מלחמת יום הכיפורים - היסטוריית גרסאות

ברכת הגאולה: /* הפעילות החבדי"ת במלחמה */

2025-08-29T14:16:33Z

הפעילות החבדי"ת במלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:16, 29 באוגוסט 2025
שורה 68:		שורה 68:

	ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה{{הערה\|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm שיחת י"ט כסלו תשל"ד], חלק ב'.}}.		ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה{{הערה\|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm שיחת י"ט כסלו תשל"ד], חלק ב'.}}.

			===מבצע פדיון הבן===
			[[קובץ:תצלום מנשר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|תצלום מכתב שהפיץ [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] בקרב חיילי צה"ל]]
			עם סיום המלחמה, בביקור שערך הרב [[מנחם לרר]] בקריה ב[[תל אביב]], שח לו אחד מקציני חיל האוויר שאחוז ניכר מהנופלים היו [[בכור\|בכורים]] במשפחותיהם.

			הרב לרר הזכיר פרט זה ב[[דו"ח]] שכתב מאוחר יותר לרבי, בתשובה שקיבל מהרבי (באמצעות אחד מ[[מזכירות הרבי\|המזכירים]]) הפנה אותו הרבי לקטע מהקדמת [[ספר הזוהר]] (דף י"ד עמוד א') העוסק במצוות [[פדיון הבן]]. הרב לרר חזר על מענה הרבי בפני קצין חיל האוויר.

			באותה תקופה פעלו חסידי חב"ד לעריכת פדיון הבן לחיילי צה"ל שלא נפדו. כמו כן, הרבנות הצבאית הראשית פעלה במישור זה בעריכת טקסים כלליים לחיילי חיל האוויר ולכלל חיילי צה"ל{{הערה\|{{כפר\|מענדי קורטס\|מבצע פדיון הבן\|2115\|64\|תשפ"ה}}}}.

			ב[[טבת]] [[תש"מ]] כתב הרבי מכתב לסגן-אלוף מנחם ארזי במענה למכתבו של ארזי שכתב לרבי על כך שיש מחיילי צה"ל שאינם מקפידים על קיום מצוות פדיון הבן ויש שכלל אינם מודעים לה, הרבי ציין שעובדת 'נדירותה' של המצווה, שניתן לקיימה רק פעם אחת, ורק בבן להורים שאינם כהנים ולויים אמורה לגרום לחיבוב המצווה.
			הרבי הציע לארזי לעורר את אנשי הרבנות הצבאית על כך והוסיף שאם יש צורך בסיוע חסידי חב"ד ודאי יסייעו בכך{{הערה\|לשון הרבי: "מאשר אני קבלת מכתבו, בו כותב בעניין פדיון הבן בין חיילי צה"ל, שיש כמה מהם שלא יודעים על דרך זה, או שלא נזהרים בזה.

			ומובן שהעניין מצער ביותר, בפרט שמפני טעמים משונים, דוקא קיום מצוה זו, שהיא פעם אחת בחיים, ורק בבן הבכור, ושהוריו לא האב ולא האם הם כהנים ולווים, תחת ליקרה ולחבבה, הנה רבים מזניחים אותה בעווה"ר [=בעוונתינו הרבים]. ולאידך, אולי זהו עיקר הטעם, מפני שהיא מצוה לא רגילה כל כך.

			ובכל אופן גודל המצווה אינו דורש ביאור, בפרט לכ' [=לכבודו]. ובודאי כשיעורר את הרבנות הצבאית בעניין זה ימצא אוזן קשבת, ופשוט אשר אנשי חב"ד יסייעו בזה אם יש צורך בסיוע בעניין שמחד יקר הוא ומאידך אינו דורש כל טרחה כלל, כי אם אך ורק שימת לב.
			מובן שאתעניין לדעת בהמשך השתדלותו בעניין זה ותשואות חן מראש. בברכה להצלחה ולבשורות טובות". [https://chabadpedia.co.il/images/3/35/%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94_20250829.pdf לצילום המכתב] {{תמונה}}}}.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

