מצות כיבוד אב ואם - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־18:04, 17 ביולי 2025

2025-07-17T18:04:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:04, 17 ביולי 2025
שורה 42:		שורה 42:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99.pdf האם צריך לכבד הורים כשהם אינם מכבדים אותי?]''', שיעור לפרשת ואתחנן תשפ"ב		*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99.pdf האם צריך לכבד הורים כשהם אינם מכבדים אותי?]''', שיעור לפרשת ואתחנן תשפ"ב

			{{מצוות}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{מצוות}}~~
	[[קטגוריה:מצוות]]		[[קטגוריה:מצוות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
			[[קטגוריה:יורה דעה]]
			[[en:Kibbud Av V'eim - The Mitzvah of Honoring Parents]]

שיע.ק: שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של להתראות

2022-10-22T21:11:43Z

שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של להתראות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:11, 23 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah~~		'''כיבוד אב ואם''' היא מצווה מהתורה, הכתובה פעמיים: פעם אחת ב[[עשרת הדברות]], "כבד את אביך ואת אמך" - כחיוב כיבוד, שהוא מאכיל ומשקה, מכניס ומוציא וכו', והשני "איש אמו ואביו תיראו", הוא חיוב מורא - לא לשבת במקומו, לא לסתור את דבריו וכדומה.

			כיבוד אב ואם היא מהמצוות החמורות בתורה, עד כדי כך ש"השווה כבודם לכבוד המקום".

			== פרטי המצווה ==

			באופן שמצוות שהאב מצווה לעשות דבר שהוא נגד מצוות התורה, אינו מחויב לשמוע בקולו כלל, ואף אסור לו לציית, וזאת מפני פסוק מיוחד שנכתב בתורה "איש אמו ואביו תיראו - ואת שבתותי תשמורו" - על אף חומרתה של כיבוד אב ש"השווה כבודם לכבוד המקום", אבל אם אמר לך אביך לחלל שבת - אל תשמע לו, מפני ש"אני ה' אלקיכם" - אתה והוא חייבים בכבודי.

			כאשר אמו נשואה לאביו, כבוד אביו קודם, מכיון שגם אמו חייבת בכבוד אביו שהוא בעלה. אך אם הם גרושים אז כבוד שניהם שווה.

			===אדם החפץ ללמוד תורה במקום אחר ===

			ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי אם חפץ ללמוד [[תורה]] במקום מסוים, ואביו רוצה שילמד במקום אחר אינו חייב בכבודו.
			כאשר אברך חשוב, שחשקה נפשו ללמוד ב[[770]] [[תורה]] ו[[חסידות]] מ[[הרבי]] כתב לרבי שאין דעת אביו וזקנו נוחה מכך, השיב לו [[הרבי]] במכתב:{{הערה\|1=אגרות קודש חלק כ"ח}}

			"האומנם באם יעשה כפסק דין ברור בשו"ע יו"ד סוף סימן ר"מ?

			[וכבר דובר בזה שנקבע פסק דין זה לא בהל' תלמוד תורה, כ"א בהל' כבוד
			אב ואם. וקל להבין]. אזכיר על הציון."

			כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה.
			== כוונה בקיום המצווה ==

			למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה\|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה\|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}
			==לעתיד לבוא==
			בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה\|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה\|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.

			עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן שבתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה\|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו.

			==ספרים בנושא==
			[[קובץ:כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כריכת הספר 'כיבוד אב ואם']]
			הספר "כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות" הינו ליקוט על חשיבות מצוות [[כיבוד אב ואם]]. הספר ברובו מספר על הנהגת הקודש של [[רבותינו נשיאנו]] ובמיוחד של [[הרבי]] במצוה זו. הדברים נרשמו "מפי ספרים ומפי סופרים", חלקם מ[[מזכיר]]י הרבי וזקני אנ"ש ממה שראו ושמעו.

			בנוסף, באו בספר סיפורים על [[צדיקים]], [[חסידים]] ואנשי מעשה שכיבדו את הוריהם ב[[שמחה]] ובהידור, לעיתים מתוך [[מסירות נפש]]. כן באו בספר הוראות ומכתבים בנושא כיבוד אב ואם מ[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בדומה גם דברי וסיפורי [[חז"ל]] בנושא זה ובנושא כיבוד זקנים וחכמים.

			בתחילת הספר באו הלכות כיבוד אב ואם שהוגהו על ידי הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]].

			הספר כולו מעודד ומדריך לקיום מצוה זו שרבו כל כך סגולותיה.

			בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.

			==קישורים חיצוניים==
			*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99.pdf האם צריך לכבד הורים כשהם אינם מכבדים אותי?]''', שיעור לפרשת ואתחנן תשפ"ב
			{{הערות שוליים}}
			{{מצוות}}
			[[קטגוריה:מצוות]]
			[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:יורה דעה]]

רוסיהאוקראינה: החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah"

2022-10-21T07:26:31Z

החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:26, 21 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''כיבוד אב ואם''' היא מצווה מהתורה, הכתובה פעמיים: פעם אחת ב[[עשרת הדברות]], "כבד את אביך ואת אמך" - כחיוב כיבוד, שהוא מאכיל ומשקה, מכניס ומוציא וכו', והשני "איש אמו ואביו תיראו", הוא חיוב מורא - לא לשבת במקומו, לא לסתור את דבריו וכדומה.		Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah

	~~כיבוד אב ואם היא מהמצוות החמורות בתורה, עד כדי כך ש"השווה כבודם לכבוד המקום".~~

	~~== פרטי המצווה ==~~

	באופן שמצוות שהאב מצווה לעשות דבר שהוא נגד מצוות התורה, אינו מחויב לשמוע בקולו כלל, ואף אסור לו לציית, וזאת מפני פסוק מיוחד שנכתב בתורה "איש אמו ואביו תיראו - ואת שבתותי תשמורו" - על אף חומרתה של כיבוד אב ש"השווה כבודם לכבוד המקום", אבל אם אמר לך אביך לחלל שבת - אל תשמע לו, מפני ש"אני ה' אלקיכם" - אתה והוא חייבים בכבודי.

	כאשר אמו נשואה לאביו, כבוד אביו קודם, מכיון שגם אמו חייבת בכבוד אביו שהוא בעלה. אך אם הם גרושים אז כבוד שניהם שווה.

	~~===אדם החפץ ללמוד תורה במקום אחר ===~~

	~~ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי אם חפץ ללמוד [[תורה]] במקום מסוים, ואביו רוצה שילמד במקום אחר אינו חייב בכבודו.~~
	כאשר אברך חשוב, שחשקה נפשו ללמוד ב[[770]] [[תורה]] ו[[חסידות]] מ[[הרבי]] כתב לרבי שאין דעת אביו וזקנו נוחה מכך, השיב לו [[הרבי]] במכתב:{{הערה\|1=אגרות קודש חלק כ"ח}}

	~~"האומנם באם יעשה כפסק דין ברור בשו"ע יו"ד סוף סימן ר"מ?~~

	~~[וכבר דובר בזה שנקבע פסק דין זה לא בהל' תלמוד תורה, כ"א בהל' כבוד~~
	~~אב ואם. וקל להבין]. אזכיר על הציון."~~

	כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה.
	~~== כוונה בקיום המצווה ==~~

	למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה\|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה\|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}
	~~==לעתיד לבוא==~~
	בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה\|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה\|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.

	עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן שבתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה\|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו.

	~~==ספרים בנושא==~~
	~~[[קובץ:כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כריכת הספר 'כיבוד אב ואם']]~~
	הספר "כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות" הינו ליקוט על חשיבות מצוות [[כיבוד אב ואם]]. הספר ברובו מספר על הנהגת הקודש של [[רבותינו נשיאנו]] ובמיוחד של [[הרבי]] במצוה זו. הדברים נרשמו "מפי ספרים ומפי סופרים", חלקם מ[[מזכיר]]י הרבי וזקני אנ"ש ממה שראו ושמעו.

	בנוסף, באו בספר סיפורים על [[צדיקים]], [[חסידים]] ואנשי מעשה שכיבדו את הוריהם ב[[שמחה]] ובהידור, לעיתים מתוך [[מסירות נפש]]. כן באו בספר הוראות ומכתבים בנושא כיבוד אב ואם מ[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בדומה גם דברי וסיפורי [[חז"ל]] בנושא זה ובנושא כיבוד זקנים וחכמים.

	~~בתחילת הספר באו הלכות כיבוד אב ואם שהוגהו על ידי הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]].~~

	~~הספר כולו מעודד ומדריך לקיום מצוה זו שרבו כל כך סגולותיה.~~

	~~בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.~~

	~~==קישורים חיצוניים==~~
	*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99.pdf האם צריך לכבד הורים כשהם אינם מכבדים אותי?]''', שיעור לפרשת ואתחנן תשפ"ב
	~~{{הערות שוליים}}~~
	~~{{מצוות}}~~
	~~[[קטגוריה:מצוות]]~~
	~~[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:יורה דעה]]~~

להתראות ב־20:04, 21 באוגוסט 2022

2022-08-21T20:04:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:04, 21 באוגוסט 2022
שורה 40:		שורה 40:
	בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.		בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.

