https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94 2026-04-10T09:24:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=836861&oldid=prev 2026-03-25T17:02:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:02, 25 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעריכה</del>}}'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עריכה|כל הערך=כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ&quot;ך]] שלוש פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו&#039;.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א&#039;.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו&#039;.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ&quot;ך]] שלוש פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו&#039;.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א&#039;.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו&#039;.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעשה מרכבה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעשה מרכבה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|מרכבת ישעיה וזכריה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|מרכבת ישעיה וזכריה}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מרכבת יחזקאל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מרכבת יחזקאל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: &quot;וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש&quot;י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה&#039; אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה&#039;&quot;.}}, בשנת ג&#039; אלפים ש&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: &quot;וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש&quot;י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה&#039; אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה&#039;&quot;.}}, בשנת ג&#039; אלפים ש&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור הלימוד ופעולתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור הלימוד ופעולתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל אסרו{{הערה|[[משניות]] מסכת חגיגה ב, א: "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו".}} לדרוש במעשה מרכבה, והתירו ללמד רק חלקים מעטים ממנו, ואף זאת רק לאדם חכם שיכול להבין את דברים אלו ברמזים בלבד, היות שהבנה לא נכונה של הדברים עלולה לגרום לאדם להסתכל על דרגות נעלות אלו בצורה מגושמת ולהגיע לידי כפירה{{הערה|כמו [[ירבעם בן נבט]] שגילו לו את מעשה המרכבה, ובעקבות זה שטעה בהבנתו התדרדר והחטיא את ישראל.}}. הרמב"ם מפרש את 'מעשה מרכבה' במובן רחב יותר, וכולל בכך את כל עניני מציאות האלקות ותאריו של הקב"ה והמלאכים והנפש והשכל{{הערה|כפי שהעיד בסיום פרק ב' מהלכות יסודי התורה. וראה פירוש הרע"ב מברטנורא (חגיגה ב, א) שחלק עליו.}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל אסרו{{הערה|[[משניות]] מסכת חגיגה ב, א: "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו".}} לדרוש במעשה מרכבה, והתירו ללמד רק חלקים מעטים ממנו, ואף זאת רק לאדם חכם שיכול להבין את דברים אלו ברמזים בלבד, היות שהבנה לא נכונה של הדברים עלולה לגרום לאדם להסתכל על דרגות נעלות אלו בצורה מגושמת ולהגיע לידי כפירה{{הערה|כמו [[ירבעם בן נבט]] שגילו לו את מעשה המרכבה, ובעקבות זה שטעה בהבנתו התדרדר והחטיא את ישראל.}}. הרמב"ם מפרש את 'מעשה מרכבה' במובן רחב יותר, וכולל בכך את כל עניני מציאות האלקות ותאריו של הקב"ה והמלאכים והנפש והשכל{{הערה|כפי שהעיד בסיום פרק ב' מהלכות יסודי התורה. וראה פירוש הרע"ב מברטנורא (חגיגה ב, א) שחלק עליו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף איסור זה, תורת החסידות עוסקת בהרחבה בפירוש &#039;מעשה מרכבה&#039; לפרטיו השונים. באחד ה[[התוועדות|התוועדויות]] ביאר הרבי את הטעם לכך, שחז&quot;ל אסרו לדרוש במעשה מרכבה &quot;אלא ביחיד&quot;, כלומר שכאשר יהודי מחובר וקשור בגלוי עם &#039;יחידו של עולם&#039;, מותר לו ללמוד מעשה מרכבה{{הערה|שיחת יום ב&#039; דחג השבועות תשמ&quot;ג סעיף ט&#039;.}}, אך כאשר נשאל בנוגע ללימוד &#039;מעשה מרכבה&#039; ב[[אוניברסיטה]], שלל זאת לחלוטין{{הערה|במענה מכ&#039; חשון תשמ&quot;ח: &quot;לימוד מעשה מרכבה &#039;&#039;&#039;וכיוצא בזה באוניברסיטה&#039;&#039;&#039; וכיוצא בזה - בוודאי שאין לזה מקום בשם חב&quot;ד&quot;. המענה נדפס ב[[תשורה]] משמחת הנישואין של משפחת לעווענטאל י&quot;ט אדר תשנ&quot;ו.}}. את ההוכחה ההלכתית להיתר העיסוק במעשה מרכבה, לומד הרבי מכך ש[[הרמב&quot;ם]] מפרט את עניני מעשה מרכבה באריכות בתחילת ספרו, כחלק מ&#039;הלכות יסודי התורה&#039; שנועד עבור כל יהודי באשר הוא{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשד&quot;מ, התוועדויות חלק ג&#039; עמוד 1658.}}, דבר המהוה הוכחה שמבחינה הלכתית לא רק שאין איסור בכך, אלא שישנו חיוב לדעת את מעשה מרכבה כהקדמה לקיום כל התורה כולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף איסור זה, תורת החסידות עוסקת בהרחבה בפירוש &#039;מעשה מרכבה&#039; לפרטיו השונים. באחד ה[[התוועדות|התוועדויות]] ביאר הרבי את הטעם לכך, שחז&quot;ל אסרו לדרוש במעשה מרכבה &quot;אלא ביחיד&quot;, כלומר שכאשר יהודי מחובר וקשור בגלוי עם &#039;יחידו של עולם&#039;, מותר לו ללמוד מעשה מרכבה{{הערה|שיחת יום ב&#039; דחג השבועות תשמ&quot;ג סעיף ט&#039;.}}, אך כאשר נשאל בנוגע ללימוד &#039;מעשה מרכבה&#039; ב[[אוניברסיטה]], שלל זאת לחלוטין{{הערה|במענה מכ&#039; חשון תשמ&quot;ח: &quot;לימוד מעשה מרכבה &#039;&#039;&#039;וכיוצא בזה באוניברסיטה&#039;&#039;&#039; וכיוצא בזה - בוודאי שאין לזה מקום בשם חב&quot;ד&quot;. המענה נדפס ב[[תשורה]] משמחת הנישואין של משפחת לעווענטאל י&quot;ט אדר תשנ&quot;ו.}}. את ההוכחה ההלכתית להיתר העיסוק במעשה מרכבה, לומד הרבי מכך ש[[הרמב&quot;ם]] מפרט את עניני מעשה מרכבה באריכות בתחילת ספרו, כחלק מ&#039;הלכות יסודי התורה&#039; שנועד עבור כל יהודי באשר הוא{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשד&quot;מ, התוועדויות חלק ג&#039; עמוד 1658.}}, דבר המהוה הוכחה שמבחינה הלכתית לא רק שאין איסור בכך, אלא שישנו חיוב לדעת את מעשה מרכבה כהקדמה לקיום כל התורה כולה.</div></td></tr> </table>

נסיעה לרבי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=835574&oldid=prev 2026-03-21T18:06:13Z

<p><span class="autocomment">הלימוד ממעשה מרכבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:06, 21 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר &#039;שבחי הבעל שם טוב&#039; נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע&quot;א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ&quot;ד טבת תשי&quot;ב: &quot;לא מכבר קיבלתי מכתב מא&#039; ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ&quot;ל...&quot;, והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה&#039; עמוד קעב: &quot;בנועם קבלתי מכתבו. . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ&quot;ד טבת&quot;.}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד &#039;הוויות דאביי ורבא&#039;{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער ליפוב]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר &#039;שבחי הבעל שם טוב&#039; נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע&quot;א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ&quot;ד טבת תשי&quot;ב: &quot;לא מכבר קיבלתי מכתב מא&#039; ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ&quot;ל...&quot;, והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה&#039; עמוד קעב: &quot;בנועם קבלתי מכתבו. . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ&quot;ד טבת&quot;.}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד &#039;הוויות דאביי ורבא&#039;{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער ליפוב]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מרכבת הטומאה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תקוני זוהר]]{{הערה|סב, ב ואילך.}} מובא שכנגד ארבעת הפנים שיש במרכבת הקדושה, יש כנגדם בסטרא אחרא ארבע פנים של מרכבת הטומאה:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*פני כלב - מהימין (כנגד האריה).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*פני 'חמור נוער' - מהשמאל (כנגד השור).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*פני נץ - קו האמצע, התפארת (כנגד הנשר).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*מחשבה - כנגד פני אדם.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=812108&oldid=prev 2025-12-01T12:31:35Z

