מסכת שבת - היסטוריית גרסאות

ל. ק.: הוספת קטגוריה:סדר מועד באמצעות HotCat

2025-09-30T20:20:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:20, 30 בספטמבר 2025
שורה 83:		שורה 83:
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]
			[[קטגוריה:סדר מועד]]
	[[en:Masekhet Shabbos]]		[[en:Masekhet Shabbos]]

מ. רובין: בינוויקי

2025-07-19T20:06:47Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:06, 19 ביולי 2025
שורה 83:		שורה 83:
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]
			[[en:Masekhet Shabbos]]

להתראות: /* חידושי נשיאי חב"ד */

2021-08-31T15:20:34Z

חידושי נשיאי חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:20, 31 באוגוסט 2021
שורה 76:		שורה 76:
	{{צצ\|71\|עמודים=ל"ב-ס"ב}}		{{צצ\|71\|עמודים=ל"ב-ס"ב}}
	*לקט חידושים וביאורים בנגלה ובחסידות על מסכת שבת מאת הרבי נערך על ידי התמים (אז כיום הרב) אברהם הכהן הנדל- תשנ"ח		*לקט חידושים וביאורים בנגלה ובחסידות על מסכת שבת מאת הרבי נערך על ידי התמים (אז כיום הרב) אברהם הכהן הנדל- תשנ"ח

			==לקריאה נוספת==
			*'''האוצר החדש''', סקירה על ספרו של הרב לוין, שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 57

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T02:58:19Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:58, 20 בדצמבר 2020
שורה 13:		שורה 13:
	ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.		ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.

	כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא ~~היתה~~ מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}		כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא הייתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}
	==עירוי חמין לצוננין==		==עירוי חמין לצוננין==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[עירוי חמין לצוננין]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עירוי חמין לצוננין]]}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:14:45Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:14, 8 בספטמבר 2020
שורה 36:		שורה 36:
	מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון\|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון\|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו.		מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון\|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון\|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו.

	שואלת הגמרא: האם ~~יתכן~~ שה[[משנה]] עוסקת באדם העובר על [[איסור]] חמור זה, של קריעת [[בגד]] מתוך [[כעס]]? ןהלא על כך אמר [[רבי שמעון בן אלעזר]] משום [[חילפא בר אגרא]] שאמר משום [[רבי יוחנן בן נורי]] "המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד"? והביא לכך ראיה [[רבי אבין]] מהפסוק לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה [[יצר הרע]]", מתרצת הגמרא כי אינו קורע את הבגד משום שהוא אכן כועס והוא מאבד את עשתונותיו, אלא כדי להראות לאנשי ביתו כי הוא כועס מאוד, כדי לחנך אותם בדרך הישרה ושלא יתנהגו בהפקרות.		שואלת הגמרא: האם ייתכן שה[[משנה]] עוסקת באדם העובר על [[איסור]] חמור זה, של קריעת [[בגד]] מתוך [[כעס]]? ןהלא על כך אמר [[רבי שמעון בן אלעזר]] משום [[חילפא בר אגרא]] שאמר משום [[רבי יוחנן בן נורי]] "המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד"? והביא לכך ראיה [[רבי אבין]] מהפסוק לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה [[יצר הרע]]", מתרצת הגמרא כי אינו קורע את הבגד משום שהוא אכן כועס והוא מאבד את עשתונותיו, אלא כדי להראות לאנשי ביתו כי הוא כועס מאוד, כדי לחנך אותם בדרך הישרה ושלא יתנהגו בהפקרות.

	השאלה היא, האם סברא זו כי קריעת [[בגד]] כדי להטיל אימה על אנשי ביתו, נחשבת מלאכה הינה אפילו לרבי שמעון הסובר ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה"? האם ניתן לומר שמכיון שהאדם אינו קורע מתוך איבוד עשתונותיו, אלא מתוך כוונה תחילה לקרוע את הבגד, כדי להטיל אימה על בני ביתו, על כן נקראת המלאכה מלאכה? [[אדמו"ר הצמח צדק]], בספרו על הש"ס[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%a7%d7%9e%d7%90&pgnum=109], מכריע כי לא. גם פעולה כזו אינה נקראת מלאכה לפי דעת רבי שמעון.		השאלה היא, האם סברא זו כי קריעת [[בגד]] כדי להטיל אימה על אנשי ביתו, נחשבת מלאכה הינה אפילו לרבי שמעון הסובר ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה"? האם ניתן לומר שמכיון שהאדם אינו קורע מתוך איבוד עשתונותיו, אלא מתוך כוונה תחילה לקרוע את הבגד, כדי להטיל אימה על בני ביתו, על כן נקראת המלאכה מלאכה? [[אדמו"ר הצמח צדק]], בספרו על הש"ס[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%a7%d7%9e%d7%90&pgnum=109], מכריע כי לא. גם פעולה כזו אינה נקראת מלאכה לפי דעת רבי שמעון.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:39:49Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

185.27.105.173 ב־07:49, 10 באפריל 2018

2018-04-10T07:49:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:49, 10 באפריל 2018
שורה 5:		שורה 5:
	המסכת עוסקת בדיני שבת והן: הוצאה והכנסה, [[הדלקת נרות שבת]], שהייה והטמנה, חיוב העושה מלאכה בשגגה, דיני ל"ט המלאכות.		המסכת עוסקת בדיני שבת והן: הוצאה והכנסה, [[הדלקת נרות שבת]], שהייה והטמנה, חיוב העושה מלאכה בשגגה, דיני ל"ט המלאכות.

			מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
	== ביאורים במסכת ==		== ביאורים במסכת ==
	מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.		מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.

שלום: החלפת טקסט – " בגד " ב־" בגד "

2016-11-08T02:09:35Z

החלפת טקסט – " בגד " ב־" בגד "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:09, 8 בנובמבר 2016
שורה 35:		שורה 35:
	מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון\|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון\|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו.		מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון\|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון\|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו.

	שואלת הגמרא: האם יתכן שה[[משנה]] עוסקת באדם העובר על [[איסור]] חמור זה, של קריעת בגד מתוך [[כעס]]? ןהלא על כך אמר [[רבי שמעון בן אלעזר]] משום [[חילפא בר אגרא]] שאמר משום [[רבי יוחנן בן נורי]] "המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד"? והביא לכך ראיה [[רבי אבין]] מהפסוק לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה [[יצר הרע]]", מתרצת הגמרא כי אינו קורע את הבגד משום שהוא אכן כועס והוא מאבד את עשתונותיו, אלא כדי להראות לאנשי ביתו כי הוא כועס מאוד, כדי לחנך אותם בדרך הישרה ושלא יתנהגו בהפקרות.		שואלת הגמרא: האם יתכן שה[[משנה]] עוסקת באדם העובר על [[איסור]] חמור זה, של קריעת [[בגד]] מתוך [[כעס]]? ןהלא על כך אמר [[רבי שמעון בן אלעזר]] משום [[חילפא בר אגרא]] שאמר משום [[רבי יוחנן בן נורי]] "המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד"? והביא לכך ראיה [[רבי אבין]] מהפסוק לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה [[יצר הרע]]", מתרצת הגמרא כי אינו קורע את הבגד משום שהוא אכן כועס והוא מאבד את עשתונותיו, אלא כדי להראות לאנשי ביתו כי הוא כועס מאוד, כדי לחנך אותם בדרך הישרה ושלא יתנהגו בהפקרות.

	השאלה היא, האם סברא זו כי קריעת בגד כדי להטיל אימה על אנשי ביתו, נחשבת מלאכה הינה אפילו לרבי שמעון הסובר ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה"? האם ניתן לומר שמכיון שהאדם אינו קורע מתוך איבוד עשתונותיו, אלא מתוך כוונה תחילה לקרוע את הבגד, כדי להטיל אימה על בני ביתו, על כן נקראת המלאכה מלאכה? [[אדמו"ר הצמח צדק]], בספרו על הש"ס[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%a7%d7%9e%d7%90&pgnum=109], מכריע כי לא. גם פעולה כזו אינה נקראת מלאכה לפי דעת רבי שמעון.		השאלה היא, האם סברא זו כי קריעת [[בגד]] כדי להטיל אימה על אנשי ביתו, נחשבת מלאכה הינה אפילו לרבי שמעון הסובר ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה"? האם ניתן לומר שמכיון שהאדם אינו קורע מתוך איבוד עשתונותיו, אלא מתוך כוונה תחילה לקרוע את הבגד, כדי להטיל אימה על בני ביתו, על כן נקראת המלאכה מלאכה? [[אדמו"ר הצמח צדק]], בספרו על הש"ס[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%a7%d7%9e%d7%90&pgnum=109], מכריע כי לא. גם פעולה כזו אינה נקראת מלאכה לפי דעת רבי שמעון.

	== באורים ב[[ירושלמי]] ==		== באורים ב[[ירושלמי]] ==

שלום בוט2: החלפת טקסט – " ב"ש " ב־" בית שמאי "

2016-09-22T15:28:40Z

החלפת טקסט – " ב"ש " ב־" בית שמאי "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:28, 22 בספטמבר 2016
שורה 47:		שורה 47:
	*'''כא ב.''' וכשנצחום. - מחלוקת [[הרמב"ם]] והמאירי על הזמן הניצחון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=217 לקוטי שיחות ח"ל בראשית עמ' 204 (עמ' 217)]		*'''כא ב.''' וכשנצחום. - מחלוקת [[הרמב"ם]] והמאירי על הזמן הניצחון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=217 לקוטי שיחות ח"ל בראשית עמ' 204 (עמ' 217)]

	*'''כא ב.''' מחלוקת ~~ב"ש~~ וב"ה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=4ef3dc4c-40fb-4ccc-99f8-2773452fa6fc&st=מסכת+&pgnu ליקוטי שיחות חלק כ' עמ' 207 (עמ' 222)]		*'''כא ב.''' מחלוקת בית שמאי וב"ה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=4ef3dc4c-40fb-4ccc-99f8-2773452fa6fc&st=מסכת+&pgnu ליקוטי שיחות חלק כ' עמ' 207 (עמ' 222)]

	*'''כא ב.''' מחלוקת [[בית שמאי ובית הלל]], לשיטתם בכל הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]		*'''כא ב.''' מחלוקת [[בית שמאי ובית הלל]], לשיטתם בכל הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]

שלום בוט2: החלפת טקסט – " מים " ב־" מים "

2016-09-20T00:20:30Z

החלפת טקסט – " מים " ב־" מים "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:20, 20 בספטמבר 2016
שורה 15:		שורה 15:
	==עירוי חמין לצוננין==		==עירוי חמין לצוננין==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[עירוי חמין לצוננין]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עירוי חמין לצוננין]]}}
	'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב ונידונה בספרי הצמח צדק, בנוגע לעירוי מים חמים על שיירי מים קרים של תה.		'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך [[מים]] חמים על [[מים]] קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב ונידונה בספרי הצמח צדק, בנוגע לעירוי [[מים]] חמים על שיירי [[מים]] קרים של תה.

	מקור הספק הוא בדברי המשנה:		מקור הספק הוא בדברי המשנה:

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:39, 24 באוגוסט 2020
שורה 9:		שורה 9:
	מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.		מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.

	גם חלק קטן מהמלאכה, כגון המצייר חלק קטן מציור המשלים את יופיו של הכלי, גם הוא עובר על האיסור של מכה בפטיש.{{~~הערת שוליים~~\|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}		גם חלק קטן מהמלאכה, כגון המצייר חלק קטן מציור המשלים את יופיו של הכלי, גם הוא עובר על האיסור של מכה בפטיש.{{הערה\|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}

	ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.		ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.

	כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{~~הערת שוליים~~\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}		כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}
	==עירוי חמין לצוננין==		==עירוי חמין לצוננין==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[עירוי חמין לצוננין]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עירוי חמין לצוננין]]}}
שורה 24:		שורה 24:
	בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר".		בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר".
	==מדידה בשבת==		==מדידה בשבת==
	הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:		הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:

	{{ציטוטון\|[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{~~הערת שוליים~~\|צ"ע האם [[רבה בר רב הונא]] היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{~~הערת שוליים~~\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{~~הערת שוליים~~\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא}}.		{{ציטוטון\|[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערה\|צ"ע האם [[רבה בר רב הונא]] היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערה\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערה\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא}}.

	על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{~~הערת שוליים~~\|1=[מסכת [אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".		על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערה\|1=[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה\|1=[מסכת [אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

	ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.		ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.

	הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל ב[[שבת]] בעתיד.{{~~הערת שוליים~~\|1=ראו גם חידושי הרבי בענין על פי [[הקבלה]] ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=0220f93b-6ea9-4cdb-9a40-87601a089d8a&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=371 רשימות].}}		הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל ב[[שבת]] בעתיד.{{הערה\|1=ראו גם חידושי הרבי בענין על פי [[הקבלה]] ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=0220f93b-6ea9-4cdb-9a40-87601a089d8a&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=371 רשימות].}}
	==הקורע בחמתו בשבת==		==הקורע בחמתו בשבת==
	מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון\|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון\|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו.		מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון\|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון\|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו.
שורה 42:		שורה 42:
	== באורים ב[[ירושלמי]] ==		== באורים ב[[ירושלמי]] ==

	בפ"ח ה"א{{~~הערת שוליים~~\|1=וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את [[רבי יהודה]] מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרבי{{~~הערת שוליים~~\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{~~הערת שוליים~~\|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כוללו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}		בפ"ח ה"א{{הערה\|1=וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את [[רבי יהודה]] מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרבי{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערה\|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כוללו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}
	=== ביאורי הרבי ===		=== ביאורי הרבי ===
	*'''יד א.''' ערום בלא אותה מצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)]		*'''יד א.''' ערום בלא אותה מצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)]