https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA 2026-04-11T06:41:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=808693&oldid=prev 2025-11-04T16:42:34Z

<p>קישור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:42, 4 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו&#039;, כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י&quot;ז בתמוז|היום יום, י&quot;ז בתמוז]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו&#039;, כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י&quot;ז בתמוז|היום יום, י&quot;ז בתמוז]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעלה [[משה]] למרום, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במתן </del>תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[הקדוש ברוך הוא|ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעלה [[משה]] למרום, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מתן </ins>תורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[הקדוש ברוך הוא|ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[ב&#039;תמ&quot;ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[ב&#039;תמ&quot;ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.</div></td></tr> </table>

שולם ס. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=792691&oldid=prev 2025-08-07T21:07:09Z

<p>תיקון קישור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:07, 8 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו&#039;, כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י&quot;ז בתמוז|היום יום, י&quot;ז בתמוז]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו&#039;, כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י&quot;ז בתמוז|היום יום, י&quot;ז בתמוז]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקדוש ברוך הוא|</ins>ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[ב&#039;תמ&quot;ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[ב&#039;תמ&quot;ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.</div></td></tr> </table>

שולם ס. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=780969&oldid=prev 2025-06-30T19:46:55Z

<p>עריכה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:46, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), [[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), ספר קושיות (עמ' ערה), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]] (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] ([[מאיר מאזוז#קשריו עם חב"ד|ראה כאן]]), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרב אליהו כ"ץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעים.}} ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות כששני חצאי עיגול מעליהם. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים{{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון&lt;ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>- כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>&lt;/ref&gt;. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), [[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), ספר קושיות (עמ' ערה), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]] (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] ([[מאיר מאזוז#קשריו עם חב"ד|ראה כאן]]), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרב אליהו כ"ץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעים.}} ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות כששני חצאי עיגול מעליהם. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים{{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון&lt;ref&gt;וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>&lt;/ref&gt;. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]].</div></td></tr> </table>

194.90.91.186 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=780968&oldid=prev 2025-06-30T19:43:07Z

<p>הורדת מקור נוסף</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:43, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), [[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), ספר קושיות (עמ' ערה</del>), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]] (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] ([[מאיר מאזוז#קשריו עם חב"ד|ראה כאן]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב</del>), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרב אליהו כ"ץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעים.}} ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות כששני חצאי עיגול מעליהם. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים{{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון&lt;ref&gt;'''וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו''' - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:&lt;/ref&gt;. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), [[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), ספר קושיות (עמ' ערה</ins>), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]] (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] ([[מאיר מאזוז#קשריו עם חב"ד|ראה כאן]]), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרב אליהו כ"ץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעים.}} ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות כששני חצאי עיגול מעליהם. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים{{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון&lt;ref&gt;'''וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו''' - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:&lt;/ref&gt;. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]].</div></td></tr> </table>

194.90.91.186 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=780967&oldid=prev 2025-06-30T19:41:14Z

<p>מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:41, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), [[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]] (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרב אליהו כ"ץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעים.}} ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות כששני חצאי עיגול מעליהם. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים{{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון&lt;ref&gt;'''וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו''' - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:&lt;/ref&gt;. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), [[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]] (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">([[מאיר מאזוז#קשריו עם חב"ד|ראה כאן]]) </ins>(שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרב אליהו כ"ץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעים.}} ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות כששני חצאי עיגול מעליהם. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים{{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון&lt;ref&gt;'''וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו''' - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:&lt;/ref&gt;. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]].</div></td></tr> </table>

194.90.91.186 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=780965&oldid=prev 2025-06-30T19:31:31Z

<p>דיוק לשון והוספת הסבר</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:31, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין</del>), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), הרדב"ז (עיין מצודת דוד מצווה שיב ד"ה ודע</del>), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבי </del>אליהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כץ </del>רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרובעות</del>.}} ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצורת שני </del>חצאי עיגול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלמעלה</del>. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון&lt;ref&gt;'''וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו''' - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:&lt;/ref&gt;. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), </ins>[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אהרון יהודה לייב שטיינמן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרב </ins>אליהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ץ </ins>רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרובעים</ins>.}} ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כששני </ins>חצאי עיגול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעליהם</ins>. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים{{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון&lt;ref&gt;'''וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו''' - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:&lt;/ref&gt;. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרובעות</del>{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין </del>"מרובע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>מששת ימי בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה מ"ו.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות,  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרובעים</ins>{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין </ins>מרובע מששת ימי בראשית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", </ins>וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה מ"ו.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות,  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כגון:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כגון:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א.מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בריות]]{{הערה|לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים ראו במכתב הרבי אגרות קודש כרך ב אגרת שס ושם הרבי כותב 7 מחלוקות והסתייגויות לכלל של 'אין מרובע מששת ימי בראשית, להלן בהערות יופיע על איזה סעיף מהמכתב מבוסס כל תירוץ}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בריות]]{{הערה|לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים ראו במכתב הרבי אגרות קודש כרך ב אגרת שס ושם הרבי כותב 7 מחלוקות והסתייגויות לכלל של 'אין מרובע מששת ימי בראשית, להלן בהערות יופיע על איזה סעיף מהמכתב מבוסס כל תירוץ}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית {{הערה|סעיף א באגרת הקודש הנ&quot;ל של הרבי}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית {{הערה|סעיף א באגרת הקודש הנ&quot;ל של הרבי}}.</div></td></tr> </table>

194.90.91.186 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=780962&oldid=prev 2025-06-30T19:22:38Z

<p>הגהה, ניסוח, הרחבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:22, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרדב"ז (עיין מצודת דוד מצווה שיב ד"ה ודע), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבראשם </del>[[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היות מרובעות</del>, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהלוחות היו </del>בצורת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חצי </del>עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישאר </del>חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרדב"ז (עיין מצודת דוד מצווה שיב ד"ה ודע), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובראשם </ins>[[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היו מרובעים</ins>, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצייר את הלוחות </ins>בצורת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני חצאי </ins>עיגול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלמעלה</ins>. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יישאר </ins>חלל מיותר בארון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;'''וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו''' - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:&lt;/ref&gt;</ins>. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוטעת </del>ב[[יהדות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוטעית </ins>ב[[יהדות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ&quot;ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ&quot;ו, ו[[מסכת נדרים]], פ&quot;ה.}} שאין &quot;מרובע&quot; מששת ימי בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ&quot;ה מ&quot;ו.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות,  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ&quot;ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ&quot;ו, ו[[מסכת נדרים]], פ&quot;ה.}} שאין &quot;מרובע&quot; מששת ימי בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ&quot;ה מ&quot;ו.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות,  </div></td></tr> </table>

194.90.91.186 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=780888&oldid=prev 2025-06-30T17:07:46Z

<p>דקדוק</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:07, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} שאין "מרובע" מששת ימי בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות,  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} שאין "מרובע" מששת ימי בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"ו</ins>.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות,  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כגון:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כגון:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית {{הערה|סעיף א באגרת הקודש הנ&quot;ל של הרבי}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית {{הערה|סעיף א באגרת הקודש הנ&quot;ל של הרבי}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. הרבי כותב {{הערה|באגרת הנ"ל}} ש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>גם בבריות - רק מרובע מכל הצדדים וכל שטחיו חלקים אין מששת ימי בראשית, אבל יש מרובע... שאחד, עכ"פ, משטחיו אינו חלק (ירוש' שם)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>. והרי הלוחות לא היה המשטח שלהם חלק כי האותיות בלוחות היו חור במשטח של הלוחות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. הרבי כותב{{הערה|באגרת הנ"ל}} ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>גם בבריות - רק מרובע מכל הצדדים וכל שטחיו חלקים אין מששת ימי בראשית, אבל יש מרובע... שאחד, עכ"פ, משטחיו אינו חלק (ירוש' שם)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>. והרי הלוחות לא היה המשטח שלהם חלק כי האותיות בלוחות היו חור במשטח של הלוחות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. אולי יש לתרץ שאמנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>אין מרובע מששת ימי בראשית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </del>אך מכיוון שהלוחות נוצרו ב'ערב שבת בין השמשות' זה כבר לא כלול בששת ימי בראשית {{הערה|ראה באגרת הרבי הנ"ל שחוקר על הזמן שלגביו נאמר שאין מרובע: 'ג) הבטוי מששת ימי בראשית, יל"פ: א) בריאה בידי שמים ואף שבא לאחר וימ"ב, וכמו תחש ופי הארץ, אבל מפעולות אדה"ר ביום הששי אפשר שהי' גם מרובע. ב) כל מה שהי' בוימ"ב, הן מעשה שמים הן מעשה אדם. אבל יכול להיות בריאה אח"כ והוא מרובע. ועצ"ע.'}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. אולי יש לתרץ שאמנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>אין מרובע מששת ימי בראשית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </ins>אך מכיוון שהלוחות נוצרו ב'ערב שבת בין השמשות' זה כבר לא כלול בששת ימי בראשית {{הערה|ראה באגרת הרבי הנ"ל שחוקר על הזמן שלגביו נאמר שאין מרובע: 'ג) הבטוי מששת ימי בראשית, יל"פ: א) בריאה בידי שמים ואף שבא לאחר וימ"ב, וכמו תחש ופי הארץ, אבל מפעולות אדה"ר ביום הששי אפשר שהי' גם מרובע. ב) כל מה שהי' בוימ"ב, הן מעשה שמים הן מעשה אדם. אבל יכול להיות בריאה אח"כ והוא מרובע. ועצ"ע.'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===התייחסות מהרבי במשך השנים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===התייחסות מהרבי במשך השנים===</div></td></tr> </table>

194.90.91.186 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=780887&oldid=prev 2025-06-30T16:59:29Z

<p>דקדוק לשוני</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:59, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרדב"ז (עיין מצודת דוד מצווה שיב ד"ה ודע), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} שבראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275 וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרדב"ז (עיין מצודת דוד מצווה שיב ד"ה ודע), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} שבראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].</div></td></tr> </table>

194.90.91.186 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=780886&oldid=prev 2025-06-30T16:57:41Z

<p>הרחבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:57, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צורת הלוחות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרדב"ז (עיין מצודת דוד מצווה שיב ד"ה ודע), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} שבראשם [[הרבי]] ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרדב"ז (עיין מצודת דוד מצווה שיב ד"ה ודע), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} שבראשם [[הרבי]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275 וח"ד עמ' 1916.&lt;/ref&gt; </ins>ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ&#039; קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].</div></td></tr> </table>

194.90.91.186