https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C 2026-04-17T00:17:07Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=466717&oldid=prev 2021-03-23T01:01:09Z

<p>added <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94" title="קטגוריה:טהרה">Category:טהרה</a> using <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:01, 23 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מקווה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מקווה]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:טהרה]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=466716&oldid=prev 2021-03-23T00:59:51Z

<p>removed <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94" title="קטגוריה:טהרה">Category:טהרה</a> using <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:59, 23 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:טהרה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מקווה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מקווה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=466025&oldid=prev 2021-03-18T09:07:07Z

<p><span class="autocomment">מקורות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:07, 18 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טהרה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טהרה]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מקווה]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

בנציון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=263167&oldid=prev 2016-09-20T22:57:43Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:57, 21 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כך גם פירש הרא&quot;ש בפירוש המשנה: &quot;נדל - שרץ שיש לו רגלים מרובים ודקין, כך מעיין זה נמשכים ממנו נחלים מרובים ודקים. וריבה לתוכו מים שאובים עד שנתחזקו הנחלים ונתרבות משיבתן מטהרה בזוחלין כבתחלה. כיון דבלאו הכי היו זוחלין באותן המקומות אלא שעתה נתרבות זחילתו. אבל אם היה עומד וריבה לו מים שאובה אינו מטהר במקום זחילתו והיינו הא דתנן לעיל בפ&quot;ק במעלה רביעית מעיין שמימיו מועטין כו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כך גם פירש הרא&quot;ש בפירוש המשנה: &quot;נדל - שרץ שיש לו רגלים מרובים ודקין, כך מעיין זה נמשכים ממנו נחלים מרובים ודקים. וריבה לתוכו מים שאובים עד שנתחזקו הנחלים ונתרבות משיבתן מטהרה בזוחלין כבתחלה. כיון דבלאו הכי היו זוחלין באותן המקומות אלא שעתה נתרבות זחילתו. אבל אם היה עומד וריבה לו מים שאובה אינו מטהר במקום זחילתו והיינו הא דתנן לעיל בפ&quot;ק במעלה רביעית מעיין שמימיו מועטין כו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצמח צדק מסביר כי כוונתו ליישב את האמור במשנה בפרק א' שמעיין שמימיו מועטין והרבה עליו מים שאובים דינו כמקווה, ולפי הרא"ש נוכל לפרש שמדובר במעיין שהיה עומד. אך במעיין שהיה משוך כנדל אף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>השאובה הנחלים ומסתמא נתרחבו, בכל זאת, הרי היה זוחל תחלה גם באותו מקום לכן מטהר בזוחלין.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצמח צדק מסביר כי כוונתו ליישב את האמור במשנה בפרק א' שמעיין שמימיו מועטין והרבה עליו מים שאובים דינו כמקווה, ולפי הרא"ש נוכל לפרש שמדובר במעיין שהיה עומד. אך במעיין שהיה משוך כנדל אף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>השאובה הנחלים ומסתמא נתרחבו, בכל זאת, הרי היה זוחל תחלה גם באותו מקום לכן מטהר בזוחלין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td></tr> </table>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=261152&oldid=prev 2016-09-15T08:28:38Z

<p>החלפת טקסט – &quot;הרשב&quot;א &quot; ב־&quot;<a href="/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90" class="mw-redirect" title="הרשב&quot;א">הרשב&quot;א</a> &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:28, 15 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חילוק בין נהר למעיין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חילוק בין נהר למעיין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחילוק מחודש זה, בו מחלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: [[הרמב"ם]] כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרשב</del>"א מפרשים את [[הרמב"ם]] שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחילוק מחודש זה, בו מחלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: [[הרמב"ם]] כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[הרשב</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מפרשים את [[הרמב"ם]] שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל&quot;נהר&quot; דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל&quot;נהר&quot; דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.</div></td></tr> </table>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=259377&oldid=prev 2016-09-12T14:07:45Z

<p>ביטול גרסה 259375 של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/5.28.190.104" title="מיוחד:תרומות/5.28.190.104">5.28.190.104</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:5.28.190.104&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:5.28.190.104 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:07, 12 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתם סתומים סתומים סתומים</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===חילוק בין נהר למעיין===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחילוק מחודש זה, בו מחלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: [[הרמב"ם]] כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש והרשב"א מפרשים את [[הרמב"ם]] שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל"נהר" דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טהרה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טהרה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

הנחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=259375&oldid=prev 2016-09-12T13:42:49Z

<p><span class="autocomment">חילוק בין נהר למעיין</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:42, 12 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===חילוק בין נהר למעיין===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתם סתומים סתומים סתומים</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחילוק מחודש זה, בו מחלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: [[הרמב"ם]] כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש והרשב"א מפרשים את [[הרמב"ם]] שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל"נהר" דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{צצ|366|עמודים=&#039;פ-&#039;פ&quot;א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טהרה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טהרה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

5.28.190.104 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=234023&oldid=prev 2016-07-11T04:51:18Z

<p>החלפת טקסט – &quot; אדמו&quot;ר הצמח צדק &quot; ב־&quot; <a href="/index.php/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7" class="mw-redirect" title="אדמו&quot;ר הצמח צדק">אדמו&quot;ר הצמח צדק</a> &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:51, 11 ביולי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חילוק בין נהר למעיין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חילוק בין נהר למעיין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחילוק מחודש זה, בו מחלק אדמו"ר הצמח צדק בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: [[הרמב"ם]] כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש והרשב"א מפרשים את [[הרמב"ם]] שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחילוק מחודש זה, בו מחלק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אדמו"ר הצמח צדק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: [[הרמב"ם]] כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש והרשב"א מפרשים את [[הרמב"ם]] שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל&quot;נהר&quot; דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל&quot;נהר&quot; דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.</div></td></tr> </table>

שלום בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=228821&oldid=prev 2016-05-29T15:43:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:43, 29 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מעיין שהוא מושך כנדל''' הוא פסק יסודי בהלכות מעיין, שקבע אדמו"ר הצמח צדק, ולפיו התיר טבילה במעיינות שיש בהם מי גשמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מעיין שהוא מושך כנדל''' הוא פסק יסודי בהלכות מעיין, שקבע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אדמו"ר הצמח צדק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ולפיו התיר טבילה במעיינות שיש בהם מי גשמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור במשנה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור במשנה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיימים שני חילוקים בין [[מעיין]] ל[[מקווה]]: מקווה אינו מטהר ב[[זוחלין]] - מים שזזים ועוברים מממקומם אלא ב&quot;אשבורן&quot; - מים העומדים על מקומם, ובנוסף במקווה צריך שיהיה שיעור של ארבעים סאה, לעומת מעיין שמטהר במשהו, ואין צורך שיהיו בה שיעור מסויים של מים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיימים שני חילוקים בין [[מעיין]] ל[[מקווה]]: מקווה אינו מטהר ב[[זוחלין]] - מים שזזים ועוברים מממקומם אלא ב&quot;אשבורן&quot; - מים העומדים על מקומם, ובנוסף במקווה צריך שיהיה שיעור של ארבעים סאה, לעומת מעיין שמטהר במשהו, ואין צורך שיהיו בה שיעור מסויים של מים.</div></td></tr> </table>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A_%D7%9B%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=218955&oldid=prev 2016-04-27T20:29:15Z

<p>החלפת טקסט – &quot; הרמב&quot;ם &quot; ב־&quot; <a href="/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D" class="mw-redirect" title="הרמב&quot;ם">הרמב&quot;ם</a> &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:29, 27 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך גם מסביר אדמו&quot;ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש&quot;זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין&quot;, כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים &quot;זוחלין&quot;, המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין &quot;מעיין עומד&quot;, מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חילוק בין נהר למעיין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חילוק בין נהר למעיין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחילוק מחודש זה, בו מחלק אדמו"ר הצמח צדק בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: הרמב"ם כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש והרשב"א מפרשים את הרמב"ם שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחילוק מחודש זה, בו מחלק אדמו"ר הצמח צדק בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרמב"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש והרשב"א מפרשים את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרמב"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל&quot;נהר&quot; דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל&quot;נהר&quot; דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.</div></td></tr> </table>

שלום בוט