לוח השנה העברי - היסטוריית גרסאות

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2026-01-11T16:33:27Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:33, 11 בינואר 2026
שורה 97:		שורה 97:

	לוחות ידועים נוספים הם [[לוח דבר בעיתו]], ו[[לוח כולל חב"ד]].		לוחות ידועים נוספים הם [[לוח דבר בעיתו]], ו[[לוח כולל חב"ד]].

			==ראו גם==
			*[[מניין אומות העולם]], הלוח הלועזי, הספירה האזרחית

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

נסיעה לרבי ב־16:05, 7 בינואר 2026

2026-01-07T16:05:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:05, 7 בינואר 2026
שורה 8:		שורה 8:
	==שנה==		==שנה==
	===שנת ה[[לבנה]]===		===שנת ה[[לבנה]]===
	שנת הלבנה בנויה משנים עשר חודשים, שהם שנים עשר סיבובים מלאים סביב הכדור, כל סיבוב לוקח כ29 יום, ו12 שעות, יוצא ששנת הלבנה ארכה 354 ימים.		שנת הלבנה בנויה משנים עשר חודשים, שהם שנים עשר סיבובים מלאים סביב הכדור, כל סיבוב לוקח כ29 יום, ו12 שעות, יוצא ששנת הלבנה ארכה 354 ימים.
	===שנת החמה===		===שנת החמה===
	שנת החמה, דהיינו סיבובה מסביב הכדור, לוקח ~~כ- 365~~ יום, יותר ב-11 יום משנת הלבנה,		שנת החמה, דהיינו סיבובה מסביב הכדור, לוקח כ־365 יום, יותר ב-11 יום משנת הלבנה,

	=== שנה עברית ===		=== שנה עברית ===
שורה 16:		שורה 16:

	ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה}}, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ-29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ-4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:		ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה}}, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ-29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ-4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:

	* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו מלאים נקראת שנה שלימה,		* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו מלאים נקראת שנה שלימה,

	* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו חסרים נקראת שנה חסרה,		* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו חסרים נקראת שנה חסרה,

	* שנה שבה מרחשון חסר וכסלו מלא נקראת שנה כסדרה.		* שנה שבה מרחשון חסר וכסלו מלא נקראת שנה כסדרה.

שורה 26:		שורה 23:

	בעקבות שני סוגי הקביעות הנ"ל קיימות 6 סוגי שנים:		בעקבות שני סוגי הקביעות הנ"ל קיימות 6 סוגי שנים:

	*שנה שלימה פשוטה - בעלת 355 יום, (בגימטריא שנה)		*שנה שלימה פשוטה - בעלת 355 יום, (בגימטריא שנה)
	*שנה כסדרה פשוטה - בעלת 354 יום.		*שנה כסדרה פשוטה - בעלת 354 יום.
שורה 61:		שורה 57:

	==יממה==		==יממה==
	חלוקת היממה לשעות יכולה להיעשות או לפי חלוקה של 'שעות זמניות' או לפי ה'שעות האמצעיות'.		חלוקת היממה לשעות יכולה להיעשות או לפי חלוקה של 'שעות זמניות' או לפי ה'שעות האמצעיות'.

	היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה, [[מצוות]] רבות תלויות ומכוונת לזמן מסוים כמו תפילות שלכל [[תפילה]] זמן מסוים בלבד, לצורך כך מדפיסים לוחות לכל השנה ובו פרטי הזמנים של כל יום.		היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה, [[מצוות]] רבות תלויות ומכוונת לזמן מסוים כמו תפילות שלכל [[תפילה]] זמן מסוים בלבד, לצורך כך מדפיסים לוחות לכל השנה ובו פרטי הזמנים של כל יום.
שורה 75:		שורה 71:

	===שקיעת החמה===		===שקיעת החמה===
	[[קובץ:שקיעה.jpg~~\|שמאל~~\|ממוזער~~\|250px~~\|השקיעה]]		[[קובץ:שקיעה.jpg\|ממוזער\|השקיעה]]
	הזמן בו השמש שוקעת במערב. זמן זה חשוב במיוחד בערבי שבתות וחגים, כי משעת השקיעה אסור כבר לעשות מלאכות האסורות ב[[שבת]] או ב[[חג]].		הזמן בו השמש שוקעת במערב. זמן זה חשוב במיוחד בערבי שבתות וחגים, כי משעת השקיעה אסור כבר לעשות מלאכות האסורות ב[[שבת]] או ב[[חג]].

