https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1%2F%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96 2026-04-18T22:10:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&diff=476378&oldid=prev 2021-05-18T16:13:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:13, 18 במאי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שושלת נשכיז</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>שושלת נשכיז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>תולדות השושלת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוכן עניינים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1 תולדות השושלת</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1.1 אוסטילה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2 קובלה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3 החסידות לאחר השואה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">4 לקריאה נוספת</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5 קישורים חיצוניים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">6 הערות שוליים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תולדות השושלת</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ&#039;ין בשנת [[תק&quot;ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז&#039;[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר &quot;רשפי אש&quot;. נפטר ב[[ח&#039; ניסן]] [[תק&quot;ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ&#039;ין בשנת [[תק&quot;ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז&#039;[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר &quot;רשפי אש&quot;. נפטר ב[[ח&#039; ניסן]] [[תק&quot;ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק&quot;ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ&#039;ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ&#039;ב]], רבי [[ברוך ממז&#039;יבוז&#039;]] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר &quot;זיכרון טוב&quot; ו&quot;תולדות יצחק&quot;. נפטר ללא בנים ב[[כ&#039; שבט]] [[תרכ&quot;ח]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק&quot;ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ&#039;ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ&#039;ב]], רבי [[ברוך ממז&#039;יבוז&#039;]] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר &quot;זיכרון טוב&quot; ו&quot;תולדות יצחק&quot;. נפטר ללא בנים ב[[כ&#039; שבט]] [[תרכ&quot;ח]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אוסטילה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>אוסטילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ&quot;ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח&quot;י אלול [[תק&quot;צ]]. בניו היו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ&quot;ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח&quot;י אלול [[תק&quot;צ]]. בניו היו:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל&quot;ז]] - [כ&#039; אדר]] [[תש&quot;ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ&#039;רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר&#039; ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל&quot;ז]] - [כ&#039; אדר]] [[תש&quot;ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ&#039;רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר&#039; ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קובלה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>קובלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק&quot;ם]]. היה נחשב ל[[אדמו&quot;ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ&quot;ז אלול]] [[תקצ&quot;ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב&quot;ד]] מאציוב[5].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק&quot;ם]]. היה נחשב ל[[אדמו&quot;ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ&quot;ז אלול]] [[תקצ&quot;ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב&quot;ד]] מאציוב[5].