https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94%2F%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99 משתמש:הנחה/מעמד הר סיני - היסטוריית גרסאות 2026-04-20T11:45:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=477431&oldid=prev איקס ב־16:03, 23 במאי 2021 2021-05-23T16:03:02Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:03, 23 במאי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]</ins></div></td></tr> </table> איקס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=293590&oldid=prev הנחה ב־10:25, 26 במאי 2017 2017-05-26T10:25:32Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:25, 26 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין ה[[תנאים]] קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין ה[[תנאים]] קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועיקר המחלוקת בנוגע למתן תורה הוא כי לדברי רבנן ראש חודש סיון היה ביום שני בשבוע לעומת רבי יוסי שטוען כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההי </del>זה ביום ראשון בשבוע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועיקר המחלוקת בנוגע למתן תורה הוא כי לדברי רבנן ראש חודש סיון היה ביום שני בשבוע לעומת רבי יוסי שטוען כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה </ins>זה ביום ראשון בשבוע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת מובהר בגמרא כי בנודע לתאריך הגעתם למדבר סיני, תאריכי הציוויים של ה&#039; למשה וממנו לעם והיום בשבוע בו ניתנה דעת כולם זהה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת מובהר בגמרא כי בנודע לתאריך הגעתם למדבר סיני, תאריכי הציוויים של ה&#039; למשה וממנו לעם והיום בשבוע בו ניתנה דעת כולם זהה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הגעת בני ישראל למדבר סיני התרחשה ב'''א' לחודש סיוון'''{{הערה|דברי רבא (שבת פו:) "כתיב הכא "ביום '''הזה''' באו מדבר סיני וכתיב התם החדש '''הזה''' לכם ראש חדשים מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש".}} (לרבנן יום שני לרבי יוסי יום ראשון) באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הגעת בני ישראל למדבר סיני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|1=ישנם הסוברים כי הגיעו בשני שלבים תחילה למדבר סיני ואח"כ מיקמו עצמם נגד ההר([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19168&amp;st=&amp;pgnum=146&amp;hilite= רלב"ג על החומש]), ויש מוסיפים כי היה זה בשני ימים בא' בחודש ולמחרתו (רבינו בחיי, שמות יט, א-ב).}} </ins>התרחשה ב'''א' לחודש סיוון'''{{הערה|דברי רבא (שבת פו:) "כתיב הכא "ביום '''הזה''' באו מדבר סיני וכתיב התם החדש '''הזה''' לכם ראש חדשים מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש".}} (לרבנן יום שני לרבי יוסי יום ראשון) באותו היום נחו מהדרך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, (וראה לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 7 הערה 2 שכנראה יש שאינם גורסים זאת)</ins>.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ב&#039;&#039;&#039;ב&#039; לחודש סיון&#039;&#039;&#039;{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע&quot;א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש&quot;י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר (&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..&quot;) ונאמרה לו הפרשת &quot;..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים ..&quot; אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש&quot;י שבת פז עמוד א, ד&quot;ה בתלתא.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ב&#039;&#039;&#039;ב&#039; לחודש סיון&#039;&#039;&#039;{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע&quot;א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש&quot;י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר (&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..&quot;) ונאמרה לו הפרשת &quot;..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים ..&quot; אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש&quot;י שבת פז עמוד א, ד&quot;ה בתלתא.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום &#039;&#039;&#039;ג&#039; לחודש סיון&#039;&#039;&#039; (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב&quot;ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה&#039;) ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע&quot;א וברש&quot;י שבת פז ע&quot;א ד&quot;ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום &#039;&#039;&#039;ג&#039; לחודש סיון&#039;&#039;&#039; (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב&quot;ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה&#039;) ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע&quot;א וברש&quot;י שבת פז ע&quot;א ד&quot;ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחלוקתם זו של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני. היות ולפי רבנן מעמד הר סיני היה ביום השלישי מהפרישה של בני ישראל. אולם לרבי יוסי היות ולדעתו פרשו ביום רביעי היה המעמד ביום הרביעי לפרישה, בעוד הפסוק מציין שהיה זה ביום השלישי. ההסבר לכך נימק רבי יוסי &quot;יום אחד הוסיף משה מדעתו&quot; ואילו הקב&quot;ה אכן אמר ביום השלישי אלא שמשה שינה והוסיף ואמר שלשה ימים שיהיו שלשה ימים מלאים - לילה ויום.{{הערה|שבת פ&quot;ז ע&quot;א וראה רש&quot;י שם ד&quot;ה הא אמרן.