מצוות תגלחת מצורע - היסטוריית גרסאות

אליהו ב. ב־20:15, 8 באוגוסט 2023

2023-08-08T20:15:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:15, 8 באוגוסט 2023
שורה 1:		שורה 1:
	{{סוגיה		{{סוגיה
	\|שם הסוגיה=~~שם הדף~~		\|שם הסוגיה=מצוות תגלחת מצורע
	\|מקרא=[[פרשת מצורע]] פרק יד, ט		\|מקרא=[[פרשת מצורע]] פרק יד, ט
	\|משנה=[[מסכת נגעים]] פרק יד, משניות ב-ד		\|משנה=[[מסכת נגעים]] פרק יד, משניות ב-ד
שורה 32:		שורה 32:

	===בעבודה===		===בעבודה===
	ה[[אדמו"ר ~~הצ"צ~~]] מבאר: שב[[עבודת ה']] השערות הן טרדות הפרנסה, דהיינו, שיש הבדל בין [[פרנסה]] שצריך להתעסק בה, לבין [[טרדות הפרנסה]] - שטרוד יותר ממה שהוא נזקק לו, דהיינו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו, כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר שב[[עבודת ה']] השערות הן טרדות הפרנסה, דהיינו, שיש הבדל בין [[פרנסה]] שצריך להתעסק בה, לבין [[טרדות הפרנסה]] - שטרוד יותר ממה שהוא נזקק לו, דהיינו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו. כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:17:23Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 3 במרץ 2021
שורה 37:		שורה 37:
	*[[צרעת]]		*[[צרעת]]

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:צרעת]]		[[קטגוריה:צרעת]]

כתית למאור: /* בעבודה */ במחילה, זו לא כתיבה תקנית

2016-11-13T03:49:58Z

בעבודה: במחילה, זו לא כתיבה תקנית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:49, 13 בנובמבר 2016
שורה 32:		שורה 32:

	===בעבודה===		===בעבודה===
	~~אדמור~~ הצ"צ ~~מסביר שניתן ללמוד מזה~~: ~~"הנהגה לכל אדם בעסקיו..." ומבאר את ההבדל~~ בין [[פרנסה]] ~~- החיובית~~, ~~ובין~~ [[טרדות הפרנסה]] ~~השליליות אותן צריך לגלח. דהיינו, שהשערות הן טרדות הפרנסה,~~ שטרוד יותר ממה שהוא נזקק לו, דהיינו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו, כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו.		ה[[אדמו"ר הצ"צ]] מבאר: שב[[עבודת ה']] השערות הן טרדות הפרנסה, דהיינו, שיש הבדל בין [[פרנסה]] שצריך להתעסק בה, לבין [[טרדות הפרנסה]] - שטרוד יותר ממה שהוא נזקק לו, דהיינו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו, כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.
	בהמשך מסביר אדמור הצ"צ, איך השפע יורד לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות, ומאיזו להמנע.{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

ינון גלעדי: /* בעבודה */

2016-11-13T01:36:05Z

בעבודה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:36, 13 בנובמבר 2016
שורה 32:		שורה 32:

	===בעבודה===		===בעבודה===
	אדמור הצ"צ מסביר שניתן ללמוד מזה ל"הנהגה לכל אדם בעסקיו..." ומבאר את ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית, ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח. דהיינו, שהשערות הן טרדות הפרנסה ~~שיותר~~ ממה שהוא נזקק לו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו, כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו.		אדמור הצ"צ מסביר שניתן ללמוד מזה: "הנהגה לכל אדם בעסקיו..." ומבאר את ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית, ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח. דהיינו, שהשערות הן טרדות הפרנסה, שטרוד יותר ממה שהוא נזקק לו, דהיינו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו, כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו.
	בהמשך מסביר, איך יורד ~~השפע~~ לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות, ומאיזו להמנע.{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.		בהמשך מסביר אדמור הצ"צ, איך השפע יורד לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות, ומאיזו להמנע.{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

ינון גלעדי: /* בפנימיות התורה */

2016-11-13T01:34:37Z

בפנימיות התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:34, 13 בנובמבר 2016
שורה 32:		שורה 32:

	===בעבודה===		===בעבודה===
	~~בעבודת ה'~~, ~~השערות~~ הן טרדות הפרנסה שיותר ממה שהוא נזקק לו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו, כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.		אדמור הצ"צ מסביר שניתן ללמוד מזה ל"הנהגה לכל אדם בעסקיו..." ומבאר את ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית, ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח. דהיינו, שהשערות הן טרדות הפרנסה שיותר ממה שהוא נזקק לו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו, כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו.
			בהמשך מסביר, איך יורד השפע לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות, ומאיזו להמנע.{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

כתית למאור: /* בעבודה */

2016-11-11T04:49:30Z

בעבודה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:49, 11 בנובמבר 2016
שורה 24:		שורה 24:
	התגלחת היא פעולה שמבצעים רק לאחר נזירות וצרעת, כל אחד בנפרד. מי שהוא גם נזיר וגם מצורע אינו יכול לצאת ידי חובתו בתגלחת אחת{{הערה\|רמב"ם הלכות נזירות פרק י'}}.		התגלחת היא פעולה שמבצעים רק לאחר נזירות וצרעת, כל אחד בנפרד. מי שהוא גם נזיר וגם מצורע אינו יכול לצאת ידי חובתו בתגלחת אחת{{הערה\|רמב"ם הלכות נזירות פרק י'}}.

	==~~בעבודה~~==		==בפנימיות התורה==
	~~[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע].}}, שעניין~~ ה[[שערות]] ~~ב[[רוחניות]] הוא מותרי~~ המוחין ~~(הפסולת של חיות המוח), וככל שהדרגה של האדם יותר גבוהה, הוא צריך להיזהר יותר מהשפעה למטה~~, על ~~דרך ההבדל בין [[תלמיד חכם]] ששיחת החולין שלו דורשת שיהיה בה דברי תורה, בשונה מעם הארץ שאין קפידה עליו~~.		ה[[שערות]] באות ממותרי המוחין, ושייך שתהיה מהן יניקה לחיצונים; ולכן הנשים הוזהרו על גילוי שערות בכדי שלא תהיה מהן יניקה לחיצונים.

	וכן ~~צריכה להיות ה"הנהגה לכל אדם בעסקיו..~~.~~" וממשיך ומבאר~~ את ~~ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית~~, ~~ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח~~.		המצורע צריך להיות מוחלט ולהיזהר שלא לתלוש מעצמו שערות, מכיוון שמסתלקים ממנו מוחין דאבא וכן פרצופי לאה (בינה) ורחל (מלכות) שהם בחי' לבושים הקדושים, ותמורתם יצאו הנגעים שאת או ספחת או בהרת שהם דינים תקיפים, ומהם יונקים אחר כך החיצונים על ידי השער הלבן. ואם יתלוש את השער, הוא לא יוכל להתנתק מהחיצונים.

	~~בהמשך מסביר~~, ~~איך יורד השפע לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים~~, ~~ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות~~.		וכאשר שב לה' ונרפא, ושוב אין יניקה לחיצונים ממנו, אז נצטווה לגלח את שערותיו, מכיוון, שלמרות שנטהר מטומאה זו, מכל מקום, החיצונים יכולים להיאחז בשערות שלו שהם הנובלות ומותרי המוחין שלו, מכיוון שעדיין לא מאירה בו הקדושה העליונה המקדשת את השערות; אבל אחר כך מאירה בו הקדושה העליונה של אבא, ואז הוא מצווה{{הערה\|[[פרשת קדושים]] יט, כז.}} "[[בל תקיף\|לא תקיפו פאת ראשכם]]" וגו'{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 מצות תגלחת מצורע פרק א'].}}.

			===בעבודה===
			בעבודת ה', השערות הן טרדות הפרנסה שיותר ממה שהוא נזקק לו, שמניח את ראשו בתחבולות בכדי להרוויח יותר, וצריך להעבירן, ולעשות רק מה שהוא זקוק לו, כמו ש[[רב המנונא סבא]] היה מתפלל בכל יום על מזונו, שבכל יום ביקש מה', ולא סמך על תחבולותיו{{הערה\|1=[[דרך מצותיך]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע פרקים ב-ג].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

כתית למאור: /* פתיח */

2016-11-11T01:29:50Z

פתיח

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''מצוות תגלחת מצורע''', היא מצוה לפיה על המצורע, לאחר שנרפא מ[[נגע צרעת]], לגלח את כל שערות גופו, לפני הטבילה שטובל בתום שבעת הימים שעליו להמתין לאחר ההזאה (שמזה עליו הכהן לאחר שנטהר מהצרעת).
 ==בפסוק==
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר|מקור=ויקרא פרק יד, ט}}

קרייזי אבאוט משיח: מקורות בבקשה!