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החסידות לאחר ה[[שואה]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>החסידות לאחר ה[[שואה]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלק מאדמו&quot;רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו&quot;רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו&quot;רות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלק מאדמו&quot;רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו&quot;רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו&quot;רות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ&quot;ב]] - [[תשע&quot;ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו&quot;רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע&quot;ד]] הוכתר ל[[אדמו&quot;ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ&quot;ב]] - [[תשע&quot;ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו&quot;רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע&quot;ד]] הוכתר ל[[אדמו&quot;ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטגוריה</ins>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערכים במרחב האישי</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קישורים חיצוניים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר יזכור לקהילת </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוצק]] תמונה 317 (313 בדפי הספר), בספריית העיר ניו יורק. מאמר על השושלת מאת מאיר שמעון גשורי. (ביידיש)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערות שוליים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> עיירה קטנה במחוז ווהלין</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ראו עליו ועל בנו ר' אברהם בספר הזיכרון ליהדות [[לוצק]], עמ' 585 בדפי האתר, 581 בדפי הספר. אתר 'יזכור' ספריית ניו יורק.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ספר לוצק עמ' 316. אלפסי-תרמ"א | אנשי שם ע' 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> צאצאים ע' 169 בסוף ובע' הבא מס' 170 קטע 98</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה"שערי תשובה" על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו"רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

איקס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&diff=447997&oldid=prev 2021-01-20T11:55:34Z

<p>ביטול גרסה 447996 של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%9B%D7%9D2" title="מיוחד:תרומות/חכם2">חכם2</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%9B%D7%9D2&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:חכם2 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)טרול</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:55, 20 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  ספר לוצק עמ&#039; 316. אלפסי-תרמ&quot;א | אנשי שם ע&#039; 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  ספר לוצק עמ&#039; 316. אלפסי-תרמ&quot;א | אנשי שם ע&#039; 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  צאצאים ע&#039; 169 בסוף ובע&#039; הבא מס&#039; 170 קטע 98</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  צאצאים ע&#039; 169 בסוף ובע&#039; הבא מס&#039; 170 קטע 98</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>"שערי תשובה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה"שערי תשובה" על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו&quot;רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו&quot;רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.</div></td></tr> </table>

פולע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&diff=447996&oldid=prev 2021-01-20T11:55:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:55, 20 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  ספר לוצק עמ&#039; 316. אלפסי-תרמ&quot;א | אנשי שם ע&#039; 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  ספר לוצק עמ&#039; 316. אלפסי-תרמ&quot;א | אנשי שם ע&#039; 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  צאצאים ע&#039; 169 בסוף ובע&#039; הבא מס&#039; 170 קטע 98</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  צאצאים ע&#039; 169 בסוף ובע&#039; הבא מס&#039; 170 קטע 98</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה"שערי תשובה" על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>"שערי תשובה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו&quot;רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו&quot;רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.</div></td></tr> </table>

