מסכת חגיגה - היסטוריית גרסאות

ל. ק.: הוספת קטגוריה:סדר מועד באמצעות HotCat

2025-09-30T20:21:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:21, 30 בספטמבר 2025
שורה 48:		שורה 48:
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]
			[[קטגוריה:סדר מועד]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "ב770" ב־"ב-770"

2021-01-20T11:04:22Z

החלפת טקסט – "ב770" ב־"ב-770"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:04, 20 בינואר 2021
שורה 9:		שורה 9:
	אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".		אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".

	"ומה דובר בקשר לסיום מסכת חגיגה?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערה\|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: כיצד אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע?"{{הערה\|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ~~ב770~~.}}		"ומה דובר בקשר לסיום מסכת חגיגה?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערה\|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: כיצד אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע?"{{הערה\|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב-770.}}

	== ביאורי הרבי ==		== ביאורי הרבי ==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "סאטמאר" ב־"סאטמר"

2020-10-06T22:15:06Z

החלפת טקסט – "סאטמאר" ב־"סאטמר"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:15, 7 באוקטובר 2020
שורה 3:		שורה 3:
	== פושעי ישראל ==		== פושעי ישראל ==

	מסופר, כי [[יהודי]] מ[[חסיד]]י [[~~סאטמאר~~]], היה חשוך בנים. כ[[חסיד]] הוא ניגש [[יואל טייטלבום\|לרבו]] להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא)", כשמתברר שכוונתו לרבי מליובאוויטש.		מסופר, כי [[יהודי]] מ[[חסיד]]י [[סאטמר]], היה חשוך בנים. כ[[חסיד]] הוא ניגש [[יואל טייטלבום\|לרבו]] להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא)", כשמתברר שכוונתו לרבי מליובאוויטש.

	כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי{{הערה\|הסיפור התרחש בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ב[[יחידות]] פרטית.}} ולהגיש [[פ"נ]] עם בקשת [[ברכה]] מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, ולאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא.		כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי{{הערה\|הסיפור התרחש בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ב[[יחידות]] פרטית.}} ולהגיש [[פ"נ]] עם בקשת [[ברכה]] מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, ולאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא.

	אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר ~~סאטמאר~~ בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי ~~מסאטמאר~~ ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".		אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".

	"ומה דובר בקשר לסיום מסכת חגיגה?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערה\|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי ~~מסאטמאר~~ בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: כיצד אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע?"{{הערה\|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב770.}}		"ומה דובר בקשר לסיום מסכת חגיגה?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערה\|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: כיצד אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע?"{{הערה\|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב770.}}

	== ביאורי הרבי ==		== ביאורי הרבי ==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:40:30Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:40, 24 באוגוסט 2020
שורה 5:		שורה 5:
	מסופר, כי [[יהודי]] מ[[חסיד]]י [[סאטמאר]], היה חשוך בנים. כ[[חסיד]] הוא ניגש [[יואל טייטלבום\|לרבו]] להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא)", כשמתברר שכוונתו לרבי מליובאוויטש.		מסופר, כי [[יהודי]] מ[[חסיד]]י [[סאטמאר]], היה חשוך בנים. כ[[חסיד]] הוא ניגש [[יואל טייטלבום\|לרבו]] להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא)", כשמתברר שכוונתו לרבי מליובאוויטש.

	כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי{{~~הערת שוליים~~\|הסיפור התרחש בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ב[[יחידות]] פרטית.}} ולהגיש [[פ"נ]] עם בקשת [[ברכה]] מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, ולאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא.		כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי{{הערה\|הסיפור התרחש בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ב[[יחידות]] פרטית.}} ולהגיש [[פ"נ]] עם בקשת [[ברכה]] מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, ולאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא.

	אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמאר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".		אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמאר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".

	"ומה דובר בקשר לסיום מסכת חגיגה?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{~~הערת שוליים~~\|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמאר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: כיצד אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע?"{{~~הערת שוליים~~\|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב770.}}		"ומה דובר בקשר לסיום מסכת חגיגה?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערה\|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמאר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: כיצד אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע?"{{הערה\|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב770.}}

	== ביאורי הרבי ==		== ביאורי הרבי ==
	במסכת גם מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא ל[[גן עדן]] ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של ה[[גן עדן]]. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.		במסכת גם מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא ל[[גן עדן]] ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של ה[[גן עדן]]. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.

	מכך לומד [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[דרך מצוותיך]].}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול [[יסורים]] במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן [[פטירה\|פטירתן]] של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{~~הערת שוליים~~\|1=שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]].		מכך לומד [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]].}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול [[יסורים]] במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן [[פטירה\|פטירתן]] של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{הערה\|1=שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]].
	=== ביאורים נוספים ===		=== ביאורים נוספים ===
	*'''ב א'''. [[בית שמאי]] אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף כו'. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=454 ח"ב.]		*'''ב א'''. [[בית שמאי]] אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף כו'. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=454 ח"ב.]

קער אַ וועלט היינט! ב־18:01, 1 בנובמבר 2017

2017-11-01T18:01:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:01, 1 בנובמבר 2017
שורה 41:		שורה 41:

	{{צצ\|168\|עמודים=160}}		{{צצ\|168\|עמודים=160}}

			==ראו גם==
			[[סלמנדרא]]

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות "

2016-11-01T13:18:35Z

החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:18, 1 בנובמבר 2016
שורה 5:		שורה 5:
	מסופר, כי [[יהודי]] מ[[חסיד]]י [[סאטמאר]], היה חשוך בנים. כ[[חסיד]] הוא ניגש [[יואל טייטלבום\|לרבו]] להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא)", כשמתברר שכוונתו לרבי מליובאוויטש.		מסופר, כי [[יהודי]] מ[[חסיד]]י [[סאטמאר]], היה חשוך בנים. כ[[חסיד]] הוא ניגש [[יואל טייטלבום\|לרבו]] להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא)", כשמתברר שכוונתו לרבי מליובאוויטש.

	כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי{{הערת שוליים\|הסיפור התרחש בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ~~ביחידות~~ פרטית.}} ולהגיש [[פ"נ]] עם בקשת [[ברכה]] מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, ולאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא.		כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי{{הערת שוליים\|הסיפור התרחש בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ב[[יחידות]] פרטית.}} ולהגיש [[פ"נ]] עם בקשת [[ברכה]] מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, ולאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא.

	אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמאר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".		אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמאר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".

שלום בוט2: החלפת טקסט – "פטירתן" ב־"פטירתן"

2016-09-22T23:18:32Z

החלפת טקסט – "פטירתן" ב־"פטירתן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:18, 23 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	במסכת גם מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא ל[[גן עדן]] ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של ה[[גן עדן]]. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.		במסכת גם מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא ל[[גן עדן]] ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של ה[[גן עדן]]. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.

	מכך לומד [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|1=[[דרך מצוותיך]].}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול [[יסורים]] במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן פטירתן של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{הערת שוליים\|1=שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]].		מכך לומד [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|1=[[דרך מצוותיך]].}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול [[יסורים]] במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן [[פטירה\|פטירתן]] של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{הערת שוליים\|1=שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]].
	=== ביאורים נוספים ===		=== ביאורים נוספים ===
	*'''ב א'''. [[בית שמאי]] אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף כו'. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=454 ח"ב.]		*'''ב א'''. [[בית שמאי]] אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף כו'. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=454 ח"ב.]

שלום בוט: החלפת טקסט – " יסורים " ב־" יסורים "

2016-07-22T04:01:26Z

החלפת טקסט – " יסורים " ב־" יסורים "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:01, 22 ביולי 2016
שורה 14:		שורה 14:
	במסכת גם מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא ל[[גן עדן]] ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של ה[[גן עדן]]. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.		במסכת גם מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא ל[[גן עדן]] ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של ה[[גן עדן]]. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.

	מכך לומד [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|1=[[דרך מצוותיך]].}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול יסורים במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן פטירתן של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{הערת שוליים\|1=שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]].		מכך לומד [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|1=[[דרך מצוותיך]].}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול [[יסורים]] במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן פטירתן של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{הערת שוליים\|1=שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]].
	=== ביאורים נוספים ===		=== ביאורים נוספים ===
	*'''ב א'''. [[בית שמאי]] אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף כו'. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=454 ח"ב.]		*'''ב א'''. [[בית שמאי]] אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף כו'. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=454 ח"ב.]

שלום בוט: החלפת טקסט – " תשמ"ב " ב־" תשמ"ב "

2016-05-17T16:11:24Z

החלפת טקסט – " תשמ"ב " ב־" תשמ"ב "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:11, 17 במאי 2016
שורה 30:		שורה 30:
	*'''כו א.''' נאמנות עם הארץ ברגל. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14960&hilite=f11df044-5a4d-4865-9fc0-c955c7b495c5&st=%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%aa+%d7%94%d7%92%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%aa+%d7%95%d7%94%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9d&pgnum=31 ליקוטי שיחות חל"ז פרשת שמיני]		*'''כו א.''' נאמנות עם הארץ ברגל. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14960&hilite=f11df044-5a4d-4865-9fc0-c955c7b495c5&st=%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%aa+%d7%94%d7%92%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%aa+%d7%95%d7%94%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9d&pgnum=31 ליקוטי שיחות חל"ז פרשת שמיני]

	*'''כו ב.''' כל הכלים שהיו ב[[מקדש]] טעונין [[טבילה]], חוץ מ[[מזבח הזהב]] ו[[מזבח הנחושת]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=283 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2029 (עמ' 283)]		*'''כו ב.''' כל הכלים שהיו ב[[מקדש]] טעונין [[טבילה]], חוץ מ[[מזבח הזהב]] ו[[מזבח הנחושת]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=283 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2029 (עמ' 283)]

	*'''כז א.''' פושעי ישראל שמלאין [[מצוות]] כרימון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=מסכת&pgnum= התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2030 (עמ' 284)]		*'''כז א.''' פושעי ישראל שמלאין [[מצוות]] כרימון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=מסכת&pgnum= התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2030 (עמ' 284)]

	*'''כז א.''' ק"ו מסלמנדרא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=&pgnum=448 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 435 (עמ' 448)]		*'''כז א.''' ק"ו מסלמנדרא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=&pgnum=448 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 435 (עמ' 448)]

שיע בוט: שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום בוט

2016-02-02T19:39:06Z

שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום בוט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:39, 2 בפברואר 2016
שורה 9:		שורה 9:
	אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמאר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".		אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמאר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה על ידי התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום מסכת חגיגה".

	"ומה דובר בקשר לסיום מסכת חגיגה?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערת שוליים\|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו ח: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמאר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: כיצד אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע?"{{הערת שוליים\|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב770.}}		"ומה דובר בקשר לסיום מסכת חגיגה?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערת שוליים\|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמאר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: כיצד אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע?"{{הערת שוליים\|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב770.}}

	== ביאורי הרבי ==		== ביאורי הרבי ==