שורה 93:		שורה 89:
	הזריחה, תחילת בוקר היום, מהזריחה מתחיל זמן תפילת שחרית, וישנם המקפידים לקום ולהתפלל 'ותיקין' מיד בנץ.		הזריחה, תחילת בוקר היום, מהזריחה מתחיל זמן תפילת שחרית, וישנם המקפידים לקום ולהתפלל 'ותיקין' מיד בנץ.

	==לוחות מודפסים==		==לוחות מודפסים==
	עם התפתחות הדפוס, מלבד ציון התאריכים והמועדים, החלו לוחות השנה לשמש כלוח כולל בו הודפסו תזכורות שימושיות, פרסומות ועוד, ולאורך השנים היו לוחות שההוספות שבהם הלכו והצטברו עד שיש לוחות שהפכו לספרים של ממש.		עם התפתחות הדפוס, מלבד ציון התאריכים והמועדים, החלו לוחות השנה לשמש כלוח כולל בו הודפסו תזכורות שימושיות, פרסומות ועוד, ולאורך השנים היו לוחות שההוספות שבהם הלכו והצטברו עד שיש לוחות שהפכו לספרים של ממש.

שולם ס.: פיסוק וקישורים

2025-08-25T12:13:05Z

פיסוק וקישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:13, 25 באוגוסט 2025
שורה 10:		שורה 10:
	שנת הלבנה בנויה משנים עשר חודשים, שהם שנים עשר סיבובים מלאים סביב הכדור, כל סיבוב לוקח כ29 יום, ו12 שעות, יוצא ששנת הלבנה ארכה 354 ימים.		שנת הלבנה בנויה משנים עשר חודשים, שהם שנים עשר סיבובים מלאים סביב הכדור, כל סיבוב לוקח כ29 יום, ו12 שעות, יוצא ששנת הלבנה ארכה 354 ימים.
	===שנת החמה===		===שנת החמה===
	שנת החמה, דהיינו סיבובה מסביב הכדור, לוקח כ- 365 יום, יותר ~~ב11~~ יום משנת הלבנה,		שנת החמה, דהיינו סיבובה מסביב הכדור, לוקח כ- 365 יום, יותר ב-11 יום משנת הלבנה,

	=== שנה עברית ===		=== שנה עברית ===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[שנה מעוברת]]}}בלוח העברי, כיוון שהתורה צוותה לקדש את החודש (עפ"י הלבנה), ושהפסח יצא בחודש האביב (עפ"י החמה) צריך לשמור על איזון בין שנת החמה לשנת הלבנה{{הערה\|בניגוד - להבדיל, לשנה המוסלמית שנקבעת '''רק''' לפי הלבנה, שימי אידם אינם בעונה קבועה אלא לפעמים בקיץ ולפעמים בחורף.		{{ערך מורחב\|ערך=[[שנה מעוברת]]}}בלוח העברי, כיוון שהתורה צוותה לקדש את החודש (עפ"י הלבנה), ושהפסח יצא בחודש האביב (עפ"י החמה) צריך לשמור על איזון בין שנת החמה לשנת הלבנה{{הערה\|בניגוד - להבדיל, לשנה המוסלמית שנקבעת '''רק''' לפי הלבנה, שימי אידם אינם בעונה קבועה אלא לפעמים בקיץ ולפעמים בחורף.

	ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה}}, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר ~~מ29~~ ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:		ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה}}, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ-29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ-4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:

	* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו מלאים נקראת שנה שלימה,		* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו מלאים נקראת שנה שלימה,
שורה 52:		שורה 52:
	===תאריכי החודש===		===תאריכי החודש===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ראש חודש]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ראש חודש]]}}
	מראה צורת הלבנה בתחילת החודש הוא קטן ובמהלך ה-15 ימים הראשונים לחודש הוא מתמלא ונשלם, ובמהלך ה - 15 יום השניים של החודש הולך הירח ומתכסה עד שביום האחרון לחודש אינו נראה כלל ובראש חודש הבא מתחיל שוב את הסיבוב.		מראה צורת הלבנה בתחילת החודש הוא קטן ובמהלך ה-15 ימים הראשונים לחודש הוא מתמלא ונשלם, ובמהלך ה -15 יום השניים של החודש הולך הירח ומתכסה עד שביום האחרון לחודש אינו נראה כלל ובראש חודש הבא מתחיל שוב את הסיבוב.