חכם2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&diff=447987&oldid=prev 2021-01-20T11:40:44Z

<p>ביטול גרסה 447970 של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%9B%D7%9D" title="מיוחד:תרומות/חכם">חכם</a> (<a href="/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%9B%D7%9D" title="שיחת משתמש:חכם">שיחה</a>)השחתה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:40, 20 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שושלת נשכיז</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוכן עניינים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1 תולדות השושלת</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1.1 אוסטילה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2 קובלה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3 החסידות לאחר השואה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">4 לקריאה נוספת</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5 קישורים חיצוניים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">6 הערות שוליים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תולדות השושלת</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ'ין בשנת [[תק"ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז'[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר "רשפי אש". נפטר ב[[ח' ניסן]] [[תק"ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק"ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]], רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר "זיכרון טוב" ו"תולדות יצחק". נפטר ללא בנים ב[[כ' שבט]] [[תרכ"ח]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוסטילה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ"ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח"י אלול [[תק"צ]]. בניו היו:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי פנחס חתן רבי אלכסנדר שמואל מהורוחוב. נפטר ב[[י"ג אייר]]. חתנו היה רבי יוסף מראדוויל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי מרדכי. נפטר ב[[ז' אלול]] [[תרל"ז]]. חתנו היה רבי נח מקוידנוב.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי ברוך מקונסטנטין. חתנו של רבי פנחס מאוסטרהא. נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרנ"א]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי לוי יצחק מסטפין חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל דב מסטפין. נפטר ב[[י"ד בטבת]] [[תרל"ד]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חתנו רבי שמואל יחיאל מבוטושאן. חתונתו היא ה[[חתונה]] המפורסמת באוסטילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור השלישי לשושלת אוסטילה כיהנו:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו של רבי פנחס מאוסטילה- רבי שמעון פרלוב מזאוויחוואסט. קרא את שם משפחתו פרלוב כשם משפחת חותנו רבי שלמה חיים מקוידנוב.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בניו של רבי ברוך מקונסטנטין- רבי מרדכי קצנלבוגן מבילירודקא (-[[כ"ו אב]] [[תרנ"ג]]) חתן רבי צבי אריה מפלעשטין ורבי יעקב יוסף קצנלבוגן מקונסטנטין (-[[ט"ז כסלו]]) חתן רבי שמואל מקשיבקא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו יחידו של רבי לוי יצחק מסטפין- רבי מאיר חיים מסטפין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור הרביעי לשושלת כיהנו בני רבי שמעון מזאוויחוואסט:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יעקב אבי חסידות נובומינסק.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי מרדכי מזאלחוב (סלחוב). חתן דודו של אביו רבי לוי יצחק מסטפין ובזיווג שני חתן רבי משולם זושא מטלומשט (חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי ישראל אהרן פדובה מאופוטשנה. חתנו של רבי מאיר מ[[פשיסחא]]. כיהן ב[[פשיסחא]] ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו ב[[פוגרומים]] בשנת [[תרע"ה]]. חתנו היה רבי יעקב יהודה מבלוינא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יהושע השיל פדובה מבוליחוב. כיהן גם ברבנות העיר. חתנו של רבי ישראל שמואל מטומשוב. נפטר בשנת [[תרס"ד]]. את מקומו מילא חתנו, אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן כיהנו:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יוסף דוד מלוצק בנו של רבי מרדכי מבילירודקא וחתנו של רבי אברהם מאוסטרהא. בשנת [[תרפ"ח]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[כ"ח טבת]] [[תרצ"ה]] ונקבר ב[[הר הזיתים]][2].