מעקה - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2024-12-11T21:41:16Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:41, 12 בדצמבר 2024
שורה 40:		שורה 40:
	מבורא בכתבי האריז"ל שארבעת העולמות [[אצילות בריאה יצירה עשייה]] הם כדמות ארבע בתים הבנויים זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו, ויוצא אם כן, שקרקע עולם האצילות הוא עצמו גג לעולם הבריאה.		מבורא בכתבי האריז"ל שארבעת העולמות [[אצילות בריאה יצירה עשייה]] הם כדמות ארבע בתים הבנויים זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו, ויוצא אם כן, שקרקע עולם האצילות הוא עצמו גג לעולם הבריאה.

	ביאור הגג של עולם הבריאה~~<ref>~~כשהרבי אמר את המאמר, אמר שהיות שמכתר דאצילות ולמעלה אין לנו רשות לדבר כו', לכן אין לנו עסק לבאר ענין הגג והמעקה של עולם האצילות שהוא הבית העליונה שבכולם, רק נבאר את הגג של עולם הבריאה.}}, שהוא הבית השני, כנגד [[בינה]]. ועליה נאמר כי תבנה בית חדש, הוא עולם הבריאה, אשר קרקע עולם האצילות הוא הגג שלה, והוא ה[[מסך המבדיל]] בין אצילות לבריאה. ולכן, צריך לבנות מעקה, שהם ארבע כתלים מקיפים ד' רוחות הגג, כדי שלא יפלו האורות דאצילות למטה וימותו (כי ירידתם למטה מן אצילות אל הבריאה היא מיתתם), וזהו שאמר הכתוב ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו.		ביאור הגג של עולם הבריאה{{הערה\|כשהרבי אמר את המאמר, אמר שהיות שמכתר דאצילות ולמעלה אין לנו רשות לדבר כו', לכן אין לנו עסק לבאר ענין הגג והמעקה של עולם האצילות שהוא הבית העליונה שבכולם, רק נבאר את הגג של עולם הבריאה.}}, שהוא הבית השני, כנגד [[בינה]]. ועליה נאמר כי תבנה בית חדש, הוא עולם הבריאה, אשר קרקע עולם האצילות הוא הגג שלה, והוא ה[[מסך המבדיל]] בין אצילות לבריאה. ולכן, צריך לבנות מעקה, שהם ארבע כתלים מקיפים ד' רוחות הגג, כדי שלא יפלו האורות דאצילות למטה וימותו (כי ירידתם למטה מן אצילות אל הבריאה היא מיתתם), וזהו שאמר הכתוב ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו.

	"גגך" בגימטריא 26 - [[שם הוי']], ו"מעקה" עם הכולל הוא בגימטריא ג' פעמים 72 - [[שם ע"ב\|ע"ב]] שהם ג' המילויים דשם הוי', והיינו שג' הויות אלו נעשים מעקה אל הוי' דאצילות הנקרא גגך.		"גגך" בגימטריא 26 - [[שם הוי']], ו"מעקה" עם הכולל הוא בגימטריא ג' פעמים 72 - [[שם ע"ב\|ע"ב]] שהם ג' המילויים דשם הוי', והיינו שג' הויות אלו נעשים מעקה אל הוי' דאצילות הנקרא גגך.
שורה 50:		שורה 50:
	=== בעבודת האדם ===		=== בעבודת האדם ===
	מעקה הוא הזהירות שכללות ההנהגה תהי' באופן המתאים על פי התורה והמצוה, ועל זה נאמר ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו, שהוא ענין "שופך דם האדם באדם" - שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם בליעל, שנעשה ע"י ונוקב שם הוי', שעובר ח"ו על מצות עשה או מצות לא תעשה, שהם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים הרוחניים.		מעקה הוא הזהירות שכללות ההנהגה תהי' באופן המתאים על פי התורה והמצוה, ועל זה נאמר ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו, שהוא ענין "שופך דם האדם באדם" - שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם בליעל, שנעשה ע"י ונוקב שם הוי', שעובר ח"ו על מצות עשה או מצות לא תעשה, שהם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים הרוחניים.
	אמנם ע"י המעקה נעשה בנין הבית חדש בנין עדי עד, על יסודות התורה והמצוה, שלא זו בלבד שלא תשים דמים בביתך ולא יפול הנופל ממנו, אלא אדרבה, כתפארת אדם לשבת בית, דירה לו ית'~~<ref>~~ד"ה כרע שכב י"ב תמוז תשי"ז.}}.		אמנם ע"י המעקה נעשה בנין הבית חדש בנין עדי עד, על יסודות התורה והמצוה, שלא זו בלבד שלא תשים דמים בביתך ולא יפול הנופל ממנו, אלא אדרבה, כתפארת אדם לשבת בית, דירה לו ית'{{הערה\|ד"ה כרע שכב י"ב תמוז תשי"ז.}}.

