משתמש:יוסי מ./ל"ט מלאכות שבת - היסטוריית גרסאות

חלוקת קונטרסים: הוצאת קטגוריות

2020-11-25T02:43:13Z

הוצאת קטגוריות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:43, 25 בנובמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{העברה לאישי\|חצי ערך עדין לא מוכן וחסר קשר חב"די}}		{{העברה לאישי\|חצי ערך עדין לא מוכן וחסר קשר חב"די}
	{{בעבודה מתמשכת}}		{{בעבודה מתמשכת}}
	'''ל"ט מלאכות שבת''' הם שלושים ותשע פעולות ה[[אסור\|אסורות]] ב[[שבת]]. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית '''אב מלאכה''', למלאכות אלו ישנם '''תולדות''' - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.		'''ל"ט מלאכות שבת''' הם שלושים ותשע פעולות ה[[אסור\|אסורות]] ב[[שבת]]. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית '''אב מלאכה''', למלאכות אלו ישנם '''תולדות''' - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.
שורה 120:		שורה 120:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[:קטגוריה:מלאכות שבת]]

חלוקת קונטרסים: חלוקת קונטרסים העביר את הדף ל"ט מלאכות שבת לשם משתמש:יוסי מ./ל"ט מלאכות שבת בלי להשאיר הפניה

2020-11-25T02:41:20Z

חלוקת קונטרסים העביר את הדף ל"ט מלאכות שבת לשם משתמש:יוסי מ./ל"ט מלאכות שבת בלי להשאיר הפניה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־05:41, 25 בנובמבר 2020
(אין הבדלים)

חלוקת קונטרסים ב־04:58, 16 בנובמבר 2020

2020-11-16T04:58:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:58, 16 בנובמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
			{{העברה לאישי\|חצי ערך עדין לא מוכן וחסר קשר חב"די}}
	{{בעבודה מתמשכת}}		{{בעבודה מתמשכת}}
	'''ל"ט מלאכות שבת''' הם שלושים ותשע פעולות ה[[אסור\|אסורות]] ב[[שבת]]. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית '''אב מלאכה''', למלאכות אלו ישנם '''תולדות''' - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.		'''ל"ט מלאכות שבת''' הם שלושים ותשע פעולות ה[[אסור\|אסורות]] ב[[שבת]]. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית '''אב מלאכה''', למלאכות אלו ישנם '''תולדות''' - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.

שמואל חיים: ביטול גרסה 432533 של פולע (שיחה)?

2020-11-15T18:41:59Z

ביטול גרסה 432533 של פולע (שיחה)?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:41, 15 בנובמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~#הפניה~~[[ל"ט ~~אבות~~ מלאכה]]		{{בעבודה מתמשכת}}
			'''ל"ט מלאכות שבת''' הם שלושים ותשע פעולות ה[[אסור\|אסורות]] ב[[שבת]]. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית '''אב מלאכה''', למלאכות אלו ישנם '''תולדות''' - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.

			==מקור המלאכות==
			השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.

			בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:}} '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.

			את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.

			לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה\|שבת מ"ט ב'.}} ש'''המלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן''', ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה\|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון\|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.

			==המלאכות==
			[[הלכה למשה מסיני]] שמלאכות שבת הם במספר 39{{הערה\|שבת ע' א'.}}, והן{{הערה\|שבת ע"ג ה'.}}:
			===זורע===
			{{ערך מורחב\|מלאכת זורע}}
			'''מלאכת זורע''' היא הנחת זרע הראוי לזריעה ב[[אדמה]], שיכול לצמוח ממנו מצצמח חדש. מלאכה זו היתה בבנית המשכן, שהיו זורעים צמחי [[צבע]] באדמה, לצורך צביעת היריעות.

			===חורש===
			{{ערך מורחב\|מלאכת חורש}}
			'''מלאכת חורש''' היא המלאכה הנעשית בהכנת השדה לקראת ה[[זריעה]]. מלאכה זו היתה במשכן, שהיו חורשים את האדמה לצורך זריעת צמחי צבע לצביעת היריעות.

			בכלל איסור זה, שאסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה, שמא יטול [[אבן]] מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/312/14&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 שולחן ערוך אדה"ז סימן שיב]}}.

			===קוצר===
			{{ערך מורחב\|מלאכת קוצר}}
			'''מלאכת קוצר''' היא קצירת ותלישת צמח הגדל בקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בקצירת הסמנים לעשית הצבע.

			===מעמר===
			{{ערך מורחב\|מלאכת מעמר}}
			'''מלאכת מעמר''' היא אסיפת צמחים מהקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם.

			איסור זה, רק חל על צמחים '''במקום גידולם''', כלומר רק על צמחים שהם על ה[[אדמה]] ממש{{הערה\|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ש"מ.}}.

