מצוות קניית עבד עברי - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2020-10-21T03:23:06Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:23, 21 באוקטובר 2020
שורה 21:		שורה 21:

	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
	[[קטגוריה:~~חסידות~~]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:15:05Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:15, 8 בספטמבר 2020
שורה 6:		שורה 6:
	ההנהגה לעבד עברי על פי התורה, הינה בכבוד מופלג. אסור לו להעביד את עבדו עבודת פרך - עבודה שאינה לצורך, ואף אסור לו להעביד אותו בעבודות בלתי מכובדות, כמו למשל לשאת את בגדיו אחריו לבית המרחץ.		ההנהגה לעבד עברי על פי התורה, הינה בכבוד מופלג. אסור לו להעביד את עבדו עבודת פרך - עבודה שאינה לצורך, ואף אסור לו להעביד אותו בעבודות בלתי מכובדות, כמו למשל לשאת את בגדיו אחריו לבית המרחץ.

	אף אסור לו לאדון להעניק נוחיות מסוימת לעצמו יותר מאשר לעבדו, ולכן חייב לתת לעבד את כל צרכיו כאשר נותן לעצמו. במקרה שאין לו למשל שני כריות, אחד לו עצמו - ואחד לעבדו, חייב הוא לתת את הכר לעבדו, מכיון שלא ~~יתכן~~ שתהיה לאדון נוחות מסוימת שאין לעבד. מפני דינים אלו, אמרו חכמים כי מי שקונה עבד עברי, הרי הוא כקונה אדון לעצמו.		אף אסור לו לאדון להעניק נוחיות מסוימת לעצמו יותר מאשר לעבדו, ולכן חייב לתת לעבד את כל צרכיו כאשר נותן לעצמו. במקרה שאין לו למשל שני כריות, אחד לו עצמו - ואחד לעבדו, חייב הוא לתת את הכר לעבדו, מכיון שלא ייתכן שתהיה לאדון נוחות מסוימת שאין לעבד. מפני דינים אלו, אמרו חכמים כי מי שקונה עבד עברי, הרי הוא כקונה אדון לעצמו.

	כאשר העבד יוצא לחירות, ישנה מצווה להעניק לו מתנות רבות, פירות [[בגד\|בגדים]] ודברים שונים, וזו היא מצוות ההענקת עבד עברי.		כאשר העבד יוצא לחירות, ישנה מצווה להעניק לו מתנות רבות, פירות [[בגד\|בגדים]] ודברים שונים, וזו היא מצוות ההענקת עבד עברי.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:36:09Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:36, 24 באוגוסט 2020
שורה 17:		שורה 17:
	בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם [[נשמה\|נשמות]] שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.		בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם [[נשמה\|נשמות]] שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.

	הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של [[נשמה\|נשמות]] ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אחר כך ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{~~הערת שוליים~~\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.		הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של [[נשמה\|נשמות]] ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אחר כך ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערה\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
	[[קטגוריה:חסידות]]		[[קטגוריה:חסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

2017-01-29T09:22:20Z

Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:22, 29 בינואר 2017
שורה 21:		שורה 21:

	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
	[[קטגוריה:~~ערכים בחסידות~~]]		[[קטגוריה:חסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:מושגים כלליים לקטגוריה:ערכים בחסידות

2017-01-25T18:33:22Z

Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:מושגים כלליים לקטגוריה:ערכים בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:33, 25 בינואר 2017
שורה 21:		שורה 21:

	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
			[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים"

