מערכת העיכול - היסטוריית גרסאות

95.86.110.4 ב־11:38, 3 בנובמבר 2024

2024-11-03T11:38:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:38, 3 בנובמבר 2024
שורה 50:		שורה 50:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:~~אברי גוף~~ האדם]]		[[קטגוריה:האדם וגופו]]

להתראות: /* בתורת החסידות */

2024-11-02T21:07:56Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:07, 3 בנובמבר 2024
שורה 32:		שורה 32:
	איברי העיכול בכלל, והקיבה בפרט, מהווים משל בחסידות לבירור הנעשה בעולמות בין האור האלוקי והחיות הנעלית המעורבת עם האורות והחיות הפחותה יותר, ועד לפסולת הנדחית לגמרי.		איברי העיכול בכלל, והקיבה בפרט, מהווים משל בחסידות לבירור הנעשה בעולמות בין האור האלוקי והחיות הנעלית המעורבת עם האורות והחיות הפחותה יותר, ועד לפסולת הנדחית לגמרי.

	ברוחניות, התורה והמצוות הם ה'לחם' והמזון האלוקי{{הערה\|כמו שכתוב על התורה 'לכו לחמו בלחמי', משלי ט, ה.}}, ובני ישראל הם ה'קיבה', אלו שמבררים את ה'מזון' ו'מפרנסים' את האדם העליון{{הערה\|שלכן נקראים כנסת ישראל בשם רעיתי, מלשון רועה ומפרנסת, שבני ישראל זנים ומפרנסים כביכול את אביהם שבשמים.		ברוחניות, התורה והמצוות הם ה'לחם' והמזון האלוקי{{הערה\|כמו שכתוב על התורה 'לכו לחמו בלחמי', משלי ט, ה.}}, ובני ישראל הם ה'קיבה', אלו שמבררים את ה'מזון' ו'מפרנסים' את האדם העליון{{הערה\|שלכן נקראים כנסת ישראל בשם רעיתי, מלשון רועה ומפרנסת, שבני ישראל זנים ומפרנסים כביכול את אביהם שבשמים.}}.

	כפי שבגוף האדם הקיבה מפרידה את הפסולת מהאוכל, והחיות המעולה והמזוככת ביותר נמשכת לאיברים העדינים, והחיות הגרועה יותר נמשכת לאיברים הגסים יותר, כך גם ברוחניות החיות המעולה יותר מתבררת ועולה בבחינת פנימיות ונעשית מזון לנשמות בגן עדן וכדומה, והפסולת יורדת למטה לבי"ע למלאכים וכיוצא בזה, ועד שמזה מגיעים התענוגים הגשמיים שהם ה'פסולת' הרוחנית{{הערה\|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16082&st=&pgnum=411 דרך מצוותיך עמוד ר]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=425 אור התורה ואתחנן קמו].}}.		כפי שבגוף האדם הקיבה מפרידה את הפסולת מהאוכל, והחיות המעולה והמזוככת ביותר נמשכת לאיברים העדינים, והחיות הגרועה יותר נמשכת לאיברים הגסים יותר, כך גם ברוחניות החיות המעולה יותר מתבררת ועולה בבחינת פנימיות ונעשית מזון לנשמות בגן עדן וכדומה, והפסולת יורדת למטה לבי"ע למלאכים וכיוצא בזה, ועד שמזה מגיעים התענוגים הגשמיים שהם ה'פסולת' הרוחנית{{הערה\|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16082&st=&pgnum=411 דרך מצוותיך עמוד ר]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=425 אור התורה ואתחנן קמו].}}.
שורה 45:		שורה 45:

	בעבודת השם, עיקר הפעולה של הקיבה היא עבודתם של בעלי העסקים ו'תמכין דאורייתא', כי דווקא הם אלו שפועלים את הבירור של עניני העולם{{הערה\|אור התורה משלי תקנא. תהלים שפג.}}.		בעבודת השם, עיקר הפעולה של הקיבה היא עבודתם של בעלי העסקים ו'תמכין דאורייתא', כי דווקא הם אלו שפועלים את הבירור של עניני העולם{{הערה\|אור התורה משלי תקנא. תהלים שפג.}}.


