לא תעמוד על דם רעך - היסטוריית גרסאות

ר.ז. ב־02:13, 31 בינואר 2025

2025-01-31T02:13:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:13, 31 בינואר 2025
שורה 4:		שורה 4:
	המצווה היא בתורה {{הערה\|ויקרא יט, טז.}} {{ציטוטון\|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ}} הפסוק מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. בגמרא{{הערה\|סנהדרין עג. ומובא בפירוש רש"י על הפסוק.}} מבארים שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו).		המצווה היא בתורה {{הערה\|ויקרא יט, טז.}} {{ציטוטון\|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ}} הפסוק מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. בגמרא{{הערה\|סנהדרין עג. ומובא בפירוש רש"י על הפסוק.}} מבארים שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו).

	[[הרבי]] מסביר (בשיחה על פירוש רש"י) שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. ולכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה כל כך למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אבל לא כל כך ברורה שכן החיה או ליסטים רק באים ורחוקים עדיין, אך אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ברורה.		[[הרבי]] מסביר (בשיחה על פירוש רש"י){{הערה\|שם=לקוטי שיחות\|לקוטי שיחות חל"ב ע' 120.}} שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. ולכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה כל כך למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אבל לא כל כך ברורה שכן החיה או ליסטים רק באים ורחוקים עדיין, אך אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ברורה.

	== מטעמי המצוה ==		== מטעמי המצוה ==
שורה 10:		שורה 10:

	== דיני המצווה ==		== דיני המצווה ==
	המצווה נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות. העובר עליה ונמנע מלהציל את רעהו כאשר יש בידו להצילו, עבר על איסור~~, אף שלא מדובר במעשה שגורם לעונש מלקות (איסור שאין בו מעשה)~~. אולם, אין לוקין על איסור זה, שכן מדובר באיסור שאין בו מעשה פיזי.		המצווה נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות. העובר עליה ונמנע מלהציל את רעהו כאשר יש בידו להצילו, עבר על איסור. אולם, אין [[עונש מלקות\|לוקין]] על איסור זה, שכן מדובר באיסור שאין בו מעשה פיזי{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה רלז}}.

	== בחסידות ==		== בחסידות ==
	מצוות "לא תעמוד על דם רעך" מורה לכל אדם כי כל מצב שבו הוא רואה את רעהו בסכנה – גם אם מדובר בסכנה רוחנית או מוסרית – הוא סימן עבורו לפעול להצלתו. כי כל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], ואם הוא רואה את חברו בסכנה, הוא חייב להתערב ולפעול למען טובתו ורווחתו של רעהו.		מצוות "לא תעמוד על דם רעך" מורה לכל אדם כי כל מצב שבו הוא רואה את רעהו בסכנה – גם אם מדובר בסכנה רוחנית או מוסרית – הוא סימן עבורו לפעול להצלתו. כי כל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], ואם הוא רואה את חברו בסכנה, הוא חייב להתערב ולפעול למען טובתו ורווחתו של רעהו{{הערה\|שם=לקוטי שיחות\|}}.

			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מצוות]]		[[קטגוריה:מצוות]]

ר.ז.: /* מקור המצוה */

2025-01-31T02:07:04Z

מקור המצוה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:07, 31 בינואר 2025
שורה 2:		שורה 2:

	== מקור המצוה ==		== מקור המצוה ==
	המצווה היא בתורה {{הערה\|ויקרא יט, טז.}} {{ציטוטון\|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ}} הפסוק מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. בגמרא{{סנהדרין עג. ומובא בפירוש רש"י על הפסוק.}} מבארים שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו).		המצווה היא בתורה {{הערה\|ויקרא יט, טז.}} {{ציטוטון\|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ}} הפסוק מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. בגמרא{{הערה\|סנהדרין עג. ומובא בפירוש רש"י על הפסוק.}} מבארים שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו).

	[[הרבי]] מסביר (בשיחה על פירוש רש"י) שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. ולכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה כל כך למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אבל לא כל כך ברורה שכן החיה או ליסטים רק באים ורחוקים עדיין, אך אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ברורה.		[[הרבי]] מסביר (בשיחה על פירוש רש"י) שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. ולכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה כל כך למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אבל לא כל כך ברורה שכן החיה או ליסטים רק באים ורחוקים עדיין, אך אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ברורה.

ר.ז. ב־02:06, 31 בינואר 2025

2025-01-31T02:06:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:06, 31 בינואר 2025
שורה 2:		שורה 2:

	== מקור המצוה ==		== מקור המצוה ==
	המצווה ~~מופיעה~~ בתורה ~~ב) בנוגע לאדם שיכול~~ להציל את ~~רעהו מסכנת חיים, כמו מקרה של טובע~~ בנהר, חיה ~~טורפת~~ או ליסטים ~~המתקיפים אותו~~.		המצווה היא בתורה {{הערה\|ויקרא יט, טז.}} {{ציטוטון\|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ}} הפסוק מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. בגמרא{{סנהדרין עג. ומובא בפירוש רש"י על הפסוק.}} מבארים שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו).

	~~'''הציווי~~ בתורה~~''': הפסוקספר ויקרא~~ (~~פרק י"ט, פסוק ט"ז ''"~~לא תעמוד על דם רעך"'' מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. התנא בסנהדרין (דף עג.) ~~מסביר שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה~~, ~~או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית~~ יש ~~חובה להציל, אלא גם כאשר~~ יש חשש לסכנה ~~עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו)~~.		[[הרבי]] מסביר (בשיחה על פירוש רש"י) שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. ולכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה כל כך למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אבל לא כל כך ברורה שכן החיה או ליסטים רק באים ורחוקים עדיין, אך אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ברורה.

	~~'''הרחבה בהלכה''': החובה להציל את הרעה היא גם כאשר מדובר במצבים שבהם יש ספק לגבי הסכנה~~, ~~וכך מסביר~~ רש"י~~: במקרים כמו~~ "טובע בנהר", ~~המציל נמצא בסיכון נמוך~~, ~~אולם ב~~"אם חיה או ליסטים באים עליו", ~~יש חשש שהמציל יעמוד בסכנה ממשית.~~ אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ~~מיותרת~~.

	== מטעמי המצוה ==		== מטעמי המצוה ==
	~~שורש המצווה טמון ברעיון יסודי בתורה –~~ כמו שמצילים את חברך, כך חברך יציל אותך, ובכך יתממש יישובו של העולם. הקב"ה חפץ בישוב העולם ובשלום, וכך ~~נוצרה המצווה~~ לשמור על החיים של כל אחד ואחד. ההדגשה כאן היא שהאדם אינו יכול להיות אדיש כאשר הוא רואה את רעהו בסכנה, אלא עליו לפעול באופן פעיל למנוע את הסכנה ולהציל את רעהו.		מצווה זו היא חלק מיישובו של עולם, שכן כמו שמצילים את חברך, כך חברך יציל אותך, ובכך יתממש יישובו של העולם. הקב"ה חפץ בישוב העולם ובשלום, וכך מצווה זו היא לשמור על החיים של כל אחד ואחד. ההדגשה כאן היא שהאדם אינו יכול להיות אדיש כאשר הוא רואה את רעהו בסכנה, אלא עליו לפעול באופן פעיל למנוע את הסכנה ולהציל את רעהו.

	== דיני המצווה ==		== דיני המצווה ==
שורה 15:		שורה 13:

	== בחסידות ==		== בחסידות ==
	בפירוש על רש"י, [[הרבי]] מסביר שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. לכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אך עדיין אין זו חובה להציל כשהסכנה ברורה למציל.		מצוות "לא תעמוד על דם רעך" מורה לכל אדם כי כל מצב שבו הוא רואה את רעהו בסכנה – גם אם מדובר בסכנה רוחנית או מוסרית – הוא סימן עבורו לפעול להצלתו. כי כל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], ואם הוא רואה את חברו בסכנה, הוא חייב להתערב ולפעול למען טובתו ורווחתו של רעהו.

	~~'''מיינה של תורה''': בפן פנימי יותר,~~ מצוות "לא תעמוד על דם רעך" מורה לכל אדם כי כל מצב שבו הוא רואה את רעהו בסכנה – גם אם מדובר בסכנה רוחנית או מוסרית – הוא סימן עבורו לפעול להצלתו. כי כל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], ואם הוא רואה את חברו בסכנה, הוא חייב להתערב ולפעול למען טובתו ורווחתו של רעהו.
	[[קטגוריה:מצוות]]		[[קטגוריה:מצוות]]

ר.ז.: יצירת דף עם התוכן "מצוות "'''לא תעמוד על דם רעך'''" אוסרת על אדם לעמוד מנגד כאשר הוא רואה את רעהו בסכנה לחיים, ומחייבת אותו להציל את חברו אם יש לו יכולת לכך. == מקור המצוה == המצווה מופיעה בתורה ב) בנוגע לאדם שיכול להציל את רעהו מסכנת חיים, כמו מקרה של טובע בנהר, חיה טורפת או ליסטים..."

2025-01-31T00:20:21Z

יצירת דף עם התוכן "מצוות "'''לא תעמוד על דם רעך'''" אוסרת על אדם לעמוד מנגד כאשר הוא רואה את רעהו בסכנה לחיים, ומחייבת אותו להציל את חברו אם יש לו יכולת לכך. == מקור המצוה == המצווה מופיעה בתורה ב) בנוגע לאדם שיכול להציל את רעהו מסכנת חיים, כמו מקרה של טובע בנהר, חיה טורפת או ליסטים..."

דף חדש

מצוות "'''לא תעמוד על דם רעך'''" אוסרת על אדם לעמוד מנגד כאשר הוא רואה את רעהו בסכנה לחיים, ומחייבת אותו להציל את חברו אם יש לו יכולת לכך.

== מקור המצוה ==
המצווה מופיעה בתורה ב) בנוגע לאדם שיכול להציל את רעהו מסכנת חיים, כמו מקרה של טובע בנהר, חיה טורפת או ליסטים המתקיפים אותו.

'''הציווי בתורה''': הפסוקספר ויקרא (פרק י"ט, פסוק ט"ז ''"לא תעמוד על דם רעך"'' מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. התנא בסנהדרין (דף עג.) מסביר שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו).

'''הרחבה בהלכה''': החובה להציל את הרעה היא גם כאשר מדובר במצבים שבהם יש ספק לגבי הסכנה, וכך מסביר רש"י: במקרים כמו "טובע בנהר", המציל נמצא בסיכון נמוך, אולם ב"אם חיה או ליסטים באים עליו", יש חשש שהמציל יעמוד בסכנה ממשית. אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה מיותרת.

== מטעמי המצוה ==
שורש המצווה טמון ברעיון יסודי בתורה – כמו שמצילים את חברך, כך חברך יציל אותך, ובכך יתממש יישובו של העולם. הקב"ה חפץ בישוב העולם ובשלום, וכך נוצרה המצווה לשמור על החיים של כל אחד ואחד. ההדגשה כאן היא שהאדם אינו יכול להיות אדיש כאשר הוא רואה את רעהו בסכנה, אלא עליו לפעול באופן פעיל למנוע את הסכנה ולהציל את רעהו.

== דיני המצווה ==
המצווה נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות. העובר עליה ונמנע מלהציל את רעהו כאשר יש בידו להצילו, עבר על איסור, אף שלא מדובר במעשה שגורם לעונש מלקות (איסור שאין בו מעשה). אולם, אין לוקין על איסור זה, שכן מדובר באיסור שאין בו מעשה פיזי.

== בחסידות ==
בפירוש על רש"י, [[הרבי]] מסביר שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. לכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אך עדיין אין זו חובה להציל כשהסכנה ברורה למציל.

'''מיינה של תורה''': בפן פנימי יותר, מצוות "לא תעמוד על דם רעך" מורה לכל אדם כי כל מצב שבו הוא רואה את רעהו בסכנה – גם אם מדובר בסכנה רוחנית או מוסרית – הוא סימן עבורו לפעול להצלתו. כי כל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], ואם הוא רואה את חברו בסכנה, הוא חייב להתערב ולפעול למען טובתו ורווחתו של רעהו.
[[קטגוריה:מצוות]]