	כיסוי והעלם הירח בחציו השני של החודש אינו חסרון, כי אם כן לכאורה החל מט"ו לחודש המיספור של התאריך היה אמור לרדת לי"ד, י"ג וכו', אלא אדרבה כיסוי הירח בחצי השני נמשל להתקרבות התלמיד אל רבו, גם אם התלמיד עצמו משמש כרב לתלמידים בהגיעו לרבו הוא מתבטל ואינו מורגש, כך גם הירח שמעצמו אין לו אור כלל אלא מקבל מהשמש ומחזיר את האור לעולם, בחצי החודש הראשון הוא מתרחק ממקורו - השמש ולכן הוא יותר נראה, ואילו בחצי השני הוא מתקרב לשמש ולכן אינו נראה אך כמובן שאין זה חסרון אלא אדרבה מעלה{{הערה\|דבר מלכות ש"פ וישלח תשנ"ב}}.		כיסוי והעלם הירח בחציו השני של החודש אינו חסרון, כי אם כן לכאורה החל מט"ו לחודש המיספור של התאריך היה אמור לרדת לי"ד, י"ג וכו', אלא אדרבה כיסוי הירח בחצי השני נמשל להתקרבות התלמיד אל רבו, גם אם התלמיד עצמו משמש כרב לתלמידים בהגיעו לרבו הוא מתבטל ואינו מורגש, כך גם הירח שמעצמו אין לו אור כלל אלא מקבל מהשמש ומחזיר את האור לעולם, בחצי החודש הראשון הוא מתרחק ממקורו - השמש ולכן הוא יותר נראה, ואילו בחצי השני הוא מתקרב לשמש ולכן אינו נראה אך כמובן שאין זה חסרון אלא אדרבה מעלה{{הערה\|דבר מלכות ש"פ וישלח תשנ"ב}}.
שורה 79:		שורה 79:

	===בין השמשות===		===בין השמשות===
	זמן המעבר שמהיום ללילה, ויש בזה (בכללות) ד' שיטות{{הערה\|סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת.}}: א. שמתחיל 18 דקות לפני השקיעה. ב. מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה. ג. ~~מ18~~ ועד 20 דקות אחרי השקיעה. ד. זמן ר"ת - שנגמר 72 דקות אחרי השקיעה.		זמן המעבר שמהיום ללילה, ויש בזה (בכללות) ד' שיטות{{הערה\|סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת.}}: א. שמתחיל 18 דקות לפני השקיעה. ב. מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה. ג. מ-18 ועד 20 דקות אחרי השקיעה. ד. זמן ר"ת - שנגמר 72 דקות אחרי השקיעה.

	וכן ישנן 3 שיטות בהלכה כיצד להתייחס לזמן זה{{הערה\|לקוטי שיחות יב עמ' 81.}}: א. שהוא ספק יום ספק לילה. ב. שאינו יום וגם אינו לילה. ג. שהוא גם יום וגם לילה. אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.		וכן ישנן 3 שיטות בהלכה כיצד להתייחס לזמן זה{{הערה\|לקוטי שיחות יב עמ' 81.}}: א. שהוא ספק יום ספק לילה. ב. שאינו יום וגם אינו לילה. ג. שהוא גם יום וגם לילה. אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.
שורה 96:		שורה 96:
	עם התפתחות הדפוס, מלבד ציון התאריכים והמועדים, החלו לוחות השנה לשמש כלוח כולל בו הודפסו תזכורות שימושיות, פרסומות ועוד, ולאורך השנים היו לוחות שההוספות שבהם הלכו והצטברו עד שיש לוחות שהפכו לספרים של ממש.		עם התפתחות הדפוס, מלבד ציון התאריכים והמועדים, החלו לוחות השנה לשמש כלוח כולל בו הודפסו תזכורות שימושיות, פרסומות ועוד, ולאורך השנים היו לוחות שההוספות שבהם הלכו והצטברו עד שיש לוחות שהפכו לספרים של ממש.

	כבר ~~בריגא~~ בשנת תרצ"ד החלו להתפרסם לוחות שנה ייעודיים לציבור החב"די, בשם 'לוח המזכיר' ו'לוח החיים'{{הערה\|1=ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164679/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%A6-%D7%93-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA?lang=he אתר בית המכירות קדם].}}.		כבר ב[[ריגה\|ריגא]] בשנת [[תרצ"ד]] החלו להתפרסם לוחות שנה ייעודיים לציבור החב"די, בשם 'לוח המזכיר' ו'לוח החיים'{{הערה\|1=ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164679/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%A6-%D7%93-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA?lang=he אתר בית המכירות קדם].}}.