	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

להתראות ב־21:02, 2 בנובמבר 2024

2024-11-02T21:02:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:02, 3 בנובמבר 2024
שורה 1:		שורה 1:
			{{איברים}}
	'''מערכת העיכול''' היא מכלול של איברים בגוף האדם אשר תפקידם לעכל את המזון, לברור מתוכו את החלקים הנצרכים לתזונת הגוף, ולהוציא מחוץ לגוף את שאריות הפסולת.		'''מערכת העיכול''' היא מכלול של איברים בגוף האדם אשר תפקידם לעכל את המזון, לברור מתוכו את החלקים הנצרכים לתזונת הגוף, ולהוציא מחוץ לגוף את שאריות הפסולת.

להתראות: הוספת ערך

2024-11-02T21:00:35Z

הוספת ערך

דף חדש

'''מערכת העיכול''' היא מכלול של איברים בגוף האדם אשר תפקידם לעכל את המזון, לברור מתוכו את החלקים הנצרכים לתזונת הגוף, ולהוציא מחוץ לגוף את שאריות הפסולת.

המערכת בנויה כמין צינור ארוך בעל מקטעים רבים, כאשר הפתח העליון של הצינור הוא בלוע הפה, והפתח התחתון הוא בחלחולת ופי הטבעת. לפעולת מערכת העיכול שייכים גם איברים נוספים שאינם חלק מה'צינור' שתפקידם להפריש חומרים חומציים שונים המשתתפים בתהליך העיכול, דוגמת הכבד, כיס המרה והלבלב.

האורך הממוצע של מערכת העיכול אצל אדם בוגר הוא כ־9 מטר.

==האיברים הפועלים במערכת העיכול==
בלשון התורה אין הבחנה חד משמעית לפרטי האיברים במערכת העיכול, אך בדברי חז"ל כבר מופיע הפירוט ב[[ארמית]]: ”מִפּוּמָא לְוֶשְׁטָא, מִוֶּשְׁטָא לְאִיסְטוּמְכָא, מֵאִיסְטוּמְכָא לְהַמְסֵיסָא, מֵהַמְסֵיסָא לְבֵית כַּסְיָא, מִבֵּית כַּסְיָא לִכְרֵסָא, מִכְּרֵסָא לְבֵי מְעַיָּה, מִבֵּי מְעַיָּה לִכְרוֹכֶת קְטִינָא, וּמִכְרוֹכֶת קְטִינָא לִכְרוֹכֶת עָבְיָא, וּמִכְרוּכַת עָבְיָא לְסַנְיָא דִיבֵי, וּמִסַנְיָא דִיבֵי לִפְטֶטְרָכָה, וּמִפְּטֶטְרָכָא לְבָרָא{{הערה|ויקרא רבה, פרשה ג, סימן ד.}}.

לקמן החלוקה לאיברים בשמות הנהוגים כיום והתפקיד של כל אחד מהחלקים במערכת העיכול:
*'''ושט''' – מהלוע יורד המזון אל הקיבה באמצעות קנה הושט.
*'''סרעפת''' - קרום המפריד בין חלל החזה ואברי הנשימה לבין חלל הבטן, דרך פתח בתוכו מתחבר צינור הושט עם פתח הקיבה{{הערה|כדי שהמזון יתעכל כראוי, צריכה להיות 'מחיצה' (הסרעפת) שמבדילה בין איברי הנשימה לאיברי העיכול, וההבדלה הזו היא זו שנותנת את הכח לקיבה עצמה להבדיל ולהפריד בין האוכל והפסולת, ולכן בעת השינה דווקא שמסתלקת החיות מהאיברים העליונים, כח העיכול שבקיבה גדול יותר ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=425 אור התורה ואתחנן קמו]).}}.
*'''קיבה (איצטומכא)''' – אגירת המזון הנאכל והתחלת פירוקו באמצעות הסביבה החומצית המופרשת לתוכה{{הערה|הנפח של שק הקיבה משתנה לפי הצורך: כשהוא ריק הוא מכיל כ-50 מ"ל בלבד, ויכול להגיע עד לליטר וחצי.}}.
*'''המעיים''' - פירוק סופי של המזון ותהליך הספיגה של הגוף של החומרים הנצרכים מתוך המזון. אורך המעיים בממוצע הוא כ-6.5 מטר וקוטר הצינור הוא כ-3 ס"מ.
*'''איברי הפסולת''' - הכרכשת, המעי הגס, והחלחולת, סופגים את שאריות הנוזלים ומהווים כר להתרבותם של חיידקים מועילים לגוף, ובסיום התהליך יוצאות הפרשות הצואה באמצעות החלחולת הכולל שרירים סוגרים המאפשרים לאדם לקבוע מתי יעשה את צרכיו, והפסולת מופרשת לבסוף באמצעות פי הטבעת.