	בשיחתו של [[הרבי]]~~<ref>~~לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'. לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444.}}, מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.		בשיחתו של [[הרבי]]{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'. לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444.}}, מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2024-12-11T21:40:08Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:40, 12 בדצמבר 2024
שורה 40:		שורה 40:
	מבורא בכתבי האריז"ל שארבעת העולמות [[אצילות בריאה יצירה עשייה]] הם כדמות ארבע בתים הבנויים זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו, ויוצא אם כן, שקרקע עולם האצילות הוא עצמו גג לעולם הבריאה.		מבורא בכתבי האריז"ל שארבעת העולמות [[אצילות בריאה יצירה עשייה]] הם כדמות ארבע בתים הבנויים זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו, ויוצא אם כן, שקרקע עולם האצילות הוא עצמו גג לעולם הבריאה.

	ביאור הגג של עולם הבריאה<ref>כשהרבי אמר את המאמר, אמר שהיות שמכתר דאצילות ולמעלה אין לנו רשות לדבר כו', לכן אין לנו עסק לבאר ענין הגג והמעקה של עולם האצילות שהוא הבית העליונה שבכולם, רק נבאר את הגג של עולם הבריאה.~~</ref>~~, שהוא הבית השני, כנגד [[בינה]]. ועליה נאמר כי תבנה בית חדש, הוא עולם הבריאה, אשר קרקע עולם האצילות הוא הגג שלה, והוא ה[[מסך המבדיל]] בין אצילות לבריאה. ולכן, צריך לבנות מעקה, שהם ארבע כתלים מקיפים ד' רוחות הגג, כדי שלא יפלו האורות דאצילות למטה וימותו (כי ירידתם למטה מן אצילות אל הבריאה היא מיתתם), וזהו שאמר הכתוב ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו.		ביאור הגג של עולם הבריאה<ref>כשהרבי אמר את המאמר, אמר שהיות שמכתר דאצילות ולמעלה אין לנו רשות לדבר כו', לכן אין לנו עסק לבאר ענין הגג והמעקה של עולם האצילות שהוא הבית העליונה שבכולם, רק נבאר את הגג של עולם הבריאה.}}, שהוא הבית השני, כנגד [[בינה]]. ועליה נאמר כי תבנה בית חדש, הוא עולם הבריאה, אשר קרקע עולם האצילות הוא הגג שלה, והוא ה[[מסך המבדיל]] בין אצילות לבריאה. ולכן, צריך לבנות מעקה, שהם ארבע כתלים מקיפים ד' רוחות הגג, כדי שלא יפלו האורות דאצילות למטה וימותו (כי ירידתם למטה מן אצילות אל הבריאה היא מיתתם), וזהו שאמר הכתוב ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו.

