מצוות בטלות לעתיד לבוא - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: בינוויקי

2025-07-21T10:05:50Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:05, 21 ביולי 2025
שורה 76:		שורה 76:

	[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]		[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
			[[en:Mitzvot Become Nullified in the Future Time]]

להתראות: /* ראו גם */

2025-02-07T06:23:15Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:23, 7 בפברואר 2025
שורה 62:		שורה 62:
	* [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]]		* [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]]
	* [[קונטרס הלכות תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם]]		* [[קונטרס הלכות תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם]]
			*[[ערי מקלט]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2025-02-07T06:22:46Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:22, 7 בפברואר 2025
שורה 69:		שורה 69:
	* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=344 האם נמשיך לעתיד לבוא לקיים את כל המצוות?] {{חב"ד בישראל\|}}		* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=344 האם נמשיך לעתיד לבוא לקיים את כל המצוות?] {{חב"ד בישראל\|}}
	* [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?606398& מצוות בטלות לעתיד לבוא] גליון המבשר תורני, גיליון מספר 396, עמודים ד-ה		* [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?606398& מצוות בטלות לעתיד לבוא] גליון המבשר תורני, גיליון מספר 396, עמודים ד-ה
			*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf המצוות לעתיד לבוא]''', [[התמים (בית משיח)\|התמים]] גליון נ"ה עמוד 28

	{{גאולה ומשיח}}		{{גאולה ומשיח}}

חב"דפדי פעיל: /* ראו גם */

2024-09-01T14:31:37Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:31, 1 בספטמבר 2024
שורה 61:		שורה 61:
	* [[עתיד חזיר להטהר]]		* [[עתיד חזיר להטהר]]
	* [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]]		* [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]]
			* [[קונטרס הלכות תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

חיים יהודה: /* נצחיות התורה */

2024-03-19T15:11:59Z

נצחיות התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:11, 19 במרץ 2024
שורה 49:		שורה 49:
	רבי [[אלחנן בונים וסרמן\|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה\|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה\|1="מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה\|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}.		רבי [[אלחנן בונים וסרמן\|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה\|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה\|1="מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה\|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}.

	בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה\|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהיה לעתיד.{{הערה\|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה\|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}}		בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה\|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהיה לעתיד.{{הערה\|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות (ספר)]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה\|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}}
	{{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה\|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}}		{{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה\|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}}

חב"דפדי פעיל: /* קישורים חיצוניים */

2023-07-19T14:26:25Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:26, 19 ביולי 2023
שורה 69:		שורה 69:
	* [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?606398& מצוות בטלות לעתיד לבוא] גליון המבשר תורני, גיליון מספר 396, עמודים ד-ה		* [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?606398& מצוות בטלות לעתיד לבוא] גליון המבשר תורני, גיליון מספר 396, עמודים ד-ה

			{{גאולה ומשיח}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{גאולה ומשיח}}~~
	[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]		[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]

חלוקת קונטרסים: /* מקורה בדברי חז"ל */

2022-03-29T19:18:14Z

מקורה בדברי חז"ל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:18, 29 במרץ 2022
שורה 4:		שורה 4:

	==מקורה בדברי חז"ל==		==מקורה בדברי חז"ל==
	הסוגיה ב[[מסכת נידה]] דנה בנוגע ל[[בגד]] שהתערב בו [[כלאים]] עד שאי אפשר למוצאו, בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן]] ו[[רב ינאי]] האם הותרה הלבשת בגד זה ל[[מת]]. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשון הגמרא:{{ציטוט\|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.\|מרכאות=כן\|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב:]}}		הסוגיה ב[[מסכת נידה]] דנה בנוגע ל[[בגד]] שהתערב בו [[כלאים]] עד שאי אפשר למוצאו, בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן]] ו[[רב ינאי]] האם הותרה הלבשת בגד זה ל[[מת]]. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשון הגמרא:{{ציטוט\|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.\|מרכאות=כן\|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב].}}

	הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד\|בגדי]] כלאים.		הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד\|בגדי]] כלאים.

164.138.125.193: שינוי כתיבת מקור שאינה מדויקת (נכתב נידה ס"א עמוד א', והגמרא במופיעה בעמוד ב')

2022-03-29T14:49:58Z

שינוי כתיבת מקור שאינה מדויקת (נכתב נידה ס"א עמוד א', והגמרא במופיעה בעמוד ב')

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:49, 29 במרץ 2022
שורה 4:		שורה 4:

	==מקורה בדברי חז"ל==		==מקורה בדברי חז"ל==
	הסוגיה ב[[מסכת נידה]] דנה בנוגע ל[[בגד]] שהתערב בו [[כלאים]] עד שאי אפשר למוצאו, בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן]] ו[[רב ינאי]] האם הותרה הלבשת בגד זה ל[[מת]]. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשון הגמרא:{{ציטוט\|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.\|מרכאות=כן\|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}}		הסוגיה ב[[מסכת נידה]] דנה בנוגע ל[[בגד]] שהתערב בו [[כלאים]] עד שאי אפשר למוצאו, בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן]] ו[[רב ינאי]] האם הותרה הלבשת בגד זה ל[[מת]]. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשון הגמרא:{{ציטוט\|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.\|מרכאות=כן\|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב:]}}

	הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד\|בגדי]] כלאים.		הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד\|בגדי]] כלאים.