}}  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחלוקתם זו של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני. היות ולפי רבנן מעמד הר סיני היה ביום השלישי מהפרישה של בני ישראל. אולם לרבי יוסי היות ולדעתו פרשו ביום רביעי היה המעמד ביום הרביעי לפרישה, בעוד הפסוק מציין שהיה זה ביום השלישי. ההסבר לכך נימק רבי יוסי &quot;יום אחד הוסיף משה מדעתו&quot; ואילו הקב&quot;ה אכן אמר ביום השלישי אלא שמשה שינה והוסיף ואמר שלשה ימים שיהיו שלשה ימים מלאים - לילה ויום.{{הערה|שבת פ&quot;ז ע&quot;א וראה רש&quot;י שם ד&quot;ה הא אמרן.}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*יש להוסיף בדיון בדעת רבנן עפ"י דעת הרמב"ן והר"ן בשבת שם, שלמסקנה קיימ"ל כר' יוסי וכן כתב בדברי נחמיה בהשלמות לסי' תקפ"א, בלקו"ש בכ"מ שבאמת קיימ"ל כרבנן ולא חזרו בהם וכדמוכך בשו"ע תר"ל בנוגע לשבת הגדול וכו' וכו'. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ההשלכות לפליטת זרע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ההשלכות לפליטת זרע.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בחירת ההר</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בחירת ההר</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*גדירתו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*גדירתו</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי החסידות==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">;ההכנות למ"ת</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*לקו"ש חלק יח שיחת ב-סיוון במדבר</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*לקו"ש חלק כ"ח שיחת ר"ח סיוון (ע' 7)</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table> הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=292766&oldid=prev הנחה: /* בראי חז"ל */ 2017-05-07T11:14:25Z <p><span class="autocomment">בראי חז&quot;ל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:14, 7 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוח שנת ב&#039;תמ&quot;ח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוח שנת ב&#039;תמ&quot;ח}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחלוקתם זו של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני. היות ולפי רבנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין מועד הפרישה </del>של בני ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומתן תורה היה אכן שלשה ימים</del>. אולם לרבי יוסי היות ולדעתו פרשו ביום רביעי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היו ארבעה ימים</del>, בעוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהפסוק </del>מציין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן קבוע </del>שלשה ימים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחלוקתם זו של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני. היות ולפי רבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעמד הר סיני היה ביום השלישי מהפרישה </ins>של בני ישראל. אולם לרבי יוסי היות ולדעתו פרשו ביום רביעי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה המעמד ביום הרביעי לפרישה</ins>, בעוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפסוק </ins>מציין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיה זה ביום השלישי. ההסבר לכך נימק רבי יוסי "יום אחד הוסיף משה מדעתו" ואילו הקב"ה אכן אמר ביום השלישי אלא שמשה שינה והוסיף ואמר שלשה ימים שיהיו </ins>שלשה ימים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלאים - לילה ויום.{{הערה|שבת פ"ז ע"א וראה רש"י שם ד"ה הא אמרן</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ההשלכות לפליטת זרע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ההשלכות לפליטת זרע.</div></td></tr> </table> הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=292745&oldid=prev הנחה ב־09:55, 7 במאי 2017 2017-05-07T09:55:37Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:55, 7 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדיבור הראשון אותו אמר ה&#039; להעביר לבני ישראל הוא על מעלתם ובחירתם להיות עמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדיבור הראשון אותו אמר ה&#039; להעביר לבני ישראל הוא על מעלתם ובחירתם להיות עמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תוכן=וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תוכן=וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד </ins>מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|מקור= ספר שמות יט ג-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|מקור= ספר שמות יט ג-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן ציווה ה&#039; הוראות והנחיות לקראת המעמד, תחילה הורה להם שלא יקרבו אל ההר ולא יגעו בו ושיפרשו מנשותיהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן ציווה ה&#039; הוראות והנחיות לקראת המעמד, תחילה הורה להם שלא יקרבו אל ההר ולא יגעו בו ושיפרשו מנשותיהם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ב&#039;&#039;&#039;ב&#039; לחודש סיון&#039;&#039;&#039;{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע&quot;א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש&quot;י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר (&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..&quot;) ונאמרה לו הפרשת &quot;..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים ..&quot; אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש&quot;י שבת פז עמוד א, ד&quot;ה בתלתא.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ב&#039;&#039;&#039;ב&#039; לחודש סיון&#039;&#039;&#039;{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע&quot;א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש&quot;י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר (&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..&quot;) ונאמרה לו הפרשת &quot;..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים ..&quot; אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש&quot;י שבת פז עמוד א, ד&quot;ה בתלתא.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום &#039;&#039;&#039;ג&#039; לחודש סיון&#039;&#039;&#039; (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב&quot;ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה&#039;) ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע&quot;א וברש&quot;י שבת פז ע&quot;א ד&quot;ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום &#039;&#039;&#039;ג&#039; לחודש סיון&#039;&#039;&#039; (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב&quot;ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה&#039;) ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע&quot;א וברש&quot;י שבת פז ע&quot;א ד&quot;ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום ה'''ד' לחודש סיון''' (לרבנן יום חמישי לרבי יוסי יום רביעי)מסר משה שבני ישראל קבלו עליהם מצוות הגבלה{{הערה|רש"י שבת פ"ז ע"א שלזה כוונת הפסוק (שמות יט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</del>): "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" שכתוב קודם הציווי.}} וקיבל מהקב"ה מצוות פרישה (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) ומיד באותו היום ירד והפרישם מנשותיהם ( וַיֵּרֶד מֹשֶׁה.. וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם...אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום ה'''ד' לחודש סיון''' (לרבנן יום חמישי לרבי יוסי יום רביעי)מסר משה שבני ישראל קבלו עליהם מצוות הגבלה{{הערה|רש"י שבת פ"ז ע"א שלזה כוונת הפסוק (שמות יט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ט</ins>): "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" שכתוב קודם הציווי.}} וקיבל מהקב"ה מצוות פרישה (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) ומיד באותו היום ירד והפרישם מנשותיהם ( וַיֵּרֶד מֹשֶׁה.. וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם...אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כעבור ימים אחדים (לרבנן שלשה ימים (כולל) לרבי יוסי ארבעה ימים (כולל)) ביום השבת (לרבנן &#039;&#039;&#039;ו&#039; בסיון&#039;&#039;&#039; לרבי יוסי &#039;&#039;&#039;ז&#039; בסיון&#039;&#039;&#039;) הגיע מועד קבלת התורה (וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי...). מועד זה אם כי כדברי [[רבא]]{{הערה|שם=שבת פו}}: &quot;דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל&quot; {{הערה|למדים זאת ב[[גזירה שווה]]: &quot;כתיב הכא &#039;&#039;&#039;זכור&#039;&#039;&#039; את יום השבת לקדשו וכתיב התם: ויאמר משה אל העם &#039;&#039;&#039;זכור&#039;&#039;&#039; את היום הזה מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום (ראה רש&quot;י).}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כעבור ימים אחדים (לרבנן שלשה ימים (כולל) לרבי יוסי ארבעה ימים (כולל)) ביום השבת (לרבנן &#039;&#039;&#039;ו&#039; בסיון&#039;&#039;&#039; לרבי יוסי &#039;&#039;&#039;ז&#039; בסיון&#039;&#039;&#039;) הגיע מועד קבלת התורה (וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי...). מועד זה אם כי כדברי [[רבא]]{{הערה|שם=שבת פו}}: &quot;דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל&quot; {{הערה|למדים זאת ב[[גזירה שווה]]: &quot;כתיב הכא &#039;&#039;&#039;זכור&#039;&#039;&#039; את יום השבת לקדשו וכתיב התם: ויאמר משה אל העם &#039;&#039;&#039;זכור&#039;&#039;&#039; את היום הזה מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום (ראה רש&quot;י).}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table> הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=292742&oldid=prev הנחה: /* מאורעות השבוע */ 2017-05-07T09:46:39Z <p><span class="autocomment">מאורעות השבוע</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:46, 7 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועיקר המחלוקת בנוגע למתן תורה הוא כי לדברי רבנן ראש חודש סיון היה ביום שני בשבוע לעומת רבי יוסי שטוען כי ההי זה ביום ראשון בשבוע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועיקר המחלוקת בנוגע למתן תורה הוא כי לדברי רבנן ראש חודש סיון היה ביום שני בשבוע לעומת רבי יוסי שטוען כי ההי זה ביום ראשון בשבוע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת מובהר בגמרא כי בנודע לתאריך הגעתם למדבר סיני, תאריכי הציוויים של ה&#039; למשה וממנו לעם והיום בשבוע בו ניתנה דעת כולם זהה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת מובהר בגמרא כי בנודע לתאריך הגעתם למדבר סיני, תאריכי הציוויים של ה&#039; למשה וממנו לעם והיום בשבוע בו ניתנה דעת כולם זהה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הגעת בני ישראל למדבר סיני התרחשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בא</del>' לחודש סיוון{{הערה|דברי רבא (שבת פו:) "כתיב הכא "ביום '''הזה''' באו מדבר סיני וכתיב התם החדש '''הזה''' לכם ראש חדשים מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש".}} (לרבנן יום שני לרבי יוסי יום ראשון) באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הגעת בני ישראל למדבר סיני התרחשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''א</ins>' לחודש סיוון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>{{הערה|דברי רבא (שבת פו:) "כתיב הכא "ביום '''הזה''' באו מדבר סיני וכתיב התם החדש '''הזה''' לכם ראש חדשים מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש".}} (לרבנן יום שני לרבי יוסי יום ראשון) באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בב</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסיון</del>{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרה לו הפרשת "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .." אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש"י שבת פז עמוד א, ד"ה בתלתא.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ב' לחודש סיון''</ins>'{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרה לו הפרשת "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .." אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש"י שבת פז עמוד א, ד"ה בתלתא.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום ג' לחודש סיון (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב"ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה') ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע"א וברש"י שבת פז ע"א ד"ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ג' לחודש סיון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב"ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה') ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע"א וברש"י שבת פז ע"א ד"ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרביעי </del>(לרבנן יום חמישי לרבי יוסי יום רביעי) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחודש סיון </del>מסר משה שבני ישראל קבלו עליהם מצוות הגבלה{{הערה|רש"י שבת פ"ז ע"א שלזה כוונת הפסוק (שמות יט י): "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" שכתוב קודם הציווי.}} וקיבל מהקב"ה מצוות פרישה (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) ומיד באותו היום ירד והפרישם מנשותיהם ( וַיֵּרֶד מֹשֶׁה.. וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם...אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*למחרת ביום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ד' לחודש סיון''' </ins>(לרבנן יום חמישי לרבי יוסי יום רביעי)מסר משה שבני ישראל קבלו עליהם מצוות הגבלה{{הערה|רש"י שבת פ"ז ע"א שלזה כוונת הפסוק (שמות יט י): "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" שכתוב קודם הציווי.}} וקיבל מהקב"ה מצוות פרישה (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) ומיד באותו היום ירד והפרישם מנשותיהם ( וַיֵּרֶד מֹשֶׁה.. וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם...אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כעבור ימים אחדים (לרבנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלה </del>ימים (כולל) לרבי יוסי ארבעה ימים (כולל)) ביום השבת (לרבנן ו' בסיון לרבי יוסי ז' בסיון) הגיע מועד קבלת התורה (וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי...). מועד זה אם כי כדברי [[רבא]]{{הערה|שם=שבת פו}}: "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל" {{הערה|למדים זאת ב[[גזירה שווה]]: "כתיב הכא '''זכור''' את יום השבת לקדשו וכתיב התם: ויאמר משה אל העם '''זכור''' את היום הזה מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום (ראה רש"י).}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כעבור ימים אחדים (לרבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלשה </ins>ימים (כולל) לרבי יוסי ארבעה ימים (כולל)) ביום השבת (לרבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ו' בסיון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>לרבי יוסי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ז' בסיון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>) הגיע מועד קבלת התורה (וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי...). מועד זה אם כי כדברי [[רבא]]{{הערה|שם=שבת פו}}: "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל" {{הערה|למדים זאת ב[[גזירה שווה]]: "כתיב הכא '''זכור''' את יום השבת לקדשו וכתיב התם: ויאמר משה אל העם '''זכור''' את היום הזה מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום (ראה רש"י).}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחלוקתם מתפשטת לכל אותה התקופה, המשמעות הפשוטה בגמרא היא כי הן לרבנן והן לרבי יוסי יום יציאת מצרים - ט&quot;ו בניסן חל באותה השנה ביום חמישי בשבוע. אלא שלרבנן מלבד חוש ניסן גם חודש אייר באותה השנה היה חודש מלא (בניגוד לסדר הקבוע בחודשי לוח השנה שאחד מלא (30 יום) והבא אחריו חסר (29 יום)) כך שא&#039; באייר היה באותה השנה ביום ראשון וא&#039; בסיוון ביום שני. רבי יוסי טוען לעומתם שסדרי החודשים לא השתנו וחודש אייר היה חודש חסר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחלוקתם מתפשטת לכל אותה התקופה, המשמעות הפשוטה בגמרא היא כי הן לרבנן והן לרבי יוסי יום יציאת מצרים - ט&quot;ו בניסן חל באותה השנה ביום חמישי בשבוע. אלא שלרבנן מלבד חוש ניסן גם חודש אייר באותה השנה היה חודש מלא (בניגוד לסדר הקבוע בחודשי לוח השנה שאחד מלא (30 יום) והבא אחריו חסר (29 יום)) כך שא&#039; באייר היה באותה השנה ביום ראשון וא&#039; בסיוון ביום שני. רבי יוסי טוען לעומתם שסדרי החודשים לא השתנו וחודש אייר היה חודש חסר.