מסכת נדרים - היסטוריית גרסאות

ל. ק.: הוספת קטגוריה:סדר נשים באמצעות HotCat

2025-09-30T20:22:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:22, 30 בספטמבר 2025
שורה 38:		שורה 38:
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]
			[[קטגוריה:סדר נשים]]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[en:Nedarim]]		[[en:Nedarim]]

מ. רובין: ויקיזציה

2025-07-21T13:27:34Z

ויקיזציה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:27, 21 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פירוש נוסף\|נוכחי=~~[[מסכת ~~נדרים~~]]~~\|אחר=מהות ומנהגי התרת נדרים\|ראו=~~[[~~התרת נדרים~~]]}}		'''מַסֶּכֶת נְדָרִים''' היא ה[[מסכת]] השלישית ב[[סדר נשים]], המסכת עוסקת בדיני [[נדר]]ים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית. המסכת עוסקת גם בחלויות הנדר ומתי נדר תופס ודברים התלויים בדעתו ובלשונו של אדם. כמו כן עוסקת המסכת דרך אגב בנושאי ביקור חולים ו[[ברית מילה]]{{מקור}}.
	~~ב'''מסכת נדרים''' יש 11 פרקים ו90 דפים~~.

	~~המסכת עוסקת בדיני נדרים, הפרת הבעל והתרת החכם~~.		ב[[תלמוד בבלי]] יש למסכת זו 90 דפים.

	== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==		== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
שורה 36:		שורה 35:
	== קישורים חיצונים ==		== קישורים חיצונים ==
	*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=2&format=pdf מסכת נדרים] {{הב}}		*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=2&format=pdf מסכת נדרים] {{הב}}

	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[en:Nedarim]]		[[en:Nedarim]]

מ. רובין: בינוויקי

2025-07-21T13:26:21Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:26, 21 ביולי 2025
שורה 39:		שורה 39:
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[en:Nedarim]]

נסיעה לרבי ב־07:47, 23 במרץ 2025

2025-03-23T07:47:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:47, 23 במרץ 2025
שורה 36:		שורה 36:
	== קישורים חיצונים ==		== קישורים חיצונים ==
	*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=2&format=pdf מסכת נדרים] {{הב}}		*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=2&format=pdf מסכת נדרים] {{הב}}
	~~{{הערות שוליים}}~~
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]
			{{הערות שוליים}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:37:19Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020
שורה 20:		שורה 20:
	===נזיפה===		===נזיפה===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[נזיפה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[נזיפה]]}}
	הרבי{{~~הערת שוליים~~\|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:		הרבי{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:

	1. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{~~הערת שוליים~~\|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.		1. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה\|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.

	2. '''נידוי''' חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.		2. '''נידוי''' חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.

שלום: החלפת טקסט – " נדר " ב־" נדר "

2016-10-26T05:45:53Z

החלפת טקסט – " נדר " ב־" נדר "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:45, 26 באוקטובר 2016
שורה 8:		שורה 8:
	נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.		נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

	למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}		למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של [[נדר]] היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}

	כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}		כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}
שורה 17:		שורה 17:
	בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי.		בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי.

	משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם נדר שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.		משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם [[נדר]] שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.
	===נזיפה===		===נזיפה===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[נזיפה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[נזיפה]]}}

שלום ב־05:03, 26 באוקטובר 2016

2016-10-26T05:03:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:03, 26 באוקטובר 2016
שורה 5:		שורה 5:

	== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==		== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[נדר]]}}
	נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.		נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

שורה 17:		שורה 18:

	משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם נדר שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.		משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם נדר שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.
			===נזיפה===
			{{ערך מורחב\|ערך=[[נזיפה]]}}
	הרבי{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:		הרבי{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:

שורה 25:		שורה 27:

	3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.		3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.

	לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי [[רבי יהושע בן לוי]] "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

	הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

	בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.

	===ביאורים נוספים ===		===ביאורים נוספים ===
	*'''מסכת נדרים.''' ענין הנדרים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15945&hilite=8a310389-6343-467d-af1b-9787de13ae15&st=יבמות&pgnum=24 תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 222 (עמ' 243)]		*'''מסכת נדרים.''' ענין הנדרים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15945&hilite=8a310389-6343-467d-af1b-9787de13ae15&st=יבמות&pgnum=24 תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 222 (עמ' 243)]

שלום: החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה "

2016-10-05T03:46:37Z

החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:46, 5 באוקטובר 2016
שורה 7:		שורה 7:
	נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.		נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

	למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ~~הבהמה~~ לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}		למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}

	כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}		כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}

שלום: החלפת טקסט – "רבי יהושע בן לוי " ב־"רבי יהושע בן לוי "

2016-09-25T17:28:33Z

החלפת טקסט – "רבי יהושע בן לוי " ב־"רבי יהושע בן לוי "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:28, 25 בספטמבר 2016
שורה 26:		שורה 26:
	3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.		3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.

	לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".		לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי [[רבי יהושע בן לוי]] "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

	הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.		הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

שלום: /* ביאורי הרבי */

2016-09-25T17:27:43Z

ביאורי הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:27, 25 בספטמבר 2016
שורה 28:		שורה 28:
	לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".		לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

	הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק ~~להכני~~ את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו ~~העולם~~ הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.		הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

	בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.		בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:27, 25 בספטמבר 2016
שורה 28:		שורה 28:
	לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".		לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

	הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק ~~להכני~~ את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו ~~העולם~~ הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.		הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

	בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.		בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.