מסכת חולין - היסטוריית גרסאות

ל. ק.: הוספת קטגוריה:סדר קדשים באמצעות HotCat

2025-09-30T20:24:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:24, 30 בספטמבר 2025
שורה 38:		שורה 38:
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]
			[[קטגוריה:סדר קדשים]]

37.60.47.141: /* ביאורי הרבי */

2025-08-01T01:14:51Z

ביאורי הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:14, 1 באוגוסט 2025
שורה 31:		שורה 31:
	*'''קלג א.''' האי [[כוהן\|כהנא]] דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=166 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 154 (עמ' 165)]		*'''קלג א.''' האי [[כוהן\|כהנא]] דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=166 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 154 (עמ' 165)]

	* '''קמב א.''' בהקשר לדברי הגמרא בסיום המסכת "למען ייטב לך והארכת ימים" - שיחה על שכר המצוות - עכשיו או לעתיד? לקוטי שיחות כרך ~~ד, עמ' 1114.~~		* '''קמב א.''' בהקשר לדברי הגמרא בסיום המסכת "למען ייטב לך והארכת ימים" - שיחה על שכר המצוות - עכשיו או לעתיד? לקוטי שיחות כרך יט עמוד 212 במתורגם

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

ב. שורה: /* ביאורי הרבי */

2024-06-05T17:18:05Z

ביאורי הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:18, 5 ביוני 2024
שורה 8:		שורה 8:

	==ביאורי הרבי==		==ביאורי הרבי==
	=== שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===		=== שחיטת הבהמות בבית יוסף לשבטים ===

	במסכת{{הערה\|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו הייתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.		במסכת{{הערה\|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו הייתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T02:57:03Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:57, 20 בדצמבר 2020
שורה 10:		שורה 10:
	=== שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===		=== שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===

	במסכת{{הערה\|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו ~~היתה~~ שחיטה כשרה. הרבי{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.		במסכת{{הערה\|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו הייתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.

	אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.		אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:52:33Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:52, 24 באוגוסט 2020
שורה 10:		שורה 10:
	=== שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===		=== שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===

	במסכת {{הערה\|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו היתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.		במסכת{{הערה\|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו היתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.

	אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.		אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:34:27Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:34, 24 באוגוסט 2020
שורה 5:		שורה 5:
	== ביאור מהבעל שם טוב ==		== ביאור מהבעל שם טוב ==

	ב[[חולין]] מח, ב מובא: אתמר מחט שנמצאת בריאה, [[רבי יוחנן]] ו[[רבי אלעזר בן פדת\|רבי אלעזר]] ו[[רבי חנינא]] מכשרי, [[רבי שמעון בן לקיש]] [[ר' מני בר פטיש]] ו[[רבי שמעון בן אליקים]] מטרפי. [[הבעל שם טוב]] אמר ששלושת המכשירים נשמותיהם מצד מדת החסד, ושלושת המטריפים שרש נשמתם ממדת הגבורה, ושרשי ה[[נשמה\|נשמות]] מרומז בשמות, ולכן שלושת השמות המכשירים רומזים אויף [[חסד]], רבי יוחנן י' חנן, ר' אלעזר אל עזר, ר' חנינא ל' חנינה, וכן שלושת המטריפים{{~~הערת שוליים~~\|1=(ההמשך חסר). [[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}		ב[[חולין]] מח, ב מובא: אתמר מחט שנמצאת בריאה, [[רבי יוחנן]] ו[[רבי אלעזר בן פדת\|רבי אלעזר]] ו[[רבי חנינא]] מכשרי, [[רבי שמעון בן לקיש]] [[ר' מני בר פטיש]] ו[[רבי שמעון בן אליקים]] מטרפי. [[הבעל שם טוב]] אמר ששלושת המכשירים נשמותיהם מצד מדת החסד, ושלושת המטריפים שרש נשמתם ממדת הגבורה, ושרשי ה[[נשמה\|נשמות]] מרומז בשמות, ולכן שלושת השמות המכשירים רומזים אויף [[חסד]], רבי יוחנן י' חנן, ר' אלעזר אל עזר, ר' חנינא ל' חנינה, וכן שלושת המטריפים{{הערה\|1=(ההמשך חסר). [[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}

	==ביאורי הרבי==		==ביאורי הרבי==
	=== שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===		=== שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===

	במסכת {{~~הערת שוליים~~\|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו היתה שחיטה כשרה. הרבי{{~~הערת שוליים~~\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.		במסכת {{הערה\|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו היתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.

	אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.		אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.

	אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{~~הערת שוליים~~\|1=ראה גם [[רמב"ם]] הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{~~הערת שוליים~~\|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר "רצה לאכול [[בשר]] נבילה ועלה בידו [[בשר]] טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.		אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{הערה\|1=ראה גם [[רמב"ם]] הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{הערה\|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר "רצה לאכול [[בשר]] נבילה ועלה בידו [[בשר]] טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.

	למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".		למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".

	אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{~~הערת שוליים~~\|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.		אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערה\|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.

	=== ביאורים נוספים ===		=== ביאורים נוספים ===

אויפעפענען ב־22:39, 3 באוגוסט 2020

2020-08-03T22:39:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:39, 4 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''מסכת חולין''', נקראת כך משום שהיא המסכת היחידה בסדר קדשים שאינה עוסקת בדיני הקדשים, אלא בדיני חולין.		'''מסכת חולין''' כוללת שנים עשר פרקים ו-141 דפים. היא נקראת כך משום שהיא המסכת היחידה בסדר קדשים שאינה עוסקת בדיני הקדשים, אלא בדיני בשר חולין.

	המסכת עוסקת בדיני שחיטת חיות עופות ובהמות של חולין, ניקור, מליחה, גיד הנשה, וכל דיני כשרות הבשר.		המסכת עוסקת בדיני שחיטת חיות עופות ובהמות של חולין, ניקור, מליחה, גיד הנשה, וכל דיני כשרות הבשר.

שיע.ק: /* ביאורים נוספים */

2019-08-30T09:18:12Z

ביאורים נוספים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:18, 30 באוגוסט 2019
שורה 30:		שורה 30:

	*'''קלג א.''' האי [[כוהן\|כהנא]] דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=166 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 154 (עמ' 165)]		*'''קלג א.''' האי [[כוהן\|כהנא]] דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=166 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 154 (עמ' 165)]

			* '''קמב א.''' בהקשר לדברי הגמרא בסיום המסכת "למען ייטב לך והארכת ימים" - שיחה על שכר המצוות - עכשיו או לעתיד? לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1114.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

שלום: החלפת טקסט – "בשר " ב־"בשר "

2016-09-22T05:18:07Z

החלפת טקסט – "בשר " ב־"בשר "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:18, 22 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.		אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.

	אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{הערת שוליים\|1=ראה גם [[רמב"ם]] הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{הערת שוליים\|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר "רצה לאכול בשר נבילה ועלה בידו בשר טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.		אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{הערת שוליים\|1=ראה גם [[רמב"ם]] הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{הערת שוליים\|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר "רצה לאכול [[בשר]] נבילה ועלה בידו [[בשר]] טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.

	למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".		למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".

שלום: החלפת טקסט – "האבות " ב־"האבות "

2016-09-20T23:00:30Z

החלפת טקסט – "האבות " ב־"האבות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:00, 21 בספטמבר 2016
שורה 18:		שורה 18:
	למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".		למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".

	אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר{{הערת שוליים\|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.		אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערת שוליים\|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.

	=== ביאורים נוספים ===		=== ביאורים נוספים ===