</div></td></tr> </table> הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=292741&oldid=prev הנחה: /* בראי חז"ל */ 2017-05-07T09:45:08Z <p><span class="autocomment">בראי חז&quot;ל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:45, 7 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי חז&quot;ל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי חז&quot;ל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קביעות החודש וימי </del>השבוע===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאורעות </ins>השבוע===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חכמי המשנה </del>קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תנאים]] </ins>קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת מובהר בגמרא כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין חולקים </del>כי "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכולא </del>עלמא בשבת ניתנה תורה"</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועיקר המחלוקת בנוגע למתן תורה הוא כי לדברי רבנן ראש חודש סיון היה ביום שני בשבוע לעומת רבי יוסי שטוען כי ההי זה ביום ראשון בשבוע.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת מובהר בגמרא כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנודע לתאריך הגעתם למדבר סיני, תאריכי הציוויים של ה' למשה וממנו לעם והיום בשבוע בו ניתנה דעת כולם זהה:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*הגעת בני ישראל למדבר סיני התרחשה בא' לחודש סיוון{{הערה|דברי רבא (שבת פו:) "כתיב הכא "ביום '''הזה''' באו מדבר סיני וכתיב התם החדש '''הזה''' לכם ראש חדשים מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש".}} (לרבנן יום שני לרבי יוסי יום ראשון) באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב.}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*למחרת בב' בסיון{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרה לו הפרשת "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .." אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש"י שבת פז עמוד א, ד"ה בתלתא.}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*למחרת ביום ג' לחודש סיון (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב"ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה') ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע"א וברש"י שבת פז ע"א ד"ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*למחרת ביום הרביעי (לרבנן יום חמישי לרבי יוסי יום רביעי) לחודש סיון מסר משה שבני ישראל קבלו עליהם מצוות הגבלה{{הערה|רש"י שבת פ"ז ע"א שלזה כוונת הפסוק (שמות יט י): "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" שכתוב קודם הציווי.}} וקיבל מהקב"ה מצוות פרישה (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) ומיד באותו היום ירד והפרישם מנשותיהם ( וַיֵּרֶד מֹשֶׁה.. וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם...אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה)</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*כעבור ימים אחדים (לרבנן שלה ימים (כולל) לרבי יוסי ארבעה ימים (כולל)) ביום השבת (לרבנן ו' בסיון לרבי יוסי ז' בסיון) הגיע מועד קבלת התורה (וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי...). מועד זה אם </ins>כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדברי [[רבא]]{{הערה|שם=שבת פו}}: </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דכולי </ins>עלמא בשבת ניתנה תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לישראל" {{הערה|למדים זאת ב[[גזירה שווה]]: "כתיב הכא '''זכור''' את יום השבת לקדשו וכתיב התם: ויאמר משה אל העם '''זכור''' את היום הזה מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום (ראה רש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י).}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיקרי החולקים בדבר הם רבנן ורבי יוסי במסכת שבת (דף פ"ו ואילך).</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחלוקתם מתפשטת לכל אותה התקופה</ins>, המשמעות הפשוטה בגמרא היא כי הן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבנן </ins>והן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבי </ins>יוסי יום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יציאת מצרים - </ins>ט"ו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בניסן חל באותה השנה </ins>ביום חמישי בשבוע. אלא שלרבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלבד חוש ניסן גם </ins>חודש אייר באותה השנה היה חודש מלא (בניגוד לסדר הקבוע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחודשי לוח </ins>השנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאחד מלא (30 יום) </ins>והבא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחריו </ins>חסר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(29 יום)</ins>) כך שא' באייר היה באותה השנה ביום ראשון וא' בסיוון ביום שני. רבי יוסי טוען לעומתם שסדרי החודשים לא השתנו וחודש אייר היה חודש חסר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם </ins>שיטה נוספת ישנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, והיא </ins>שיטת ה[[סדר עולם]] שחודש אייר היה אכן חסר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדברי </ins>רבי יוסי אולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השינוי נעוץ ביום </ins>יציאת מצרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלא </ins>הייתה ביום חמישי אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום שישי, </ins>ולכן מעמד הר סיני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקבלת התורה </ins>הייתה ביום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השישי </ins>לחודש סיוון כדעת רבנן. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(דרך אגב - לשיטה </ins>זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא חל י בניסן בשבת וחולקת </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפרשנות בשמו של </ins>[[שבת הגדול]].<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </ins>  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המחלוקת בעיקרה נסובה סביב השאלה מתי הגיעו בני ישראל למדבר סיני, או במילים אחרות באיזה יום בשבוע חל באותה השנה ראש חודש סיוון.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדעת רבנן ראש חודש סיוון חל ביום שני בשבוע ומכאן שמעמד הר סיני היה בשישי לחודש</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוד לשיטת רבי יוסי ראש חודש היה ביום ראשון בשבוע, ומכאן שמתן תורה היה בשביעי לחודש.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך </del>המשמעות הפשוטה בגמרא היא כי הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנן </del>והן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>יוסי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסכימים כי באותה השנה חל </del>יום ט"ו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחודש ניסן </del>ביום חמישי בשבוע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ובו ביום יצאו בני ישראל ממצרים</del>. אלא שלרבנן חודש אייר באותה השנה היה חודש מלא (בניגוד לסדר הקבוע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלוח </del>השנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שחודש אחד חסר </del>והבא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלא כך שאם חודש ניסן מלא שב חודש אייר </del>חסר) כך שא' באייר היה באותה השנה ביום ראשון וא' בסיוון ביום שני. רבי יוסי טוען לעומתם שסדרי החודשים לא השתנו וחודש אייר היה חודש חסר.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטה נוספת ישנה שיטת ה[[סדר עולם]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיא </del>שחודש אייר היה אכן חסר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדרי </del>רבי יוסי אולם יציאת מצרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא </del>הייתה ביום חמישי אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשישי </del>ולכן מעמד הר סיני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יקבלת התרורה </del>הייתה ביום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השיש </del>לחודש סיוון כדעת רבנן.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטה </del>זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חולקת </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך שי' בניסן היה ביום השבת ולכך חוגגים את </del>[[שבת הגדול]].   </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוח שנת ב&#039;תמ&quot;ח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוח שנת ב&#039;תמ&quot;ח}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחלוקתם של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבנן פרישת הנשים נעשתה ביום חמישי בשבוע יום הרביעי לחודש סיוון לרבי </del>יוסי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם כי לדעתו אכן היה זה ביום הרביע לחודש היה זה גם ביום הרביעי בשבוע. מה שמעורר תמיהה על לשון הפסוק אודות </del>מעמד הר סיני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמו "ויהי ביום השלישי" שלישי לפרישה מה שלכאורה לשיטת רבי יוסי היה כבר ביום הרביעי לפרישה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחלוקתם זו של רבנן ורבי </ins>יוסי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת </ins>מעמד הר סיני. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היות ולפי רבנן </ins>בין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מועד הפרישה של בני ישראל ומתן תורה היה אכן שלשה ימים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם לרבי יוסי היות ולדעתו פרשו ביום רביעי היו ארבעה ימים, בעוד שהפסוק מציין באופן קבוע שלשה ימים</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מאורעות ימי השבוע במעמד הר סיני}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הכנות למעמד===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*חז"ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] </del>בין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תיבות "הזה" שבפסוק זה לפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים" שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרו לו הפרשיות "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים </del>..<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*ההשלכות לפליטת זרע.