			===דש===
			{{ערך מורחב\|מלאכת דש}}
			'''מלאכת דש''' היא המלאכה להפריד את הפסולת מתוך האוכל, באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה. מלאכה זו היתה

			במלאכה זו לפי ה[[אדמו"ר הזקן]], נכללת אכילת קטניות וגרעינים שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה.

			===זורה===
			'''זורה''' היא המלאכה בזריית התבואה כלפי מעלה לאחר ה[[מלאכת דש\|דישה]], על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין השיבולים (הכבדים יותר) לקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח).

			===בורר===
			{{ערך מורחב\|מלאכת בורר}}


			===טוחן===
			{{ערך מורחב\|מלאכת טוחן}}

			===מרקד===
			{{ערך מורחב\|מלאכת מרקד}}

			===לש===
			{{ערך מורחב\|מלאכת לש}}

			===אופה===
			{{ערך מורחב\|מלאכת אופה}}

			===גוזז===
			{{ערך מורחב\|מלאכת גוזז}}

			===מלבן===
			{{ערך מורחב\|מלאכת מלבן}}

			===מנפץ===
			{{ערך מורחב\|מלאכת מנפץ}}

			===צובע===
			{{ערך מורחב\|מלאכת צובע}}

			===טווה===

			===מיסך===

			===עושה שתי בתי נירין===

			===אורג===

			===פוצע===

			===קושר===

			===מתיר===

			===תופר===

			===קורע===

			===שוחט===

			===מפשיט===

			===מעבד===

			===משרטט===

			===ממחק===

			===מחתך===

			===כותב===

			===מוחק===

			===בונה===


			===סותר===

			===מכבה===

			===מבעיר===

			===מכה בפטיש===

			===מוציא מרשות לרשות===


			{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

פולע: הפניה לדף ל"ט אבות מלאכה

2020-11-15T16:38:52Z

הפניה לדף ל"ט אבות מלאכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:38, 15 בנובמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה מתמשכת}}~~		#הפניה[[ל"ט אבות מלאכה]]
	'''ל"ט מלאכות שבת''' הם שלושים ותשע פעולות ה[[אסור\|אסורות]] ב[[שבת]]. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית '''אב מלאכה''', למלאכות אלו ישנם '''תולדות''' - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.

	~~==מקור המלאכות==~~
	השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[~~מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.~~

	בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:}} '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.

	את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.

	~~לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"~~ל~~]]{{הערה\|שבת מ~~"ט ב'.}} ש'''המלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן''', ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה\|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון\|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.

	~~==המלאכות==~~
	~~[[הלכה למשה מסיני]] שמלאכות שבת הם במספר 39{{הערה\|שבת ע' א'.}}, והן{{הערה\|שבת ע"ג ה'.}}:~~
	~~===זורע===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת זורע}}~~
	'''מלאכת זורע''' היא הנחת זרע הראוי לזריעה ב[[אדמה]], שיכול לצמוח ממנו מצצמח חדש. מלאכה זו היתה בבנית המשכן, שהיו זורעים צמחי [[צבע]] באדמה, לצורך צביעת היריעות.

	~~===חורש===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת חורש}}~~
	'''מלאכת חורש''' היא המלאכה הנעשית בהכנת השדה לקראת ה[[זריעה]]. מלאכה זו היתה במשכן, שהיו חורשים את האדמה לצורך זריעת צמחי צבע לצביעת היריעות.

	בכלל איסור זה, שאסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה, שמא יטול [[אבן]] מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/312/14&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 שולחן ערוך אדה"ז סימן שיב]}}.

	~~===קוצר===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת קוצר}}~~
	~~'''מלאכת קוצר''' היא קצירת ותלישת צמח הגדל בקרקע.~~ מלאכה ~~זו היתה במשכן, בקצירת הסמנים לעשית הצבע.~~

	~~===מעמר===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת מעמר}}~~
	'''מלאכת מעמר''' היא אסיפת צמחים מהקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם.

	איסור זה, רק חל על צמחים '''במקום גידולם''', כלומר רק על צמחים שהם על ה[[אדמה]] ממש{{הערה\|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ש"מ.}}.

	~~===דש===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת דש}}~~
	~~'''מלאכת דש''' היא המלאכה להפריד את הפסולת מתוך האוכל, באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה. מלאכה זו היתה~~

	~~במלאכה זו לפי ה[[אדמו"ר הזקן]], נכללת אכילת קטניות וגרעינים שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה.~~

	~~===זורה===~~
	'''זורה''' היא המלאכה בזריית התבואה כלפי מעלה לאחר ה[[מלאכת דש\|דישה]], על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין השיבולים (הכבדים יותר) לקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח).

	~~===בורר===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת בורר}}~~


	~~===טוחן===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת טוחן}}~~

	~~===מרקד===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת מרקד}}~~

	~~===לש===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת לש}}~~

	~~===אופה===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת אופה}}~~

	~~===גוזז===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת גוזז}}~~

	~~===מלבן===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת מלבן}}~~

	~~===מנפץ===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת מנפץ}}~~

	~~===צובע===~~
	~~{{ערך מורחב\|מלאכת צובע}}~~

	~~===טווה===~~

	~~===מיסך===~~

	~~===עושה שתי בתי נירין===~~

	~~===אורג===~~

	~~===פוצע===~~

	~~===קושר===~~

	~~===מתיר===~~

	~~===תופר===~~

	~~===קורע===~~

	~~===שוחט===~~

	~~===מפשיט===~~

	~~===מעבד===~~

	~~===משרטט===~~

	~~===ממחק===~~

	~~===מחתך===~~

	~~===כותב===~~

	~~===מוחק===~~

	~~===בונה===~~


	~~===סותר===~~

	~~===מכבה===~~

	~~===מבעיר===~~

	~~===מכה בפטיש===~~

	~~===מוציא מרשות לרשות===~~


	~~{{הערות שוליים}}~~
	~~[[קטגוריה:מלאכות שבת~~]]

יוסי מ.: /* המלאכות */

2020-11-15T15:45:30Z

המלאכות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:45, 15 בנובמבר 2020
שורה 12:		שורה 12:

	==המלאכות==		==המלאכות==
	[[הלכה למשה מסיני]] שמלאכות שבת הם במספר 39{{הערה\|שבת ע' א'.}}, והן{{שבת ע"ג ה'.}}:		[[הלכה למשה מסיני]] שמלאכות שבת הם במספר 39{{הערה\|שבת ע' א'.}}, והן{{הערה\|שבת ע"ג ה'.}}:
	===זורע===		===זורע===
	{{ערך מורחב\|מלאכת זורע}}		{{ערך מורחב\|מלאכת זורע}}
שורה 35:		שורה 35:
	===דש===		===דש===
	{{ערך מורחב\|מלאכת דש}}		{{ערך מורחב\|מלאכת דש}}
			'''מלאכת דש''' היא המלאכה להפריד את הפסולת מתוך האוכל, באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה. מלאכה זו היתה

			במלאכה זו לפי ה[[אדמו"ר הזקן]], נכללת אכילת קטניות וגרעינים שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה.

	===זורה===		===זורה===
			'''זורה''' היא המלאכה בזריית התבואה כלפי מעלה לאחר ה[[מלאכת דש\|דישה]], על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין השיבולים (הכבדים יותר) לקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח).

	===בורר===		===בורר===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת בורר}}


	===טוחן===		===טוחן===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת טוחן}}

	===מרקד===		===מרקד===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת מרקד}}

	===לש===		===לש===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת לש}}

	===אופה===		===אופה===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת אופה}}

	===גוזז===		===גוזז===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת גוזז}}

	===מלבן===		===מלבן===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת מלבן}}

	===מנפץ===		===מנפץ===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת מנפץ}}

	===צובע===		===צובע===
	{{ערך מורחב\|מלאכת ~~זורע~~}}		{{ערך מורחב\|מלאכת צובע}}

	===טווה===		===טווה===

יוסי מ. ב־15:37, 15 בנובמבר 2020

2020-11-15T15:37:41Z

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שבת מ"ט ב'.}} ש'''המלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן''', ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מלאכות שבת]]

יוסי מ.: /* מקור המלאכות */

2020-11-15T15:10:43Z

מקור המלאכות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:10, 15 בנובמבר 2020
שורה 9:		שורה 9:
	את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.		את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.

	לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה\|שבת מ"ט ב'.}} ~~שהמלאכות~~ האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן, ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה\|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון\|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.		לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה\|שבת מ"ט ב'.}} ש'''המלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן''', ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה\|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון\|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

יוסי מ.: /* מקור המלאכות */

2020-11-15T15:06:35Z

מקור המלאכות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:06, 15 בנובמבר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.		השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.

	בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת}}. '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.		בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:}} '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.

	את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.		את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.

יוסי מ.: /* מקור המלאכות */

2020-11-15T15:05:55Z

מקור המלאכות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:05, 15 בנובמבר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.		השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.

	בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{~~ציטוטון~~\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת}}. '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.		בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת}}. '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.

	את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.		את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:06, 15 בנובמבר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.		השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.

	בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת}}. '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.		בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:}} '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.

	את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.		את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:05, 15 בנובמבר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.		השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה\|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון\|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה\|שם כ, י}}: {{ציטוטון\|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.

	בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{~~ציטוטון~~\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת}}. '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.		בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש\|חורש]], [[מלאכת קוצר\|קוצר]], [[מלאכת מבעיר\|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות\|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה\|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון\|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה\|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון\|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת}}. '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה\|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון\|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.

	את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.		את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה\|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש\|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש\|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}.