ב. א. א. ב־08:35, 4 במאי 2025

2025-05-04T08:35:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:35, 4 במאי 2025
שורה 65:		שורה 65:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[הדפסת ספרי חב"ד בפאיד]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[הדפסת ספרי חב"ד בפאיד]]}}
	מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.		מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.
			[[קובץ:עלון חב"די במלחמה.jpeg\|250px\|שמאל\|ממוזער\|עלון חב"די לחיילים במלחמה]]

	ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה{{הערה\|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm שיחת י"ט כסלו תשל"ד], חלק ב'.}}.		ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה{{הערה\|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm שיחת י"ט כסלו תשל"ד], חלק ב'.}}.

להתראות: /* הפעילות החבדי"ת במלחמה */

2025-02-26T15:14:12Z

הפעילות החבדי"ת במלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:14, 26 בפברואר 2025
שורה 63:		שורה 63:

	==הפעילות החבדי"ת במלחמה==		==הפעילות החבדי"ת במלחמה==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[הדפסת ספרי חב"ד בפאיד]]}}
	מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.		מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.

אלכסנדר: /* קישורים חיצוניים */

2024-10-09T07:11:06Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:11, 9 באוקטובר 2024
שורה 74:		שורה 74:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			*[https://chabad.info/magazine/49305/ מנדי גרוזמן, מצא את בנו וזעק זכיתי להקריב קרבן לישראל]
	*[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759.		*[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759.
	*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2614 הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות] {{אינפו}}		*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2614 הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות] {{אינפו}}

אלכסנדר: /* לקריאה נוספת */

2024-10-09T07:09:43Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:09, 9 באוקטובר 2024
שורה 71:		שורה 71:
	*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].		*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].
	*'''מלחמת יום הכיפורים''' גיליון מיוחד של {{שבועון כפר חב"ד}}, מס' 2027.		*'''מלחמת יום הכיפורים''' גיליון מיוחד של {{שבועון כפר חב"ד}}, מס' 2027.
			* [[שניאור זלמן ברגר]], דרך כוכב מיעקב, תולדות הרב [[יעקב מזרחי]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

אלכסנדר: /* הרב דוד מזרחי הי"ד */

2024-10-09T07:08:55Z

הרב דוד מזרחי הי"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:08, 9 באוקטובר 2024
שורה 30:		שורה 30:
	===הרב דוד מזרחי הי"ד===		===הרב דוד מזרחי הי"ד===
	[[קובץ:ד מזרחי.jpg\|250px\|שמאל\|ממוזער\|הרב דוד מזרחי הי"ד]]		[[קובץ:ד מזרחי.jpg\|250px\|שמאל\|ממוזער\|הרב דוד מזרחי הי"ד]]
	הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד מחסידי חב"ד נהרג במלחמת יום הכיפורים. ר' דוד מזרחי נולד בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל. למד בישיבות חב"ד. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ~~גוייס לשירות מילואים~~ ונשלח ~~לחזית הצפונית~~ שם ~~נהרג~~.		הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד מחסידי חב"ד נהרג במלחמת יום הכיפורים. ר' דוד מזרחי נולד בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל. למד בישיבות חב"ד והקים בית חסידי לתפארת.

			ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ר' דוד התייצב ביחידתו ונשלח להשתתף בקרב-הבלימה ברמת-הגולן. על הקורות אותו כבר למחרת היום כתב המפקד למשפחה השכולה: "הדבר אירע ביום ב', [[י"ב תשרי]] [[תשל"ד]] 8 אוקטובר 1973, בסביבות הכפר נפח ברמת-הגולן. עם שחר נע הטנק עם עוד ארבעה טנקים בחזרה לכיוון המחצבה, כדי לעזור לכוח אחר, שהיה במצב חמור. תוך כדי תנועה נכנסו הטנקים למלכודת אש של מספר טנקים סוריים גדול. מפקד הכוח הורה לטנקים לסגת ותוך כדי תנועה לאחור קיבל הטנק פגיעה ישירה מפגז, אשר ממנה נפגע דוד הי"ד". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעיר הולדתו רחובות. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, הורים, אחים ואחיות.

