ישעיה הלוי הורוביץ - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: בינוויקי

2026-04-01T09:54:56Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:54, 1 באפריל 2026
שורה 67:		שורה 67:
	[[קטגוריה:אחרונים]]		[[קטגוריה:אחרונים]]
	[[קטגוריה:משפחת הורביץ (1)]]		[[קטגוריה:משפחת הורביץ (1)]]
			[[en:Isaiah Horowitz]]

מ. רובין: מ. רובין העביר את הדף השל"ה לשם ישעיה הלוי הורוביץ: שם ערך שאינו כתוב נכון

2026-03-14T17:28:55Z

מ. רובין העביר את הדף השל"ה לשם ישעיה הלוי הורוביץ: שם ערך שאינו כתוב נכון

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־20:28, 14 במרץ 2026
(אין הבדלים)

יונה זאב סטמבלר: לפי כללי העברית לא עושים רווח בין האות למקף המחבר, שהרי זה היפך כל עניינו שהוא לחבר ולא להפריד

2025-06-27T05:38:22Z

לפי כללי העברית לא עושים רווח בין האות למקף המחבר, שהרי זה היפך כל עניינו שהוא לחבר ולא להפריד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:38, 27 ביוני 2025
שורה 56:		שורה 56:
	==ספריו==		==ספריו==
	*'''סידור שער השמיים'''		*'''סידור שער השמיים'''
	*'''שני לוחות הברית''' (יצא-לאור במהדורות רבות, ציוני אדמו"ר שליט"א בספריו לשל"ה הם ~~על - פי~~ מהדורת תנ"ח)		*'''שני לוחות הברית''' (יצא-לאור במהדורות רבות, ציוני אדמו"ר שליט"א בספריו לשל"ה הם על־פי מהדורת תנ"ח)

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

ברכת הגאולה: /* תפילתו */ נמחק בגירסאות הקודמות

2025-05-25T20:30:42Z

תפילתו: נמחק בגירסאות הקודמות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:30, 25 במאי 2025
שורה 40:		שורה 40:

	מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.		מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
	~~===תפילתו===~~
	הוא תיקן תפילה להצלחת הילדים ולמציאת זיווגם לאומרה בערב ראש חודש סיון וכל בית ישראל נהגו לאומרה{{הערה\|מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה.}} ונוסחתה בהערה{{הערה\|זוהי נוסחתה:{{חלונית
	~~\|כותרת= תפילת השל"ה~~
	~~\|מאת=הרב [[ישעיה הלוי הורוביץ]]~~
	~~\|ניקוד=כן~~
	~~\|מקור=של"ה מסכת תמיד פרק נר מצווה ענייני תפילה~~
	~~\|רוחב=350px~~
	\|תוכן =אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם". וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ.

	וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת. וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הדּוֹרוֹת, לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.

	אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ".

	כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר. וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.

	אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.

	שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:

	אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

	~~יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:}} עד כאן}}.~~

	=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===		=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===

שנות חיים: /* תפילתו */

2025-04-24T00:37:56Z

תפילתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:37, 24 באפריל 2025
שורה 41:		שורה 41:
	מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.		מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
	===תפילתו===		===תפילתו===
	הוא תיקן תפילה להצלחת הילדים ולמציאת זיווגם לאומרה בערב ראש חודש סיון וכל בית ישראל נהגו לאומרה{{הערה\|מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה.}} ונוסחתה בהערה{{הערה\|{{חלונית		הוא תיקן תפילה להצלחת הילדים ולמציאת זיווגם לאומרה בערב ראש חודש סיון וכל בית ישראל נהגו לאומרה{{הערה\|מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה.}} ונוסחתה בהערה{{הערה\|זוהי נוסחתה:{{חלונית
	\|כותרת= תפילת השל"ה		\|כותרת= תפילת השל"ה
	\|מאת=הרב [[ישעיה הלוי הורוביץ]]		\|מאת=הרב [[ישעיה הלוי הורוביץ]]
שורה 61:		שורה 61:
	אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:		אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

	יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:		יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:}} עד כאן}}.
	}}}}.

	=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===		=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===

שנות חיים ב־00:36, 24 באפריל 2025

2025-04-24T00:36:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:36, 24 באפריל 2025
שורה 41:		שורה 41:
	מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.		מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
	===תפילתו===		===תפילתו===
	הוא תיקן תפילה להצלחת הילדים ולמציאת זיווגם לאומרה בערב ראש חודש סיון וכל בית ישראל נהגו לאומרה{{הערה\|מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה.}} ונוסחתה בהערה{{חלונית		הוא תיקן תפילה להצלחת הילדים ולמציאת זיווגם לאומרה בערב ראש חודש סיון וכל בית ישראל נהגו לאומרה{{הערה\|מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה.}} ונוסחתה בהערה{{הערה\|{{חלונית
	\|כותרת= תפילת השל"ה		\|כותרת= תפילת השל"ה
	\|מאת=הרב [[ישעיה הלוי הורוביץ]]		\|מאת=הרב [[ישעיה הלוי הורוביץ]]
שורה 62:		שורה 62:

	יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:		יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
	}}.		}}}}.

	=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===		=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===

שנות חיים ב־00:36, 24 באפריל 2025

2025-04-24T00:36:18Z

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
 ===תפילתו===
-הוא תיקן תפילה להצלחת הילדים ולמציאת זיווגם לאומרה בערב ראש חודש סיון וכל בית ישראל נהגו לאומרה{{הערה|מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה.}}.
+הוא תיקן תפילה להצלחת הילדים ולמציאת זיווגם לאומרה בערב ראש חודש סיון וכל בית ישראל נהגו לאומרה{{הערה|מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה.}} ונוסחתה בהערה{{חלונית
 === גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===

שיע בוט: החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה"

2024-12-11T18:58:20Z

החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 11 בדצמבר 2024
שורה 30:		שורה 30:

	הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'. נדפס גם ב"[[תורת מנחם]]" חלק א'.]}}		הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'. נדפס גם ב"[[תורת מנחם]]" חלק א'.]}}
	אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה\|1=~~ראה~~ לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}		אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה\|1=ראו לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}

	באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה\|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.}} שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.		באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה\|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.}} שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2024-11-18T04:21:05Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:21, 18 בנובמבר 2024
שורה 32:		שורה 32:
	אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה\|1=ראה לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}		אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה\|1=ראה לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}

	באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה\|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.~~</ref>~~ שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.		באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה\|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.}} שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.

	===ציטוטים===		===ציטוטים===

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2024-11-18T04:16:29Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:16, 18 בנובמבר 2024
שורה 32:		שורה 32:
	אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה\|1=ראה לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}		אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה\|1=ראה לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}

	באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין~~<ref>~~ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.</ref> שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.		באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה\|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.</ref> שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.

	===ציטוטים===		===ציטוטים===

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 11 בדצמבר 2024
שורה 30:		שורה 30:

	הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'. נדפס גם ב"[[תורת מנחם]]" חלק א'.]}}		הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'. נדפס גם ב"[[תורת מנחם]]" חלק א'.]}}
	אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה\|1=~~ראה~~ לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}		אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה\|1=ראו לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}

	באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה\|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.}} שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.		באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה\|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.}} שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.