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי אהרן מסורוצק בנו של רבי יעקב יוסף מקונסטנטין וחתנו של הרב אפרים פישל [[אב"ד]] אוחאטי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[פולין]] וכיהן בסורוצק, אוטבוצק ו[[ורשה]] שם נפטר ב[[י"ד חשוון]] [[תרפ"ז]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור החמישי כיהנו בני רבי ישראל אהרן מאופטושנה:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יצחק מרדכי נולד ב[[פשיסחא]] בשנת [[תרמ"ד]]. נישא לבתו של הרב מרדכי שפירא. כיהן כרבה של אופטושנה ואחרי פטירת אביו גם כ[[אדמו"ר]]. חיבר ספרים בשם "אילנא דחיי" ו"אור הנר". בשנת [[תש"ב]] כשלקחוהו ה[[נאצים]] למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון ל[[רכבת]], דבר זה העלה את חמתם של ה[[נאצים]] וירו בו, באמו ובילדיו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יעקב שמעון. נולד בשנת [[תרמ"ה]]. נפטר ב[[גטו]] [[לודז']] ב[[כ"ג]] אדר]] [[תש"א]]. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ל[[לודז']] ואחר ב[[לודז']] בשם האדמו"ר מקאלושיק. היה אוהב ציון ושלח את רוב ילדיו בשנת [[תרפ"ה]] לכפר [[חסידים]]. בנו רבי ישראל אהרן ([[תרע"ו]]-[[תש"ד]]), כיהן כרב בבית הדין באלכסנדרוב. נספה בגטו [[לודז']].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל"ז]] - [כ' אדר]] [[תש"ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קובלה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק"ם]]. היה נחשב ל[[אדמו"ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ"ז אלול]] [[תקצ"ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב"ד]] מאציוב[5].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו רבי ישראל מסטביכוב היה חתנו של רבי מיכל מווישנוביץ (בנו של רבי מרדכי מקרמניץ). נפטר ב[[ד' תמוז]] [[תר"ע]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו רבי מרדכי מסטביכוב חתנו של בן דודו של אביו, רבי שמואל יחיאל מבוטושאן</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו רבי יעקב אריה מנשכיז. היה חתנו של הרב אלתר יחיאל פרגר [[אב"ד]] איבנצק (חתנו של רבי יעקב מ[[אפטא]]). כיהן גם בקובלה. נפטר ב[[ט' כסלו]] [[תרס"ח]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יצחק דוד ([[תרל"ג]] - [[ב' שבט]] [[תרע"ד]]) בנו של רבי יעקב אריה כיהן ברבנות באיבנצק מחבר ספר "תנובות שדי".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמואל מרדכי (-ב' באייר תר"ף) בנו השני של רבי יעקב אריה כיהן בקובלה ונסכיז, חתנו של רבי שלמה גולדמן מזוויהל. בנותיו גדלו אצל רבי ישכר דב מבעלז ולימים עלו לישראל ונישאו לרבי מרדכי גולדמן לימים ה[[אדמו"ר]] מ[[זוויהל]], ולמתתיהו מינץ (אביהם של [[בנימין מינץ]] שר הדואר ושמואל מרדכי מינץ מזכ"ל [[אגודת ישראל]]).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמואל בן רבי יצחק דוד וחתנו של דודו רבי שמואל מרדכי מילא את מקום חמיו בקובל. נרצח בשנת [[תש"ב]] עם כל משפחתו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החסידות לאחר ה[[שואה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק מאדמו"רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו"רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו"רות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ"ב]] - [[תשע"ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו"רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע"ד]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קישורים חיצוניים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר יזכור לקהילת [[לוצק]] תמונה 317 (313 בדפי הספר), בספריית העיר ניו יורק. מאמר על השושלת מאת מאיר שמעון גשורי. (ביידיש)</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערות שוליים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> עיירה קטנה במחוז ווהלין</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ראו עליו ועל בנו ר' אברהם בספר הזיכרון ליהדות [[לוצק]], עמ' 585 בדפי האתר, 581 בדפי הספר. אתר 'יזכור' ספריית ניו יורק.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ספר לוצק עמ' 316. אלפסי-תרמ"א | אנשי שם ע' 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> צאצאים ע' 169 בסוף ובע' הבא מס' 170 קטע 98</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה"שערי תשובה" על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו"רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.</ins></div></td></tr> </table>

פולע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&diff=447970&oldid=prev 2021-01-20T11:24:08Z

