מלאכת קושר - היסטוריית גרסאות

נסיעה לרבי ב־17:18, 25 במרץ 2026

2026-03-25T17:18:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:18, 25 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~לעריכה~~\|העתקה ללא עריכה}}		{{עריכה\|כל הערך=כן\|העתקה ללא עריכה}}
	[[קובץ:הקושר.JPG~~\|שמאל~~\|ממוזער~~\|250px~~\|קשירת נעל נידונה בפוסקים אם יש בה חיוב קושר]]		[[קובץ:הקושר.JPG\|ממוזער\|קשירת נעל נידונה בפוסקים אם יש בה חיוב קושר]]
	'''מלאכת קושר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת, וגדרה מהתורה הוא קשירת קשר המתקיים מצד חוזקו ועתיד להתקיים.		'''מלאכת קושר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת, וגדרה מהתורה הוא קשירת קשר המתקיים מצד חוזקו ועתיד להתקיים.

	==במשנה==		==במשנה==
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן, קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן. [[רבי מאיר\|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר, כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְאַחַת מִיָּדָיו אֵין חַיָּבִין עָלָיו: (ב) יֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ, וְחוּטֵי סְבָכָה וְשֶׁל פְּסִיקְיָא, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן, וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, קוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא. קוֹשְׁרִין דְּלִי בִּפְסִיקְיָא, אֲבָל לֹא בְחֶבֶל. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא, אֵין חַיָּבִין עָלָיו\|מקור=[[מסכת שבת]] טו, א}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן, קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן. [[רבי מאיר\|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר, כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְאַחַת מִיָּדָיו אֵין חַיָּבִין עָלָיו: (ב) יֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ, וְחוּטֵי סְבָכָה וְשֶׁל פְּסִיקְיָא, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן, וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, קוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא. קוֹשְׁרִין דְּלִי בִּפְסִיקְיָא, אֲבָל לֹא בְחֶבֶל. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא, אֵין חַיָּבִין עָלָיו\|מקור=[[מסכת שבת]] טו, א}}
שורה 15:		שורה 16:
	פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.		פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.

	ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בוודאי, אפילו הוא זמן ארוך ~~מאד~~ אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.		ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בוודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאוד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

212.76.119.172: טעות טכנית

2026-01-25T19:20:34Z

טעות טכנית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:20, 25 בינואר 2026
שורה 18:		שורה 18:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view סיכום הלכות קושר ובורר בשבת]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 467		*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view סיכום הלכות קושר ובורר בשבת]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית אתא י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 467

	{{לט מלאכות}}		{{לט מלאכות}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
	[[en:Melacha of Tying]]		[[en:Melacha of Tying]]

מ. רובין: בינוויקי

2025-07-18T16:21:19Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:21, 18 ביולי 2025
שורה 22:		שורה 22:
	{{לט מלאכות}}		{{לט מלאכות}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
			[[en:Melacha of Tying]]

להתראות ב־12:34, 28 באפריל 2024

2024-04-28T12:34:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:34, 28 באפריל 2024
שורה 17:		שורה 17:
	ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בוודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.		ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בוודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.

	~~{{הערות שוליים}}~~		==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view סיכום הלכות קושר ובורר בשבת]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 467

	{{לט מלאכות}}		{{לט מלאכות}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

קרייזי אבאוט משיח: לעריכה

2021-07-25T21:28:13Z

לעריכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:28, 26 ביולי 2021
שורה 1:		שורה 1:
			{{לעריכה\|העתקה ללא עריכה}}
	[[קובץ:הקושר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|קשירת נעל נידונה בפוסקים אם יש בה חיוב קושר]]		[[קובץ:הקושר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|קשירת נעל נידונה בפוסקים אם יש בה חיוב קושר]]
	'''מלאכת קושר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת, וגדרה מהתורה הוא קשירת קשר המתקיים מצד חוזקו ועתיד להתקיים.		'''מלאכת קושר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת, וגדרה מהתורה הוא קשירת קשר המתקיים מצד חוזקו ועתיד להתקיים.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי"

2020-09-06T07:46:38Z

החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:46, 6 בספטמבר 2020
שורה 14:		שורה 14:
	פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.		פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.

	ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו ~~בודאי~~, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.		ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בוודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{לט מלאכות}}		{{לט מלאכות}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

חלוקת קונטרסים ב־18:03, 26 באוגוסט 2020

2020-08-26T18:03:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:03, 26 באוגוסט 2020
שורה 15:		שורה 15:

	ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.		ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{לט מלאכות}}		{{לט מלאכות}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "אעפ"כ" ב־"אף על פי כן"

2016-09-23T00:29:47Z

החלפת טקסט – "אעפ"כ" ב־"אף על פי כן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:29, 23 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.		פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.

	ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו ~~אעפ"כ~~ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.		ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אף על פי כן הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{לט מלאכות}}		{{לט מלאכות}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

שלום: החלפת טקסט – "ג"כ " ב־"גם כן "

2016-09-21T05:44:47Z

החלפת טקסט – "ג"כ " ב־"גם כן "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:44, 21 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.		פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.

	ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אעפ"כ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה ~~ג"כ~~ של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.		ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אעפ"כ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה גם כן של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{לט מלאכות}}		{{לט מלאכות}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

שלום: החלפת טקסט – "אע"פ" ב־"אף על פי"

2016-09-21T03:58:36Z

החלפת טקסט – "אע"פ" ב־"אף על פי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:58, 21 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.		פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.

	ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ~~ואע"פ~~ שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אעפ"כ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה ג"כ של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.		ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואף על פי שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אעפ"כ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה ג"כ של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{לט מלאכות}}		{{לט מלאכות}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]