(לצד מערכת העיכול, פועלים הכבד, המרה והלבלב שמפרישים חומרים שונים המסייעים בתהליך עיכול המזון).

אצל עופות שאינם יכולים ללעוס את המזון, הם בולעים אותו בשלימותו והוא שוהה בזפק להשריה קצרה, ולאחר מכן עובר אל הקיבה הקרויה אצלו בשם 'קורקבן', כיון שבשונה מהקיבה אצל בני אדם, קיבת השרירים הזו גם טוחנת בעצמה את המזון.

==במבט תורני==
האברים הפנימיים האחראים על העיכול קרויים בלשון התורה בשמות שונים כגון 'בני מעיים', 'כרס', 'קיבה'{{הערה|הזרוע והלחיים והקיבה".}} ו'קרביים'{{הערה|"ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו" (תהלים קד, א), "ראשו על כרעיו ועל קרבו" (שמות יב, ט), משנה תמיד ד, ב: "והקרביים מדיחין אותן שלשה פעמים במיעוטה".}}.

לתהליך העיכול יש השלכות הלכתיות, כגון בנוגע לשיעור הזמן שעדיין ניתן לברך אחרי האכילה{{הערה|ברכות ח, ז: "עד אימתי הוא מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו", והוא משעה שהתחיל להיות רעב. ובאכילה מועטת השיעור כדי הילוך ד' מילין דהיינו 72 דקות (מג"א אורח חיים קפד, ה סק"ט).}}, וכן לזמן שצריך להמתין בין אכילת בשר וחלב{{הערה|לאחר אכילת בשר צריך להמתין שש שעות היות וזמן העיכול שלו ממושך יותר, ואילו לאחר אכילת חלב שמתעכל מהר יותר, צריך להמתין שעה אחת בלבד למנהגנו, אך במאכלי חלב שזמן העיכול שלהם ארוך יותר כגון גבינות קשות וכיוצא בזה, יש להמתין שש שעות כמו לאחר אכילת בשר.}}.

פרטים רבים הנוגעים למערכת העיכול נידונים בהלכה בהקשר לשחיטת בעלי חיים, באם מוצאים מומים באיברים אלו, ואלו חלקים מתוכם ניתן להכשיר לאכילה וכיצד.

בהלכה מופיע שאדם צריך להיפנות מנקביו קודם התפילה{{הערה|ברכות טו, א. וסמכו דבריהם על הפסוק בעמוס ד, יב: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱ-לֹוהֶיךָ יִשְׂרָאֵל", קהלת ד, יז: "שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱ-לֹוהִים".}}, ואף לא להתפלל עם קיבה מלאה, על יסוד מה שלומדים מהפסוק "וכל קרבי את שם קדשו"{{הערה|אור התורה תהלים שפג (וראה בתורה אור סוף דיבור המתחיל 'בשלח פרעה' בביאור מאמר חז"ל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו).}}.

==בתורת החסידות==
איברי העיכול בכלל, והקיבה בפרט, מהווים משל בחסידות לבירור הנעשה בעולמות בין האור האלוקי והחיות הנעלית המעורבת עם האורות והחיות הפחותה יותר, ועד לפסולת הנדחית לגמרי.

