https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9Fמשה אליעזר בילינסון - היסטוריית גרסאות2026-04-15T06:39:44Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838426&oldid=prevי כ ר ב־00:47, 31 במרץ 20262026-03-31T00:47:59Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:47, 31 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה אליעזר בילינסון נולד למשפחה של חסידי חב"ד ותיקה ששורשיה כבר מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי הסתלקותו לא ברור לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה אליעזר בילינסון נולד למשפחה של חסידי חב"ד ותיקה ששורשיה כבר מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי הסתלקותו לא ברור לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg|ממוזער|יחוס של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצ"צ]], ו[[אדמו"ר מהר"ש]] במגילת יוחסין של בלינסון ב[[תרנ"ג]].]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg|ממוזער|יחוס של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצ"צ]], ו[[אדמו"ר מהר"ש]] במגילת יוחסין של בלינסון ב[[תרנ"ג]].]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]], [[צייטלין</ins>]] ועוד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838398&oldid=prevלהתראות: /* קישוריו עם חב"ד */2026-03-30T21:26:45Z<p><span class="autocomment">קישוריו עם חב"ד</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:26, 31 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישוריו עם חב"ד ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישוריו עם חב"ד ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה אליעזר בילינסון נולד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצשפחה </del>של חסידי חב"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד לזמן של </del>[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחסיד </del>[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פטירת הצ"צ אינו ברורה </del>לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה אליעזר בילינסון נולד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למשפחה </ins>של חסידי חב"ד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותיקה ששורשיה כבר מחסידי </ins>[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחסידי </ins>[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסתלקותו לא ברור </ins>לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg|ממוזער|יחוס של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצ"צ]], ו[[אדמו"ר מהר"ש]] במגילת יוחסין של בלינסון ב[[תרנ"ג]].]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg|ממוזער|יחוס של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצ"צ]], ו[[אדמו"ר מהר"ש]] במגילת יוחסין של בלינסון ב[[תרנ"ג]].]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.</div></td></tr>
</table>להתראותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838388&oldid=prevי כ ר ב־21:11, 30 במרץ 20262026-03-30T21:11:31Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:11, 31 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות חיים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנחם </del>בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחמן </ins>בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).</div></td></tr>
</table>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838346&oldid=prevמ. רובין: /* קישוריו עם חב"ד */2026-03-30T19:49:33Z<p><span class="autocomment">קישוריו עם חב"ד</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:49, 30 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{קרד}}</ins></div></td></tr>
</table>מ. רוביןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838345&oldid=prevמ. רובין: /* ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה) */2026-03-30T19:49:16Z<p><span class="autocomment">ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה)</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:49, 30 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה) ==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''גלות ספרד, או</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האנוסים בארץ שפניה: ספור... מקורות הימים במאה השלישית לאלף הששי'''; חבר מהרב... פיליפסאן...; נעתק לעברית על ידי [</del>משה אליעזר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בילינסון], וילנה: דפוס ראם, תר"כ 1859. (תרגום הרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון)</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מיון רגיל:בילינסון</ins>, משה אליעזר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''צבי לצדיק</del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או, אחד מני אלף המגן (מאמר ההצטדקות)''', ליק: דפוס צ</del>"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פעטצאלל, תר"ך. (חיבור אפולוגטי: "להגן על כבוד עם ישרון ותורתו בארץ רוסיא, מחצי מקנאי שוא")</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אישים שנולדו בשנת תקצ</ins>"ה]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''ספר אילם:... שאלות... שאל זרח בר נתן... מהרב... יוסף שלמה דילמידגו... איש קנדיאה. ועוד נתווספו כתבי שאלות ותשובות... מהרב יש"ר הנ"ל ותלמידיו... [ספר מעין גנים... כולל תשובות... על שאלות ספר אילם... הגיונות למודיות טבעיות... סוד היסוד, חקות שמים, גבורות יי, מעין חתום</del>]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''', נדפס פעם שנית, בתוספת הגהות ותקונים, עם תולדת ימי המחבר..., אודסה: דפוס מ.