<p>הגהה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:31, 1 בדצמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אסרו{{הערה|[[משניות]] מסכת חגיגה ב, א: &quot;אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;.}} לדרוש במעשה מרכבה, והתירו ללמד רק חלקים מעטים ממנו, ואף זאת רק לאדם חכם שיכול להבין את דברים אלו ברמזים בלבד, היות שהבנה לא נכונה של הדברים עלולה לגרום לאדם להסתכל על דרגות נעלות אלו בצורה מגושמת ולהגיע לידי כפירה{{הערה|כמו [[ירבעם בן נבט]] שגילו לו את מעשה המרכבה, ובעקבות זה שטעה בהבנתו התדרדר והחטיא את ישראל.}}. הרמב&quot;ם מפרש את &#039;מעשה מרכבה&#039; במובן רחב יותר, וכולל בכך את כל עניני מציאות האלקות ותאריו של הקב&quot;ה והמלאכים והנפש והשכל{{הערה|כפי שהעיד בסיום פרק ב&#039; מהלכות יסודי התורה. וראה פירוש הרע&quot;ב מברטנורא (חגיגה ב, א) שחלק עליו.}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אסרו{{הערה|[[משניות]] מסכת חגיגה ב, א: &quot;אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;.}} לדרוש במעשה מרכבה, והתירו ללמד רק חלקים מעטים ממנו, ואף זאת רק לאדם חכם שיכול להבין את דברים אלו ברמזים בלבד, היות שהבנה לא נכונה של הדברים עלולה לגרום לאדם להסתכל על דרגות נעלות אלו בצורה מגושמת ולהגיע לידי כפירה{{הערה|כמו [[ירבעם בן נבט]] שגילו לו את מעשה המרכבה, ובעקבות זה שטעה בהבנתו התדרדר והחטיא את ישראל.}}. הרמב&quot;ם מפרש את &#039;מעשה מרכבה&#039; במובן רחב יותר, וכולל בכך את כל עניני מציאות האלקות ותאריו של הקב&quot;ה והמלאכים והנפש והשכל{{הערה|כפי שהעיד בסיום פרק ב&#039; מהלכות יסודי התורה. וראה פירוש הרע&quot;ב מברטנורא (חגיגה ב, א) שחלק עליו.}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף איסור זה, תורת החסידות עוסקת בהרחבה בפירוש 'מעשה מרכבה' לפרטיו השונים. באחד ה[[התוועדות|התוועדויות]] ביאר הרבי את הטעם לכך, שחז"ל אסרו לדרוש במעשה מרכבה "אלא ביחיד", כלומר שכאשר יהודי מחובר וקשור בגלוי עם 'יחידו של עולם', מותר לו ללמוד מעשה מרכבה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ג סעיף ט'.}}, אך כאשר נשאל בנוגע ללימוד 'מעשה מרכבה' ב[[אוניברסיטה]], שלל זאת לחלוטין{{הערה|במענה מכ' חשון תשמ"ח: "לימוד מעשה מרכבה '''וכיוצא בזה באוניברסיטה''' וכיוצא בזה - בוודאי שאין לזה מקום בשם חב"ד". המענה נדפס ב[[תשורה]] משמחת הנישואין של משפחת לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו.}}. את ההוכחה ההלכתית להיתר העיסוק במעשה מרכבה, לומד הרבי מכך ש[[הרמב"ם]] מפרט את עניני מעשה מרכבה באריכות בתחילת ספרו, כחלק מ'הלכות יסודי התורה' שנועד עבור כל יהודי באשר הוא{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשמ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</del>, התוועדויות חלק ג' עמוד 1658.}}, דבר המהוה הוכחה שמבחינה הלכתית לא רק שאין איסור בכך, אלא שישנו חיוב לדעת את מעשה מרכבה כהקדמה לקיום כל התורה כולה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף איסור זה, תורת החסידות עוסקת בהרחבה בפירוש 'מעשה מרכבה' לפרטיו השונים. באחד ה[[התוועדות|התוועדויות]] ביאר הרבי את הטעם לכך, שחז"ל אסרו לדרוש במעשה מרכבה "אלא ביחיד", כלומר שכאשר יהודי מחובר וקשור בגלוי עם 'יחידו של עולם', מותר לו ללמוד מעשה מרכבה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ג סעיף ט'.}}, אך כאשר נשאל בנוגע ללימוד 'מעשה מרכבה' ב[[אוניברסיטה]], שלל זאת לחלוטין{{הערה|במענה מכ' חשון תשמ"ח: "לימוד מעשה מרכבה '''וכיוצא בזה באוניברסיטה''' וכיוצא בזה - בוודאי שאין לזה מקום בשם חב"ד". המענה נדפס ב[[תשורה]] משמחת הנישואין של משפחת לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו.}}. את ההוכחה ההלכתית להיתר העיסוק במעשה מרכבה, לומד הרבי מכך ש[[הרמב"ם]] מפרט את עניני מעשה מרכבה באריכות בתחילת ספרו, כחלק מ'הלכות יסודי התורה' שנועד עבור כל יהודי באשר הוא{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ</ins>, התוועדויות חלק ג' עמוד 1658.