2016-11-11T01:24:23Z

מקורות בבקשה!

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:24, 11 בנובמבר 2016
שורה 16:		שורה 16:

	==בעבודה==		==בעבודה==
	[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר, שעניין ה[[שערות]] ב[[רוחניות]] הוא מותרי המוחין (הפסולת של חיות המוח), וככל שהדרגה של האדם יותר גבוהה, הוא צריך להיזהר יותר מהשפעה למטה, על דרך ההבדל בין [[תלמיד חכם]] ששיחת החולין שלו דורשת שיהיה בה דברי תורה, בשונה מעם הארץ שאין קפידה עליו.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45 דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע].}}, שעניין ה[[שערות]] ב[[רוחניות]] הוא מותרי המוחין (הפסולת של חיות המוח), וככל שהדרגה של האדם יותר גבוהה, הוא צריך להיזהר יותר מהשפעה למטה, על דרך ההבדל בין [[תלמיד חכם]] ששיחת החולין שלו דורשת שיהיה בה דברי תורה, בשונה מעם הארץ שאין קפידה עליו.

	וכן צריכה להיות ה"הנהגה לכל אדם בעסקיו..." וממשיך ומבאר את ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית, ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח.		וכן צריכה להיות ה"הנהגה לכל אדם בעסקיו..." וממשיך ומבאר את ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית, ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח.

קרייזי אבאוט משיח: /* ראו גם */

2016-11-11T01:21:33Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:21, 11 בנובמבר 2016
שורה 23:		שורה 23:

	==ראו גם==		==ראו גם==
	*[[~~נגע~~]]		*[[צרעת]]

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:צרעת]]		[[קטגוריה:צרעת]]

כתית למאור: /* בתורת חב"ד */

2016-11-11T01:17:27Z

בתורת חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:17, 11 בנובמבר 2016
שורה 15:		שורה 15:
	התגלחת היא פעולה שמבצעים רק לאחר נזירות וצרעת, כל אחד בנפרד. מי שהוא גם נזיר וגם מצורע אינו יכול לצאת ידי חובתו בתגלחת אחת{{הערה\|רמב"ם הלכות נזירות פרק י'}}.		התגלחת היא פעולה שמבצעים רק לאחר נזירות וצרעת, כל אחד בנפרד. מי שהוא גם נזיר וגם מצורע אינו יכול לצאת ידי חובתו בתגלחת אחת{{הערה\|רמב"ם הלכות נזירות פרק י'}}.

	==~~בתורת חב"ד~~==		==בעבודה==
	~~בפרק א' וב' בספר~~ [[~~דרך מצוותיך]] מבאר~~ אדמו"ר ~~הצ"צ מהו ענין השערות ברוחניות -~~ [[מותרי המוחין]], ~~ומה~~ ההבדל בין ~~שערות האיש ושערות האשה, וממשיל זאת ל~~[[~~שיחת חולין~~]] ~~של תלמיד חכם~~, ~~מול שיחת חולין של איש פשוט~~.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר, שעניין ה[[שערות]] ב[[רוחניות]] הוא מותרי המוחין (הפסולת של חיות המוח), וככל שהדרגה של האדם יותר גבוהה, הוא צריך להיזהר יותר מהשפעה למטה, על דרך ההבדל בין [[תלמיד חכם]] ששיחת החולין שלו דורשת שיהיה בה דברי תורה, בשונה מעם הארץ שאין קפידה עליו.

	~~ענין זה זוכה לביאור ארוך שאותו משלים הצמח צדק בפרק ג, שאותו פותח אדמו~~"~~ר הצ"צ במילים: "ומענין לענין יש לבאר גם כן~~ הנהגה לכל אדם בעסקיו..." וממשיך ומבאר את ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית, ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח.		וכן צריכה להיות ה"הנהגה לכל אדם בעסקיו..." וממשיך ומבאר את ההבדל בין [[פרנסה]] - החיובית, ובין [[טרדות הפרנסה]] השליליות אותן צריך לגלח.

	בהמשך מסביר, איך יורד השפע לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות.		בהמשך מסביר, איך יורד השפע לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות.

	~~המאמר מהווה בסיס חסידי להנהגה הכלכלית של כל חסיד ואדם ביום יום.~~		==ראו גם==
			*[[נגע]]

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:צרעת]]		[[קטגוריה:צרעת]]