2016-11-08T06:40:11Z

החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:40, 8 בנובמבר 2016
שורה 8:		שורה 8:
	אף אסור לו לאדון להעניק נוחיות מסוימת לעצמו יותר מאשר לעבדו, ולכן חייב לתת לעבד את כל צרכיו כאשר נותן לעצמו. במקרה שאין לו למשל שני כריות, אחד לו עצמו - ואחד לעבדו, חייב הוא לתת את הכר לעבדו, מכיון שלא יתכן שתהיה לאדון נוחות מסוימת שאין לעבד. מפני דינים אלו, אמרו חכמים כי מי שקונה עבד עברי, הרי הוא כקונה אדון לעצמו.		אף אסור לו לאדון להעניק נוחיות מסוימת לעצמו יותר מאשר לעבדו, ולכן חייב לתת לעבד את כל צרכיו כאשר נותן לעצמו. במקרה שאין לו למשל שני כריות, אחד לו עצמו - ואחד לעבדו, חייב הוא לתת את הכר לעבדו, מכיון שלא יתכן שתהיה לאדון נוחות מסוימת שאין לעבד. מפני דינים אלו, אמרו חכמים כי מי שקונה עבד עברי, הרי הוא כקונה אדון לעצמו.

	כאשר העבד יוצא לחירות, ישנה מצווה להעניק לו מתנות רבות, פירות בגדים ודברים שונים, וזו היא מצוות ההענקת עבד עברי.		כאשר העבד יוצא לחירות, ישנה מצווה להעניק לו מתנות רבות, פירות [[בגד\|בגדים]] ודברים שונים, וזו היא מצוות ההענקת עבד עברי.
	== תוכן המצווה על פי החסידות ==		== תוכן המצווה על פי החסידות ==

שלום בוט: החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות "

2016-07-21T04:44:25Z

החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:44, 21 ביולי 2016
שורה 15:		שורה 15:
	לעומת זאת ישנם אנשים, שאכן [[משכיל]]ים אלוקות, אך אין השכלה זו אצלם בבחינת הרגשה. אנשים אלו קרויים "זרע בהמה", מכיון שחסר להם את בחינת הדעת היסודית, ושורש נשמותם הינו מעולמות [[בריאה]], [[יצירה]], או [[עשיה]], שכך הוא עולם הפירוד וההסתר, ולכן גם בחינת הדעת שלהם הוא בהסתר ואינו יוצא מהכח אל הפועל. לאנשים כאלו ישנם נסיונות קשים בעניני עולם הזה והנאותיו, המושכים אותם, וזאת מכיון שאינם משיגים כי האלוקות היא חיות הכל.		לעומת זאת ישנם אנשים, שאכן [[משכיל]]ים אלוקות, אך אין השכלה זו אצלם בבחינת הרגשה. אנשים אלו קרויים "זרע בהמה", מכיון שחסר להם את בחינת הדעת היסודית, ושורש נשמותם הינו מעולמות [[בריאה]], [[יצירה]], או [[עשיה]], שכך הוא עולם הפירוד וההסתר, ולכן גם בחינת הדעת שלהם הוא בהסתר ואינו יוצא מהכח אל הפועל. לאנשים כאלו ישנם נסיונות קשים בעניני עולם הזה והנאותיו, המושכים אותם, וזאת מכיון שאינם משיגים כי האלוקות היא חיות הכל.

	בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.		בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם [[נשמה\|נשמות]] שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.

	הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אחר כך ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.		הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של [[נשמה\|נשמות]] ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אחר כך ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שלום בוט: החלפת טקסט – " אח"כ " ב־" אחר כך "

2014-03-18T15:51:04Z

החלפת טקסט – " אח"כ " ב־" אחר כך "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:51, 18 במרץ 2014
שורה 17:		שורה 17:
	בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.		בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.

	הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק ~~אח"כ~~ ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.		הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אחר כך ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שלום: החלפת טקסט – " " ב־" "

2014-03-13T22:33:35Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:33, 14 במרץ 2014
שורה 17:		שורה 17:
	בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.		בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.

	הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אח"כ ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.		הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אח"כ ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שלום: החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן "

2014-03-13T22:24:27Z

החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:24, 14 במרץ 2014
שורה 17:		שורה 17:
	בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.		בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.

	הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אח"כ ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.		הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אח"כ ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים\|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]