}}, דבר המהוה הוכחה שמבחינה הלכתית לא רק שאין איסור בכך, אלא שישנו חיוב לדעת את מעשה מרכבה כהקדמה לקיום כל התורה כולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע ללשון חז&quot;ל &quot;דבר גדול - מעשה מרכבה&quot;, מבואר בחסידות במקומות רבים שלימוד מעשה מרכבה נקרא &#039;דבר גדול&#039; היות שהוא ממשיך בעולם את גדולתו של הקב&quot;ה, וכן גורם לאדם להתעלות מבחינת קטנות לבחינת גדלות{{הערה|מאמר ד&quot;ה &#039;בהעלותך את הנרות&#039;, קונטרס ט&quot;ו סיון תנש&quot;א.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע ללשון חז&quot;ל &quot;דבר גדול - מעשה מרכבה&quot;, מבואר בחסידות במקומות רבים שלימוד מעשה מרכבה נקרא &#039;דבר גדול&#039; היות שהוא ממשיך בעולם את גדולתו של הקב&quot;ה, וכן גורם לאדם להתעלות מבחינת קטנות לבחינת גדלות{{הערה|מאמר ד&quot;ה &#039;בהעלותך את הנרות&#039;, קונטרס ט&quot;ו סיון תנש&quot;א.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מצינו ביאורים על פרטים שונים במעשה מרכבה, אך בהקדמת הכלל שאת כל עניני מעשה מרכבה לא ניתן להשיג באופן של [[ידיעת החיוב]] כי אם באופן של [[ידיעת השלילה]]{{הערה|התבאר בארוכה ב[[הדרן]] על הרמב"ם, התוועדויות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשמ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד </del>חלק ג' עמוד 1555 ואילך.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מצינו ביאורים על פרטים שונים במעשה מרכבה, אך בהקדמת הכלל שאת כל עניני מעשה מרכבה לא ניתן להשיג באופן של [[ידיעת החיוב]] כי אם באופן של [[ידיעת השלילה]]{{הערה|התבאר בארוכה ב[[הדרן]] על הרמב"ם, התוועדויות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ </ins>חלק ג' עמוד 1555 ואילך.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרכבת יחזקאל בכללותה מדברת על דרגות נמוכות יותר מאשר מרכבת ישעיה{{הערה|חגיגה יג ב: &quot;אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה - לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה - לבן כרך שראה את המלך&quot;. ופירש רש&quot;י: &quot;אלא שלא חש לפרש את הכל, שהיה בן מלכים וגדל בפלטין, ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה, ואינו חש לספר&quot;. נתבאר בשיחת שבת פרשת נשא תשמ&quot;ה. התוועדויות חלק ד&#039; עמוד 2273.}}, וגבוהות יותר מאשר מרכבת זכריה{{הערה|זכריה פרק ו&#039;, בה נזכרו סוסים שחורים ולבנים, המורים על דרגה פחותה ביותר.}} היות ש[[זכריה]] ראה את המרכבה שב[[עולם העשייה]]{{הערה|ספר המאמר עטר&quot;ת עמוד תפו.}} וישעיה ראה את המרכבה של [[עולם הבריאה]] שלכן הוא ראה את הכרובים והשרפים עצמם ולא רק &#039;דמות&#039; שלהם, ואילו יחזקאל ראה רק את המרכבה של [[עולם היצירה]]{{הערה|מאמר &#039;להבין ענין מתן תורה&#039;, ליל א&#039; דחג השבועות תשט&quot;ו.}}, אך יחד עם זה יש בה מעלה מסויימת על מרכבת ישעיה{{הערה|שלכן היא נזכרת בכתובים לאחר מרכבת ישעיה. ראו שיחת אחרון של פסח תש&quot;ן, התוועדויות ח&quot;ג עמוד 66.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרכבת יחזקאל בכללותה מדברת על דרגות נמוכות יותר מאשר מרכבת ישעיה{{הערה|חגיגה יג ב: &quot;אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה - לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה - לבן כרך שראה את המלך&quot;. ופירש רש&quot;י: &quot;אלא שלא חש לפרש את הכל, שהיה בן מלכים וגדל בפלטין, ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה, ואינו חש לספר&quot;. נתבאר בשיחת שבת פרשת נשא תשמ&quot;ה. התוועדויות חלק ד&#039; עמוד 2273.}}, וגבוהות יותר מאשר מרכבת זכריה{{הערה|זכריה פרק ו&#039;, בה נזכרו סוסים שחורים ולבנים, המורים על דרגה פחותה ביותר.}} היות ש[[זכריה]] ראה את המרכבה שב[[עולם העשייה]]{{הערה|ספר המאמר עטר&quot;ת עמוד תפו.}} וישעיה ראה את המרכבה של [[עולם הבריאה]] שלכן הוא ראה את הכרובים והשרפים עצמם ולא רק &#039;דמות&#039; שלהם, ואילו יחזקאל ראה רק את המרכבה של [[עולם היצירה]]{{הערה|מאמר &#039;להבין ענין מתן תורה&#039;, ליל א&#039; דחג השבועות תשט&quot;ו.}}, אך יחד עם זה יש בה מעלה מסויימת על מרכבת ישעיה{{הערה|שלכן היא נזכרת בכתובים לאחר מרכבת ישעיה. ראו שיחת אחרון של פסח תש&quot;ן, התוועדויות ח&quot;ג עמוד 66.}}.</div></td></tr> </table>