	"גגך" בגימטריא 26 - [[שם הוי']], ו"מעקה" עם הכולל הוא בגימטריא ג' פעמים 72 - [[שם ע"ב\|ע"ב]] שהם ג' המילויים דשם הוי', והיינו שג' הויות אלו נעשים מעקה אל הוי' דאצילות הנקרא גגך.		"גגך" בגימטריא 26 - [[שם הוי']], ו"מעקה" עם הכולל הוא בגימטריא ג' פעמים 72 - [[שם ע"ב\|ע"ב]] שהם ג' המילויים דשם הוי', והיינו שג' הויות אלו נעשים מעקה אל הוי' דאצילות הנקרא גגך.
שורה 50:		שורה 50:
	=== בעבודת האדם ===		=== בעבודת האדם ===
	מעקה הוא הזהירות שכללות ההנהגה תהי' באופן המתאים על פי התורה והמצוה, ועל זה נאמר ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו, שהוא ענין "שופך דם האדם באדם" - שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם בליעל, שנעשה ע"י ונוקב שם הוי', שעובר ח"ו על מצות עשה או מצות לא תעשה, שהם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים הרוחניים.		מעקה הוא הזהירות שכללות ההנהגה תהי' באופן המתאים על פי התורה והמצוה, ועל זה נאמר ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו, שהוא ענין "שופך דם האדם באדם" - שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם בליעל, שנעשה ע"י ונוקב שם הוי', שעובר ח"ו על מצות עשה או מצות לא תעשה, שהם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים הרוחניים.
	אמנם ע"י המעקה נעשה בנין הבית חדש בנין עדי עד, על יסודות התורה והמצוה, שלא זו בלבד שלא תשים דמים בביתך ולא יפול הנופל ממנו, אלא אדרבה, כתפארת אדם לשבת בית, דירה לו ית'<ref>ד"ה כרע שכב י"ב תמוז תשי"ז.~~</ref>~~.		אמנם ע"י המעקה נעשה בנין הבית חדש בנין עדי עד, על יסודות התורה והמצוה, שלא זו בלבד שלא תשים דמים בביתך ולא יפול הנופל ממנו, אלא אדרבה, כתפארת אדם לשבת בית, דירה לו ית'<ref>ד"ה כרע שכב י"ב תמוז תשי"ז.}}.

	בשיחתו של [[הרבי]]<ref>לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'. לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444.~~</ref>~~, מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.		בשיחתו של [[הרבי]]<ref>לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'. לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444.}}, מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

ר.ז. ב־09:39, 2 בדצמבר 2024

2024-12-02T09:39:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:39, 2 בדצמבר 2024
שורה 38:		שורה 38:

	==מעקה בחסידות==		==מעקה בחסידות==
	בשיחתו של [[הרבי]] , מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.		מבורא בכתבי האריז"ל שארבעת העולמות [[אצילות בריאה יצירה עשייה]] הם כדמות ארבע בתים הבנויים זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו, ויוצא אם כן, שקרקע עולם האצילות הוא עצמו גג לעולם הבריאה.

			ביאור הגג של עולם הבריאה<ref>כשהרבי אמר את המאמר, אמר שהיות שמכתר דאצילות ולמעלה אין לנו רשות לדבר כו', לכן אין לנו עסק לבאר ענין הגג והמעקה של עולם האצילות שהוא הבית העליונה שבכולם, רק נבאר את הגג של עולם הבריאה.</ref>, שהוא הבית השני, כנגד [[בינה]]. ועליה נאמר כי תבנה בית חדש, הוא עולם הבריאה, אשר קרקע עולם האצילות הוא הגג שלה, והוא ה[[מסך המבדיל]] בין אצילות לבריאה. ולכן, צריך לבנות מעקה, שהם ארבע כתלים מקיפים ד' רוחות הגג, כדי שלא יפלו האורות דאצילות למטה וימותו (כי ירידתם למטה מן אצילות אל הבריאה היא מיתתם), וזהו שאמר הכתוב ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו.