			==קישורים חיצוניים==
			*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99.pdf האם צריך לכבד הורים כשהם אינם מכבדים אותי?]''', שיעור לפרשת ואתחנן תשפ"ב
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{מצוות}}		{{מצוות}}
	[[קטגוריה:מצוות]]		[[קטגוריה:מצוות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:יורה דעה]]

שיע בוט: החלפת טקסט – "יתכן ו" ב־"יתכן ש"

2021-11-20T19:50:23Z

החלפת טקסט – "יתכן ו" ב־"יתכן ש"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:50, 20 בנובמבר 2021
שורה 26:		שורה 26:
	בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה\|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה\|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.		בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה\|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה\|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.

	עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן ~~ובתחיית~~ המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה\|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו.		עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן שבתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה\|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו.

	==ספרים בנושא==		==ספרים בנושא==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2021-02-10T21:33:16Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:33, 11 בפברואר 2021
שורה 24:		שורה 24:
	למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה\|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה\|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}		למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה\|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה\|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}
	==לעתיד לבוא==		==לעתיד לבוא==
	בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה\|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה\|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.		בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה\|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה\|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.

	עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן ובתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה\|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו.		עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן ובתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה\|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו.

דער תמים: /* כוונה בקיום המצווה */

2020-11-28T17:54:57Z

כוונה בקיום המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:54, 28 בנובמבר 2020
שורה 23:		שורה 23:

	למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה\|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה\|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}		למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה\|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה\|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}
			==לעתיד לבוא==
			בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה\|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה\|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.

			עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן ובתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה\|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו.

	==ספרים בנושא==		==ספרים בנושא==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2020-10-21T03:20:17Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:20, 21 באוקטובר 2020
שורה 39:		שורה 39:
	{{מצוות}}		{{מצוות}}
	[[קטגוריה:מצוות]]		[[קטגוריה:מצוות]]
	[[קטגוריה:~~חסידות~~]][[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:יורה דעה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי"

2020-09-06T06:45:15Z

החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:45, 6 בספטמבר 2020
שורה 30:		שורה 30:
	בנוסף, באו בספר סיפורים על [[צדיקים]], [[חסידים]] ואנשי מעשה שכיבדו את הוריהם ב[[שמחה]] ובהידור, לעיתים מתוך [[מסירות נפש]]. כן באו בספר הוראות ומכתבים בנושא כיבוד אב ואם מ[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בדומה גם דברי וסיפורי [[חז"ל]] בנושא זה ובנושא כיבוד זקנים וחכמים.		בנוסף, באו בספר סיפורים על [[צדיקים]], [[חסידים]] ואנשי מעשה שכיבדו את הוריהם ב[[שמחה]] ובהידור, לעיתים מתוך [[מסירות נפש]]. כן באו בספר הוראות ומכתבים בנושא כיבוד אב ואם מ[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בדומה גם דברי וסיפורי [[חז"ל]] בנושא זה ובנושא כיבוד זקנים וחכמים.

	בתחילת הספר באו הלכות כיבוד אב ואם שהוגהו על-ידי הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]].		בתחילת הספר באו הלכות כיבוד אב ואם שהוגהו על ידי הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]].

	הספר כולו מעודד ומדריך לקיום מצוה זו שרבו כל כך סגולותיה.		הספר כולו מעודד ומדריך לקיום מצוה זו שרבו כל כך סגולותיה.

	בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על-ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.		בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

195.60.235.73: /* כוונה בקיום המצווה */ הגהה

2020-02-25T23:11:28Z

כוונה בקיום המצווה: הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:11, 26 בפברואר 2020
שורה 22:		שורה 22:
	== כוונה בקיום המצווה ==		== כוונה בקיום המצווה ==

	~~למרתו~~ ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה\|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה\|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}		למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה\|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה\|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}

	==ספרים בנושא==		==ספרים בנושא==
	[[קובץ:כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כריכת הספר 'כיבוד אב ואם']]		[[קובץ:כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כריכת הספר 'כיבוד אב ואם']]