מרדכי פירון - היסטוריית גרסאות

שיע בוט: החלפת טקסט – "שוייץ" ב־"שווייץ"

2025-02-06T21:24:37Z

החלפת טקסט – "שוייץ" ב־"שווייץ"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:24, 7 בפברואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{אין תמונה}}		{{אין תמונה}}
	הרב '''מרדכי פירון''' ([[כ"ז בכסלו]] [[תרפ"ב]] – [[כ"ח באייר]] [[תשע"ד]]) היה הרב הראשי השני של [[צה"ל]] ולאחר פרישתו מהצבא שימש כרב ב[[ציריך]] ~~שבשוייץ~~ במשך שלוש עשרה שנה.		הרב '''מרדכי פירון''' ([[כ"ז בכסלו]] [[תרפ"ב]] – [[כ"ח באייר]] [[תשע"ד]]) היה הרב הראשי השני של [[צה"ל]] ולאחר פרישתו מהצבא שימש כרב ב[[ציריך]] שבשווייץ במשך שלוש עשרה שנה.

	==קורות חיים==		==קורות חיים==
שורה 17:		שורה 17:
	לאחר שחרורו מצה"ל בשנת [[תשל"ח]], כיהן כיועץ לענייני התפוצות לצדו של שר החוץ [[שמעון פרס]], ולאחר מכן כיהן כרב ב[[ציריך]] במשך שלוש עשרה שנה עד לשנת [[תשנ"ב]].		לאחר שחרורו מצה"ל בשנת [[תשל"ח]], כיהן כיועץ לענייני התפוצות לצדו של שר החוץ [[שמעון פרס]], ולאחר מכן כיהן כרב ב[[ציריך]] במשך שלוש עשרה שנה עד לשנת [[תשנ"ב]].

	עם סיום תפקידו הרבני ~~בשוייץ~~ חזר להתגורר ב[[ירושלים]] והקדיש את זמנו לכתיבת ספרים ומסירת הרצאות, שימש כראש מכון ספיר, ובשנת [[תשע"ג]], הוענק לו התואר 'יקיר ירושלים'.		עם סיום תפקידו הרבני בשווייץ חזר להתגורר ב[[ירושלים]] והקדיש את זמנו לכתיבת ספרים ומסירת הרצאות, שימש כראש מכון ספיר, ובשנת [[תשע"ג]], הוענק לו התואר 'יקיר ירושלים'.

	נפטר בגיל 93 ב[[כ"ח אייר]] [[תשע"ד]].		נפטר בגיל 93 ב[[כ"ח אייר]] [[תשע"ד]].

ב. שורה ב־11:06, 24 בספטמבר 2023

2023-09-24T11:06:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:06, 24 בספטמבר 2023
שורה 1:		שורה 1:
			{{אין תמונה}}
	הרב '''מרדכי פירון''' ([[כ"ז בכסלו]] [[תרפ"ב]] – [[כ"ח באייר]] [[תשע"ד]]) היה הרב הראשי השני של [[צה"ל]] ולאחר פרישתו מהצבא שימש כרב ב[[ציריך]] שבשוייץ במשך שלוש עשרה שנה.		הרב '''מרדכי פירון''' ([[כ"ז בכסלו]] [[תרפ"ב]] – [[כ"ח באייר]] [[תשע"ד]]) היה הרב הראשי השני של [[צה"ל]] ולאחר פרישתו מהצבא שימש כרב ב[[ציריך]] שבשוייץ במשך שלוש עשרה שנה.

ב. שורה: קטגוריה

2023-09-24T11:05:36Z

קטגוריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:05, 24 בספטמבר 2023
שורה 56:		שורה 56:
	{{מיון רגיל: פירון, מרדכי}}		{{מיון רגיל: פירון, מרדכי}}
	[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]		[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]
	[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ~~תשס~~"ד]]		[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
	[[קטגוריה:אישים בירושלים]]		[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
	[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]		[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
	[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]		[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

יוסף בן מלמד: /* קישורים חיצוניים */

2023-07-16T05:15:48Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:15, 16 ביולי 2023
שורה 59:		שורה 59:
	[[קטגוריה:אישים בירושלים]]		[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
	[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]		[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
			[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "אוניברסיטה" ב־"אוניברסיטה"

2022-06-17T15:10:02Z

החלפת טקסט – "אוניברסיטה" ב־"אוניברסיטה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:10, 17 ביוני 2022
שורה 6:		שורה 6:
	בעודו נער בגיל תיכון, בעקבות האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), הצטרף לתנועות הנוער הציונות ועלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ט]].		בעודו נער בגיל תיכון, בעקבות האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), הצטרף לתנועות הנוער הציונות ועלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ט]].

	למד בבית הספר 'מקוה ישראל', ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] ובישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], משם המשיך לישיבת מרכז הרב ולמד בה כעשר שנים, במהלכם [[סמיכה לרבנות\|הוסמך לרבנות]], ולאחר מכן עבר ללמוד ~~באוניברסיטה~~ העברית בירושלים.		למד בבית הספר 'מקוה ישראל', ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] ובישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], משם המשיך לישיבת מרכז הרב ולמד בה כעשר שנים, במהלכם [[סמיכה לרבנות\|הוסמך לרבנות]], ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[אוניברסיטה]] העברית בירושלים.

	באמצע לימודיו, התחתן בשנת [[תש"ו]] עם רעייתו מרת אהובה, בת משה לייב גרדי{{הערה\|נפטרה בשנת תשס"א.}}.		באמצע לימודיו, התחתן בשנת [[תש"ו]] עם רעייתו מרת אהובה, בת משה לייב גרדי{{הערה\|נפטרה בשנת תשס"א.}}.

להתראות: /* קורות חיים */ מבוסס על ויקיפדיה, ערוך לשונית עם הוספות

2022-05-16T17:45:53Z

קורות חיים: מבוסס על ויקיפדיה, ערוך לשונית עם הוספות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:45, 16 במאי 2022
שורה 6:		שורה 6:
	בעודו נער בגיל תיכון, בעקבות האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), הצטרף לתנועות הנוער הציונות ועלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ט]].		בעודו נער בגיל תיכון, בעקבות האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), הצטרף לתנועות הנוער הציונות ועלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ט]].

	למד בבית הספר 'מקוה ישראל', ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] ~~וב[[ישיבת~~ לומז'ה]] ב[[פתח תקווה]], משם המשיך ~~ל[[ישיבת~~ מרכז הרב]] ולמד בה כעשר שנים, במהלכם [[סמיכה לרבנות\|הוסמך לרבנות]], ולאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.		למד בבית הספר 'מקוה ישראל', ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] ובישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], משם המשיך לישיבת מרכז הרב ולמד בה כעשר שנים, במהלכם [[סמיכה לרבנות\|הוסמך לרבנות]], ולאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

	באמצע לימודיו, התחתן בשנת [[תש"ו]] עם רעייתו מרת אהובה, בת משה לייב גרדי{{הערה\|נפטרה בשנת תשס"א.}}.		באמצע לימודיו, התחתן בשנת [[תש"ו]] עם רעייתו מרת אהובה, בת משה לייב גרדי{{הערה\|נפטרה בשנת תשס"א.}}.

להתראות ב־17:45, 16 במאי 2022

2022-05-16T17:45:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:45, 16 במאי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	הרב '''מרדכי פירון''' ([[כ"ז בכסלו]] [[תרפ"ב]] – [[כ"ח באייר]] [[תשע"ד]] היה הרב הראשי השני של [[צה"ל]] ולאחר פרישתו מהצבא שימש כרב ב[[ציריך]] שבשוייץ במשך שלוש עשרה שנה.		הרב '''מרדכי פירון''' ([[כ"ז בכסלו]] [[תרפ"ב]] – [[כ"ח באייר]] [[תשע"ד]]) היה הרב הראשי השני של [[צה"ל]] ולאחר פרישתו מהצבא שימש כרב ב[[ציריך]] שבשוייץ במשך שלוש עשרה שנה.

	==קורות חיים==		==קורות חיים==

להתראות: הוספת ערך

2022-05-16T17:45:06Z

הוספת ערך

דף חדש

הרב '''מרדכי פירון''' ([[כ"ז בכסלו]] [[תרפ"ב]] – [[כ"ח באייר]] [[תשע"ד]] היה הרב הראשי השני של [[צה"ל]] ולאחר פרישתו מהצבא שימש כרב ב[[ציריך]] שבשוייץ במשך שלוש עשרה שנה.

==קורות חיים==
נולד כמרדכי פיסק ב[[כ"ז כסלו]] [[תרפ"ב]] ב[[וינה|ווינה]] שב[[אוסטריה]], כבן יחיד לאביו יעקב ולאמו ואירנה פיסק.

בעודו נער בגיל תיכון, בעקבות האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), הצטרף לתנועות הנוער הציונות ועלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ט]].

למד בבית הספר 'מקוה ישראל', ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] וב[[ישיבת לומז'ה]] ב[[פתח תקווה]], משם המשיך ל[[ישיבת מרכז הרב]] ולמד בה כעשר שנים, במהלכם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ולאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

באמצע לימודיו, התחתן בשנת [[תש"ו]] עם רעייתו מרת אהובה, בת משה לייב גרדי{{הערה|נפטרה בשנת תשס"א.}}.

עם ההכרזה על הקמת [[מדינת ישראל]], לחם בשורות ההגנה, ובהמשך הצטרף ל[[צה"ל]] ומונה לאחראי על אורח החיים הדתי בגדנ"ע ובנח"ל. בשנת תשל"א קודם לדרגת אלוף משנה ומונה לשמש כסגנו של הרב הצבאי הראשי, הרב [[שלמה גורן]], נחשב ליד ימינו, והיה זה [[סידור קידושין|שערך בפועל]] את חופתו של חנוך לנגר בפסק דין השערורייתי של האח והאחות, וכאשר הרב גורן פרש מצה"ל, התמנה למלא את מקומו, והפך לרב הראשי הצבאי השני בצה"ל, וקודם לדרגת תת-אלוף.

בזמן [[מלחמת יום הכיפורים]] בה שימש כרב ראשי, פיקח על העיסוק האינטנסיבי של הרבנות בטיפול בחללים הרבים והקים בית דין מיוחד להתרת [[עגונה|עגונות]] בהרכב בו ישב לצד הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] וסגנו הרב [[גד נבון]], ובשנת [[תשל"ד]] הועלה לדרגת אלוף, ובמהלך שש השנים בהן כיהן בתפקיד, נמנה על מייסדי המכללה לביטחון לאומי. בסך הכל שירת בתפקידים השונים ברבנות הצבאית במשך 34 שנה, והיה מהמעצבים של דרכה ודמותה של הרבנות.

לאחר שחרורו מצה"ל בשנת [[תשל"ח]], כיהן כיועץ לענייני התפוצות לצדו של שר החוץ [[שמעון פרס]], ולאחר מכן כיהן כרב ב[[ציריך]] במשך שלוש עשרה שנה עד לשנת [[תשנ"ב]].

עם סיום תפקידו הרבני בשוייץ חזר להתגורר ב[[ירושלים]] והקדיש את זמנו לכתיבת ספרים ומסירת הרצאות, שימש כראש מכון ספיר, ובשנת [[תשע"ג]], הוענק לו התואר 'יקיר ירושלים'.

נפטר בגיל 93 ב[[כ"ח אייר]] [[תשע"ד]].

==קשריו עם הרבי וחסידי חב"ד==
הרב פירון זכה לשעות רבות של שיחות אישיות עם הרבי, שהתפרסו על פני חמש יחידויות במועדים שונים{{הערה|כך לדוגמא, היחידות הראשונה לה זכה, נמשכה כארבע שעות רצופות.}}, ועל פי עדותו האישית של הרב פירון, נשאו השיחות אופי אישי וקרוב, כשהרבי דיבר עמו בפתיחות על נושאים רבים המצויים במוקד ההתעניינות הציבורית והביע את דעתו באופן נחרץ וגלוי.