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בחירת ההר</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בחירת ההר</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*גדירתו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*גדירתו</div></td></tr> </table> הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=292667&oldid=prev הנחה: /* בראי חז"ל */ 2017-05-05T08:26:46Z <p><span class="autocomment">בראי חז&quot;ל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:26, 5 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי חז&quot;ל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי חז&quot;ל==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===קביעות החודש וימי השבוע===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין חכמי המשנה קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם זאת מובהר בגמרא כי אין חולקים כי "לכולא עלמא בשבת ניתנה תורה"</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיקרי החולקים בדבר הם רבנן ורבי יוסי במסכת שבת (דף פ"ו ואילך).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המחלוקת בעיקרה נסובה סביב השאלה מתי הגיעו בני ישראל למדבר סיני, או במילים אחרות באיזה יום בשבוע חל באותה השנה ראש חודש סיוון.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדעת רבנן ראש חודש סיוון חל ביום שני בשבוע ומכאן שמעמד הר סיני היה בשישי לחודש, בעוד לשיטת רבי יוסי ראש חודש היה ביום ראשון בשבוע, ומכאן שמתן תורה היה בשביעי לחודש.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך המשמעות הפשוטה בגמרא היא כי הן רבנן והן רבי יוסי מסכימים כי באותה השנה חל יום ט"ו לחודש ניסן ביום חמישי בשבוע, ובו ביום יצאו בני ישראל ממצרים. אלא שלרבנן חודש אייר באותה השנה היה חודש מלא (בניגוד לסדר הקבוע בלוח השנה שחודש אחד חסר והבא מלא כך שאם חודש ניסן מלא שב חודש אייר חסר) כך שא' באייר היה באותה השנה ביום ראשון וא' בסיוון ביום שני. רבי יוסי טוען לעומתם שסדרי החודשים לא השתנו וחודש אייר היה חודש חסר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטה נוספת ישנה שיטת ה[[סדר עולם]] והיא שחודש אייר היה אכן חסר כדרי רבי יוסי אולם יציאת מצרים לא הייתה ביום חמישי אלא בשישי ולכן מעמד הר סיני יקבלת התרורה הייתה ביום השיש לחודש סיוון כדעת רבנן. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטה זו חולקת על כך שי' בניסן היה ביום השבת ולכך חוגגים את [[שבת הגדול]].  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוח שנת ב&#039;תמ&quot;ח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוח שנת ב&#039;תמ&quot;ח}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחלוקתם של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבנן פרישת הנשים נעשתה ביום חמישי בשבוע יום הרביעי לחודש סיוון לרבי יוסי אם כי לדעתו אכן היה זה ביום הרביע לחודש היה זה גם ביום הרביעי בשבוע. מה שמעורר תמיהה על לשון הפסוק אודות מעמד הר סיני עצמו "ויהי ביום השלישי" שלישי לפרישה מה שלכאורה לשיטת רבי יוסי היה כבר ביום הרביעי לפרישה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מאורעות ימי השבוע במעמד הר סיני}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכנות למעמד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכנות למעמד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חז&quot;ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות &quot;הזה&quot; שבפסוק זה לפסוק: &quot;החודש הזה לכם ראש חודשים&quot; שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע&quot;ב.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע&quot;א.}} בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש&quot;י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר (&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..&quot;) ונאמרו לו הפרשיות &quot;..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים ..&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חז&quot;ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות &quot;הזה&quot; שבפסוק זה לפסוק: &quot;החודש הזה לכם ראש חודשים&quot; שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע&quot;ב.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע&quot;א.}} בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש&quot;י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר (&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..&quot;) ונאמרו לו הפרשיות &quot;..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים ..&quot;</div></td></tr> </table> הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=292621&oldid=prev הנחה: /* הכנות למעמד */ 2017-05-04T11:00:00Z <p><span class="autocomment">הכנות למעמד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 4 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוח שנת ב&#039;תמ&quot;ח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוח שנת ב&#039;תמ&quot;ח}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכנות למעמד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכנות למעמד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חז"ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות "הזה" שבפסוק זה לפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים" שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה| תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, הובא ברש"י</del>.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} בהשכמה{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרו לו הפרשיות "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חז"ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות "הזה" שבפסוק זה לפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים" שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שם=שבת פו</ins>|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום חולשתם מהדרך.</ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|שם=שבת פו</ins>}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} בהשכמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם=שבת פו}}</ins>{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרו לו הפרשיות "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .."</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בחירת ההר</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בחירת ההר</div></td></tr> </table> הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=292618&oldid=prev הנחה: /* בראי חז"ל */ 2017-05-04T10:56:29Z <p><span class="autocomment">בראי חז&quot;ל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:56, 4 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי חז&quot;ל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי חז&quot;ל==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לוח שנת ב'תמ"ח}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכנות למעמד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכנות למעמד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חז&quot;ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות &quot;הזה&quot; שבפסוק זה לפסוק: &quot;החודש הזה לכם ראש חודשים&quot; שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה| תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע&quot;ב, הובא ברש&quot;י.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר{{מקור}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע&quot;א.}} בהשכמה{{הערה|רש&quot;י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר (&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..&quot;) ונאמרו לו הפרשיות &quot;..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים ..&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חז&quot;ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות &quot;הזה&quot; שבפסוק זה לפסוק: &quot;החודש הזה לכם ראש חודשים&quot; שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה| תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע&quot;ב, הובא ברש&quot;י.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר{{מקור}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע&quot;א.}} בהשכמה{{הערה|רש&quot;י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר (&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..&quot;) ונאמרו לו הפרשיות &quot;..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים ..&quot;</div></td></tr> </table> הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=292401&oldid=prev 79.180.182.177: /* הכנות למעמד */ תקלדה 2017-05-02T15:35:09Z <p><span class="autocomment">הכנות למעמד: </span> תקלדה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:35, 2 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי חז&quot;ל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בראי חז&quot;ל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכנות למעמד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכנות למעמד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חז"ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות "הזה" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבפזוק </del>זה לפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים" שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה| תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב, הובא ברש"י.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר{{מקור}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} בהשכמה{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרו לו הפרשיות "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חז"ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות "הזה" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבפסוק </ins>זה לפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים" שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה| תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב, הובא ברש"י.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר{{מקור}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} בהשכמה{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרו לו הפרשיות "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .."</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בחירת ההר</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בחירת ההר</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*פרישה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*פרישה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*דיבורי משה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*דיבורי משה</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המעמד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המעמד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*קולות ולפידים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*קולות ולפידים</div></td></tr> </table> 79.180.182.177