ישראל נג'ארה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: עריכה

2026-04-07T11:08:34Z

עריכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:08, 7 באפריל 2026
שורה 3:		שורה 3:

	==תולדות חיים==		==תולדות חיים==
	נולד ב[[דמשק]]. מוצאו מהעיר [[נג'ארה]] ב[[ספרד]] ועל שמה נקרא ~~[[משפחה\|~~משפחתו]]. למד אצל אביו רבי [[משה נג'ארה ~~(לקח טוב)]]~~, מילידי [[צפת]] תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, ואצל סבו רבי [[ישראל די קוריאל]], מחכמי צפת ואחד מארבעת המוסמכים הראשונים על ידי רבי [[יעקב בירב]] המכונה המהר"י בירב.		נולד ב[[דמשק]]. מוצאו מהעיר [[נג'ארה]] ב[[ספרד]] ועל שמה נקרא משפחתו. למד אצל אביו רבי משה נג'ארה, מילידי [[צפת]] תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, ואצל סבו רבי ישראל די קוריאל, מחכמי צפת ואחד מארבעת המוסמכים הראשונים על ידי רבי יעקב בירב המכונה המהר"י בירב.

	==פיוטיו של הרב ישראל נג'ארה==		==פיוטיו של הרב ישראל נג'ארה==
	~~הרב ישראל נג'ארה~~ התפרסם בעיקר כמשורר ופייטן, וליצירתו השפעה ניכרת בקהילות יהודיות בכל תפוצות ישראל ובכל החוגים והעדות.		התפרסם בעיקר כמשורר ופייטן, וליצירתו השפעה ניכרת בקהילות יהודיות בכל תפוצות ישראל ובכל החוגים והעדות.

	===חלק מפיוטיו===		===חלק מפיוטיו===
	בין פיוטיו המפורסמים: "~~[[יה ריבון\|~~יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "~~[[יעלה יעלה\|~~יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי\|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.		בין פיוטיו המפורסמים: "יָה רִבּוֹן עָלַם", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי", "יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ", "יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד", "אַנַּה אֵלֵךְ", "[[ניגון ידידי רועי מקימי\|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.

	אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם [[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.		אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם אזכרה ימים מקדם בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.

	בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה]], [[קבלה]] וחולין.		בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה]], [[קבלה]] וחולין.

	===פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]===		===פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]===
	בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו ~~בינהם~~ פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה.		בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו ביניהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה.
	ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה\|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה\|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].		ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה\|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה\|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

שורה 27:		שורה 27:
	ניגון זה הוא ניגון ש"י ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]].		ניגון זה הוא ניגון ש"י ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]].

	וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].		וכן הפיוט יה ריבון שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].

	===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===		===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===
	הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"~~ד [[ג~~'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח ככתובה בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.		הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"דג'רבא הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח ככתובה בין ישראל לה' בעת מתן תורה, ביקר אותו רבי מנחם די לונזאנו, בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.

	==חיים אישיים==		==חיים אישיים==
	המשורר רבי ישראל נג'ארה בבחרותו עבר לדמשק והיה [[שליח ציבור]] בקהילה ה[[יהדות ספרד\|ספרדית]] שם. לאחר תקופה שעבר בין ערים שונות במקומות שונים, בין היתר ב[[סוריה]], שב לדמשק לתקופה קצרה. לאחר מכן חזר לצפת, שם התחתן עם אשה בזיווג ראשון ונולדה לו בת.		המשורר רבי ישראל נג'ארה בבחרותו עבר לדמשק והיה [[שליח ציבור]] בקהילה ה[[יהדות ספרד\|ספרדית]] שם. לאחר תקופה שעבר בין ערים שונות במקומות שונים, בין היתר ב[[סוריה]], שב לדמשק לתקופה קצרה. לאחר מכן חזר לצפת, שם התחתן עם אשה בזיווג ראשון ונולדה לו בת.

	בעקבות [[מגפה]] בה שיכל את בתו ואשתו, חזר רבי ישראל נג'ארה לדמשק והתחתן בשנית. מנישואים אלה נולדו לו 3 ילדים. לאחר תקופה בדמשק עבר לעזה, שם שימש כ[[פוסק]]. בנו, הרב [[משה נג'ארה בן ישראל]], שימש כרבה הראשי של עזה אחריו. בהיותו בעזה היה מורה של המשורר [[אבטליון (משורר)\|אבטליון]]. הרב נג'ארה נפטר בשנת [[ה'חפ"ש]] או [[ה'שפ"ט]] בעזה, ונקבר ב[[בית קברות\|בית העלמין]] היהודי בעיר. על פי עדויות נוספות, קברו מצוי כיום בשטח מחנה הפליטים [[אל-בורייג']] שבמרכז [[רצועת עזה]] ובמבצע [[חרבות ברזל]] שהחל בשנת [[תשפ"ד]] השתטחו חיילים לתפילה על קברו.		בעקבות [[מגפה]] בה שיכל את בתו ואשתו, חזר רבי ישראל נג'ארה לדמשק והתחתן בשנית. מנישואים אלה נולדו לו 3 ילדים. לאחר תקופה בדמשק עבר לעזה, שם שימש כ[[פוסק]]. בנו, הרב משה נג'ארה בן ישראל, שימש כרבה הראשי של עזה אחריו. בהיותו בעזה היה מורה של המשורר [[אבטליון (משורר)\|אבטליון]]. הרב נג'ארה נפטר בשנת ה'חפ"ש או ה'שפ"ט בעזה, ונקבר ב[[בית קברות\|בית העלמין]] היהודי בעיר. על פי עדויות נוספות, קברו מצוי כיום בשטח מחנה הפליטים אל-בורייג' שבמרכז [[רצועת עזה]] ובמבצע [[חרבות ברזל]] שהחל בשנת [[תשפ"ד]] השתטחו חיילים לתפילה על קברו.

	==חלק מספריו שיצאו לאור עולם==		==חלק מספריו שיצאו לאור עולם==
	* '''זמירות ישראל''' – פיוטים		* '''זמירות ישראל''' – פיוטים
שורה 41:		שורה 43:
	* '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]]		* '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]]
	*'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון		*'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון
	*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה]] ~~ב[[חריזה\|חרוזים]]~~{{הערה\|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}		*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה]] בחרוזים{{הערה\|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}

			==לקריאה נוספת==
			* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''האוצר''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [[טובה בארי]] (עורכת), '''ישראל נג'ארה – שירים''', הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], [[תשע"ה]]		* טובה בארי (עורכת), '''ישראל נג'ארה – שירים''', הוצאת אוניברסיטת תל אביב, [[תשע"ה]]
	* אוצר השירה והמליצה, מאת י.ח. טביוב, הוצאת דביר, תרפ"ט 1929, תל אביב א"י, עמוד 204		* אוצר השירה והמליצה, מאת י.ח. טביוב, הוצאת דביר, תרפ"ט 1929, תל אביב א"י, עמוד 204

	~~==לקריאה נוספת==~~
	* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)\|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

מ. רובין ב־09:30, 27 במרץ 2026

2026-03-27T09:30:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:30, 27 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	רבי '''ישראל נג'ארה~~''' מכונה '''נעים זמירות ישראל~~''' ([[דמשק]], [[ה'שט"ו]] – [[עזה]], [[ה'שפ"ח]]-[[ה'שפ"ט]]) [[רב~~]] שמקור משפחתו מגירוש [[יהדות ספרד\|ספרד]], ראב"ד ורב ראשי הקהילה היהודית ב[[עזה~~]], ~~[[מקובל]], בעל מנגן, בן דורם של [[האר"י הקדוש]] והרב [[יוסף קארו]] שהתגורר עימהם, [[~~פרשן~~\|פרשן]] מקרא~~ [[~~שיר~~\|ומשורר]] ~~המכונה '''נעים זמירות ישראל''',~~ מגדולי המשוררים [[פיוט\|והפייטנים]] ה[[עברית\|עבריים]] בכל הזמנים ~~עד לימינו~~.		{{עריכה\|כל הערך=כן\|התאמה לחב"דפדיה}}
			רבי '''ישראל נג'ארה''' (דמשק, ה'שט"ו – עזה, ה'שפ"ח-ה'שפ"ט; 1555-1628) היה [[רב]], פרשן [[שירה\|ומשורר]]. מגדולי המשוררים [[פיוט\|והפייטנים]] ה[[עברית\|עבריים]] בכל הזמנים. רב היישוב היהודי בעזה.

	==תולדות חיים==		==תולדות חיים==
שורה 12:		שורה 13:
	אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם [[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.		אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם [[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.

	בשירתו היה שילוב נדיר בין [[~~קדושה (יהדות)\|~~קדושה]], [[קבלה]] וחולין.		בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה]], [[קבלה]] וחולין.

	===פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]===		===פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]===
	בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה.		בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה.
	ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה\|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה\|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].		ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה\|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה\|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

	אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] על הניגון:		אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] על הניגון:
שורה 28:		שורה 29:
	וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].		וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].
	===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===		===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===
	הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח ~~כ[[כתובה]]~~ בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.		הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח ככתובה בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.

	==חיים אישיים==		==חיים אישיים==
שורה 40:		שורה 41:
	* '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]]		* '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]]
	*'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון		*'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון
	*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[~~שחיטה (הלכה)\|~~שחיטה]] ב[[חריזה\|חרוזים]]{{הערה\|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}		*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה]] ב[[חריזה\|חרוזים]]{{הערה\|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [[טובה בארי]] (עורכת), '''ישראל נג'ארה – שירים''', הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], [[תשע"ה]]		* [[טובה בארי]] (עורכת), '''ישראל נג'ארה – שירים''', הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], [[תשע"ה]]
	* אוצר השירה והמליצה, מאת י.ח. טביוב, הוצאת דביר, תרפ"ט 1929, תל אביב א"י, עמוד 204		* אוצר השירה והמליצה, מאת י.ח. טביוב, הוצאת דביר, תרפ"ט 1929, תל אביב א"י, עמוד 204

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)\|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו		* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)\|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו

			{{הערות שוליים}}
	{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}}		{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}}
	[[קטגוריה:משוררים]]		[[קטגוריה:משוררים]]
	{{~~הערות שוליים~~}}		{{קרד}}

מ. רובין: מ. רובין העביר את הדף רבי ישראל נג'ארה לשם ישראל נג'ארה תוך דריסת הפניה: שם ערך שאינו כתוב נכון

2026-03-27T09:26:52Z

מ. רובין העביר את הדף רבי ישראל נג'ארה לשם ישראל נג'ארה תוך דריסת הפניה: שם ערך שאינו כתוב נכון

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־12:26, 27 במרץ 2026
(אין הבדלים)

שיע.ק: /* חלק מפיוטיו */

2026-02-10T23:09:53Z

חלק מפיוטיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:09, 11 בפברואר 2026
שורה 10:		שורה 10:
	בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון\|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה\|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי\|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.		בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון\|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה\|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי\|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.

	אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם		אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם [[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.
	[[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.

	בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)\|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.		בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)\|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.

איש מחובד ב־11:46, 18 בינואר 2026

2026-01-18T11:46:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:46, 18 בינואר 2026
שורה 9:		שורה 9:
	===חלק מפיוטיו===		===חלק מפיוטיו===
	בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון\|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה\|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי\|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.		בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון\|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה\|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי\|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.

			אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם
			[[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.

	בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)\|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.		בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)\|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.

יוסף בן מלמד: /* הערות שוליים */

2025-03-16T23:00:12Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:00, 17 במרץ 2025
שורה 47:		שורה 47:
	{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}}		{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}}
	[[קטגוריה:משוררים]]		[[קטגוריה:משוררים]]
	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים}}

יוסף בן מלמד: קישור מיותר

2025-03-16T22:59:50Z

קישור מיותר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:59, 17 במרץ 2025
שורה 26:		שורה 26:
	וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].		וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].
	===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===		===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===
	הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד ~~מקודש ב~~[[ג'רבא]] הרב ~~[https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F~~ שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם''']. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.		הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.

	==חיים אישיים==		==חיים אישיים==

ספרא רבא: מענדל סופר העביר את הדף ישראל נג'ארה לשם רבי ישראל נג'ארה

2025-03-10T12:33:22Z

מענדל סופר העביר את הדף ישראל נג'ארה לשם רבי ישראל נג'ארה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־15:33, 10 במרץ 2025
(אין הבדלים)

46.19.86.92 ב־19:56, 25 בפברואר 2025

2025-02-25T19:56:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:56, 25 בפברואר 2025
שורה 47:		שורה 47:
	{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}}		{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}}
	[[קטגוריה:משוררים]]		[[קטגוריה:משוררים]]
			==הערות שוליים==

46.19.86.92: /* בני דורו שהתנגדו לפיוטיו */

2025-02-25T19:31:27Z

בני דורו שהתנגדו לפיוטיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:31, 25 בפברואר 2025
שורה 26:		שורה 26:
	וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].		וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].
	===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===		===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===
	הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.		הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד מקודש ב[[ג'רבא]] הרב [https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם''']. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.

	==חיים אישיים==		==חיים אישיים==