משל הלבינה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: /* לקריאה נוספת */

2025-06-21T19:54:31Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:54, 21 ביוני 2025
שורה 48:		שורה 48:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*ספר יחזקאל פרקים ד-ה.		*ספר יחזקאל פרקים ד-ה.

			{{יחזקאל}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{יחזקאל}}~~
	[[קטגוריה:ספר יחזקאל]]		[[קטגוריה:ספר יחזקאל]]

בנציון: /* שיטת הרמב"ם */

2021-03-03T06:19:19Z

שיטת הרמב"ם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:19, 3 במרץ 2021
שורה 42:		שורה 42:
	לדעת הרמב"ם{{הערה\|מורה הנבוכים חלק ב, פרק מו.}} מעשים אלו המפורטים לעיל לא ארעו בפועל, אלא אך ורק במראה הנבואה. לדבריו מביא הוא שני נימוקים:		לדעת הרמב"ם{{הערה\|מורה הנבוכים חלק ב, פרק מו.}} מעשים אלו המפורטים לעיל לא ארעו בפועל, אלא אך ורק במראה הנבואה. לדבריו מביא הוא שני נימוקים:
	#"חלילה לשם מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצום לעשות מעשה השוטים, ויצום לעשות מעשה השגעון".		#"חלילה לשם מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצום לעשות מעשה השוטים, ויצום לעשות מעשה השגעון".
	#מכיוון שגילוח ה[[זקן]] הוא [[איסור ~~השחתת הזקן\|איסור]]~~, ובפרט ליחזקאל שהיה [[כהן]].		#מכיוון שגילוח ה[[זקן]] הוא איסור, ובפרט ליחזקאל שהיה [[כהן]].

	אמנם לדעת שאר הפרשנים וכן כך נראה מדברי הגמרא{{הערה\|שם=ס}} מעשים אלו ארעו כפשוטו.		אמנם לדעת שאר הפרשנים וכן כך נראה מדברי הגמרא{{הערה\|שם=ס}} מעשים אלו ארעו כפשוטו.

בנציון: /* שיטת הרמב"ם */

2021-03-03T06:18:27Z

שיטת הרמב"ם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:18, 3 במרץ 2021
שורה 42:		שורה 42:
	לדעת הרמב"ם{{הערה\|מורה הנבוכים חלק ב, פרק מו.}} מעשים אלו המפורטים לעיל לא ארעו בפועל, אלא אך ורק במראה הנבואה. לדבריו מביא הוא שני נימוקים:		לדעת הרמב"ם{{הערה\|מורה הנבוכים חלק ב, פרק מו.}} מעשים אלו המפורטים לעיל לא ארעו בפועל, אלא אך ורק במראה הנבואה. לדבריו מביא הוא שני נימוקים:
	#"חלילה לשם מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצום לעשות מעשה השוטים, ויצום לעשות מעשה השגעון".		#"חלילה לשם מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצום לעשות מעשה השוטים, ויצום לעשות מעשה השגעון".
	#מכיוון שגילוח ~~הזקן~~ הוא [[איסור השחתת הזקן\|איסור]], ובפרט ליחזקאל שהיה כהן.		#מכיוון שגילוח ה[[זקן]] הוא [[איסור השחתת הזקן\|איסור]], ובפרט ליחזקאל שהיה [[כהן]].

	אמנם לדעת שאר הפרשנים וכן כך נראה מדברי הגמרא{{הערה\|שם=ס}} מעשים אלו ארעו כפשוטו.		אמנם לדעת שאר הפרשנים וכן כך נראה מדברי הגמרא{{הערה\|שם=ס}} מעשים אלו ארעו כפשוטו.

בנציון: /* השכיבה */

2021-03-03T06:16:48Z

השכיבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:16, 3 במרץ 2021
שורה 11:		שורה 11:
	כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל{{הערה\|שם=ס\|תשובתו של תלמיד ר' אבהו למין אחד – סנהדרין לט, א.}}.		כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל{{הערה\|שם=ס\|תשובתו של תלמיד ר' אבהו למין אחד – סנהדרין לט, א.}}.

	שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד לגלות [[עשרת השבטים]]{{הערה\|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).		שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד לגלות [[עשרת השבטים]]{{הערה\|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}} (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).

	לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה\|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}}, (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין).		לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה\|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}} (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין)).

	בזמן בו שכב יחזקאל, היה עליו לפשוט את ידו החשופה אל עבר העיר (שבלבנה) לסמל את מלחמת נבוכדנצר בה.		בזמן בו שכב יחזקאל, היה עליו לפשוט את ידו החשופה אל עבר העיר (שבלבנה) לסמל את מלחמת נבוכדנצר בה.

