https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A 2026-04-11T21:02:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=810538&oldid=prev 2025-11-22T18:32:10Z

<p>צ&#039;קטי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:32, 22 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב (תואר)|רב]] '''משה שטרנבוך''' (נולד ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]], 8 בפברואר 1926) הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גאב"ד </del>[[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב (תואר)|רב]] '''משה שטרנבוך''' (נולד ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]], 8 בפברואר 1926) הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראש בית דין </ins>[[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו &#039;יגדל לנחת רוח הרבי&#039;, וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י&quot;א ניסן תשי&quot;ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב&#039;עו: &quot;ב&quot;ה, י&quot;א ניסן, תשי&quot;ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט&quot;ז אדר, בו מעורר ע&quot;ד נוסח הזמנה שקבל מהרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ כו&#039; מוה&quot;ר בן ציון שי&#039; שם טוב שד&quot;ר, אשר הנ&quot;ל מתברך שבנו יהי&#039; ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז&quot;ל (תענית ב&#039; ע&quot;א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי&#039; פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה&quot;ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י&quot;ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי&#039; ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה&quot;ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד&quot;ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא &quot;כתקון חז&quot;ל&quot;, וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע&quot;פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז&quot;ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה&quot;ר שאומן גדול הוא ובא לכאו&quot;א לפי ענינו, וכמרז&quot;ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני&#039; בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ&quot;ל שיהי&#039; ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי&#039; עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר&quot;ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר&quot;ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה&quot;ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ&quot;פ בלב, והוא ע&quot;ד מ&quot;ש הרמב&quot;ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו&#039; ואע&quot;פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו&#039; והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז&quot;ל (נדרים כ&quot;ה ע&quot;א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ&quot;ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי&quot;ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת&quot;ר, אינו כן. וכנ&quot;ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי&#039; נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ&quot;ל. - עיין רמב&quot;ם הל&#039; תפלה פ&quot;א ופ&quot;ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי&#039; בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ&quot;א אף שנמצא בדוגמתו בכ&quot;מ וכנ&quot;ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ&quot;ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ&quot;ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ&quot;ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע ד&quot;ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה&#039;תש&quot;ט.{{ש}}מוסג&quot;פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע&quot;ל, אשר בטח יענין את כת&quot;ר שי&#039;&quot;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו &#039;יגדל לנחת רוח הרבי&#039;, וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י&quot;א ניסן תשי&quot;ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב&#039;עו: &quot;ב&quot;ה, י&quot;א ניסן, תשי&quot;ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט&quot;ז אדר, בו מעורר ע&quot;ד נוסח הזמנה שקבל מהרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ כו&#039; מוה&quot;ר בן ציון שי&#039; שם טוב שד&quot;ר, אשר הנ&quot;ל מתברך שבנו יהי&#039; ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז&quot;ל (תענית ב&#039; ע&quot;א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי&#039; פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה&quot;ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י&quot;ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי&#039; ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה&quot;ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד&quot;ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא &quot;כתקון חז&quot;ל&quot;, וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע&quot;פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז&quot;ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה&quot;ר שאומן גדול הוא ובא לכאו&quot;א לפי ענינו, וכמרז&quot;ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני&#039; בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ&quot;ל שיהי&#039; ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי&#039; עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר&quot;ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר&quot;ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה&quot;ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ&quot;פ בלב, והוא ע&quot;ד מ&quot;ש הרמב&quot;ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו&#039; ואע&quot;פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו&#039; והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז&quot;ל (נדרים כ&quot;ה ע&quot;א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ&quot;ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי&quot;ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת&quot;ר, אינו כן. וכנ&quot;ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי&#039; נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ&quot;ל. - עיין רמב&quot;ם הל&#039; תפלה פ&quot;א ופ&quot;ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי&#039; בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ&quot;א אף שנמצא בדוגמתו בכ&quot;מ וכנ&quot;ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ&quot;ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ&quot;ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ&quot;ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע ד&quot;ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה&#039;תש&quot;ט.{{ש}}מוסג&quot;פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע&quot;ל, אשר בטח יענין את כת&quot;ר שי&#039;&quot;.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: "...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ"ק האדמו"ר מליובאויטש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ' ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו"{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ' יב, ד"ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ' דש, שמביא מהרבי הריי"צ על חומרת שתיית חלב עכו"ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי"צ בנושא בערך: "חלב עכו"ם"]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א' בשוה"ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב"ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ' 85.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: "...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ"ק האדמו"ר מליובאויטש{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ' ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו"{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ' יב, ד"ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ' דש, שמביא מהרבי הריי"צ על חומרת שתיית חלב עכו"ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי"צ בנושא בערך: "חלב עכו"ם"]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א' בשוה"ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב"ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ' 85.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קשריו עם חסידי חב&quot;ד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קשריו עם חסידי חב&quot;ד===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מספריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טורים|</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טורים|*'''מועדים וזמנים''' - תשעה חלקים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מועדים וזמנים''' - תשעה חלקים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;תשובות והנהגות&#039;&#039;&#039; - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;תשובות והנהגות&#039;&#039;&#039; - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;טעם ודעת&#039;&#039;&#039; - שלושה כרכים על פרשיות התורה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;טעם ודעת&#039;&#039;&#039; - שלושה כרכים על פרשיות התורה</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=810363&oldid=prev 2025-11-20T18:30:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:30, 20 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב (תואר)|רב]] '''משה שטרנבוך''' (נולד ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]], 8 בפברואר 1926) הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראש בית דין </del>[[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב (תואר)|רב]] '''משה שטרנבוך''' (נולד ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]], 8 בפברואר 1926) הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גאב"ד </ins>[[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td></tr> </table>

46.210.144.155 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=805888&oldid=prev 2025-10-12T20:29:17Z

<p>אחידות במיקום הערות שוליים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:29, 12 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב (תואר)|רב]] '''משה שטרנבוך''' (כ"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבט </del>[[תרפ"ו]], 1926)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב (תואר)|רב]] '''משה שטרנבוך''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נולד ב[[</ins>כ"ד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשבט]] </ins>[[תרפ"ו]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">8 בפברואר </ins>1926) הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו &#039;יגדל לנחת רוח הרבי&#039;, וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י&quot;א ניסן תשי&quot;ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב&#039;עו: &quot;ב&quot;ה, י&quot;א ניסן, תשי&quot;ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט&quot;ז אדר, בו מעורר ע&quot;ד נוסח הזמנה שקבל מהרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ כו&#039; מוה&quot;ר בן ציון שי&#039; שם טוב שד&quot;ר, אשר הנ&quot;ל מתברך שבנו יהי&#039; ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז&quot;ל (תענית ב&#039; ע&quot;א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי&#039; פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה&quot;ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י&quot;ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי&#039; ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה&quot;ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד&quot;ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא &quot;כתקון חז&quot;ל&quot;, וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע&quot;פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז&quot;ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה&quot;ר שאומן גדול הוא ובא לכאו&quot;א לפי ענינו, וכמרז&quot;ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני&#039; בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ&quot;ל שיהי&#039; ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי&#039; עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר&quot;ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר&quot;ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה&quot;ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ&quot;פ בלב, והוא ע&quot;ד מ&quot;ש הרמב&quot;ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו&#039; ואע&quot;פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו&#039; והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז&quot;ל (נדרים כ&quot;ה ע&quot;א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ&quot;ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי&quot;ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת&quot;ר, אינו כן. וכנ&quot;ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי&#039; נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ&quot;ל. - עיין רמב&quot;ם הל&#039; תפלה פ&quot;א ופ&quot;ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי&#039; בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ&quot;א אף שנמצא בדוגמתו בכ&quot;מ וכנ&quot;ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ&quot;ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ&quot;ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ&quot;ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע ד&quot;ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה&#039;תש&quot;ט.{{ש}}מוסג&quot;פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע&quot;ל, אשר בטח יענין את כת&quot;ר שי&#039;&quot;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו &#039;יגדל לנחת רוח הרבי&#039;, וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י&quot;א ניסן תשי&quot;ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב&#039;עו: &quot;ב&quot;ה, י&quot;א ניסן, תשי&quot;ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט&quot;ז אדר, בו מעורר ע&quot;ד נוסח הזמנה שקבל מהרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ כו&#039; מוה&quot;ר בן ציון שי&#039; שם טוב שד&quot;ר, אשר הנ&quot;ל מתברך שבנו יהי&#039; ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז&quot;ל (תענית ב&#039; ע&quot;א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי&#039; פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה&quot;ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י&quot;ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי&#039; ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה&quot;ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד&quot;ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא &quot;כתקון חז&quot;ל&quot;, וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע&quot;פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז&quot;ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה&quot;ר שאומן גדול הוא ובא לכאו&quot;א לפי ענינו, וכמרז&quot;ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני&#039; בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ&quot;ל שיהי&#039; ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי&#039; עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר&quot;ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר&quot;ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה&quot;ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ&quot;פ בלב, והוא ע&quot;ד מ&quot;ש הרמב&quot;ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו&#039; ואע&quot;פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו&#039; והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז&quot;ל (נדרים כ&quot;ה ע&quot;א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ&quot;ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי&quot;ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת&quot;ר, אינו כן. וכנ&quot;ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי&#039; נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ&quot;ל. - עיין רמב&quot;ם הל&#039; תפלה פ&quot;א ופ&quot;ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי&#039; בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ&quot;א אף שנמצא בדוגמתו בכ&quot;מ וכנ&quot;ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ&quot;ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ&quot;ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ&quot;ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע ד&quot;ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה&#039;תש&quot;ט.{{ש}}מוסג&quot;פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע&quot;ל, אשר בטח יענין את כת&quot;ר שי&#039;&quot;.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: "...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ"ק האדמו"ר מליובאויטש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>.{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ' ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו"{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ' יב, ד"ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ' דש, שמביא מהרבי הריי"צ על חומרת שתיית חלב עכו"ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי"צ בנושא בערך: "חלב עכו"ם"]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א' בשוה"ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב"ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ' 85.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: "...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ"ק האדמו"ר מליובאויטש.{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ' ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו"{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ' יב, ד"ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ' דש, שמביא מהרבי הריי"צ על חומרת שתיית חלב עכו"ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי"צ בנושא בערך: "חלב עכו"ם"]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א' בשוה"ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב"ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ' 85.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קשריו עם חסידי חב&quot;ד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קשריו עם חסידי חב&quot;ד===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l116">שורה 116:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 116:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{קרד}}</ins></div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=805857&oldid=prev 2025-10-12T17:22:46Z

<p><span class="autocomment">קשריו עם חב&quot;ד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:22, 12 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשנ&quot;ב]], החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו&quot;ת &quot;תשובות והנהגות&quot; בסדרה הכוללת 7 כרכים{{הערה|נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשנ&quot;ב]], החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו&quot;ת &quot;תשובות והנהגות&quot; בסדרה הכוללת 7 כרכים{{הערה|נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמה </del>ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברמה </ins>ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בראשות ר' דוד שמידל, </ins>וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חילוקי הדעות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגיעו לכדי כך שחבורת </del>קיצוניים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקפה </del>את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים}}{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חילוקי הדעות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשנאה שהתעוררה כלפיו לאחר שהתיר את החפירות, הקצינו במדה חריפה מאוד. דוגמא לדבר הוא מעשה חבורת </ins>קיצוניים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שתקפה </ins>את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים}}{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קשריו עם חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קשריו עם חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עם רבותינו נשיאינו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עם רבותינו נשיאינו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קשריו ההדוקים עם </del>אנשי חוגי הקנאים בירושלים ותפקידו כראש בית הדין של חוגי העדה החרדית, הרב שטרנבוך עמד לאורך כל השנים בקשר עם אדמו"רי חב"ד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנמנה על </ins>אנשי חוגי הקנאים בירושלים ותפקידו כראש בית הדין של חוגי העדה החרדית, הרב שטרנבוך עמד לאורך כל השנים בקשר עם אדמו"רי חב"ד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קשר זה החל כבר בהיותו בחור מבוגר, כאשר פנה בשנת [[תש&quot;ט]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בבקשה לקבלת סדר בלימוד, וזכה למענה שהדריך אותו שהלימוד יהיה על מנת לעשות ולקיים, ושהעשיה תהיה מתוך רגש פנימי של [[אהבת השם]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ חלק ט&#039; אגרת ג&#039; רצט: &quot;אל מר משה שי&#039;{{ש}}שלום וברכה{{ש}}במענה על כתבו שמבקש לכתוב לו סדר בלימוד התורה שעוסק כל ימי השבוע רק איזה שעות בשבוע הנהו לומד עם איזה תלמידים. הנה הסדר מבואר בברכת אהבת עולם ללמוד לשמור לעשות ולקיים. ופירושו שהלימוד יהי&#039; בשביל לידע לשמור ממה שצריכים לשמור עצמו הן בעניני המוחין והן בעניני המדות וצריכים ללמוד הדינים ודרכי הנהגה במדות טובות, בכדי לעשות בפועל וללמוד ספרי מוסר וספרי חסידות אשר העשי&#039; תהי&#039; בקיום פנימי כלומר שלא להטעות עצמו וזהו &#039;באהבה&#039;, דהאהבה הוראה על הקיום כראוי לכל אחד לפי מהותו והשי&quot;ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה{{ש}}בשם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א{{ש}}מזכיר&quot;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קשר זה החל כבר בהיותו בחור מבוגר, כאשר פנה בשנת [[תש&quot;ט]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בבקשה לקבלת סדר בלימוד, וזכה למענה שהדריך אותו שהלימוד יהיה על מנת לעשות ולקיים, ושהעשיה תהיה מתוך רגש פנימי של [[אהבת השם]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ חלק ט&#039; אגרת ג&#039; רצט: &quot;אל מר משה שי&#039;{{ש}}שלום וברכה{{ש}}במענה על כתבו שמבקש לכתוב לו סדר בלימוד התורה שעוסק כל ימי השבוע רק איזה שעות בשבוע הנהו לומד עם איזה תלמידים. הנה הסדר מבואר בברכת אהבת עולם ללמוד לשמור לעשות ולקיים. ופירושו שהלימוד יהי&#039; בשביל לידע לשמור ממה שצריכים לשמור עצמו הן בעניני המוחין והן בעניני המדות וצריכים ללמוד הדינים ודרכי הנהגה במדות טובות, בכדי לעשות בפועל וללמוד ספרי מוסר וספרי חסידות אשר העשי&#039; תהי&#039; בקיום פנימי כלומר שלא להטעות עצמו וזהו &#039;באהבה&#039;, דהאהבה הוראה על הקיום כראוי לכל אחד לפי מהותו והשי&quot;ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה{{ש}}בשם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א{{ש}}מזכיר&quot;.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את הרבי לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו 'יגדל לנחת רוח הרבי', וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י"א ניסן תשי"ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו: "ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט"ז אדר, בו מעורר ע"ד נוסח הזמנה שקבל מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, אשר הנ"ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז"ל (תענית ב' ע"א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י"ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא "כתקון חז"ל", וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע"פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז"ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז"ל (נדרים כ"ה ע"א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ"ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי"ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת"ר, אינו כן. וכנ"ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ"ל. - עיין רמב"ם הל' תפלה פ"א ופ"ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ"א אף שנמצא בדוגמתו בכ"מ וכנ"ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ"ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ"ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ"ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ד"ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש"ט.{{ש}}מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע"ל, אשר בטח יענין את כת"ר שי'".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|</ins>הרבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו 'יגדל לנחת רוח הרבי', וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י"א ניסן תשי"ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו: "ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט"ז אדר, בו מעורר ע"ד נוסח הזמנה שקבל מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, אשר הנ"ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז"ל (תענית ב' ע"א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י"ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא "כתקון חז"ל", וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע"פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז"ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז"ל (נדרים כ"ה ע"א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ"ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי"ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת"ר, אינו כן. וכנ"ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ"ל. - עיין רמב"ם הל' תפלה פ"א ופ"ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ"א אף שנמצא בדוגמתו בכ"מ וכנ"ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ"ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ"ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ"ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ד"ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש"ט.{{ש}}מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע"ל, אשר בטח יענין את כת"ר שי'".}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: &quot;...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאויטש..{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ&#039; ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו&quot;{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ&#039; יב, ד&quot;ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ&#039; דש, שמביא מהרבי הריי&quot;צ על חומרת שתיית חלב עכו&quot;ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי&quot;צ בנושא בערך: &quot;חלב עכו&quot;ם&quot;]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א&#039; בשוה&quot;ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב&quot;ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ&#039; 85.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: &quot;...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאויטש..{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ&#039; ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו&quot;{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ&#039; יב, ד&quot;ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ&#039; דש, שמביא מהרבי הריי&quot;צ על חומרת שתיית חלב עכו&quot;ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי&quot;צ בנושא בערך: &quot;חלב עכו&quot;ם&quot;]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א&#039; בשוה&quot;ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב&quot;ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ&#039; 85.}}.</div></td></tr> </table>

לוח אור זרוע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=781546&oldid=prev 2025-07-03T21:52:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:52, 4 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב (תואר)|רב]] '''משה שטרנבוך''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יליד שנת </del>[[תרפ"ו]], 1926), הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב (תואר)|רב]] '''משה שטרנבוך''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ד שבט </ins>[[תרפ"ו]], 1926), הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td></tr> </table>

שלום עליכם https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=771644&oldid=prev 2025-05-30T14:22:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:22, 30 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רב]] '''משה שטרנבוך''' (יליד שנת [[תרפ"ו]], 1926), הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רב (תואר)|</ins>רב]] '''משה שטרנבוך''' (יליד שנת [[תרפ"ו]], 1926), הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td></tr> </table>

א.י.ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=730873&oldid=prev 2025-01-04T22:23:40Z

<p><span class="autocomment">קשריו עם חסידי חב&quot;ד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:23, 5 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך למד באופן קבוע במשך שנה שלימה את ספר ה[[תניא]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך למד באופן קבוע במשך שנה שלימה את ספר ה[[תניא]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיום ישנם קבוצה של בחורים מהישיבה שלמדו תניא יחד </del>עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחורים מישיבה </del>גדולה ליובאוויטש בית שמש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק מתלמידי ישיבתו לומדים בקביעות חסידות </ins>עם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים תפארת ישראל בית שמש|תפארת ישראל]] ו[[ישיבה </ins>גדולה ליובאוויטש בית שמש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ישיבה גדולה ליובאוויטש]]{{הערה|ראו: הרב חיים מאס [chabadg.co.il/yeshivashelahlichus/ '''ישיבה של שליחות'''] באתר בית חב"ד רמה ג' בית שמש.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מפסקיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מפסקיו==</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=721679&oldid=prev 2024-11-18T04:20:55Z

<p>החלפת טקסט – &quot;&lt;/ref&gt;&quot; ב־&quot;}}&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:20, 18 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב&quot;ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב&quot;ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קשריו עם חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קשריו עם חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך תומך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: &quot;האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך תומך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: &quot;האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך כותב בשו"ת דת והלכה{{הערה| (סימן א)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך כותב בשו"ת דת והלכה{{הערה| (סימן א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להדליק נר של שבת קודש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להדליק נר של שבת קודש===</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=721428&oldid=prev 2024-11-18T04:16:47Z

<p>החלפת טקסט – &quot;&lt;ref&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:16, 18 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב&quot;ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב&quot;ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים&lt;/ref&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קשריו עם חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קשריו עם חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך תומך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: &quot;האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שטרנבוך תומך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: &quot;האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך כותב בשו"ת דת והלכה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt; </del>(סימן א)&lt;/ref&gt;: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך כותב בשו"ת דת והלכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה| </ins>(סימן א)&lt;/ref&gt;: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להדליק נר של שבת קודש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להדליק נר של שבת קודש===</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=710495&oldid=prev 2024-08-30T08:12:57Z

<p><span class="autocomment">מספריו: </span> הגהה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:12, 30 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;אש קודש&#039;&#039;&#039; - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת &quot;תורת אמת&quot; בלונדון&#039; בהוצאת מכון &#039;טעם ודעת&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;אש קודש&#039;&#039;&#039; - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת &quot;תורת אמת&quot; בלונדון&#039; בהוצאת מכון &#039;טעם ודעת&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הליכות והנהגות&#039;&#039;&#039; - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הליכות והנהגות&#039;&#039;&#039; - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*יעקב ב. פרידמן, מעונות אריות, ביוגרפיה והנהגות של הרב משה שטרנבוך, [[אדר ב&#039;]] [[תשפ&quot;ד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*יעקב ב. פרידמן, מעונות אריות, ביוגרפיה והנהגות של הרב משה שטרנבוך, [[אדר ב&#039;]] [[תשפ&quot;ד]]</div></td></tr> </table>

חמדת הארץ