			במכתב תנחומים למשפחה השכולה, העלה מפקדו על נס את מעלותיו התרומיות של דוד: "דוד הי"ד שירת ביחידת שריון והיה חייל בעל אישיות נעלה, שאין רבים כמותה. היה מסור לחבריו ולתפקידו. אהב את המקום ואת הבריות. שם שמים היה שגור תמיד על פיו. מכוח האמונה שבו האציל על חבריו ותרם בכך רבות להעלאת המוראל של הסובבים אותו. לא יישכח זכרו מאתנו ודמותו תעמוד לנגד עינינו לעד".

			הטנקים באיזור בו נפגע, ננטשו, ואביו הרב יעקב חיפש וחיפש עד שמצא את בנו ודאג להביאו לקבורה זמנית בגולן ולאחר מכן קבועה בעיר רחובות.

			הרבי שלח מכתבי תנחומין למשפחה {{הערה\|אתר יזכור. דרך כוכב מיעקב – תולדות אביו הרב יעקב מזרחי}}.

	[[קובץ:פרידמן.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]		[[קובץ:פרידמן.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]

אלכסנדר: /* הרב דוד מזרחי הי"ד */

2024-10-09T07:06:50Z

הרב דוד מזרחי הי"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:06, 9 באוקטובר 2024
שורה 30:		שורה 30:
	===הרב דוד מזרחי הי"ד===		===הרב דוד מזרחי הי"ד===
	[[קובץ:ד מזרחי.jpg\|250px\|שמאל\|ממוזער\|הרב דוד מזרחי הי"ד]]		[[קובץ:ד מזרחי.jpg\|250px\|שמאל\|ממוזער\|הרב דוד מזרחי הי"ד]]
	הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד~~. ([[כ"ח באדר]] [[תש"ח]] - [[י"ב תשרי]] [[תשל"ד]]), היה חסיד~~ חב"ד ~~שנהרג ב[[מלחמת~~ יום הכיפורים]]. נולד בעיר רחובות לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל.		הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד מחסידי חב"ד נהרג במלחמת יום הכיפורים. ר' דוד מזרחי נולד בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל. למד בישיבות חב"ד. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] גוייס לשירות מילואים ונשלח לחזית הצפונית שם נהרג.
	למד בישיבות חב"ד. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] גוייס לשירות מילואים ונשלח לחזית הצפונית שם נהרג.
	[[קובץ:פרידמן.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]		[[קובץ:פרידמן.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]

אלכסנדר: /* הרב דוד מזרחי הי"ד */

2024-10-09T07:05:08Z

הרב דוד מזרחי הי"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:05, 9 באוקטובר 2024
שורה 28:		שורה 28:
	בשיחה שאמר הרבי ב[[י"ג בתשרי]], הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".		בשיחה שאמר הרבי ב[[י"ג בתשרי]], הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".

	==הרב דוד מזרחי הי"ד==		===הרב דוד מזרחי הי"ד===
	[[קובץ:ד מזרחי.jpg\|250px\|שמאל\|ממוזער\|הרב דוד מזרחי הי"ד]]		[[קובץ:ד מזרחי.jpg\|250px\|שמאל\|ממוזער\|הרב דוד מזרחי הי"ד]]
	הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד. ([[כ"ח באדר]] [[תש"ח]] - [[י"ב תשרי]] [[תשל"ד]]), היה חסיד חב"ד שנהרג ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. נולד בעיר רחובות לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל.		הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד. ([[כ"ח באדר]] [[תש"ח]] - [[י"ב תשרי]] [[תשל"ד]]), היה חסיד חב"ד שנהרג ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. נולד בעיר רחובות לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל.
	למד בישיבות חב"ד. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] גוייס לשירות מילואים ונשלח לחזית הצפונית שם נהרג.		למד בישיבות חב"ד. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] גוייס לשירות מילואים ונשלח לחזית הצפונית שם נהרג.
	[[קובץ:פרידמן.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]		[[קובץ:פרידמן.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]

