מצוות עשה שהזמן גרמא - היסטוריית גרסאות

ב. שורה: /* מקור הפטור */

2024-08-28T22:12:10Z

מקור הפטור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:12, 29 באוגוסט 2024
שורה 4:		שורה 4:

	==מקור הפטור==		==מקור הפטור==
	מקור הפטור של נשים ממצוות שהזמן גרמא נלמד ב[[מסכת קידושין]]{{הערה\|משנה מסכת קידושין א, ז: "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות", וכמו שפירש הרמב"ם: "הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה".}} מב[[בנין אב\|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה\|"אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (קידושין לה, א). הפטור של נשים ממצוות תפילין עצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)\|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]] (קידושין לד, א).}}, והכלל מוזכר בש"ס במקומות רבים נוספים{{הערה\|סוכה כח, א. ברכות כ, ב. עירובין כז, א. ועוד.}}.		מקור הפטור של נשים ממצוות שהזמן גרמא נלמד ב[[מסכת קידושין]]{{הערה\|משנה מסכת קידושין א, ז: "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות", וכמו שפירש הרמב"ם: "הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה".}} מ[[בנין אב\|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה\|"אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (קידושין לה, א). הפטור של נשים ממצוות תפילין עצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)\|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]] (קידושין לד, א).}}, והכלל מוזכר בש"ס במקומות רבים נוספים{{הערה\|סוכה כח, א. ברכות כ, ב. עירובין כז, א. ועוד.}}.

	המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[מצוות סוכה\|סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].		המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[מצוות סוכה\|סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].

להתראות ב־06:03, 23 באוגוסט 2024

2024-08-23T06:03:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:03, 23 באוגוסט 2024
שורה 1:		שורה 1:
	'''מצוות עשה ש[[הזמן ~~גרמן~~]]''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[מצוות סוכה\|סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה\|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).		'''מצוות עשה ש[[הזמן גרמא]]''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[מצוות סוכה\|סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה\|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).

	[[נשים]] ו[[עבד כנעני\|עבדים כנעניים]] פטורים מרוב המצוות שהזמן גרמא.		[[נשים]] ו[[עבד כנעני\|עבדים כנעניים]] פטורים מרוב המצוות שהזמן גרמא.

להתראות ב־05:38, 23 באוגוסט 2024

2024-08-23T05:38:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:38, 23 באוגוסט 2024
שורה 22:		שורה 22:

	מנהג רוב עדות ספרד שלא לברך, ובעדות אשכנז נהגו לברך{{הערה\|הרמב"ם פסק שלא לברך, ובעקבותיו פסק כך גם רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (אורח חיים תקפט, ו. אורח חיים יז, ב), בעוד רבינו תם חלק עליו, ובעקבותיו פסק כך גם הרמ"א (וראו ערוך השולחן אורח חיים תרמ).}}, אך היו גם קהילות מעדות ספרד שבהן נהגו הנשים לברך{{הערה\|[[חיד"א]], שו"ת יוסף אומץ, סימן פב; [[ציץ אליעזר]], ט, סימן ב.}} סברתם היא שנשים לא יכולות לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" שכן הן לא חויבו במצווה.		מנהג רוב עדות ספרד שלא לברך, ובעדות אשכנז נהגו לברך{{הערה\|הרמב"ם פסק שלא לברך, ובעקבותיו פסק כך גם רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (אורח חיים תקפט, ו. אורח חיים יז, ב), בעוד רבינו תם חלק עליו, ובעקבותיו פסק כך גם הרמ"א (וראו ערוך השולחן אורח חיים תרמ).}}, אך היו גם קהילות מעדות ספרד שבהן נהגו הנשים לברך{{הערה\|[[חיד"א]], שו"ת יוסף אומץ, סימן פב; [[ציץ אליעזר]], ט, סימן ב.}} סברתם היא שנשים לא יכולות לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" שכן הן לא חויבו במצווה.

			==ראו גם==
			*[[הזמן גרמא]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

להתראות ב־05:38, 23 באוגוסט 2024

2024-08-23T05:38:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:38, 23 באוגוסט 2024
שורה 1:		שורה 1:
	'''מצוות עשה ~~שהזמן~~ גרמן''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה\|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).		'''מצוות עשה ש[[הזמן גרמן]]''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[מצוות סוכה\|סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה\|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).

	[[נשים]] ו[[עבד כנעני\|עבדים כנעניים]] פטורים מרוב המצוות שהזמן גרמא.		[[נשים]] ו[[עבד כנעני\|עבדים כנעניים]] פטורים מרוב המצוות שהזמן גרמא.
שורה 6:		שורה 6:
	מקור הפטור של נשים ממצוות שהזמן גרמא נלמד ב[[מסכת קידושין]]{{הערה\|משנה מסכת קידושין א, ז: "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות", וכמו שפירש הרמב"ם: "הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה".}} מב[[בנין אב\|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה\|"אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (קידושין לה, א). הפטור של נשים ממצוות תפילין עצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)\|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]] (קידושין לד, א).}}, והכלל מוזכר בש"ס במקומות רבים נוספים{{הערה\|סוכה כח, א. ברכות כ, ב. עירובין כז, א. ועוד.}}.		מקור הפטור של נשים ממצוות שהזמן גרמא נלמד ב[[מסכת קידושין]]{{הערה\|משנה מסכת קידושין א, ז: "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות", וכמו שפירש הרמב"ם: "הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה".}} מב[[בנין אב\|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה\|"אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (קידושין לה, א). הפטור של נשים ממצוות תפילין עצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)\|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]] (קידושין לד, א).}}, והכלל מוזכר בש"ס במקומות רבים נוספים{{הערה\|סוכה כח, א. ברכות כ, ב. עירובין כז, א. ועוד.}}.

	המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].		המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[מצוות סוכה\|סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].

	בנוסף, חז"ל למדו על חלק מהמצוות התלויות שהן חריגות ואף נשים חייבות בהן למרות שהן תלויות בזמן: מצוות [[שמחה]] ב[[שלוש רגלים]], מצוות [[הקהל]], קידוש ב[[שבת]] ו[[חג]], תענית [[יום הכיפורים]], ואכילת [[מצה]] ב[[ליל הסדר]]. לכל אחת מהמצוות הללו ישנו מקור מה[[תורה]] לחייב בהן נשים{{הערה\|כך לדוגמא במצוות שמחה ברגל והקהל המקור מפורש בתורה: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" (דברים טז, יד), "הקהל את העם האנשים והנשים והטף..." (דברים לא). בקידוש ואכילת מצה, החיוב נלמד בהיקש מאיסור מלאכה בשבת ו[[חמץ]] בפסח. אך ראו בפירוש הרמב"ם על המשנה שלדעתו שהפטור או החיוב בכל מצווה בפני עצמה נלמד בקבלה מיוחדת.}}.		בנוסף, חז"ל למדו על חלק מהמצוות התלויות שהן חריגות ואף נשים חייבות בהן למרות שהן תלויות בזמן: מצוות [[שמחה]] ב[[שלוש רגלים]], מצוות [[הקהל]], קידוש ב[[שבת]] ו[[חג]], תענית [[יום הכיפורים]], ואכילת [[מצה]] ב[[ליל הסדר]]. לכל אחת מהמצוות הללו ישנו מקור מה[[תורה]] לחייב בהן נשים{{הערה\|כך לדוגמא במצוות שמחה ברגל והקהל המקור מפורש בתורה: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" (דברים טז, יד), "הקהל את העם האנשים והנשים והטף..." (דברים לא). בקידוש ואכילת מצה, החיוב נלמד בהיקש מאיסור מלאכה בשבת ו[[חמץ]] בפסח. אך ראו בפירוש הרמב"ם על המשנה שלדעתו שהפטור או החיוב בכל מצווה בפני עצמה נלמד בקבלה מיוחדת.}}.

להתראות ב־10:01, 22 באוגוסט 2024

2024-08-22T10:01:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:01, 22 באוגוסט 2024
שורה 27:		שורה 27:
	*יוסף קרסיק, '''[https://abc770.org/article_node_3901/ האשה בקיום המצוות]'''		*יוסף קרסיק, '''[https://abc770.org/article_node_3901/ האשה בקיום המצוות]'''
	*יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=25602&CategoryID=68 ברכות התורה לנשים]'''		*יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=25602&CategoryID=68 ברכות התורה לנשים]'''
			*'''[https://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4750 מצוות לנשים בזמן הגאולה]'''
			*רבי יומי, '''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635100/ מצוות שנשים (לא) פטורות]''' {{וידפו}}
			*יהושע גרוס, '''[https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes16.pdf נשים במצוות עשה שהזמן גרמא]''', פרדס חב"ד גליון 16

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

להתראות: הוספת ערך

2024-08-22T06:21:15Z

הוספת ערך

דף חדש

'''מצוות עשה שהזמן גרמן''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).

[[נשים]] ו[[עבד כנעני|עבדים כנעניים]] פטורים מרוב המצוות שהזמן גרמא.

==מקור הפטור==
מקור הפטור של נשים ממצוות שהזמן גרמא נלמד ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|משנה מסכת קידושין א, ז: "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות", וכמו שפירש הרמב"ם: "הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה".}} מב[[בנין אב|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה|"אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (קידושין לה, א). הפטור של נשים ממצוות תפילין עצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]] (קידושין לד, א).}}, והכלל מוזכר בש"ס במקומות רבים נוספים{{הערה|סוכה כח, א. ברכות כ, ב. עירובין כז, א. ועוד.}}.

המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].

בנוסף, חז"ל למדו על חלק מהמצוות התלויות שהן חריגות ואף נשים חייבות בהן למרות שהן תלויות בזמן: מצוות [[שמחה]] ב[[שלוש רגלים]], מצוות [[הקהל]], קידוש ב[[שבת]] ו[[חג]], תענית [[יום הכיפורים]], ואכילת [[מצה]] ב[[ליל הסדר]]. לכל אחת מהמצוות הללו ישנו מקור מה[[תורה]] לחייב בהן נשים{{הערה|כך לדוגמא במצוות שמחה ברגל והקהל המקור מפורש בתורה: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" (דברים טז, יד), "הקהל את העם האנשים והנשים והטף..." (דברים לא). בקידוש ואכילת מצה, החיוב נלמד בהיקש מאיסור מלאכה בשבת ו[[חמץ]] בפסח. אך ראו בפירוש הרמב"ם על המשנה שלדעתו שהפטור או החיוב בכל מצווה בפני עצמה נלמד בקבלה מיוחדת.}}.

כך גם בנוגע ל[[מצוות דרבנן|מצוות חכמים]] כ[[הדלקת נרות חנוכה]], [[קריאת מגילה]] ב[[פורים]], ושתיית [[ארבע כוסות]] בליל הסדר, קבעו שאף נשים יהיו מחוייבות בהן, אף על פי שהן מצוות שהזמן גרמא, כיון "שאף הן היו באותו הנס"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת כג, א. מגילה ד, א. פסחים קח, ב.}}.

==טעמי הפטור==
*מפני [[שלום בית]], כיון שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם הייתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו. ואם תעשה מצוות הבורא - אוי לה מבעלה. ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא - אוי לה מיוצרה (ה[[דוד אבודרהם|אבודרהם]]{{הערה|תיקון התפילות וענייניהם, השער השלישי.}}).
*בשל טרדתה בגידול וחינוך הילדים (הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|שו"ת [[אגרות משה]] או"ח חלק ד' סימן מ"ט.}} והרב [[אליהו כי טוב]]{{הערה|איש וביתו, פרק ח'.}}, ומובא גם על ידי הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1888&CategoryID=1130 ממכתב הרבי בתרגום ללשון הקודש, רעיון השבוע ג' עמוד 33].}}).
*מפני מעלתה של האשה שיש בה בטבעה דביקות יתירה ונאמנות (ה[[שמשון רפאל הירש|רש"ר הירש]]{{הערה|פירוש הרש"ר הירש לתורה, ויקרא כג, מג.}}).
*בחסידות מבואר על פי [[תורת הקבלה]] שכיון שהאיש והאשה הם שני חצאים של נשמה אחת, הרי שבקיום המצוות של הבעל הוא מוציא את האשה ידי חובתה{{הערה|קוטי שיחות חלק לא עמוד 96. וראה בכתבי האריז"ל טעמי המצוות פרשת בראשית. שער מאמרי רשב"י לתיקוני הזהר תס"ט.}}.

==ברכה על מצוות עשה שהזמן גרמא על ידי נשים==
בין פוסקי ההלכה יש מחלוקת האם אישה יכולה לברך "אשר קידשנו במצוותיו" כאשר היא מקיימת מצווה שהיא פטורה ממנה, או שהדבר נחשב [[ברכה לבטלה]] כיון שהיא אינה מצווה על כך.

מנהג רוב עדות ספרד שלא לברך, ובעדות אשכנז נהגו לברך{{הערה|הרמב"ם פסק שלא לברך, ובעקבותיו פסק כך גם רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (אורח חיים תקפט, ו. אורח חיים יז, ב), בעוד רבינו תם חלק עליו, ובעקבותיו פסק כך גם הרמ"א (וראו ערוך השולחן אורח חיים תרמ).}}, אך היו גם קהילות מעדות ספרד שבהן נהגו הנשים לברך{{הערה|[[חיד"א]], שו"ת יוסף אומץ, סימן פב; [[ציץ אליעזר]], ט, סימן ב.}} סברתם היא שנשים לא יכולות לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" שכן הן לא חויבו במצווה.

==קישורים חיצוניים==
*שניאור זלמן צבי הירש העכט, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf יסוד הפטור שלנשים וברכתם במ"ע שהזמ"ג]''', מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 432
*יוסף קרסיק, '''[https://abc770.org/article_node_3901/ האשה בקיום המצוות]'''
*יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=25602&CategoryID=68 ברכות התורה לנשים]'''

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:נשים]]