151.202.74.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=648578&oldid=prev 2023-12-20T15:55:27Z

<p><span class="autocomment">איסור הלימוד ופעולתו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:55, 20 בדצמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע ללשון חז&quot;ל &quot;דבר גדול - מעשה מרכבה&quot;, מבואר בחסידות במקומות רבים שלימוד מעשה מרכבה נקרא &#039;דבר גדול&#039; היות שהוא ממשיך בעולם את גדולתו של הקב&quot;ה, וכן גורם לאדם להתעלות מבחינת קטנות לבחינת גדלות{{הערה|מאמר ד&quot;ה &#039;בהעלותך את הנרות&#039;, קונטרס ט&quot;ו סיון תנש&quot;א.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע ללשון חז&quot;ל &quot;דבר גדול - מעשה מרכבה&quot;, מבואר בחסידות במקומות רבים שלימוד מעשה מרכבה נקרא &#039;דבר גדול&#039; היות שהוא ממשיך בעולם את גדולתו של הקב&quot;ה, וכן גורם לאדם להתעלות מבחינת קטנות לבחינת גדלות{{הערה|מאמר ד&quot;ה &#039;בהעלותך את הנרות&#039;, קונטרס ט&quot;ו סיון תנש&quot;א.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר ד"ר מאוניברסיטה שאל את הרבי על לימוד מעשה מרכבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באוניברסיטה</del>, השיב לו הרבי שבוודאי אין לזה מקום בשם חב"ד, ובנוגע לעצם השאלה האם הדבר מותר - יש לשאול בית דין ירא שמים, ולדאוג שיתנו את הפסק דין בכתב{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה משפחת קדנר, עמוד 2].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר ד"ר מאוניברסיטה שאל את הרבי על לימוד מעשה מרכבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אוניברסיטה]]</ins>, השיב לו הרבי שבוודאי אין לזה מקום בשם חב"ד, ובנוגע לעצם השאלה האם הדבר מותר - יש לשאול בית דין ירא שמים, ולדאוג שיתנו את הפסק דין בכתב{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה משפחת קדנר, עמוד 2].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במחשבת היהדות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במחשבת היהדות==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=615883&oldid=prev 2023-07-26T06:21:01Z

<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:21, 26 ביולי 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*לקוטי שיחות חלק ל&quot;ג, שיחה לחג השבועות</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*לקוטי שיחות חלק ל&quot;ג, שיחה לחג השבועות</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יחזקאל}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:המרכבה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:המרכבה]]</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=506812&oldid=prev 2021-11-20T22:29:05Z

<p><span class="autocomment">הלימוד ממעשה מרכבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:29, 21 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהלשון &#039;דמות חיות&#039; החוזרת ונשנית פעמים רבות, לומד הרבי שכל מה שיהודי רואה למטה, צריך הוא לדעת שנשתלשל מהמקור הרוחני שלו למעלה, וכן בנוגע לעצמו שכאשר הוא קורא על &quot;דמות אדם להנה&quot;, הוא יודע שתפקידו ומהותו הוא להיות בדוגמת האדם שעל הכסא, ולשמש את קונו בשלימות{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תשמ&quot;ה. התוועדויות חלק ד&#039; עמוד 2273.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהלשון &#039;דמות חיות&#039; החוזרת ונשנית פעמים רבות, לומד הרבי שכל מה שיהודי רואה למטה, צריך הוא לדעת שנשתלשל מהמקור הרוחני שלו למעלה, וכן בנוגע לעצמו שכאשר הוא קורא על &quot;דמות אדם להנה&quot;, הוא יודע שתפקידו ומהותו הוא להיות בדוגמת האדם שעל הכסא, ולשמש את קונו בשלימות{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תשמ&quot;ה. התוועדויות חלק ד&#039; עמוד 2273.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר 'שבחי הבעל שם טוב' נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע"א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ"ד טבת תשי"ב: "לא מכבר קיבלתי מכתב מא' ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ"ל...", והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה' עמוד קעב: "בנועם קבלתי מכתבו. . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ"ד טבת".}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד 'הוויות דאביי ורבא'{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליפקין</del>]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר 'שבחי הבעל שם טוב' נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע"א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ"ד טבת תשי"ב: "לא מכבר קיבלתי מכתב מא' ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ"ל...", והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה' עמוד קעב: "בנועם קבלתי מכתבו. . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ"ד טבת".}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד 'הוויות דאביי ורבא'{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליפוב</ins>]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> </table>

ג'ואי טריביאני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=494115&oldid=prev 2021-09-17T01:37:16Z

<p>תיקון דקדוק</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:37, 17 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה}}&#039;&#039;&#039;מעשה מרכבה&#039;&#039;&#039; הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה}}&#039;&#039;&#039;מעשה מרכבה&#039;&#039;&#039; הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ"ך]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלושה </del>פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו'.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ"ך]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלוש </ins>פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו'.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את מרכבת יחזקאל [[מנהג|נוהגים]] לומר ב[[תיקון ליל שבועות]], כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת יום ב&#039; דחג השבועות תשי&quot;ח.}}, וכן [[הפטרה|מפטירים]] בנבואה זו בקריאת [[עשרת הדברות]] ביום א&#039; של [[חג השבועות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את מרכבת יחזקאל [[מנהג|נוהגים]] לומר ב[[תיקון ליל שבועות]], כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת יום ב&#039; דחג השבועות תשי&quot;ח.}}, וכן [[הפטרה|מפטירים]] בנבואה זו בקריאת [[עשרת הדברות]] ביום א&#039; של [[חג השבועות]].</div></td></tr> </table>

2.53.162.10 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=444290&oldid=prev 2021-01-05T15:47:15Z

<p>כפי שדנו</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:47, 5 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פיצול|סיבה=מעשה מרכבה הוא מושג רחב יותר וקיים גם אצל [[מרכבת ישעיה]] ו[[מרכבת זכריה]]</del>}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעריכה</ins>}}'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ&quot;ך]] שלושה פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו&#039;.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א&#039;.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו&#039;.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ&quot;ך]] שלושה פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו&#039;.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א&#039;.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו&#039;.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].</div></td></tr> </table>

פולע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=438445&oldid=prev 2020-12-16T20:26:58Z