			"גגך" בגימטריא 26 - [[שם הוי']], ו"מעקה" עם הכולל הוא בגימטריא ג' פעמים 72 - [[שם ע"ב\|ע"ב]] שהם ג' המילויים דשם הוי', והיינו שג' הויות אלו נעשים מעקה אל הוי' דאצילות הנקרא גגך.

			ולכן על פי הלכה אפשר לעשות את המעקה בהוצא ודפנא, למרות שהאור עובר דרכם, כי תכלית הכוונה אינה ח"ו שהאורות של אצילות לא יומשכו כלל לעולם הבריאה ולמטה הימנו, שהרי אדרבה, תכלית הכוונה היא להמשיך האורות למטה דוקא, אלא שכוונת המעקה היא שלא יומשך האור למטה '''יותר''' מכפי המדה וההגבלה (שזהו היפך הכוונה), ולזה מספיק שיעשה המעקה בהוצא ודפנא, שעל ידי זה האורות של אצילות יומשכו מאצילות לבי"ע רק כפי המידה וההגבלה שלפי רצון העליון.

			מצד שני, גם אם עושה מחיצה של אבנים, הרי אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, וכן אין מחיצה של אבנים מפסקת.

			=== בעבודת האדם ===
			מעקה הוא הזהירות שכללות ההנהגה תהי' באופן המתאים על פי התורה והמצוה, ועל זה נאמר ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו, שהוא ענין "שופך דם האדם באדם" - שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם בליעל, שנעשה ע"י ונוקב שם הוי', שעובר ח"ו על מצות עשה או מצות לא תעשה, שהם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים הרוחניים.
			אמנם ע"י המעקה נעשה בנין הבית חדש בנין עדי עד, על יסודות התורה והמצוה, שלא זו בלבד שלא תשים דמים בביתך ולא יפול הנופל ממנו, אלא אדרבה, כתפארת אדם לשבת בית, דירה לו ית'<ref>ד"ה כרע שכב י"ב תמוז תשי"ז.</ref>.

			בשיחתו של [[הרבי]]<ref>לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'. לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444.</ref>, מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'		*לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'
	*לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444		*לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
			[[קטגוריה:מצוות]]

ב. שורה: /* פרטי המצווה */

2023-09-11T16:34:04Z

פרטי המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:34, 11 בספטמבר 2023
שורה 26:		שורה 26:
	* אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל '''יהודי''' והפועל יברך{{הערה\|בעל הבית יכול לבקש מהפועל לבנות קצת ואז יכול לברך בעצמו.}}. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים{{הערה\|ישנן דעות בנושא איך ניתן בכל זאת לברך או לקיים את המצווה.}}.		* אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל '''יהודי''' והפועל יברך{{הערה\|בעל הבית יכול לבקש מהפועל לבנות קצת ואז יכול לברך בעצמו.}}. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים{{הערה\|ישנן דעות בנושא איך ניתן בכל זאת לברך או לקיים את המצווה.}}.
	* בור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני{{הערה\|גם כאן כשהפרש המפלסים לפחות 80 ס"מ.}}. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם{{הערה\|גם כאן אין מברכים.}}.		* בור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני{{הערה\|גם כאן כשהפרש המפלסים לפחות 80 ס"מ.}}. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם{{הערה\|גם כאן אין מברכים.}}.
	* כאשר יש סכנה להולכים בדרך ציבורית ליפול ל'''תוך''' רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה{{הערה\|דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.}} חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה.		* כאשר יש [[סכנה]] להולכים בדרך ציבורית ליפול ל'''תוך''' רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה{{הערה\|דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.}} חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה.

	==ברכת המעקה==		==ברכת המעקה==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2020-09-06T04:08:10Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:08, 6 בספטמבר 2020
שורה 31:		שורה 31:
	על פי [[הרמב"ם]] הל' ברכות פרק י"א הל' ח' כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה ואעפ"כ מברכים אליה.		על פי [[הרמב"ם]] הל' ברכות פרק י"א הל' ח' כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה ואעפ"כ מברכים אליה.