ברוחניות, התורה והמצוות הם ה'לחם' והמזון האלוקי{{הערה|כמו שכתוב על התורה 'לכו לחמו בלחמי', משלי ט, ה.}}, ובני ישראל הם ה'קיבה', אלו שמבררים את ה'מזון' ו'מפרנסים' את האדם העליון{{הערה|שלכן נקראים כנסת ישראל בשם רעיתי, מלשון רועה ומפרנסת, שבני ישראל זנים ומפרנסים כביכול את אביהם שבשמים.

כפי שבגוף האדם הקיבה מפרידה את הפסולת מהאוכל, והחיות המעולה והמזוככת ביותר נמשכת לאיברים העדינים, והחיות הגרועה יותר נמשכת לאיברים הגסים יותר, כך גם ברוחניות החיות המעולה יותר מתבררת ועולה בבחינת פנימיות ונעשית מזון לנשמות בגן עדן וכדומה, והפסולת יורדת למטה לבי"ע למלאכים וכיוצא בזה, ועד שמזה מגיעים התענוגים הגשמיים שהם ה'פסולת' הרוחנית{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16082&st=&pgnum=411 דרך מצוותיך עמוד ר]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=425 אור התורה ואתחנן קמו].}}.

כפי שבגשמיות יש את הקרביים העליונים (הקיבה, המסס, בית הכוסות) שתפקידם לברר, והקרביים התחתונים שתפקידם רק להוציא את הפסולת, כך ברוחניות, נשמות ישראל הם הפועלות את הבירור, ואילו המלאכים הם רק בבחינת 'קרביים התחתונים', שדרכם יוצאת הפסולת ונעשים כל עניני עולם הזה{{הערה|אור התורה תהלים שפג.}}.

היבט נוסף שמבואר בחסידות הוא בכיוון ההפוך, שהיות ובירור המאכלים הוא ביטוי לבירור ניצוצות הקדושה, שכל נפילתם לעולם ב[[שבירת הכלים]] הוא בגלל ריבוי האורות ומיעוט הכלים, לצורך פעולת העיכול צריכה הקיבה שהיא ה'כלי' שמקבל את המאכלי להתרחב, ואילו המאכלים שהם האורות, צריכים דווקא להצטמצמם ולהיחתך דק, כדי שהכלים יהיו בהתאם לאורות{{הערה|שם=לקולויצ}}.

התוכן הרוחני של הוצאת הפסולת רמוז גם בשמות בלשון הקודש, ש'צואה' הוא ב[[גימטריא]] ק"ב, מה שמתאים עם בחינת [[ק"ב ניצוצין דתהו]] שאינם יכולים להיתקן, ונדחים לחוץ ל'בית הכסא' שהוא בגימטריא של המלך הראשון ממלכי אדום, 'בלע בן בעור (מהעיר) דנהבה', שבהיותו הראשון - כולל את כל המלכים דתהו{{הערה|ובפרטיות, שמו הפרטי בלע, הוא גם בגימטריא 'צואה'.}}, וכן מקום הפסולת שהוא 'בית הכסא' הוא הלעומת זה של 'בית א-להים'{{הערה|שם=לקולויצ|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=7 לקוטי לוי יצחק חלק ג' עמוד י'].}}.

כמו שבגוף האדם, מהפסולת ניתן להבחין על איכות המאכלים והמזון שהתעכל, כך גם ברוחניות, באמצעות ההתבוננות בחיצוניות השפע והפסולת שיורדת לעולם, בריבוי התענוגים הגשמיים ואיכותם שאינם אלא בחינת פסולת וצואה ביחס לחיות והתענוג האלוקי, אפשר להבין את עוצם וגודל העילוי בעולמות העליונים{{הערה|דרך מצוותיך שם עמוד ר.}}.

בעבודת השם, עיקר הפעולה של הקיבה היא עבודתם של בעלי העסקים ו'תמכין דאורייתא', כי דווקא הם אלו שפועלים את הבירור של עניני העולם{{הערה|אור התורה משלי תקנא. תהלים שפג.}}.

==לקריאה נוספת==
#'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&pgnum=424 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ק', ערך קיבה, קרביים]''', עמוד ע

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אברי גוף האדם]]