	במתכונת של לוחות שנה, הדפיס הרבי בעצמו את [[לוח היום יום]] ואת לוח השנה היומי לתלמידים [[From Day to Day]].		במתכונת של לוחות שנה, הדפיס הרבי בעצמו את [[לוח היום יום]] ואת לוח השנה היומי לתלמידים [[From Day to Day]].

שיע.ק ב־13:00, 1 ביוני 2025

2025-06-01T13:00:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:00, 1 ביוני 2025
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{מפנה\|שנה}}~~{{בעבודה מתמשכת}}		{{בעבודה מתמשכת}}
	'''הלוח העברי''' הוא לוח שנה שנקבע על ידי [[הלל הנשיא]] בשנת ד'קי"ח ל[[בריאת העולם]]. לוח זה מבוסס על מסלולי ה[[ירח]] ו[[השמש]], כאשר החודשים הינם לפי סיבוב הלבנה וה[[מועד]]ים והשנים לפי עונות החמה.		'''הלוח העברי''' הוא לוח שנה שנקבע על ידי [[הלל הנשיא]] בשנת ד'קי"ח ל[[בריאת העולם]]. לוח זה מבוסס על מסלולי ה[[ירח]] ו[[השמש]], כאשר החודשים הינם לפי סיבוב הלבנה וה[[מועד]]ים והשנים לפי עונות החמה.

שנות חיים ב־06:41, 29 במאי 2025

2025-05-29T06:41:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:41, 29 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה מתמשכת}}		{{מפנה\|שנה}}{{בעבודה מתמשכת}}
	'''הלוח העברי''' הוא לוח שנה שנקבע על ידי [[הלל הנשיא]] בשנת ד'קי"ח ל[[בריאת העולם]]. לוח זה מבוסס על מסלולי ה[[ירח]] ו[[השמש]], כאשר החודשים הינם לפי סיבוב הלבנה וה[[מועד]]ים והשנים לפי עונות החמה.		'''הלוח העברי''' הוא לוח שנה שנקבע על ידי [[הלל הנשיא]] בשנת ד'קי"ח ל[[בריאת העולם]]. לוח זה מבוסס על מסלולי ה[[ירח]] ו[[השמש]], כאשר החודשים הינם לפי סיבוב הלבנה וה[[מועד]]ים והשנים לפי עונות החמה.

	חשבונו המדויק של הלוח חשוב לצורך קיום ושמירת המועדים השונים, התלויים בעונת השנה. בזמן [[בית המקדש]] היה הלוח גמיש, וניתן לשינוי על ידי ה[[סנהדרין]] הגדול, אך לאחר ביטול הסנהדרין וביטול מסורת ה[[סמיכה]] בעם ישראל, נקבע הלוח בצורה קבועה לדורות על פי כללים מסוימים.		חשבונו המדויק של הלוח חשוב לצורך קיום ושמירת המועדים השונים, התלויים בעונת השנה. בזמן [[בית המקדש]] היה הלוח גמיש, וניתן לשינוי על ידי ה[[סנהדרין]] הגדול, אך לאחר ביטול הסנהדרין וביטול מסורת ה[[סמיכה]] בעם ישראל, נקבע הלוח בצורה קבועה לדורות על פי כללים מסוימים.

	השנה ה[[עברית]] כוללת שנים עשר חודש, וב[[שנה מעוברת]] שלושה עשר. החודש העברי מתחיל במולד הלבנה ונגמר בכסויה. היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה.		השנה ה[[עברית]] כוללת שנים עשר חודש, וב[[שנה מעוברת]] שלושה עשר. החודש העברי מתחיל במולד הלבנה ונגמר בכסויה. היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה.

	==שנה==		==שנה==

יונה זאב סטמבלר: /* שנה */

2025-05-08T09:40:29Z

שנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:40, 8 במאי 2025
שורה 7:		שורה 7:

	==שנה==		==שנה==
	===שנת ~~הלבנה~~===		===שנת ה[[לבנה]]===
	שנת הלבנה בנויה משנים עשר חודשים, שהם שנים עשר סיבובים מלאים סביב הכדור, כל סיבוב לוקח כ29 יום, ו12 שעות, יוצא ששנת הלבנה ארכה 354 ימים.		שנת הלבנה בנויה משנים עשר חודשים, שהם שנים עשר סיבובים מלאים סביב הכדור, כל סיבוב לוקח כ29 יום, ו12 שעות, יוצא ששנת הלבנה ארכה 354 ימים.
	===שנת החמה===		===שנת החמה===