	הרבי מבאר~~<ref>~~לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444}} שלפי [[הרמב"ם]] "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה לא תעשה, מ"ועשית מעקה לגגך" זה מצוה עשה, וכאשר בונה מעקה מברך ומקיים את המצוות עשה, וכאשר יעשה כבש, יפטר מהלא תעשה "לא תשים בבתיך" אך לא יקיים את מצות עשה של בניית מעקה.		הרבי מבאר{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444}} שלפי [[הרמב"ם]] "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה לא תעשה, מ"ועשית מעקה לגגך" זה מצוה עשה, וכאשר בונה מעקה מברך ומקיים את המצוות עשה, וכאשר יעשה כבש, יפטר מהלא תעשה "לא תשים בבתיך" אך לא יקיים את מצות עשה של בניית מעקה.

	לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].		לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2020-09-06T04:08:01Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:08, 6 בספטמבר 2020
שורה 31:		שורה 31:
	על פי [[הרמב"ם]] הל' ברכות פרק י"א הל' ח' כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה ואעפ"כ מברכים אליה.		על פי [[הרמב"ם]] הל' ברכות פרק י"א הל' ח' כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה ואעפ"כ מברכים אליה.

	הרבי מבאר<ref>לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444~~</ref>~~ שלפי [[הרמב"ם]] "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה לא תעשה, מ"ועשית מעקה לגגך" זה מצוה עשה, וכאשר בונה מעקה מברך ומקיים את המצוות עשה, וכאשר יעשה כבש, יפטר מהלא תעשה "לא תשים בבתיך" אך לא יקיים את מצות עשה של בניית מעקה.		הרבי מבאר<ref>לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444}} שלפי [[הרמב"ם]] "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה לא תעשה, מ"ועשית מעקה לגגך" זה מצוה עשה, וכאשר בונה מעקה מברך ומקיים את המצוות עשה, וכאשר יעשה כבש, יפטר מהלא תעשה "לא תשים בבתיך" אך לא יקיים את מצות עשה של בניית מעקה.

	לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].		לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-08-31T02:55:45Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:55, 31 באוגוסט 2020
שורה 14:		שורה 14:
	רוב פרטי הלכות מעקה מובאים ב[[ספרי]]:		רוב פרטי הלכות מעקה מובאים ב[[ספרי]]:
	{{ציטוט\|תוכן='''כי תבנה בית חדש''', אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום.		{{ציטוט\|תוכן='''כי תבנה בית חדש''', אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום.
	'''לא תשים דמים בביתך''', אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.		'''לא תשים דמים בביתך''', אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.
	'''ועשית מעקה לגגך''', אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך. אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם.		'''ועשית מעקה לגגך''', אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך. אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם.
	'''חדש''', רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. '''כמה הוא מעקה?''' מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה. '''ועשית מעקה לגגך''', מצות עשה. '''ולא תשים דמים בביתך''', מצות לא תעשה. .... '''בית''' מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.\|מקור=ספרי כי תצא\|אנגלית=}}		'''חדש''', רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. '''כמה הוא מעקה?''' מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה. '''ועשית מעקה לגגך''', מצות עשה. '''ולא תשים דמים בביתך''', מצות לא תעשה. .... '''בית''' מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.\|מקור=ספרי כי תצא\|אנגלית=}}

	==פרטי המצווה==		==פרטי המצווה==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-08-31T02:55:23Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:55, 31 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	\|רוחב מקסימלי=50%		\|רוחב מקסימלי=50%
	\|ניקוד=כן}}		\|ניקוד=כן}}
	[[מעקה]] היא מצווה מהתורה המופיעה בספר [[דברים]] (כב, ח), המחייבת בנית מעקה ל[[גג]]. בתרי"ג מצוות מחולקת מצווה זו ל[[מצוות עשה\|עשה]]{{הערה\|ספר המצוות עשה קפד}} ו[[מצוות לא תעשה\|לא תעשה]]{{הערה\|ספר המצוות לאו רצח}}. מצוות העשה קובעת שיש לבנות מעקה על הגג, מצוות הלא-תעשה קובעת איסור לאו, על המתרשל בבנית מעקה, או על אי הסרת כל מפגע בטיחותי.		[[מעקה]] היא מצווה מהתורה המופיעה בספר [[דברים]] (כב, ח), המחייבת בנית מעקה ל[[גג]]. בתרי"ג מצוות מחולקת מצווה זו ל[[מצוות עשה\|עשה]]{{הערה\|ספר המצוות עשה קפד}} ו[[מצוות לא תעשה\|לא תעשה]]{{הערה\|ספר המצוות לאו רצח}}. מצוות העשה קובעת שיש לבנות מעקה על הגג, מצוות הלא-תעשה קובעת איסור לאו, על המתרשל בבנית מעקה, או על אי הסרת כל מפגע בטיחותי.

	==רקע==		==רקע==
שורה 14:		שורה 14:
	רוב פרטי הלכות מעקה מובאים ב[[ספרי]]:		רוב פרטי הלכות מעקה מובאים ב[[ספרי]]:
	{{ציטוט\|תוכן='''כי תבנה בית חדש''', אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום.		{{ציטוט\|תוכן='''כי תבנה בית חדש''', אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום.
	'''לא תשים דמים בביתך''', אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.		'''לא תשים דמים בביתך''', אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.
	'''ועשית מעקה לגגך''', אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך. אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם.		'''ועשית מעקה לגגך''', אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך. אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם.
	'''חדש''', רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. '''כמה הוא מעקה?''' מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה. '''ועשית מעקה לגגך''', מצות עשה. '''ולא תשים דמים בביתך''', מצות לא תעשה. .... '''בית''' מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.\|מקור=ספרי כי תצא\|אנגלית=}}		'''חדש''', רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. '''כמה הוא מעקה?''' מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה. '''ועשית מעקה לגגך''', מצות עשה. '''ולא תשים דמים בביתך''', מצות לא תעשה. .... '''בית''' מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.\|מקור=ספרי כי תצא\|אנגלית=}}

	==פרטי המצווה==		==פרטי המצווה==
שורה 29:		שורה 29:

	==ברכת המעקה==		==ברכת המעקה==
	על פי [[הרמב"ם]] הל' ברכות פרק י"א הל' ח' כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה ואעפ"כ מברכים אליה.		על פי [[הרמב"ם]] הל' ברכות פרק י"א הל' ח' כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה ואעפ"כ מברכים אליה.

	הרבי מבאר<ref>לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444</ref> שלפי [[הרמב"ם]] "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה לא תעשה, מ"ועשית מעקה לגגך" זה מצוה עשה, וכאשר בונה מעקה מברך ומקיים את המצוות עשה, וכאשר יעשה כבש, יפטר מהלא תעשה "לא תשים בבתיך" אך לא יקיים את מצות עשה של בניית מעקה.		הרבי מבאר<ref>לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444</ref> שלפי [[הרמב"ם]] "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה לא תעשה, מ"ועשית מעקה לגגך" זה מצוה עשה, וכאשר בונה מעקה מברך ומקיים את המצוות עשה, וכאשר יעשה כבש, יפטר מהלא תעשה "לא תשים בבתיך" אך לא יקיים את מצות עשה של בניית מעקה.

	לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].		לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].

