https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90 2026-04-10T09:31:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=832919&oldid=prev 2026-03-11T15:34:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:34, 11 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:כתר ארם צובא.jpg<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שמאל</del>|ממוזער<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|250px</del>|דף מ"כתר ארם צובא" - כתב יד ה[[תנ"ך]] עם הערות המסורה בשוליו]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:כתר ארם צובא.jpg|ממוזער|דף מ"כתר ארם צובא" - כתב יד ה[[תנ"ך]] עם הערות המסורה בשוליו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כתר ארם צובא&#039;&#039;&#039; הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ&quot;ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כתר ארם צובא&#039;&#039;&#039; הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ&quot;ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

נסיעה לרבי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=763453&oldid=prev 2025-04-30T04:33:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:33, 30 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כתר ארם צובא&#039;&#039;&#039; הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ&quot;ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כתר ארם צובא&#039;&#039;&#039; הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ&quot;ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נכתב בטבריה לפני כ-1100 שנה, ונדד לאורך השנים בין מקומות שונים עד שהגיע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסוריה </del>לידי קהילת 'ארם צובא' שבחלב, והם אלו שנתנו לו את השם 'כתר ארם צובא'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נכתב בטבריה לפני כ-1100 שנה, ונדד לאורך השנים בין מקומות שונים עד שהגיע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[סוריה]] </ins>לידי קהילת 'ארם צובא' שבחלב, והם אלו שנתנו לו את השם 'כתר ארם צובא'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר שרד ברובו פרעות שריפות ונסיונות שוד והוברח לארץ ישראל והוא מופקד כיום בארכיון הספריה הלאומית בירושלים, והוא הוכרז על ידי אונסקו כנכס תרבות עולמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר שרד ברובו פרעות שריפות ונסיונות שוד והוברח לארץ ישראל והוא מופקד כיום בארכיון הספריה הלאומית בירושלים, והוא הוכרז על ידי אונסקו כנכס תרבות עולמי.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר זה נשתמר בשלימותו עד שנעלם כשבפרעות שפרצו בחלב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבסוריה </del>בעקבות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קום המדינה </del>שרפו הגויים את בית הכנסת בו הוא נשמר יחד עם 40 ספרי התורה שהיו בו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר זה נשתמר בשלימותו עד שנעלם כשבפרעות שפרצו בחלב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[סוריה]] </ins>בעקבות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההכרזה על הקמת [[מדינת ישראל]] בשנת [[תש"ח]] </ins>שרפו הגויים את בית הכנסת בו הוא נשמר יחד עם 40 ספרי התורה שהיו בו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך התברר כי במהלך הפרעות יהודי בשם אשר בגדאדי הצליח במסירות נפש להכנס לבית הכנסת ולבריח ממנו את הכתר (שנשרף בחלקו) אל ביתו של הרב סלים זעפראני (רב בית הכנסת הגדול וראש ישיבת דגל תורה). מחשש שמא הערביים יחפשו את הכתר ויזיקו לו, אספו הרב סלים והרב משה טוויל את הגווילים השרופים למחצה, גנזום בכד ופרסמו כי הכתר נשרף כליל{{הערה|ישראל יעקב גוטפרב, בכליל תפארת, ירושלים: קהל תפארת ירושלים, אב ה&#039;תש&quot;פ, עמ&#039; קס&quot;ה ואילך.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך התברר כי במהלך הפרעות יהודי בשם אשר בגדאדי הצליח במסירות נפש להכנס לבית הכנסת ולבריח ממנו את הכתר (שנשרף בחלקו) אל ביתו של הרב סלים זעפראני (רב בית הכנסת הגדול וראש ישיבת דגל תורה). מחשש שמא הערביים יחפשו את הכתר ויזיקו לו, אספו הרב סלים והרב משה טוויל את הגווילים השרופים למחצה, גנזום בכד ופרסמו כי הכתר נשרף כליל{{הערה|ישראל יעקב גוטפרב, בכליל תפארת, ירושלים: קהל תפארת ירושלים, אב ה&#039;תש&quot;פ, עמ&#039; קס&quot;ה ואילך.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היה ברור לכל שאם הכתר ישאר בחלב עתידו בסכנה. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחלב את אזנו של מר יצחק בן צבי שהכתר עדיין קיים, וזה האחרון פתח בפעילות להביאו לארץ בסיוע הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אך הדבר עלה בקשיים מרובים. רק לאחר כעשר שנים (ב1958) הוברח הספר לארץ 1958 ע"י מרדכי בן עזרא (שהיה בעל נתינות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אירנית </del>שגורש מסוריה. הוא החביא את הספר בתוך מכונת כביסה ושם מעליו שק גרעינים, בצל ובגדים), ומסר אותו לשלמה זלמן שרגאי (ראש עריית ירושלים). שלמה זלמן החזיק את הספר לילה אחד בלבד ולמחרת העביר אותו למר יצחק בן צבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היה ברור לכל שאם הכתר ישאר בחלב עתידו בסכנה. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחלב את אזנו של מר יצחק בן צבי שהכתר עדיין קיים, וזה האחרון פתח בפעילות להביאו לארץ בסיוע הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אך הדבר עלה בקשיים מרובים. רק לאחר כעשר שנים (ב1958) הוברח הספר לארץ 1958 ע"י מרדכי בן עזרא (שהיה בעל נתינות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איראנית </ins>שגורש מסוריה. הוא החביא את הספר בתוך מכונת כביסה ושם מעליו שק גרעינים, בצל ובגדים), ומסר אותו לשלמה זלמן שרגאי (ראש עריית ירושלים). שלמה זלמן החזיק את הספר לילה אחד בלבד ולמחרת העביר אותו למר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>יצחק בן צבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלקי הכתר החסרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלקי הכתר החסרים==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=732832&oldid=prev 2025-01-15T21:13:23Z

<p><span class="autocomment">בחסידות חב&quot;ד: </span> קישור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:13, 16 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|התקשרות גליון 746 <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמ' </del>15.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&amp;CategoryID=1219 </ins>התקשרות גליון 746 <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה </ins>15<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע&quot;י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר&quot;ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע&quot;י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר&quot;ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=732830&oldid=prev 2025-01-15T20:52:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:52, 15 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&amp;CategoryID=1219 </del>התקשרות גליון 746 עמ' 15<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</del>.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|התקשרות גליון 746 עמ' 15.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע&quot;י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר&quot;ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע&quot;י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר&quot;ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1200970108 </del>מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">admur/ig/23/8785.htm </ins>מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; אמנם </del>בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אך </del>בספר תהלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שפ כתוב </del>"תשב אנוש עד דכא"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמנם </ins>בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם </ins>בספר תהלים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתוב </ins>"תשב אנוש עד דכא" הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=713288&oldid=prev 2024-09-16T09:51:20Z

<p>הגהה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:51, 16 בספטמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ&quot;ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200970108 מכתבו של הרבי למר שז&quot;ר מימי הפורים תשכ&quot;ד].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ&quot;ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200970108 מכתבו של הרבי למר שז&quot;ר מימי הפורים תשכ&quot;ד].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמנם </del>בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם </del>בספר תהלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתוב </del>"תשב אנוש עד דכא" הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; אמנם </ins>בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אך </ins>בספר תהלים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שפ כתוב </ins>"תשב אנוש עד דכא"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

213.151.56.85 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=690615&oldid=prev 2024-06-13T13:19:52Z

<p>תיקון קישור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:19, 13 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע&quot;י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר&quot;ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע&quot;י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר&quot;ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">admur/ig/23/8785.htm </del>מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1200970108 </ins>מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב&#039;כתר ארם צובא&#039; שהרמב&quot;ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת &quot;דכא&quot; באלף ולה &#039;דכה&#039; בה&quot;א כפי המסורת האשכנזית המקורית ואמנם בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק &quot;לא יבוא פצוע דכא&quot; אמנם בספר תהלים שכתוב &quot;תשב אנוש עד דכא&quot; הכתר מציין שם &#039;מסורה&#039; (כלומר מקומות נוספים שבתנ&quot;ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג &quot;פצוע דכא&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב&#039;כתר ארם צובא&#039; שהרמב&quot;ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת &quot;דכא&quot; באלף ולה &#039;דכה&#039; בה&quot;א כפי המסורת האשכנזית המקורית ואמנם בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק &quot;לא יבוא פצוע דכא&quot; אמנם בספר תהלים שכתוב &quot;תשב אנוש עד דכא&quot; הכתר מציין שם &#039;מסורה&#039; (כלומר מקומות נוספים שבתנ&quot;ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג &quot;פצוע דכא&quot;.</div></td></tr> </table>

199.203.227.29 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=672523&oldid=prev 2024-04-04T21:53:31Z

<p><span class="autocomment">בחסידות חב&quot;ד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:53, 5 באפריל 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|התקשרות גליון 746 עמ' 15.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&amp;CategoryID=1219 </ins>התקשרות גליון 746 עמ' 15<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע&quot;י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר&quot;ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע&quot;י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר&quot;ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=657293&oldid=prev 2024-02-04T14:37:14Z

<p>הגהה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:37, 4 בפברואר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ&quot;ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8785.htm מכתבו של הרבי למר שז&quot;ר מימי הפורים תשכ&quot;ד].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ&quot;ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8785.htm מכתבו של הרבי למר שז&quot;ר מימי הפורים תשכ&quot;ד].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצינוראיה </del>גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית ואמנם בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא" אמנם בספר תהלים שכתוב "תשב אנוש עד דכא" הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצינו ראיה </ins>גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית ואמנם בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא" אמנם בספר תהלים שכתוב "תשב אנוש עד דכא" הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

213.151.41.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=657292&oldid=prev 2024-02-04T14:36:16Z

<p>הרחבה, הוספת מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:36, 4 בפברואר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ&quot;ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8785.htm מכתבו של הרבי למר שז&quot;ר מימי הפורים תשכ&quot;ד].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ&quot;ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8785.htm מכתבו של הרבי למר שז&quot;ר מימי הפורים תשכ&quot;ד].}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו מצינוראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית ואמנם בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא" אמנם בספר תהלים שכתוב "תשב אנוש עד דכא" הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

213.151.41.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90&diff=595383&oldid=prev 2023-05-16T09:09:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:09, 16 במאי 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:כתר ארם צובא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף מ"כתר ארם צובא" - כתב יד ה[[תנ"ך]] עם הערות המסורה בשוליו]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כתר ארם צובא&#039;&#039;&#039; הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ&quot;ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כתר ארם צובא&#039;&#039;&#039; הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ&quot;ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד