ממוצע - היסטוריית גרסאות

ל. ק.: /* סוגי ממוצעים */

2026-03-30T15:21:17Z

סוגי ממוצעים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:21, 30 במרץ 2026
שורה 12:		שורה 12:
	ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}		ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}

	כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.		כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}} ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

עריכה במיטבה ב־04:35, 24 בדצמבר 2024

2024-12-24T04:35:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:35, 24 בדצמבר 2024
שורה 1:		שורה 1:

	'''ממוצע''' הינו מינוח ב[[תורת החסידות]] המתייחס ל[[דרגה]] המתווכת בין שני [[בחינה\|בחינות]]. בכל ממוצע ישנן שתי ~~מדריגות~~: ~~המדריגה~~ ה[[תחתון\|תחתונה]] של ה[[עליון]], ~~והמדריגה~~ העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע~~. הממוצע מורכב משני העניינים להם הוא ממוצע~~.		'''ממוצע''' הינו מינוח ב[[תורת החסידות]] המתייחס ל[[דרגה]] המתווכת בין שני [[בחינה\|בחינות]]. בכל ממוצע ישנן שתי מדרגות: המדרגה ה[[תחתון\|תחתונה]] של ה[[עליון]], והמדרגה העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע.

	==סוגי ממוצעים==		==סוגי ממוצעים==

יוסף הקצון: /* ממוצע המחבר */

2023-10-24T19:17:31Z

ממוצע המחבר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:17, 24 באוקטובר 2023
שורה 15:		שורה 15:

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

			ב[[דבר מלכות בראשית]] [[הרבי]] מה"מ אומר ששבת בראשית היא ממוצע המחבר בין חודש החגים, חודש תשרי, לבין ימי החול שאחריו.

	בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}		בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}

להתראות ב־17:57, 18 באפריל 2023

2023-04-18T17:57:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:57, 18 באפריל 2023
שורה 16:		שורה 16:
	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

	בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}		בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-09-14T22:40:32Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:40, 15 בספטמבר 2020
שורה 18:		שורה 18:
	בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}		בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}


	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

2020-09-08T20:17:28Z

החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 8 בספטמבר 2020
שורה 12:		שורה 12:
	ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}		ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}

	כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.		כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"

2020-09-06T07:43:51Z

החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:43, 6 בספטמבר 2020
שורה 12:		שורה 12:
	ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}		ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}

	כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. ~~וכיו"ב~~ שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.		כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. ~~וכיו"ב~~ בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

	בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}		בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

2020-08-31T02:52:27Z

החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:52, 31 באוגוסט 2020
שורה 8:		שורה 8:
	ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר.		ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר.
	===ממוצע המחבר===		===ממוצע המחבר===
	ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.{{הערה\|1=הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[~~תהילים~~]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך [[משה רבינו]].}}		ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.{{הערה\|1=הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהלים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך [[משה רבינו]].}}

	ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}		ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}

שיע בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2017-07-10T20:54:36Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:54, 10 ביולי 2017
שורה 20:		שורה 20:


	[[קטגוריה:~~ערכים בלימוד~~ החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"אין סוף ברוך הוא"

2016-09-29T03:49:59Z

החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"אין סוף ברוך הוא"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:49, 29 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.		כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל אין סוף ברוך הוא להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.}}

	בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}		בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:21, 30 במרץ 2026
שורה 12:		שורה 12:
	ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}		ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}

	כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.		כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}} ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 8 בספטמבר 2020
שורה 12:		שורה 12:
	ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}		ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}

	כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.		כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:43, 6 בספטמבר 2020
שורה 12:		שורה 12:
	ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}		ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה\|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}

	כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. ~~וכיו"ב~~ שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.		כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. ~~וכיו"ב~~ בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

	בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}		בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:49, 29 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.		כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה\|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

	כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל אין סוף ברוך הוא להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.}}		כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה\|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.}}

	בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}		בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה\|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}