	{{הערה\|מקורות: ספרי עה"פ. רמב"ם פי"א מהל' ברכות ה"ד וה"ח. טושו"ע חו"מ סי' תכז, נו"כ, וערוך השלחן שם ס"י. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' שמירת גו"נ ס"א-ג ו'אמרי יעקב' שם. שו"ת: שאילתות פ' עקב. הרשב"א ח"ג סי' רפג. יביע אומר ח"ח או"ח סי' כב אות כו. מנחת יצחק ח"ו סי' קיב. ספרים: שדי חמד, אסיפת דינים, מע' ברכות סי' א אות טז. הערות הרב אליהו לקיצור שו"ע סי' קצ. שיעור מקווה עמ' קפג. אגרות-קודש כרך יב ס"ע קפח. לקוטי-שיחות (מתורגם ללה"ק) ח"ב עמ' 87, וח"ט עמ' 144 בהערה, אתר חב"ד - צא"ח}}.		{{הערה\|מקורות: ספרי עה"פ. רמב"ם פי"א מהל' ברכות ה"ד וה"ח. טושו"ע חו"מ סי' תכז, נו"כ, וערוך השלחן שם ס"י. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' שמירת גו"נ ס"א-ג ו'אמרי יעקב' שם. שו"ת: שאילתות פ' עקב. הרשב"א ח"ג סי' רפג. יביע אומר ח"ח או"ח סי' כב אות כו. מנחת יצחק ח"ו סי' קיב. ספרים: שדי חמד, אסיפת דינים, מע' ברכות סי' א אות טז. הערות הרב אליהו לקיצור שו"ע סי' קצ. שיעור מקווה עמ' קפג. אגרות-קודש כרך יב ס"ע קפח. לקוטי-שיחות (מתורגם ללה"ק) ח"ב עמ' 87, וח"ט עמ' 144 בהערה, אתר חב"ד - צא"ח}}.

	==מעקה בחסידות==		==מעקה בחסידות==

חלוקת קונטרסים: /* לקריאה נוספת */

2020-08-30T15:58:43Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:58, 30 באוגוסט 2020
שורה 39:		שורה 39:
	==מעקה בחסידות==		==מעקה בחסידות==
	בשיחתו של [[הרבי]] , מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.		בשיחתו של [[הרבי]] , מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. 'הגג' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול, ולכן יש לשים 'מעקה' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, והמעקה הינו ההוספה במעשה טוב.
	===לקריאה נוספת===		==לקריאה נוספת==
	*לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'		*לקוטי שיחות חלק כ"ד פ' כי תצא שיחה ב'
	*לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444		*לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444

א' מחב"ד: /* ברכת המעקה */

2020-08-28T19:46:15Z

ברכת המעקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:46, 28 באוגוסט 2020
שורה 29:		שורה 29:

	==ברכת המעקה==		==ברכת המעקה==
	על פי ~~דברי~~ [[הרמב"ם]] ~~אין מברכים על מצווה שנוסדה על מנת למנוע סכנה, אולם באותו~~ פרק ~~הוא~~ כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה כן מברכים אליה. ~~לפני~~ [[הרמב"ם]] ~~פסקו הראשונים שאכן~~ "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה ~~נפרדת~~ מ"ועשית מעקה לגגך" ~~אבל בעשיית~~ מעקה ~~לגג יש מצווה חיובית~~, ~~לפתור~~ את ~~הבעיה דווקא על-ידי~~ מעקה~~, ועל כך מברכים, וכן פסקו הרבה פוסקים וכן גם [[הרבי]]~~.		על פי [[הרמב"ם]] הל' ברכות פרק י"א הל' ח' כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה ואעפ"כ מברכים אליה.

			הרבי מבאר<ref>לקוטי שיחות חלק כ"ט פ' כי תצא הוספות עמ' 444</ref> שלפי [[הרמב"ם]] "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה לא תעשה, מ"ועשית מעקה לגגך" זה מצוה עשה, וכאשר בונה מעקה מברך ומקיים את המצוות עשה, וכאשר יעשה כבש, יפטר מהלא תעשה "לא תשים בבתיך" אך לא יקיים את מצות עשה של בניית מעקה.

	לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].		לעומת זאת ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].