א. בעלינסאן, תרכ"ד–תרכ"ח.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטגוריה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אישים שנפטרו בשנת תרס</ins>"ח]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''תולדת הרב... יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא'''; מלוקטת מתוך איזה ספרים, וגם מספרי זה הרב... על ידי המדפיס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרכ"ד. (בלוויית אילן יוחסין)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''עלי הדס: כתובים בכל היקר בספרות ישראל כוללים מאמרים יקרים מחכמי זמננו וסופרים משכילים בארבעה עלים'''; לוקטו והובאו לדפוס על ידי מאב"ן, אודסה: א’ בעלינסון, תרכ"ה. (מאסף)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''ספר זיכרון למשה: חדושים על כמה מסכתות בתלמוד וגם על משניות ועל הרא"ש'''; מאת הרב ... מוהר"ר משה בן הרב מו"ה נחמן ... נקרא בשם ר’ משהלע ראסקעס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרל"ג. (חידושים מאת סבו; בראשית הספר הביא בילינסון את תולדותיו. "זיכרון למשה" נדפס קודם לכן בדפוס מ"א בילינסון בתרכ"ד במסגרת "ספר שני המאורות", שבו נכרך יחד עם "ספר גאון אברהם" למורו אברהם בן שאול משקלוב</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''בחינת התלמידים בלמוד תורתנו הקדושה בבתי הספר לבני ישראל: מסודר ע"ד שאלות ותשובות'''; מאת משה אליעזר במו"ה נחמן בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרל"ד. (בסוף לוח של סדר יוחסין מכל סדר בראשית. רק עד סוף פרשת וירא.) (ספר לימוד)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''קובץ יגדיל תורה: לקוטים בדברי תורה, שאלות ותשובות וחדושי הלכות...'''; </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נערך] על ידי המדפיס </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משה אליעזר בילינסון], אודסה</del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דפוס מ’ בלינסון, 1879–1885. (קובץ תורני)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''גירוש שפניא: מיט דאָס לעבענבעשרייבונג פון דעם בעריהמטען חכם און פילוסוף השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל זצ"ל... דאָס... ליעד פון יהודא הלוי'''; איבער געזעצט פון לשון קודש. א ליעד דאס פערבלאנזיעטע קינד; הערוסיגעגעבען פון מ’ בעלינסאן..., אודסה 1882. '''{{יידיש}}''' ("גירוש ספרד: בצירוף קורות חייו של החכם והפילוסוף המפורסם השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל")</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''גבורות יהודא מכבי, אָאדער, נס חנכה: (חנכה-שפיעל): א דראמא אין פינף אקטען'''; פערפאסט אין ענגליש פון... לאָנגפעללאָ; איבערגיזעצט... יעצט אין יודיש דייטש פון מ"א בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרמ"ג. '''{{יידיש}}''' (תרגום "גבורות יהודה המכבי, או: נס חנוכה" להנרי וודסוורת' לונגפלו)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''קובץ מכילתא דרבנן ודבי רבנן''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרמ"ו 1885. (קובץ תשובות מרבנים שונים)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''א נוטצליכער פרעמד-וואָרטער-בוך: צו ערקלערען און צו פערדייטשען דיא פרעמדע ווערטער...: אין דער דייטשער אונ... רוססישער שפראכע אונ אויך אין... יודישען לשון...''', אודסה: דפוס בעלינסאן, תרמ"ז. (מילון שימושי למילים לועזיות בגרמנית, רוסית ויידיש)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''מגלות יוחסין: להתייחסות משפחות שונות... מגלה א’ בשם זקן אהרן (בשני סדרים) למשפחת תומארקין ובעלינסאן ובני משפחות ווילדא, בהרב וכו'...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. (בסוף קונטרס (משפחת סופרים) אהלי שם: ז-</del>ח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דף.) (גנאלוגיה)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''ילקוט משפחות: ... א’ אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו עם איזה בתי אבות ממשפחות... תומארקין, פרומקין, קאזארנווער, פריידעש...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"ג. (גנאלוגיה)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''גלות שפאניא: א היסטאָרישער ראָמאן אויס דער יודישער געשיכטע, אין דער צייט פון דעם שרעקליכען גירוש פון שפאניען'''; פערפאסט אין דער דייטשען שפראכע פון דאקטאר פ׳ פיליפפזאהן אונטער נאמען ״Die Marannen״ (אנוסים); איבערזעצט אים יודישען פון מ. א. בעלינסאן, אודסה: מ. א. בעלינסאן, תרנ"ד 1894.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''מה – הציון?''', אודסה: הוצאת חברים מגן דוד, תרס"ג 1902. ("מכתב... לכבוד אחב"י [=אחינו בני ישראל</del>] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הציונים אשר בכל הגולה"; בסופו קצת דברי פלפול)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]</ins></div></td></tr>