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2025-04-28T15:53:14Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:53, 28 באפריל 2025
שורה 103:		שורה 103:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1082741 כל מה שרציתם לדעת על לוח השנה היהודי]''' {{בית חב"ד}}		*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1082741 כל מה שרציתם לדעת על לוח השנה היהודי]'''{{הערה\|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4624325/jewish/17-Jewish-Calendar-Facts.htm גירסה אנגלית מורחבת: 17 עובדות על לוח השנה היהודי] (אנגלית)}} {{בית חב"ד}}
	*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2420335#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מדוע חודש כסלו לפעמים מלא ולפעמים חסר?]''' {{בית חבד}}		*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2420335#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מדוע חודש כסלו לפעמים מלא ולפעמים חסר?]''' {{בית חבד}}

שיע בוט: החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה"

2024-12-11T18:58:18Z

החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 11 בדצמבר 2024
שורה 72:		שורה 72:
	===שעות אמצעיות===		===שעות אמצעיות===
	שונה מכך הוא השעות האמצעיות בהם מחשבים 24 שעות לכל יממה בשווה, חישוב זה תלוי במהלך המזלות שהילוכם הוא לפי סדר ברור של 24 שעות ביממה.		שונה מכך הוא השעות האמצעיות בהם מחשבים 24 שעות לכל יממה בשווה, חישוב זה תלוי במהלך המזלות שהילוכם הוא לפי סדר ברור של 24 שעות ביממה.
	ואכן מוצאים בדברים מסויימים שחישוב השעות הוא לפי שעות אלו.{{הערה\|~~ראה~~ לדוגמה שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"א בנוגע לא לעשות [[קידוש]] בליל שבת בין בשעה השביעית.}}		ואכן מוצאים בדברים מסויימים שחישוב השעות הוא לפי שעות אלו.{{הערה\|ראו לדוגמה שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"א בנוגע לא לעשות [[קידוש]] בליל שבת בין בשעה השביעית.}}

	===שקיעת החמה===		===שקיעת החמה===

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2024-11-18T04:21:31Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:21, 18 בנובמבר 2024
שורה 15:		שורה 15:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[שנה מעוברת]]}}בלוח העברי, כיוון שהתורה צוותה לקדש את החודש (עפ"י הלבנה), ושהפסח יצא בחודש האביב (עפ"י החמה) צריך לשמור על איזון בין שנת החמה לשנת הלבנה{{הערה\|בניגוד - להבדיל, לשנה המוסלמית שנקבעת '''רק''' לפי הלבנה, שימי אידם אינם בעונה קבועה אלא לפעמים בקיץ ולפעמים בחורף.		{{ערך מורחב\|ערך=[[שנה מעוברת]]}}בלוח העברי, כיוון שהתורה צוותה לקדש את החודש (עפ"י הלבנה), ושהפסח יצא בחודש האביב (עפ"י החמה) צריך לשמור על איזון בין שנת החמה לשנת הלבנה{{הערה\|בניגוד - להבדיל, לשנה המוסלמית שנקבעת '''רק''' לפי הלבנה, שימי אידם אינם בעונה קבועה אלא לפעמים בקיץ ולפעמים בחורף.

	ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה~~</ref>~~, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:		ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה}}, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:

	* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו מלאים נקראת שנה שלימה,		* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו מלאים נקראת שנה שלימה,

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2024-11-18T04:15:12Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:15, 18 בנובמבר 2024
שורה 13:		שורה 13:

	=== שנה עברית ===		=== שנה עברית ===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[שנה מעוברת]]}}בלוח העברי, כיוון שהתורה צוותה לקדש את החודש (עפ"י הלבנה), ושהפסח יצא בחודש האביב (עפ"י החמה) צריך לשמור על איזון בין שנת החמה לשנת הלבנה~~<ref>~~בניגוד - להבדיל, לשנה המוסלמית שנקבעת '''רק''' לפי הלבנה, שימי אידם אינם בעונה קבועה אלא לפעמים בקיץ ולפעמים בחורף.		{{ערך מורחב\|ערך=[[שנה מעוברת]]}}בלוח העברי, כיוון שהתורה צוותה לקדש את החודש (עפ"י הלבנה), ושהפסח יצא בחודש האביב (עפ"י החמה) צריך לשמור על איזון בין שנת החמה לשנת הלבנה{{הערה\|בניגוד - להבדיל, לשנה המוסלמית שנקבעת '''רק''' לפי הלבנה, שימי אידם אינם בעונה קבועה אלא לפעמים בקיץ ולפעמים בחורף.

	ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה</ref>, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:		ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה</ref>, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים: