כח הכלל וכח הפרט - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: צ'קטי

2025-11-24T10:39:45Z

צ'קטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:39, 24 בנובמבר 2025
שורה 9:		שורה 9:

	==עיר הנדחת==		==עיר הנדחת==
	ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה\|דף ט"ו ע"ב.}}שם ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה כאשר יש קבוצה מעשרה עד מאה אנשים העובדים עבודה זרה, דינם של אנשים אלו הוא כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.		ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה\|דף ט"ו ע"ב.}} שם ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה כאשר יש קבוצה מעשרה עד מאה אנשים העובדים עבודה זרה, דינם של אנשים אלו הוא כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.

	הרבי מבאר כי מחלוקת זאת זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.		הרבי מבאר כי מחלוקת זאת זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:"

2020-09-30T05:11:00Z

החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:11, 30 בספטמבר 2020
שורה 2:		שורה 2:

	==בית הכנסת של כרכים==		==בית הכנסת של כרכים==
	[[~~תמונה~~:הכותל פנורמה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]		[[קובץ:הכותל פנורמה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]
	{{ערך מורחב\|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}}
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל"

2020-09-08T06:47:57Z

החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:47, 8 בספטמבר 2020
שורה 2:		שורה 2:

	==בית הכנסת של כרכים==		==בית הכנסת של כרכים==
	[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|~~left~~\|ממוזער\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]		[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]
	{{ערך מורחב\|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}}
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער"

2020-09-08T06:44:01Z

החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:44, 8 בספטמבר 2020
שורה 2:		שורה 2:

	==בית הכנסת של כרכים==		==בית הכנסת של כרכים==
	[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|left\|~~thumb~~\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]		[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|left\|ממוזער\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]
	{{ערך מורחב\|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}}
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:35:28Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:35, 24 באוגוסט 2020
שורה 9:		שורה 9:

	==עיר הנדחת==		==עיר הנדחת==
	ב[[מסכת סנהדרין]]{{~~הערת שוליים~~\|דף ט"ו ע"ב.}}שם ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה כאשר יש קבוצה מעשרה עד מאה אנשים העובדים עבודה זרה, דינם של אנשים אלו הוא כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.		ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה\|דף ט"ו ע"ב.}}שם ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה כאשר יש קבוצה מעשרה עד מאה אנשים העובדים עבודה זרה, דינם של אנשים אלו הוא כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.

	הרבי מבאר כי מחלוקת זאת זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.		הרבי מבאר כי מחלוקת זאת זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.

שלום: שלום העביר את הדף כח הכלל ל־כח הכלל וכח הפרט

2016-10-26T05:14:12Z

שלום העביר את הדף כח הכלל ל־כח הכלל וכח הפרט

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־08:14, 26 באוקטובר 2016
(אין הבדלים)

שלום ב־05:13, 26 באוקטובר 2016

2016-10-26T05:13:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:13, 26 באוקטובר 2016
שורה 19:		שורה 19:
	דוגמאות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.		דוגמאות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:~~אורח חיים~~]]		[[קטגוריה:חקירות תלמודיות]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "פלפול " ב־"פלפול "

2016-09-29T03:03:11Z

החלפת טקסט – "פלפול " ב־"פלפול "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:03, 29 בספטמבר 2016
שורה 6:		שורה 6:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}

	אדמו"ר הצמח צדק בחידושיו למסכת מגילה מוכיח ~~בפלפול~~ עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.		אדמו"ר הצמח צדק בחידושיו למסכת מגילה מוכיח ב[[פלפול]] עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.

	==עיר הנדחת==		==עיר הנדחת==

שלום: /* בית הכנסת של כרכים */

2016-09-13T21:15:54Z

בית הכנסת של כרכים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:15, 14 בספטמבר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	==בית הכנסת של כרכים==		==בית הכנסת של כרכים==
	[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|left\|thumb\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]		[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|left\|thumb\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]
			{{ערך מורחב\|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}}
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}

	אדמו"ר הצמח צדק בחידושיו למסכת מגילה מוכיח בפלפול עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.		אדמו"ר הצמח צדק בחידושיו למסכת מגילה מוכיח בפלפול עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.

	==עיר הנדחת==		==עיר הנדחת==
	ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|דף ט"ו ע"ב.}}שם ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה כאשר יש קבוצה מעשרה עד מאה אנשים העובדים עבודה זרה, דינם של אנשים אלו הוא כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.		ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים\|דף ט"ו ע"ב.}}שם ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה כאשר יש קבוצה מעשרה עד מאה אנשים העובדים עבודה זרה, דינם של אנשים אלו הוא כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.

שלום ב־21:15, 13 בספטמבר 2016

2016-09-13T21:15:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:15, 14 בספטמבר 2016
שורה 2:		שורה 2:

	==בית הכנסת של כרכים==		==בית הכנסת של כרכים==
			[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|left\|thumb\|400px\|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]]
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}