שיע בוט: החלפת טקסט – "יתכן ו" ב־"יתכן ש"

2021-11-20T19:50:00Z

החלפת טקסט – "יתכן ו" ב־"יתכן ש"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:50, 20 בנובמבר 2021
שורה 13:		שורה 13:
	וכן ביאר הריטב"א.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}}		וכן ביאר הריטב"א.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}}
	והר"ן בשמו.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} וכן כתב הרב יצחק אברבנאל.{{הערה\|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19605&st=&pgnum=113 ישועות משיחו העיון הד פרק הד'].}}		והר"ן בשמו.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} וכן כתב הרב יצחק אברבנאל.{{הערה\|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19605&st=&pgnum=113 ישועות משיחו העיון הד פרק הד'].}}
	יש מדייקים שנימוקו של הרמב"ם בהיתר עשיית התכריכים מכלאים הוא "כי אין על המת מצווה" שהוא שיטת הרשב"א ממש.{{הערה\|1= [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&st=&pgnum=362&hilite= הערות וביאורים], ברוקלין, תשס"ב,.}} (אולם הרבי מסביר כי ייתכן ~~וגם~~ הרמב"ם סובר כשיטת התוספות.{{הערה\|1=קונטרס "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלים לעולם" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=39 ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 31]) הערה 43).}})		יש מדייקים שנימוקו של הרמב"ם בהיתר עשיית התכריכים מכלאים הוא "כי אין על המת מצווה" שהוא שיטת הרשב"א ממש.{{הערה\|1= [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&st=&pgnum=362&hilite= הערות וביאורים], ברוקלין, תשס"ב,.}} (אולם הרבי מסביר כי ייתכן שגם הרמב"ם סובר כשיטת התוספות.{{הערה\|1=קונטרס "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלים לעולם" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=39 ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 31]) הערה 43).}})
	וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה\|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}}{{הערה\|שם=יפה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפה תואר לויקרא רבה יג , ג].}}{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9229&st=&pgnum=107 סדרי טהרה לנדה סא].}}		וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה\|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}}{{הערה\|שם=יפה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפה תואר לויקרא רבה יג , ג].}}{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9229&st=&pgnum=107 סדרי טהרה לנדה סא].}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:29:24Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:29, 3 במרץ 2021
שורה 69:		שורה 69:
	* [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?606398& מצוות בטלות לעתיד לבוא] גליון המבשר תורני, גיליון מספר 396, עמודים ד-ה		* [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?606398& מצוות בטלות לעתיד לבוא] גליון המבשר תורני, גיליון מספר 396, עמודים ד-ה

	{{הערות שוליים~~\|טורים=כן~~}}		{{הערות שוליים}}
	{{גאולה ומשיח}}		{{גאולה ומשיח}}
	[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]		[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:11, 19 במרץ 2024
שורה 49:		שורה 49:
	רבי [[אלחנן בונים וסרמן\|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה\|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה\|1="מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה\|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}.		רבי [[אלחנן בונים וסרמן\|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה\|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה\|1="מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה\|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}.

	בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה\|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהיה לעתיד.{{הערה\|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה\|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}}		בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה\|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהיה לעתיד.{{הערה\|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות (ספר)]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה\|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}}
	{{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה\|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}}		{{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה\|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:50, 20 בנובמבר 2021
שורה 13:		שורה 13:
	וכן ביאר הריטב"א.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}}		וכן ביאר הריטב"א.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}}
	והר"ן בשמו.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} וכן כתב הרב יצחק אברבנאל.{{הערה\|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19605&st=&pgnum=113 ישועות משיחו העיון הד פרק הד'].}}		והר"ן בשמו.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} וכן כתב הרב יצחק אברבנאל.{{הערה\|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19605&st=&pgnum=113 ישועות משיחו העיון הד פרק הד'].}}
	יש מדייקים שנימוקו של הרמב"ם בהיתר עשיית התכריכים מכלאים הוא "כי אין על המת מצווה" שהוא שיטת הרשב"א ממש.{{הערה\|1= [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&st=&pgnum=362&hilite= הערות וביאורים], ברוקלין, תשס"ב,.}} (אולם הרבי מסביר כי ייתכן ~~וגם~~ הרמב"ם סובר כשיטת התוספות.{{הערה\|1=קונטרס "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלים לעולם" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=39 ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 31]) הערה 43).}})		יש מדייקים שנימוקו של הרמב"ם בהיתר עשיית התכריכים מכלאים הוא "כי אין על המת מצווה" שהוא שיטת הרשב"א ממש.{{הערה\|1= [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&st=&pgnum=362&hilite= הערות וביאורים], ברוקלין, תשס"ב,.}} (אולם הרבי מסביר כי ייתכן שגם הרמב"ם סובר כשיטת התוספות.{{הערה\|1=קונטרס "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלים לעולם" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=39 ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 31]) הערה 43).}})
	וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה\|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}}{{הערה\|שם=יפה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפה תואר לויקרא רבה יג , ג].}}{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9229&st=&pgnum=107 סדרי טהרה לנדה סא].}}		וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה\|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}}{{הערה\|שם=יפה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפה תואר לויקרא רבה יג , ג].}}{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9229&st=&pgnum=107 סדרי טהרה לנדה סא].}}