בנציון: /* השכיבה */

2021-03-03T06:14:30Z

השכיבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:14, 3 במרץ 2021
שורה 11:		שורה 11:
	כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל{{הערה\|שם=ס\|תשובתו של תלמיד ר' אבהו למין אחד – סנהדרין לט, א.}}.		כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל{{הערה\|שם=ס\|תשובתו של תלמיד ר' אבהו למין אחד – סנהדרין לט, א.}}.

	שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד ל[[~~גלות~~ עשרת השבטים]]{{הערה\|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).		שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד לגלות [[עשרת השבטים]]{{הערה\|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).

	לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה\|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}}, (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין).		לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה\|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}}, (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין).

בנציון: /* מצור */

2021-03-03T06:13:17Z

מצור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:13, 3 במרץ 2021
שורה 2:		שורה 2:

	==מצור==		==מצור==
	תחילה נצטווה יחזקאל לצור על לבינה (עליה קל יותר לחקוק{{הערה\|רד"ק, אולם הוסיף שב[[תרגום יונתן]] כתוב שזו הייתה אבן.}}) את צורתה של ירושלים.		תחילה נצטווה יחזקאל לצור על לבינה (עליה קל יותר לחקוק{{הערה\|רד"ק, אולם הוסיף שב[[יונתן בן עוזיאל\|תרגום יונתן]] כתוב שזו הייתה אבן.}}) את צורתה של ירושלים.

	סביב העיר היה עליו לבנות מצור – מגדלי עץ (דיק), סוללות עפר, מחנות צבא וממונים עליהם.		סביב העיר היה עליו לבנות מצור – מגדלי עץ (דיק), סוללות עפר, מחנות צבא וממונים עליהם.

כתית למאור ב־12:40, 30 ביולי 2020

2020-07-30T12:40:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:40, 30 ביולי 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~		נבואת '''משל הלבנה''' היא נבואה ארוכה שניתנה ל[[יחזקאל הנביא]] בה היה צורך לצור על לבינה את צורת [[ירושלים]] ולעשות מעשים המסמלים את המצור ואת חורבנה.
	'''משל הלבנה''' ~~הוא~~ נבואה ארוכה שניתנה ל[[יחזקאל הנביא]] בה היה צורך לצור על לבינה את צורת [[ירושלים]] ולעשות מעשים המסמלים את המצור ואת חורבנה.

	==מצור==		==מצור==
שורה 7:		שורה 6:
	סביב העיר היה עליו לבנות מצור – מגדלי עץ (דיק), סוללות עפר, מחנות צבא וממונים עליהם.		סביב העיר היה עליו לבנות מצור – מגדלי עץ (דיק), סוללות עפר, מחנות צבא וממונים עליהם.

	לאחר מכן היה עליו לקחת "מחבת ברזל" שתחצוץ בין העיר ובינו (- ובין המצור שסביבה), מחבת זו מסמלת את חומת העיר שחוצצת ומגינה על העיר הנצורה.		לאחר מכן היה עליו לקחת "מחבת ברזל" שתחצוץ בין העיר ובינו (- ובין המצור שסביבה), מחבת זו מסמלת את חומת העיר שחוצצת ומגינה על העיר הנצורה. הגמרא מוסיפה, שמחבת זו פעלה חציצה בינם לבין ה', כך שתפילותיהם לא תתקבלנה{{הערה\|[[מסכת ברכות]] לב, ב.}}.

	==השכיבה==		==השכיבה==
	כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.		כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל{{הערה\|שם=ס\|תשובתו של תלמיד ר' אבהו למין אחד – סנהדרין לט, א.}}.

	שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד ל[[גלות עשרת השבטים]]{{הערה\|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).		שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד ל[[גלות עשרת השבטים]]{{הערה\|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).
שורה 34:		שורה 33:

	==החורבן==		==החורבן==
			בהמשך צווה לקחת חרב חדה, סכינם של הרצענים – המסמלת את נבוכדנצר, ולקצוץ את שערות ראשו וזקנו{{הערה\|המלבי"ם כותב שבכך מרומזים גם הרשעים – שערות הראש וגם הצדיקים – שערות הזקן.}}, ואת השערות לשקול ולחלק לשלוש חלקים שווים.

			את השליש האחד עליו לשרוף בתוך העיר שעל הלבינה – לסמל את אלו שמתו בתוך העיר מרעב (ששקול כשריפה{{הערה\|כמו שכתוב "עורנו כתנור נכמרו, מפני זלעפות רעב" (איכה פרק ה) – רש"י.}}, את השליש השני עליו לפזר סביבות העיר ולהכות עליהם בחרב – לסמל את אלו שנלכדו סביבות העיר ומתו בחרב הכשדים ואת השליש השלישי עליו לפזר לרוח, על חלקו עליו להכות בחרב – לסמל את אלו שברחו למצרים (אחרי מות [[גדליה בן אחיקם]]) ונהרגו שם בידי נבוכדנצר, חלק מאותו שליש עליו לצרור בכנף בגדו – לסמל את המעטים שיגיעו בסופו של דבר לבבל וגם מהם עליו לשרוף קצת – לסמל את אלו ששרפם מלך בבל.

			לאחר מכן, הסביר ה' את דבריו, בפתיחת דבריו הודיע שירושלים מאסה ומרדה בחוקי ומצוות התורה. על כן נגזר עליה עונש מאוד קשה, בתחילה בני המשפחה יאכלו זה את זה ולבסוף תחרב העיר ורובה תיהרג ללא רחמים.

			==שיטת הרמב"ם==
			לדעת הרמב"ם{{הערה\|מורה הנבוכים חלק ב, פרק מו.}} מעשים אלו המפורטים לעיל לא ארעו בפועל, אלא אך ורק במראה הנבואה. לדבריו מביא הוא שני נימוקים:
			#"חלילה לשם מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצום לעשות מעשה השוטים, ויצום לעשות מעשה השגעון".
			#מכיוון שגילוח הזקן הוא [[איסור השחתת הזקן\|איסור]], ובפרט ליחזקאל שהיה כהן.

			אמנם לדעת שאר הפרשנים וכן כך נראה מדברי הגמרא{{הערה\|שם=ס}} מעשים אלו ארעו כפשוטו.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

כתית למאור: /* השכיבה */

2020-07-29T20:29:28Z

השכיבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:29, 29 ביולי 2020
שורה 12:		שורה 12:
	כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.		כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.

	שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד ל[[גלות עשרת השבטים]]{{הערה\|החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).		שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד ל[[גלות עשרת השבטים]]{{הערה\|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).

	לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה\|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}}, (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין).		לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה\|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}}, (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין).

כתית למאור: הוספת ערך בעבודה

2020-07-29T20:28:52Z

הוספת ערך בעבודה

דף חדש

{{בעבודה}}
'''משל הלבנה''' הוא נבואה ארוכה שניתנה ל[[יחזקאל הנביא]] בה היה צורך לצור על לבינה את צורת [[ירושלים]] ולעשות מעשים המסמלים את המצור ואת חורבנה.

==מצור==
תחילה נצטווה יחזקאל לצור על לבינה (עליה קל יותר לחקוק{{הערה|רד"ק, אולם הוסיף שב[[תרגום יונתן]] כתוב שזו הייתה אבן.}}) את צורתה של ירושלים.

סביב העיר היה עליו לבנות מצור – מגדלי עץ (דיק), סוללות עפר, מחנות צבא וממונים עליהם.

לאחר מכן היה עליו לקחת "מחבת ברזל" שתחצוץ בין העיר ובינו (- ובין המצור שסביבה), מחבת זו מסמלת את חומת העיר שחוצצת ומגינה על העיר הנצורה.

==השכיבה==
כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.

שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד ל[[גלות עשרת השבטים]]{{הערה|החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).

לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}}, (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין).

בזמן בו שכב יחזקאל, היה עליו לפשוט את ידו החשופה אל עבר העיר (שבלבנה) לסמל את מלחמת נבוכדנצר בה.

ה' ציווה אותו גם שיתנהג כאילו קשרו אותו בחבלים ולא יתהפך מצד לצד במשך הזמן הזה.

===אכילה ושתיה===
במשך זמן זה, היה על יחזקאל לאכול לחם שנעשה מתערובת של דגנים וקטניות, כפי שאוכלים בזמן מצור בצורה בזויה ומאוסה. תערובת הלחם הכילה: חיטים, שעורים, פול, עדשים, דוחן וכוסמין.

פעם ב-24 שעות היה עליו לשקול מהלחם משקל של עשרים שקל (כ-320 גרם) ולאוכלו. בנוסף, היה עליו למדוד שישית הין (כ-690 מ"ל) של מים. מדידה זו מסמלת את אכילת בני אדם בזמן מצור, פעם ביום וכמות קטנה מפחד שיתמו המזון והמים.

מלבד זאת, היה עליו לאכול "עוגה" (סוג לחם) של שעורים שנאפתה על גבי גחלים העשויות מגללי צואת אדם שיבשה. האפיה הייתה צריכה להעשות לפני בני הגולה.

יחזקאל קבל לפני ה', שמעודו לא טעם דבר טמא (מעולם לא ראה קרי בעקבות מחשבות), נבילה וטריפה (לא אכל בהמה חולה שנשחטה) או פיגול (בהמה שהייתה עליה שאלה לחכם), ומדוע עליו לאכול בצורה כל כך בזויה?

ה' נעתר לבקשתו, והתיר לו להמיר את גללי צואת האדם בגללי צואת הבהמה.

תכלית צורת אכילה זו בא לסמל את צורת האכילה בירושלים הנצורה.

==החורבן==

==לקריאה נוספת==
*ספר יחזקאל פרקים ד-ה.
{{הערות שוליים}}
{{יחזקאל}}
[[קטגוריה:ספר יחזקאל]]