<p>הסרת כל התוכן מהדף</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:24, 20 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שושלת נשכיז</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוכן עניינים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1 תולדות השושלת</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1.1 אוסטילה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2 קובלה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3 החסידות לאחר השואה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">4 לקריאה נוספת</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5 קישורים חיצוניים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">6 הערות שוליים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תולדות השושלת</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ'ין בשנת [[תק"ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז'[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר "רשפי אש". נפטר ב[[ח' ניסן]] [[תק"ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק"ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]], רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר "זיכרון טוב" ו"תולדות יצחק". נפטר ללא בנים ב[[כ' שבט]] [[תרכ"ח]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוסטילה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ"ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח"י אלול [[תק"צ]]. בניו היו:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי פנחס חתן רבי אלכסנדר שמואל מהורוחוב. נפטר ב[[י"ג אייר]]. חתנו היה רבי יוסף מראדוויל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי מרדכי. נפטר ב[[ז' אלול]] [[תרל"ז]]. חתנו היה רבי נח מקוידנוב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי ברוך מקונסטנטין. חתנו של רבי פנחס מאוסטרהא. נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרנ"א]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי לוי יצחק מסטפין חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל דב מסטפין. נפטר ב[[י"ד בטבת]] [[תרל"ד]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חתנו רבי שמואל יחיאל מבוטושאן. חתונתו היא ה[[חתונה]] המפורסמת באוסטילה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור השלישי לשושלת אוסטילה כיהנו:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו של רבי פנחס מאוסטילה- רבי שמעון פרלוב מזאוויחוואסט. קרא את שם משפחתו פרלוב כשם משפחת חותנו רבי שלמה חיים מקוידנוב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בניו של רבי ברוך מקונסטנטין- רבי מרדכי קצנלבוגן מבילירודקא (-[[כ"ו אב]] [[תרנ"ג]]) חתן רבי צבי אריה מפלעשטין ורבי יעקב יוסף קצנלבוגן מקונסטנטין (-[[ט"ז כסלו]]) חתן רבי שמואל מקשיבקא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו יחידו של רבי לוי יצחק מסטפין- רבי מאיר חיים מסטפין.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור הרביעי לשושלת כיהנו בני רבי שמעון מזאוויחוואסט:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יעקב אבי חסידות נובומינסק.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי מרדכי מזאלחוב (סלחוב). חתן דודו של אביו רבי לוי יצחק מסטפין ובזיווג שני חתן רבי משולם זושא מטלומשט (חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי ישראל אהרן פדובה מאופוטשנה. חתנו של רבי מאיר מ[[פשיסחא]]. כיהן ב[[פשיסחא]] ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו ב[[פוגרומים]] בשנת [[תרע"ה]]. חתנו היה רבי יעקב יהודה מבלוינא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יהושע השיל פדובה מבוליחוב. כיהן גם ברבנות העיר. חתנו של רבי ישראל שמואל מטומשוב. נפטר בשנת [[תרס"ד]]. את מקומו מילא חתנו, אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן כיהנו:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יוסף דוד מלוצק בנו של רבי מרדכי מבילירודקא וחתנו של רבי אברהם מאוסטרהא. בשנת [[תרפ"ח]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[כ"ח טבת]] [[תרצ"ה]] ונקבר ב[[הר הזיתים]][2].