עוד קודם שהתמנה לשמש כרב הראשי, במהלך שנות ה-60, נשלח על ידי הרמטכ"ל [[יצחק רבין]] לסבב הרצאות בחו"ל, וביוזמת הקונסול הישראלי בניו יורק הצטרף אליו להתוועדות י"ט כסלו במחיצת הרבי, בה הושיבו אותו בשורות מאחורי הרבי, ובין השיחות נקרא לגשת אל הרבי, והרבי מזג לו כוסית לחיים ובירך אותו: 'אני מאחל לך, שכל מאווייך שאתה רוצה להגיע אליהם בעזרת ה' תצליח להגיע'.

מפגש זה הפך לנקודת קשר שהלכה והעמיקה לאורך השנים.

בשנת [[תשל"ג]], חודשיים קודם שפרצה [[מלחמת יום הכיפורים]] שוחח עמו הרבי על הסכנות שעלולות לפרוץ, אך בשל השאננות הגדולה של כל חברי פורום מטכ"ל, לא הפנים את המשמעות המעשית של הדברים.

לאחר שפרצה המלחמה, עמד בקשר ישיר עם מזכירות הרבי, וקיבל דברי עידוד שחיזקו אותו בעבודתו, ועל פי עדותו איפשרו לו להמשיך לתפקד על אף הקושי הגדול.

במסגרת תפקידו כרב הראשי, נתן הוראה נחרצת לכלל הבסיסים והמוצבים לאפשר את כניסתם החופשית של חסידי חב"ד.

לאחר סיום המלחמה נסע להיפגש שוב עם הרבי ולהתייעץ עמו בנוגע לפתרון בעיית העגונות הרבות שהותירה המלחמה.

ברוב היחידויות להן זכה, התעקש לעמוד בנוכחות הרבי כאקט של הבעת כבוד והערכה, והיחידות כולה שארכה פרקי זמן משמעותיים, התקיימה כולה בעמידה.

על פי עדותו של הרב פירון עצמו, לשיחות עם הרבי היו השפעה עצומה הן עליו עצמו, ובאמצעותו על כל הדמויות הבכירות בצה"ל ששמעו מפיו את המסרים של הרבי, ודברים רבים בצה"ל השתנו בעקבות בקשות ודברי הרבי בשיחות אלו. כך לדוגמא על פי בקשת הרבי בסמוך להכרזה על [[מבצע מזוזה]], הורה הרב פירון על בדיקת כלל המזוזות בצה"ל, ועל רכישתן של עשרות אלפי מזוזות חדשות לקבוע בכל המקומות שחסרה בהן מזוזה.

הרב פירון שמר על קשר קרוב עם חסידי חב"ד, התארח אצל שלוחי הרבי במסעותיו ברחבי העולם, והשתתף בכינוסים ועצרות שנערכו על ידי חסידי חב"ד וביטא ברבים את הערצתו הגדולה לרבי.

==ספריו==
* '''פרקי הגות ומחשבה''' - 1. ייחודו של עם ישראל, הוצאת מערכות, תשל"ז. 2. ערכים ביהדות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תש"מ.
* '''בנתיבי אגדות חז"ל - עיונים במשנתם של קדמונים''', הוצאת דון, תש"ל.
* '''בשערי האגדה - הליכות וערכים במדרשי חז"ל''', הוצאת דון, תשל"ד.
* '''נתיבים בחכמת היהדות - פרקי מחשבה, מחקר וזיכרון''', משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"ב.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2351922 40 שנה למלחמת יום כיפור: הרב הראשי לצה"ל מספר]''' {{בית חבד}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/05/153.-Bamidbar-5778.pdf על מה נאבקים]''', בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה [[jem]], פרשת במדבר תשע"ח גליון 153
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76455 רדיו קול ברמה: הרב פירון בסיפור מדהים על הרבי בהתוועדות ג' תמוז הגדולה בעולם]''' {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2600738/jewish/Rabbi-Mordechai-Piron-93-IDF-Chief-Rabbi-During-the-Yom-Kippur-War.htm הפרקליט למען אלמנות ויתומים במלחמה שזכה לעידוד של הרבי לאורך כל מנהיגותו הצבאית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: פירון, מרדכי}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]