			==אזהרות ונבואות הרבי==
	===קו בר לב===		===קו בר לב===
	בשנת [[תש"ל]] בנה צה"ל מערך ביצורים ובונקרים על תעלת סואץ כהגנה מפני המצרים, הקו נחשב לבלתי חדיר וכונה 'קו בר לב' על שם הרמטכ"ל דאז [[חיים בר לב]]. עם סיום בניית הקו ביקש האלוף [[אריאל שרון]] מידידו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לבשר לרבי על סיום הקו. באגרת חזרה{{הערה\|בית משיח גליון 1397 עמ' 13}} כתב הרבי שאין כאן בשורה אלה ההפך, קו הביצורים עלול להפוך למלכודות עבור החיילים שבתוך. מה שאכן קרה כאשר הביצורים לא הצליחו לעצור את המצרים והפכו למלכודת בשביל החיילים שבתוך שנרצחו או נפלו בשבי.		בשנת [[תש"ל]] בנה צה"ל מערך ביצורים ובונקרים על תעלת סואץ כהגנה מפני המצרים, הקו נחשב לבלתי חדיר וכונה 'קו בר לב' על שם הרמטכ"ל דאז [[חיים בר לב]]. עם סיום בניית הקו ביקש האלוף [[אריאל שרון]] מידידו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לבשר לרבי על סיום הקו. באגרת חזרה{{הערה\|בית משיח גליון 1397 עמ' 13}} כתב הרבי שאין כאן בשורה אלה ההפך, קו הביצורים עלול להפוך למלכודות עבור החיילים שבתוך. מה שאכן קרה כאשר הביצורים לא הצליחו לעצור את המצרים והפכו למלכודת בשביל החיילים שבתוך שנרצחו או נפלו בשבי.
שורה 45:		שורה 47:

	תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה\|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."		תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה\|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."

			===הפרוטוקולים נחשפים===
			קרוב לארבעים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, נחשפו הפרוטוקולים של קובעי המדיניות במלחמה, ואז ראו כי הרבי צדק בכל שלב ושלב. על כך פירסם שי גפן בשבועון בית משיח, סקירה ובה השוואה בין הפרוטוקולים לדברי הרבי, וכך הראה עד כמה הרבי צדק בכל האזהרות והנבואות{{הערה\|[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759}}.

	==ועידת ז'נבה==		==ועידת ז'נבה==

אלכסנדר ב־04:02, 9 באוקטובר 2024

2024-10-09T04:02:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:02, 9 באוקטובר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]]		[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]]
	[[קובץ:יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]]		[[קובץ:יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]]
	'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל\|ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[ל' תשרי]] [[תשל"ד]], עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה ב[[י' בסיוון]] תשל"ד.		'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה בהפתעה יחסית ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל\|ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[ל' תשרי]] [[תשל"ד]], עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה ב[[י' בסיוון]] תשל"ד. המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה\|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}.
	==רקע==		==רקע==
	===הפסקת אש אחרי [[מלחמת ההתשה]]===		===הפסקת אש אחרי [[מלחמת ההתשה]]===

תמים של הרבי: /* לקריאה נוספת */

2024-06-04T12:53:09Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:53, 4 ביוני 2024
שורה 57:		שורה 57:
	*הרב [[שלום דובער וולפא]] '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.		*הרב [[שלום דובער וולפא]] '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.
	*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].		*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].
			*'''מלחמת יום הכיפורים''' גיליון מיוחד של {{שבועון כפר חב"ד}}, מס' 2027.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==