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי אהרן מסורוצק בנו של רבי יעקב יוסף מקונסטנטין וחתנו של הרב אפרים פישל [[אב"ד]] אוחאטי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[פולין]] וכיהן בסורוצק, אוטבוצק ו[[ורשה]] שם נפטר ב[[י"ד חשוון]] [[תרפ"ז]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור החמישי כיהנו בני רבי ישראל אהרן מאופטושנה:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יצחק מרדכי נולד ב[[פשיסחא]] בשנת [[תרמ"ד]]. נישא לבתו של הרב מרדכי שפירא. כיהן כרבה של אופטושנה ואחרי פטירת אביו גם כ[[אדמו"ר]]. חיבר ספרים בשם "אילנא דחיי" ו"אור הנר". בשנת [[תש"ב]] כשלקחוהו ה[[נאצים]] למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון ל[[רכבת]], דבר זה העלה את חמתם של ה[[נאצים]] וירו בו, באמו ובילדיו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יעקב שמעון. נולד בשנת [[תרמ"ה]]. נפטר ב[[גטו]] [[לודז']] ב[[כ"ג]] אדר]] [[תש"א]]. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ל[[לודז']] ואחר ב[[לודז']] בשם האדמו"ר מקאלושיק. היה אוהב ציון ושלח את רוב ילדיו בשנת [[תרפ"ה]] לכפר [[חסידים]]. בנו רבי ישראל אהרן ([[תרע"ו]]-[[תש"ד]]), כיהן כרב בבית הדין באלכסנדרוב. נספה בגטו [[לודז']].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל"ז]] - [כ' אדר]] [[תש"ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קובלה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק"ם]]. היה נחשב ל[[אדמו"ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ"ז אלול]] [[תקצ"ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב"ד]] מאציוב[5].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו רבי ישראל מסטביכוב היה חתנו של רבי מיכל מווישנוביץ (בנו של רבי מרדכי מקרמניץ). נפטר ב[[ד' תמוז]] [[תר"ע]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו רבי מרדכי מסטביכוב חתנו של בן דודו של אביו, רבי שמואל יחיאל מבוטושאן</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו רבי יעקב אריה מנשכיז. היה חתנו של הרב אלתר יחיאל פרגר [[אב"ד]] איבנצק (חתנו של רבי יעקב מ[[אפטא]]). כיהן גם בקובלה. נפטר ב[[ט' כסלו]] [[תרס"ח]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יצחק דוד ([[תרל"ג]] - [[ב' שבט]] [[תרע"ד]]) בנו של רבי יעקב אריה כיהן ברבנות באיבנצק מחבר ספר "תנובות שדי".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמואל מרדכי (-ב' באייר תר"ף) בנו השני של רבי יעקב אריה כיהן בקובלה ונסכיז, חתנו של רבי שלמה גולדמן מזוויהל. בנותיו גדלו אצל רבי ישכר דב מבעלז ולימים עלו לישראל ונישאו לרבי מרדכי גולדמן לימים ה[[אדמו"ר]] מ[[זוויהל]], ולמתתיהו מינץ (אביהם של [[בנימין מינץ]] שר הדואר ושמואל מרדכי מינץ מזכ"ל [[אגודת ישראל]]).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמואל בן רבי יצחק דוד וחתנו של דודו רבי שמואל מרדכי מילא את מקום חמיו בקובל. נרצח בשנת [[תש"ב]] עם כל משפחתו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החסידות לאחר ה[[שואה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק מאדמו"רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו"רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו"רות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ"ב]] - [[תשע"ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו"רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע"ד]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קישורים חיצוניים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר יזכור לקהילת [[לוצק]] תמונה 317 (313 בדפי הספר), בספריית העיר ניו יורק. מאמר על השושלת מאת מאיר שמעון גשורי. (ביידיש)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערות שוליים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> עיירה קטנה במחוז ווהלין</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ראו עליו ועל בנו ר' אברהם בספר הזיכרון ליהדות [[לוצק]], עמ' 585 בדפי האתר, 581 בדפי הספר. אתר 'יזכור' ספריית ניו יורק.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ספר לוצק עמ' 316. אלפסי-תרמ"א | אנשי שם ע' 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> צאצאים ע' 169 בסוף ובע' הבא מס' 170 קטע 98</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה"שערי תשובה" על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו"רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

חכם https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&diff=445769&oldid=prev 2021-01-13T12:54:04Z

<p>מר&quot;ש העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="משתמש:משתמש:איקס/שושלת נשכיז (הדף אינו קיים)">משתמש:משתמש:איקס/שושלת נשכיז</a> לשם <a href="/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96" title="משתמש:איקס/שושלת נשכיז">משתמש:איקס/שושלת נשכיז</a> בלי להשאיר הפניה: טעות בראשון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:54, 13 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