<p>ראה שיחה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:26, 16 בדצמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פיצול|סיבה=מעשה מרכבה הוא מושג רחב יותר וקיים גם אצל [[מרכבת ישעיה]] ו[[מרכבת זכריה]]}}  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פיצול|סיבה=מעשה מרכבה הוא מושג רחב יותר וקיים גם אצל [[מרכבת ישעיה]] ו[[מרכבת זכריה]]}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מעשה מרכבה''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מכונה גם בשם '''מרכבת יחזקאל'''{{הערה|להבדיל מ'מרכבת ישעיה' ([[הפטרה|הפטרת]] שבת פרשת יתרו, ישעיהו פרק ו'.}}) </del>הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משל</del>]] של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרכבה בתחילת </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר יחזקאל</del>]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], </ins>ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרגתה </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המרכבה ופרטיה היא </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הבריאה</ins>]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשה מרכבה </del>[[מנהג|נוהגים]] לומר ב[[תיקון ליל שבועות]], כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ח.}}, וכן [[הפטרה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפטירין</del>]] בנבואה זו בקריאת [[עשרת הדברות]] ביום א' של [[חג השבועות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ"ך]] שלושה פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו'.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרכבת יחזקאל </ins>[[מנהג|נוהגים]] לומר ב[[תיקון ליל שבועות]], כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ח.}}, וכן [[הפטרה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפטירים</ins>]] בנבואה זו בקריאת [[עשרת הדברות]] ביום א' של [[חג השבועות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעשה מרכבה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעשה מרכבה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים|מרכבת ישעיה וזכריה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מרכבת יחזקאל===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: &quot;וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש&quot;י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה&#039; אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה&#039;&quot;.}}, בשנת ג&#039; אלפים ש&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: &quot;וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש&quot;י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה&#039; אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה&#039;&quot;.}}, בשנת ג&#039; אלפים ש&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על תוכן הלשון &#039;מעשה מרכבה&#039;{{הערה|אף שבכל הנבואה לא מוזכר הביטוי &#039;מרכבה&#039;.}} מבואר בחסידות, שענין המרכבה הוא שאין לה רצון משל עצמה, וכל מהותה הוא שימוש רצון הרוכב עליה, וכך כל הפרטים והמלאכים המוזכרים בנבואה זו, ענינם הוא ביטול מוחלט לקב&quot;ה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על תוכן הלשון &#039;מעשה מרכבה&#039;{{הערה|אף שבכל הנבואה לא מוזכר הביטוי &#039;מרכבה&#039;.}} מבואר בחסידות, שענין המרכבה הוא שאין לה רצון משל עצמה, וכל מהותה הוא שימוש רצון הרוכב עליה, וכך כל הפרטים והמלאכים המוזכרים בנבואה זו, ענינם הוא ביטול מוחלט לקב&quot;ה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הלימוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממרכבת יחזקאל</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הלימוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממעשה מרכבה</ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע למצב של &quot;בעומדם תרפינה כנפיהם&quot;, ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר &#039;בשעה שהקדימו&#039;, ליל א&#039; דחג השבועות תשי&quot;ג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע למצב של &quot;בעומדם תרפינה כנפיהם&quot;, ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר &#039;בשעה שהקדימו&#039;, ליל א&#039; דחג השבועות תשי&quot;ג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

קרייזי אבאוט משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94&diff=430587&oldid=prev 2020-11-09T20:27:18Z

<p><span class="autocomment">הלימוד ממרכבת יחזקאל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:27, 9 בנובמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הלימוד ממרכבת יחזקאל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הלימוד ממרכבת יחזקאל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למצה </del>של "בעומדם תרפינה כנפיהם", ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר 'בשעה שהקדימו', ליל א' דחג השבועות תשי"ג.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למצב </ins>של "בעומדם תרפינה כנפיהם", ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר 'בשעה שהקדימו', ליל א' דחג השבועות תשי"ג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהלשון &#039;דמות חיות&#039; החוזרת ונשנית פעמים רבות, לומד הרבי שכל מה שיהודי רואה למטה, צריך הוא לדעת שנשתלשל מהמקור הרוחני שלו למעלה, וכן בנוגע לעצמו שכאשר הוא קורא על &quot;דמות אדם להנה&quot;, הוא יודע שתפקידו ומהותו הוא להיות בדוגמת האדם שעל הכסא, ולשמש את קונו בשלימות{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תשמ&quot;ה. התוועדויות חלק ד&#039; עמוד 2273.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהלשון &#039;דמות חיות&#039; החוזרת ונשנית פעמים רבות, לומד הרבי שכל מה שיהודי רואה למטה, צריך הוא לדעת שנשתלשל מהמקור הרוחני שלו למעלה, וכן בנוגע לעצמו שכאשר הוא קורא על &quot;דמות אדם להנה&quot;, הוא יודע שתפקידו ומהותו הוא להיות בדוגמת האדם שעל הכסא, ולשמש את קונו בשלימות{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תשמ&quot;ה. התוועדויות חלק ד&#039; עמוד 2273.}}.</div></td></tr> </table>

84.229.126.195