כל האומר דבר בשם אומרו - היסטוריית גרסאות

א.י.ל.: הוספת קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות באמצעות HotCat

2026-04-12T15:31:01Z

הוספת קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:31, 12 באפריל 2026
שורה 33:		שורה 33:
	[[קטגוריה:לימוד התורה]]		[[קטגוריה:לימוד התורה]]
	[[קטגוריה:גאולה]]		[[קטגוריה:גאולה]]
			[[קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות]]

מ. רובין: הסרת קטגוריה:לימוד תורה; הוספת קטגוריה:לימוד התורה באמצעות HotCat

2026-03-23T18:38:09Z

הסרת קטגוריה:לימוד תורה; הוספת קטגוריה:לימוד התורה באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:38, 23 במרץ 2026
שורה 31:		שורה 31:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מגילת אסתר]]		[[קטגוריה:מגילת אסתר]]
	[[קטגוריה:לימוד ~~תורה~~]]		[[קטגוריה:לימוד התורה]]
	[[קטגוריה:גאולה]]		[[קטגוריה:גאולה]]

להתראות ב־14:38, 24 בפברואר 2025

2025-02-24T14:38:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:38, 24 בפברואר 2025
שורה 14:		שורה 14:
	הרבי מבאר את העובדה שרבותינו נשיאינו לא הקפידו לציין כל דבר שמופיע בחסידות היכן הוא נאמר, על אף המעלה של 'האומר דבר בשם אומרו', או מפני שהם תלמידיהם המובהקים, ותלמיד מובהק אינו מחוייב בכך כיוון שהכל יודעים שכל מה ששמע - שמע מרבו, או באופן אחר, שכיוון שהדברים התעצמו איתם בצורה מוחלטת, זה נעשה כאילו אלו דברים שלהם{{הערה\|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5213&CategoryID=1195 התוועדויות ה'תשח"י חלק ג' (כג) עמוד 56] (וראו [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296216#footnoteRef87a4296216 שיחת שבת פרשת נשא ה'תשכ"ג הערה 87], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5990015 שיחת ליל י"א ניסן ה'תשל"ג]).}}.		הרבי מבאר את העובדה שרבותינו נשיאינו לא הקפידו לציין כל דבר שמופיע בחסידות היכן הוא נאמר, על אף המעלה של 'האומר דבר בשם אומרו', או מפני שהם תלמידיהם המובהקים, ותלמיד מובהק אינו מחוייב בכך כיוון שהכל יודעים שכל מה ששמע - שמע מרבו, או באופן אחר, שכיוון שהדברים התעצמו איתם בצורה מוחלטת, זה נעשה כאילו אלו דברים שלהם{{הערה\|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5213&CategoryID=1195 התוועדויות ה'תשח"י חלק ג' (כג) עמוד 56] (וראו [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296216#footnoteRef87a4296216 שיחת שבת פרשת נשא ה'תשכ"ג הערה 87], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5990015 שיחת ליל י"א ניסן ה'תשל"ג]).}}.

			[[הרבי]] מוסיף על יסוד מאמר חז"ל זה, שעל ידי כך שמזכירים את דרך [[השתלשלות התורה\|העברת המסורה]], מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה\|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.
	~~ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב~~[[~~מסכת אבות~~]] ~~מוזכר אודות פסוק~~ זה ~~כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה\|אבות~~, ~~ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר~~ שעל ידי כך שמזכירים את דרך [[השתלשלות התורה\|העברת המסורה]], מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה\|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

להתראות: הוספת ערך

2025-02-24T10:52:06Z

הוספת ערך

דף חדש

'''כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם''', הוא מאמר חז"ל המופיע ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} וב[[מסכת חגיגה]]{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מגילה טו, א. וראו גם נדרים פרק קמא הובא במגן אברהם אורח חיים סימן קנו: "כל שאינו אומר דבר בשם אומרו - עובר בלאו" (וראו בהגהות רבי עקיבא איגר שם). וכן מסכת יבמות צז, א: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר".}}, המעלה על נס את החשיבות להקפיד לציין כל דבר בשם מי הוא נאמר, וזהו אחד מ[[קנייני התורה]]{{הערה|וראו גם מדרש תנחומא (בובר) במדבר כז, א: "אל תכריתו . . אמר ר' תנחומא בר אבא אמר ר' לוי אל תגזל דל כי דל הוא . . א"ר חזקיה ור' ירמיה בר אבא בשם ר' יוחנן, כל שאינו אומר דבר בשם אומרו, עליו הכתוב אומר אל תגזול דל כי דל הוא".}}.

==הרחבה==
ב[[מגילת אסתר]] מסופר שכאשר סיפרה אסתר לאחשורוש על הנסיון של בגתן ותרש להרוג אותו, לא הסתפקה בהעברת הידיעה בלבד, אלא ציינה זאת "בשם מרדכי", ומכך התגלגל נס ההצלה כאשר בלילה שבו נדדה שנת המלך מצא כתוב את זכותו של מרדכי שהציל אותו בדיוק בשעה שהמן בא לבקש לתלות את מרדכי, וכך התהפך הגלגל והמלך בכעסו ציווה להעניש את המן.

במדרש משלי{{הערה|בובר ו, טז, על הפסוק "שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו".}}, מציין את הצד השני של משפט זה, שכל האומר דבר '''שלא מפי אומרו''' "מביא קללה לעולם"{{הערה|יש הגורסים שם "מפי שלא אמרו", כלומר שתולה הדברים במי שלא אמר אותם כלל.}}.

הקשר בין האומר דבר בשם אומרו לבין הבאת הגאולה, הוא בכך שכאשר הוא תולה את הדברים במי שאמר אותם, הוא כביכול 'גואל' אותם ומחזיר אותם למקומם האמיתי, וכך הוא מקרב במידה כנגד מידה את הבאת הגאולה, אז יחזרו בני ישראל אל מקומם האמיתי. ביאור נוסף בכך, שהדבר מראה על מידת הענווה שמדגיש שהדברים לא שייכים לו והוא רק משמיע מה שלמד מאחרים, וזה קשור עם משיח עליו נאמר שיהיה בענווה גדולה, "עני ורוכב על חמור"{{הערה|ספר עץ יוסף, בשם מנות הלוי על מגילת אסתר, ביאור ארטסקרול על הגמרא במסכת מגילה טו, א.}}.

הרבי מבאר את הדברים על פי פנימיות, שאדם צריך ללמוד את התורה 'בשם אומרו', כלומר להרגיש בתורה שזוהי תורת ה', ולימוד באופן זה, מסיר את ההעלם והסתר ומביא את הגאולה בתוך ה'עולם' מלשון העלם{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6600&CategoryID=1371 התוועדויות ה'תשמ"ג חלק ד' עמוד 1782-1793]. תשמ"ח חלק ד' עמוד 32.}}.

במשך הדורות היו שהקשו על מאמר זה באופנים שונים, כאשר השאלה המרכזית היא, מהי הסברא שאדם יאמר את הדברים בשם עצמו אם אלו דברים ששמע מאחרים, והרי זהו שקר. אחד האופנים להסביר זאת הוא, שהכוונה לחידוש תורה שהאדם עמל והתייגע בעצמו להבין אותו, אלא שלאחר מכן התברר לו שזה כבר כתוב במקום אחר{{הערה|1=[daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=27701 האדמו"ר מטאלנא, בשם האדמו"ר מגור].}}.

הרבי מבאר את העובדה שרבותינו נשיאינו לא הקפידו לציין כל דבר שמופיע בחסידות היכן הוא נאמר, על אף המעלה של 'האומר דבר בשם אומרו', או מפני שהם תלמידיהם המובהקים, ותלמיד מובהק אינו מחוייב בכך כיוון שהכל יודעים שכל מה ששמע - שמע מרבו, או באופן אחר, שכיוון שהדברים התעצמו איתם בצורה מוחלטת, זה נעשה כאילו אלו דברים שלהם{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5213&CategoryID=1195 התוועדויות ה'תשח"י חלק ג' (כג) עמוד 56] (וראו [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296216#footnoteRef87a4296216 שיחת שבת פרשת נשא ה'תשכ"ג הערה 87], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5990015 שיחת ליל י"א ניסן ה'תשל"ג]).}}.

ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך [[השתלשלות התורה|העברת המסורה]], מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.

==לקריאה נוספת==
*לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחה ב' לפרשת כי תשא
*לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1178 הערה 13
*ישראל אלפנביין, '''"צריכים לחלץ מפיו מה הוא אמר ומה ענו לו"''', לקט התייחסויות של הרבי לדברים שנאמרו בשמו, מדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2096 עמוד 36

==ראו גם==
*[[מראי מקומות]]
*[[יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpagefeed.aspx?req=31611&pgnum=139 לקוטי לוי יצחק חלק ב' עמוד קמ]'''
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/02/23-02-2018-03-49-11-%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1.pdf מגילת אסתר עם פירוש מגילת מנחם]''' עמוד קסה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מגילת אסתר]]
[[קטגוריה:לימוד תורה]]
[[קטגוריה:גאולה]]