</table>מ. רוביןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838342&oldid=prevמ. רובין: מ. רובין העביר את הדף משה אליעזר בלינסון לשם משה אליעזר בילינסון: שם ערך שאינו כתוב נכון2026-03-30T19:43:37Z<p>מ. רובין העביר את הדף <a href="/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="משה אליעזר בלינסון">משה אליעזר בלינסון</a> לשם <a href="/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="משה אליעזר בילינסון">משה אליעזר בילינסון</a>: שם ערך שאינו כתוב נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:43, 30 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>מ. רוביןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838339&oldid=prevי כ ר: /* קישוריו עם חב"ד */2026-03-30T19:32:43Z<p><span class="autocomment">קישוריו עם חב"ד</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:32, 30 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg|ממוזער|יחוס של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצ"צ]], ו[[אדמו"ר מהר"ש]] במגילת יוחסין של בלינסון ב[[תרנ"ג]].]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838336&oldid=prevמ. רובין: הסרת קישורים עודפים2026-03-30T19:24:58Z<p>הסרת קישורים עודפים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:24, 30 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לשכתב|כל הערך=כן}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה אליעזר בילינסון.jpg|ממוזער|משה אליעזר בילינסון]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:משה אליעזר בילינסון.jpg|ממוזער|משה אליעזר בילינסון]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חייו </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיים</ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משה אליעזר בילינסון </del>נולד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>[[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו מנחם בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת </ins>[[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו מנחם בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תרמ"ב]] ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים ללחום את הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב[[תרט"ו]], בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת [[תרכ"ו]] ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון, אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תרמ"ב]] ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים ללחום את הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב[[תרט"ו]], בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת [[תרכ"ו]] ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון, אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת [[תרל"א]] עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תרל"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו, ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת [[תרל"א]] עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ תרל"א. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו, ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים [[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]] לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תרל"ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>-[[תרמ"ב]]), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" ([[תרמ"ו]]). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש ([[תרמ"ג]]), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים ([[תרמ"ז]]).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים [[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]] לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" (תרל"ט-[[תרמ"ב]]), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" ([[תרמ"ו]]). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש ([[תרמ"ג]]), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים ([[תרמ"ז]]).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופה שבין [[תקנ"א]] ל[[תקנ"ב]] נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופה שבין [[תקנ"א]] ל[[תקנ"ב]] נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" ([[תרנ"א]]), "ילקוט משפחות" ([[תרנ"ג]]) ומילואים לקובץ האחרון (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תרנ"ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" ([[תרנ"א]]), "ילקוט משפחות" ([[תרנ"ג]]) ומילואים לקובץ האחרון (תרנ"ג), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנים [[תרנ"ח]]–[[תרס"ב]] הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנים [[תרנ"ח]]–[[תרס"ב]] הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה) ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה) ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''גלות ספרד, או, האנוסים בארץ שפניה: ספור... מקורות הימים במאה השלישית לאלף הששי'''; חבר מהרב... פיליפסאן...; נעתק לעברית על ידי [משה אליעזר בילינסון], וילנה: דפוס ראם, תר"כ 1859. (תרגום הרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''גלות ספרד, או, האנוסים בארץ שפניה: ספור... מקורות הימים במאה השלישית לאלף הששי'''; חבר מהרב... פיליפסאן...; נעתק לעברית על ידי [משה אליעזר בילינסון], וילנה: דפוס ראם, תר"כ 1859. (תרגום הרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''צבי לצדיק: או, אחד מני אלף המגן (מאמר ההצטדקות)''', ליק: דפוס צ"ה פעטצאלל, תר"ך. (חיבור אפולוגטי: "להגן על כבוד עם ישרון ותורתו בארץ רוסיא, מחצי מקנאי שוא")</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''צבי לצדיק: או, אחד מני אלף המגן (מאמר ההצטדקות)''', ליק: דפוס צ"ה פעטצאלל, תר"ך. (חיבור אפולוגטי: "להגן על כבוד עם ישרון ותורתו בארץ רוסיא, מחצי מקנאי שוא")</div></td></tr>
</table>מ. רוביןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838335&oldid=prevי כ ר ב־19:21, 30 במרץ 20262026-03-30T19:21:40Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:21, 30 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:משה אליעזר בילינסון.jpg|ממוזער|משה אליעזר בילינסון]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישוריו עם חב"ד ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישוריו עם חב"ד ==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''גלות שפאניא: א היסטאָרישער ראָמאן אויס דער יודישער געשיכטע, אין דער צייט פון דעם שרעקליכען גירוש פון שפאניען'''; פערפאסט אין דער דייטשען שפראכע פון דאקטאר פ׳ פיליפפזאהן אונטער נאמען ״Die Marannen״ (אנוסים); איבערזעצט אים יודישען פון מ. א. בעלינסאן, אודסה: מ. א. בעלינסאן, תרנ"ד 1894.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''גלות שפאניא: א היסטאָרישער ראָמאן אויס דער יודישער געשיכטע, אין דער צייט פון דעם שרעקליכען גירוש פון שפאניען'''; פערפאסט אין דער דייטשען שפראכע פון דאקטאר פ׳ פיליפפזאהן אונטער נאמען ״Die Marannen״ (אנוסים); איבערזעצט אים יודישען פון מ. א. בעלינסאן, אודסה: מ. א. בעלינסאן, תרנ"ד 1894.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''מה – הציון?''', אודסה: הוצאת חברים מגן דוד, תרס"ג 1902. ("מכתב... לכבוד אחב"י [=אחינו בני ישראל] הציונים אשר בכל הגולה"; בסופו קצת דברי פלפול)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''מה – הציון?''', אודסה: הוצאת חברים מגן דוד, תרס"ג 1902. ("מכתב... לכבוד אחב"י [=אחינו בני ישראל] הציונים אשר בכל הגולה"; בסופו קצת דברי פלפול)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]</ins></div></td></tr>
</table>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838332&oldid=prevי כ ר: דף חדש2026-03-30T19:15:46Z<p>דף חדש</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
משה אליעזר בילינסון נולד ב[[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו מנחם בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.<br />
<br />
במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים ללחום את הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב[[תרט"ו]], בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת [[תרכ"ו]] ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון, אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.<br />
<br />
בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת [[תרל"א]] עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ [[תרל"א]]. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו, ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.<br />
<br />
ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים [[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]] לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" ([[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]]), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" ([[תרמ"ו]]). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש ([[תרמ"ג]]), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים ([[תרמ"ז]]).<br />
<br />
בתקופה שבין [[תקנ"א]] ל[[תקנ"ב]] נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".<br />
<br />
בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" ([[תרנ"א]]), "ילקוט משפחות" ([[תרנ"ג]]) ומילואים לקובץ האחרון ([[תרנ"ג]]), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.<br />
<br />
בשנים [[תרנ"ח]]–[[תרס"ב]] הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".<br />
<br />
== קישוריו עם חב"ד ==<br />
משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.<br />
<br />
הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.<br />
<br />
== ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה) ==<br />
<br />
* '''גלות ספרד, או, האנוסים בארץ שפניה: ספור... מקורות הימים במאה השלישית לאלף הששי'''; חבר מהרב... פיליפסאן...; נעתק לעברית על ידי [משה אליעזר בילינסון], וילנה: דפוס ראם, תר"כ 1859. (תרגום הרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון)<br />
* '''צבי לצדיק: או, אחד מני אלף המגן (מאמר ההצטדקות)''', ליק: דפוס צ"ה פעטצאלל, תר"ך. (חיבור אפולוגטי: "להגן על כבוד עם ישרון ותורתו בארץ רוסיא, מחצי מקנאי שוא")<br />
* '''ספר אילם:... שאלות... שאל זרח בר נתן... מהרב... יוסף שלמה דילמידגו... איש קנדיאה. ועוד נתווספו כתבי שאלות ותשובות... מהרב יש"ר הנ"ל ותלמידיו... [ספר מעין גנים... כולל תשובות... על שאלות ספר אילם... הגיונות למודיות טבעיות... סוד היסוד, חקות שמים, גבורות יי, מעין חתום]''', נדפס פעם שנית, בתוספת הגהות ותקונים, עם תולדת ימי המחבר..., אודסה: דפוס מ.א. בעלינסאן, תרכ"ד–תרכ"ח.<br />
* '''תולדת הרב... יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא'''; מלוקטת מתוך איזה ספרים, וגם מספרי זה הרב... על ידי המדפיס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרכ"ד. (בלוויית אילן יוחסין)<br />
* '''עלי הדס: כתובים בכל היקר בספרות ישראל כוללים מאמרים יקרים מחכמי זמננו וסופרים משכילים בארבעה עלים'''; לוקטו והובאו לדפוס על ידי מאב"ן, אודסה: א’ בעלינסון, תרכ"ה. (מאסף)<br />
* '''ספר זיכרון למשה: חדושים על כמה מסכתות בתלמוד וגם על משניות ועל הרא"ש'''; מאת הרב ... מוהר"ר משה בן הרב מו"ה נחמן ... נקרא בשם ר’ משהלע ראסקעס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרל"ג. (חידושים מאת סבו; בראשית הספר הביא בילינסון את תולדותיו. "זיכרון למשה" נדפס קודם לכן בדפוס מ"א בילינסון בתרכ"ד במסגרת "ספר שני המאורות", שבו נכרך יחד עם "ספר גאון אברהם" למורו אברהם בן שאול משקלוב<br />
* '''בחינת התלמידים בלמוד תורתנו הקדושה בבתי הספר לבני ישראל: מסודר ע"ד שאלות ותשובות'''; מאת משה אליעזר במו"ה נחמן בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרל"ד. (בסוף לוח של סדר יוחסין מכל סדר בראשית. רק עד סוף פרשת וירא.) (ספר לימוד)<br />
* '''קובץ יגדיל תורה: לקוטים בדברי תורה, שאלות ותשובות וחדושי הלכות...'''; [נערך] על ידי המדפיס [משה אליעזר בילינסון], אודסה: דפוס מ’ בלינסון, 1879–1885. (קובץ תורני)<br />
* '''גירוש שפניא: מיט דאָס לעבענבעשרייבונג פון דעם בעריהמטען חכם און פילוסוף השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל זצ"ל... דאָס... ליעד פון יהודא הלוי'''; איבער געזעצט פון לשון קודש. א ליעד דאס פערבלאנזיעטע קינד; הערוסיגעגעבען פון מ’ בעלינסאן..., אודסה 1882. '''{{יידיש}}''' ("גירוש ספרד: בצירוף קורות חייו של החכם והפילוסוף המפורסם השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל")<br />
* '''גבורות יהודא מכבי, אָאדער, נס חנכה: (חנכה-שפיעל): א דראמא אין פינף אקטען'''; פערפאסט אין ענגליש פון... לאָנגפעללאָ; איבערגיזעצט... יעצט אין יודיש דייטש פון מ"א בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרמ"ג. '''{{יידיש}}''' (תרגום "גבורות יהודה המכבי, או: נס חנוכה" להנרי וודסוורת' לונגפלו)<br />
* '''קובץ מכילתא דרבנן ודבי רבנן''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרמ"ו 1885. (קובץ תשובות מרבנים שונים)<br />
* '''א נוטצליכער פרעמד-וואָרטער-בוך: צו ערקלערען און צו פערדייטשען דיא פרעמדע ווערטער...: אין דער דייטשער אונ... רוססישער שפראכע אונ אויך אין... יודישען לשון...''', אודסה: דפוס בעלינסאן, תרמ"ז. (מילון שימושי למילים לועזיות בגרמנית, רוסית ויידיש)<br />
* '''מגלות יוחסין: להתייחסות משפחות שונות... מגלה א’ בשם זקן אהרן (בשני סדרים) למשפחת תומארקין ובעלינסאן ובני משפחות ווילדא, בהרב וכו'...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"א. (בסוף קונטרס (משפחת סופרים) אהלי שם: ז-ח דף.) (גנאלוגיה)<br />
* '''ילקוט משפחות: ... א’ אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו עם איזה בתי אבות ממשפחות... תומארקין, פרומקין, קאזארנווער, פריידעש...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"ג. (גנאלוגיה)<br />
* '''גלות שפאניא: א היסטאָרישער ראָמאן אויס דער יודישער געשיכטע, אין דער צייט פון דעם שרעקליכען גירוש פון שפאניען'''; פערפאסט אין דער דייטשען שפראכע פון דאקטאר פ׳ פיליפפזאהן אונטער נאמען ״Die Marannen״ (אנוסים); איבערזעצט אים יודישען פון מ. א. בעלינסאן, אודסה: מ. א. בעלינסאן, תרנ"ד 1894.<br />
* '''מה – הציון?''', אודסה: הוצאת חברים מגן דוד, תרס"ג 1902. ("מכתב... לכבוד אחב"י [=אחינו בני ישראל] הציונים אשר בכל הגולה"; בסופו קצת דברי פלפול)</div>י כ ר