מים שאובים - היסטוריית גרסאות

חלוקת קונטרסים: removed Category:טהרה using HotCat

2021-03-23T00:49:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:49, 23 במרץ 2021
שורה 10:		שורה 10:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~[[קטגוריה:טהרה]]~~
	[[קטגוריה:מקווה]]		[[קטגוריה:מקווה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-17T04:51:27Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:51, 17 בדצמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]] ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא ~~היתה~~ בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.		[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]] ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.
	==מקור ההלכה==		==מקור ההלכה==
	בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: ה[[ראב"ד]] ועימו [[הרשב"א]] מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין [[מקווה]] ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף [[מקווה]] בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.		בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: ה[[ראב"ד]] ועימו [[הרשב"א]] מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין [[מקווה]] ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף [[מקווה]] בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.
שורה 5:		שורה 5:
	גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.		גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.
	===תשובה מאדמו"ר הצמח צדק===		===תשובה מאדמו"ר הצמח צדק===
	בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ~~היתה~~ קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.		בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הייתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.

	כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כל ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|[[גיטין]] ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.		כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כל ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|[[גיטין]] ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " כול " ב־" כל "

2020-09-11T06:08:08Z

החלפת טקסט – " כול " ב־" כל "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:08, 11 בספטמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:
	בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.		בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.

	כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית ~~כול~~ ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|[[גיטין]] ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.		כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כל ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|[[גיטין]] ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:טהרה]]		[[קטגוריה:טהרה]]
	[[קטגוריה:מקווה]]		[[קטגוריה:מקווה]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "שו"ת צמח צדק" ב־"שו"ת צמח צדק"

2016-11-11T03:25:19Z

החלפת טקסט – "שו"ת צמח צדק" ב־"שו"ת צמח צדק"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:25, 11 בנובמבר 2016
שורה 5:		שורה 5:
	גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.		גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.
	===תשובה מאדמו"ר הצמח צדק===		===תשובה מאדמו"ר הצמח צדק===
	בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.		בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.

	כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|[[גיטין]] ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.		כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|[[גיטין]] ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[ספר צמח צדק\|שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:טהרה]]		[[קטגוריה:טהרה]]
	[[קטגוריה:מקווה]]		[[קטגוריה:מקווה]]

שלום: החלפת טקסט – "ראב"ד " ב־"ראב"ד "

2016-11-01T03:47:07Z

החלפת טקסט – "ראב"ד " ב־"ראב"ד "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:47, 1 בנובמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]] ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.		[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]] ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.
	==מקור ההלכה==		==מקור ההלכה==
	בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: ~~הראב~~"ד ועימו [[הרשב"א]] מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין [[מקווה]] ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף [[מקווה]] בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.		בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: ה[[ראב"ד]] ועימו [[הרשב"א]] מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין [[מקווה]] ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף [[מקווה]] בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.
	==אקטואלי==		==אקטואלי==
	גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.		גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א "

2016-09-15T08:28:34Z

החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:28, 15 בספטמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]] ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.		[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]] ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.
	==מקור ההלכה==		==מקור ההלכה==
	בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו הרשב"א מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין [[מקווה]] ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף [[מקווה]] בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.		בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו [[הרשב"א]] מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין [[מקווה]] ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף [[מקווה]] בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.
	==אקטואלי==		==אקטואלי==
	גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.		גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "גיטין " ב־"גיטין "

2016-09-13T23:48:17Z

החלפת טקסט – "גיטין " ב־"גיטין "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:48, 14 בספטמבר 2016
שורה 7:		שורה 7:
	בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.		בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.

	כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|גיטין ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.		כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|[[גיטין]] ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:טהרה]]		[[קטגוריה:טהרה]]
	[[קטגוריה:מקווה]]		[[קטגוריה:מקווה]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – " מקווה " ב־" מקווה "

2016-08-02T04:52:01Z

החלפת טקסט – " מקווה " ב־" מקווה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:52, 2 באוגוסט 2016
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות מקווה ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.		[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]] ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.
	==מקור ההלכה==		==מקור ההלכה==
	בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו הרשב"א מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין מקווה ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף מקווה בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.		בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו הרשב"א מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין [[מקווה]] ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף [[מקווה]] בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.
	==אקטואלי==		==אקטואלי==
	גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.		גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.
	===תשובה מאדמו"ר הצמח צדק===		===תשובה מאדמו"ר הצמח צדק===
	בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן מקווה שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.		בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.

	כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|גיטין ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.		כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|גיטין ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.

שלום: החלפת טקסט – " ," ב־","

2014-03-13T01:34:42Z

החלפת טקסט – " ," ב־","

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:34, 13 במרץ 2014
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות מקווה ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.		[[קובץ:ברז.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות מקווה ו[[נטילת ידיים]]{{הערה\|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם.
	==מקור ההלכה==		==מקור ההלכה==
	בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו הרשב"א מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין מקווה ובור מים יהיה טהור - , מה מעיין בידי שמים אף מקווה בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.		בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו הרשב"א מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון\|אך מעיין מקווה ובור מים יהיה טהור -, מה מעיין בידי שמים אף מקווה בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.
	==אקטואלי==		==אקטואלי==
	גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.		גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.

שיע.ק: החלפת טקסט – ",א" ב־", א"

2014-03-12T20:57:59Z

החלפת טקסט – ",א" ב־", א"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:57, 12 במרץ 2014
שורה 5:		שורה 5:
	גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.		גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה\|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.
	===תשובה מאדמו"ר הצמח צדק===		===תשובה מאדמו"ר הצמח צדק===
	בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן מקווה שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו,או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.		בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן מקווה שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה\|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.

	כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|גיטין ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.		כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה\|גיטין ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה\|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.