאות=כן}}

	הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר:{{ציטוט\|תכון= וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה', הוא קדש לה'\|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט\|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד\|מרכאות=כן}}. וכן: {ציטוט\|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה\|מרכאות=כן}}.		הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר:{{ציטוט\|תכון=וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'\|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט\|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד\|מרכאות=כן}}. וכן: {ציטוט\|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה\|מרכאות=כן}}.


	==הלכה למעשה==		==הלכה למעשה==

פולע: /* הלכה למעשה */

2020-08-04T18:51:32Z

הלכה למעשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:51, 4 באוגוסט 2020
שורה 18:		שורה 18:
	המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.		המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

	נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]].		נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

	יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]].		יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

פולע: /* הלכה למעשה */

2020-08-04T18:50:50Z

הלכה למעשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:50, 4 באוגוסט 2020
שורה 18:		שורה 18:
	המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.		המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

	נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]].		נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]].

	יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]].		יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]].

פולע: /* הלכה למעשה */

2020-08-04T18:50:21Z

הלכה למעשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:50, 4 באוגוסט 2020
שורה 18:		שורה 18:
	המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.		המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

	נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[דרוש מקור]].		נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]].

	יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו[[דרוש מקור]]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן[[מקור]].		יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:51, 4 באוגוסט 2020
שורה 18:		שורה 18:
	המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.		המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

	נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]].		נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

	יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]].		יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[חב"דפדיה:מקורות\|(דרוש מקור)]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:50, 4 באוגוסט 2020
שורה 18:		שורה 18:
	המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.		המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה\| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

	נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]].		נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה\|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]].

	יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]].		יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[[חב"דפדיה:מקורות\|דרוש מקור]]].