מר"ש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&diff=445767&oldid=prev 2021-01-13T12:51:31Z

<p>מר&quot;ש העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שושלת נשכיז (הדף אינו קיים)">שושלת נשכיז</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="משתמש:משתמש:איקס/שושלת נשכיז (הדף אינו קיים)">משתמש:משתמש:איקס/שושלת נשכיז</a> בלי להשאיר הפניה: חייב עריכה!</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:51, 13 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

מר"ש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%96&diff=445766&oldid=prev 2021-01-13T12:45:31Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;שושלת נשכיז שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי <a href="/index.php?title=%D7%95%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9F&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="ווהלין (הדף אינו קיים)">ווהלין</a> (כיום או...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>שושלת נשכיז<br /> שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.<br /> <br /> <br /> תוכן עניינים<br /> 1 תולדות השושלת<br /> 1.1 אוסטילה<br /> 2 קובלה<br /> 3 החסידות לאחר השואה<br /> 4 לקריאה נוספת<br /> 5 קישורים חיצוניים<br /> 6 הערות שוליים<br /> תולדות השושלת<br /> רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ&#039;ין בשנת [[תק&quot;ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז&#039;[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר &quot;רשפי אש&quot;. נפטר ב[[ח&#039; ניסן]] [[תק&quot;ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.<br /> <br /> ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק&quot;ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ&#039;ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ&#039;ב]], רבי [[ברוך ממז&#039;יבוז&#039;]] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר &quot;זיכרון טוב&quot; ו&quot;תולדות יצחק&quot;. נפטר ללא בנים ב[[כ&#039; שבט]] [[תרכ&quot;ח]].<br /> <br /> אוסטילה<br /> בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ&quot;ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח&quot;י אלול [[תק&quot;צ]]. בניו היו:<br /> <br /> רבי פנחס חתן רבי אלכסנדר שמואל מהורוחוב. נפטר ב[[י&quot;ג אייר]]. חתנו היה רבי יוסף מראדוויל.<br /> רבי מרדכי. נפטר ב[[ז&#039; אלול]] [[תרל&quot;ז]]. חתנו היה רבי נח מקוידנוב.<br /> רבי ברוך מקונסטנטין. חתנו של רבי פנחס מאוסטרהא. נפטר ב[[ג&#039; אלול]] [[תרנ&quot;א]].<br /> רבי לוי יצחק מסטפין חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל דב מסטפין. נפטר ב[[י&quot;ד בטבת]] [[תרל&quot;ד]].<br /> חתנו רבי שמואל יחיאל מבוטושאן. חתונתו היא ה[[חתונה]] המפורסמת באוסטילה.<br /> בדור השלישי לשושלת אוסטילה כיהנו:<br /> <br /> בנו של רבי פנחס מאוסטילה- רבי שמעון פרלוב מזאוויחוואסט. קרא את שם משפחתו פרלוב כשם משפחת חותנו רבי שלמה חיים מקוידנוב.<br /> בניו של רבי ברוך מקונסטנטין- רבי מרדכי קצנלבוגן מבילירודקא (-[[כ&quot;ו אב]] [[תרנ&quot;ג]]) חתן רבי צבי אריה מפלעשטין ורבי יעקב יוסף קצנלבוגן מקונסטנטין (-[[ט&quot;ז כסלו]]) חתן רבי שמואל מקשיבקא.<br /> בנו יחידו של רבי לוי יצחק מסטפין- רבי מאיר חיים מסטפין.<br /> בדור הרביעי לשושלת כיהנו בני רבי שמעון מזאוויחוואסט:<br /> <br /> רבי יעקב אבי חסידות נובומינסק.<br /> רבי מרדכי מזאלחוב (סלחוב). חתן דודו של אביו רבי לוי יצחק מסטפין ובזיווג שני חתן רבי משולם זושא מטלומשט (חתן רבי יעקב ישראל מצ&#039;רקס).<br /> רבי ישראל אהרן פדובה מאופוטשנה. חתנו של רבי מאיר מ[[פשיסחא]]. כיהן ב[[פשיסחא]] ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו ב[[פוגרומים]] בשנת [[תרע&quot;ה]]. חתנו היה רבי יעקב יהודה מבלוינא.<br /> רבי יהושע השיל פדובה מבוליחוב. כיהן גם ברבנות העיר. חתנו של רבי ישראל שמואל מטומשוב. נפטר בשנת [[תרס&quot;ד]]. את מקומו מילא חתנו, אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב.<br /> כמו כן כיהנו:<br /> <br /> רבי יוסף דוד מלוצק בנו של רבי מרדכי מבילירודקא וחתנו של רבי אברהם מאוסטרהא. בשנת [[תרפ&quot;ח]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[כ&quot;ח טבת]] [[תרצ&quot;ה]] ונקבר ב[[הר הזיתים]][2].<br /> רבי אהרן מסורוצק בנו של רבי יעקב יוסף מקונסטנטין וחתנו של הרב אפרים פישל [[אב&quot;ד]] אוחאטי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[פולין]] וכיהן בסורוצק, אוטבוצק ו[[ורשה]] שם נפטר ב[[י&quot;ד חשוון]] [[תרפ&quot;ז]].<br /> בדור החמישי כיהנו בני רבי ישראל אהרן מאופטושנה:<br /> <br /> רבי יצחק מרדכי נולד ב[[פשיסחא]] בשנת [[תרמ&quot;ד]]. נישא לבתו של הרב מרדכי שפירא. כיהן כרבה של אופטושנה ואחרי פטירת אביו גם כ[[אדמו&quot;ר]]. חיבר ספרים בשם &quot;אילנא דחיי&quot; ו&quot;אור הנר&quot;. בשנת [[תש&quot;ב]] כשלקחוהו ה[[נאצים]] למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון ל[[רכבת]], דבר זה העלה את חמתם של ה[[נאצים]] וירו בו, באמו ובילדיו.<br /> רבי יעקב שמעון. נולד בשנת [[תרמ&quot;ה]]. נפטר ב[[גטו]] [[לודז&#039;]] ב[[כ&quot;ג]] אדר]] [[תש&quot;א]]. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ל[[לודז&#039;]] ואחר ב[[לודז&#039;]] בשם האדמו&quot;ר מקאלושיק. היה אוהב ציון ושלח את רוב ילדיו בשנת [[תרפ&quot;ה]] לכפר [[חסידים]]. בנו רבי ישראל אהרן ([[תרע&quot;ו]]-[[תש&quot;ד]]), כיהן כרב בבית הדין באלכסנדרוב. נספה בגטו [[לודז&#039;]].<br /> כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל&quot;ז]] - [כ&#039; אדר]] [[תש&quot;ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ&#039;רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר&#039; ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.<br /> <br /> קובלה<br /> בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק&quot;ם]]. היה נחשב ל[[אדמו&quot;ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ&quot;ז אלול]] [[תקצ&quot;ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב&quot;ד]] מאציוב[5].<br /> <br /> בנו רבי ישראל מסטביכוב היה חתנו של רבי מיכל מווישנוביץ (בנו של רבי מרדכי מקרמניץ). נפטר ב[[ד&#039; תמוז]] [[תר&quot;ע]].<br /> בנו רבי מרדכי מסטביכוב חתנו של בן דודו של אביו, רבי שמואל יחיאל מבוטושאן<br /> בנו רבי יעקב אריה מנשכיז. היה חתנו של הרב אלתר יחיאל פרגר [[אב&quot;ד]] איבנצק (חתנו של רבי יעקב מ[[אפטא]]). כיהן גם בקובלה. נפטר ב[[ט&#039; כסלו]] [[תרס&quot;ח]].<br /> רבי יצחק דוד ([[תרל&quot;ג]] - [[ב&#039; שבט]] [[תרע&quot;ד]]) בנו של רבי יעקב אריה כיהן ברבנות באיבנצק מחבר ספר &quot;תנובות שדי&quot;.<br /> רבי שמואל מרדכי (-ב&#039; באייר תר&quot;ף) בנו השני של רבי יעקב אריה כיהן בקובלה ונסכיז, חתנו של רבי שלמה גולדמן מזוויהל. בנותיו גדלו אצל רבי ישכר דב מבעלז ולימים עלו לישראל ונישאו לרבי מרדכי גולדמן לימים ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[זוויהל]], ולמתתיהו מינץ (אביהם של [[בנימין מינץ]] שר הדואר ושמואל מרדכי מינץ מזכ&quot;ל [[אגודת ישראל]]).<br /> רבי שמואל בן רבי יצחק דוד וחתנו של דודו רבי שמואל מרדכי מילא את מקום חמיו בקובל. נרצח בשנת [[תש&quot;ב]] עם כל משפחתו.<br /> בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.<br /> <br /> החסידות לאחר ה[[שואה]]<br /> חלק מאדמו&quot;רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו&quot;רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו&quot;רות.<br /> <br /> בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ&quot;ב]] - [[תשע&quot;ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו&quot;רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע&quot;ד]] הוכתר ל[[אדמו&quot;ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].<br /> <br /> .<br /> קישורים חיצוניים<br /> ספר יזכור לקהילת [[לוצק]] תמונה 317 (313 בדפי הספר), בספריית העיר ניו יורק. מאמר על השושלת מאת מאיר שמעון גשורי. (ביידיש)<br /> הערות שוליים<br /> עיירה קטנה במחוז ווהלין<br /> ראו עליו ועל בנו ר&#039; אברהם בספר הזיכרון ליהדות [[לוצק]], עמ&#039; 585 בדפי האתר, 581 בדפי הספר. אתר &#039;יזכור&#039; ספריית ניו יורק.<br /> ספר לוצק עמ&#039; 316. אלפסי-תרמ&quot;א | אנשי שם ע&#039; 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו<br /> צאצאים ע&#039; 169 בסוף ובע&#039; הבא מס&#039; 170 קטע 98<br /> בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה&quot;שערי תשובה&quot; על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.<br /> חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו&quot;רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.</div>

איקס