https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9Fים העליון - היסטוריית גרסאות2026-04-21T17:15:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=140577&oldid=prevשלום: הפניה לדף נוני ימא2013-06-26T22:49:25Z<p>הפניה לדף <a href="/index.php/%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%90" title="נוני ימא">נוני ימא</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:49, 27 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הפניה [[</ins>נוני ימא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתא בזהר שבבחי' ים העליון יש נונין וארבין שעל זה אמר שם אניות יהלכון כו', והענין הוא כידוע שבחי' נשמו' דאצי' המתכללי' במל' דאצי' ומתאחדים בה בתכלית הן הנק' </del>נוני ימא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבא והוא כמו ג' סבות ורשב"י כמ"ש בזוהר בכמה דוכתי על רב המנונא סבא שהוא נוני ימא רבא דשט בימא רבא ועד"מ דגים שבים שמובלעים בים ומתאחדים בה בתכלית עד שהמים להם כמו חיות לנפשם כמו חיות האויר שיחי' ממש הבע"ח בארץ כידוע ויותר מזה שהרי הבע"ח מופרד במציאות חיות נפשו רק שמקבל מן האויר והדגים מובלעים בתוך הים והים מכסה עליהם מלמעלה שזהו מורה על בחי' חיות עצמי' וכך הנשמו' דאצי' בבחי' ים העליון שבבחי' חכ' שבדיבור העליון מובלעים שם ומתאחדים בבחי' אלקות בבחי' חיות עצמי כמש"א26 רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו' בי' אחידא בי' להיטא כמארז"ל למה ת"ח נמשלו לדגים שבים שמיד שפורשים ליבשה מתים כו', והרבה יותר מביטול והתכללו' של הנשמות ומלאכי' שנבראו מבחי' אותיו' הדיבור שזה כמו חיות הבע"ח מן אויר הארץ כך מקבלי' מהבל רוח פיו כמ"ש וברוח28 פיו כל צבאם דאעפ"כ הן דבר ויש בפ"ע וגם29 יש להם חומר גופני כמו אש ורוח כידוע רק שהוא מבטל בחי' יש שבו ע"י השגתו בכח אלקי המהווה אותו מאותיו' הדיבור כנ"ל, ואין זה ערך כלל לבחי' ביטול והתכללו' דנשמו' ומלאכי' דאצי' בים העליון שזהו כמו דגים שמובלעים בים וכמו עובר30 שהוא ירך אמו ואוכל31 ממה שאמו אוכלת כו' כידוע בבחי' עיבור הנשמות במל' כו' וד"ל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך בחי' ארבין הוא עד"מ הספינה גשמי' שהולכת ע"ג הים שההולכים בהם הם בנ"א שחיים מן האויר וא"א להם לחיות כלל בים אך כדי שיוכלו לעבור בים עושים להם ספינות שהם עשוים להגביל על מי הים שלא ישטפו על בנ"א כי גם שהספינות שקועות קצת במים אבל עיקרם שטים ע"פ המים ואין להם חיבור עם</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הים כלל כי הספינות עשויות מעצים שצומחין בארץ רק מחמת יסוד הרוח שבהם המה שטים ע"פ המים ואמנם עיקר המעלה הוא לעשות הבדל ומסך שלא ישקעו בנ"א בים ויוכלו גם הם לעבור על הים ולחיות בו ועי"ז יש חיבור לברואים שביבשה לעבור בים ולא ימותו מפני מימי הים כי הספינה מפסקת, וכך יובן ממש בבחי' ארבין עליונים שהם בחי' מלאכים רוחניי' עשוים להבדיל ולהפסיק על ים העליון שיוכלו נשמו' דבי"ע לעבור שם ולא ישקעו ויבלעו בים העליון ויתבטלו לגמרי, וז"ש שם אניות יהלכון כו' שהם בחי' מלאכי' רוחניי' שנעשי' כמו בחי' ספינה לעבור בה נשמות עליונות שהם מעלמא דאתגליא בים העליון כמ"ש בגוהרקי32 דר' חייא כו' כמ"ש במ"א באריכות, כי המלאכים אינם מתבטלי' במל' דאצי' כמו נשמו' דאצי' כי שרשם מבחי' אותיו' הדיבור שנמשך מאין ליש גמור וע"כ יש להם גוף בבחי' יש גמור כנ"ל ויש מלאכי' שנק' עצים כמ"ש אז ירננו כל עצי היער ועושין מהן ארבין לנשמות שבעלמא דאתגליא שיוכלו לעבור בים העליון כו' וכמ"כ מאצי' לבי"ע מתלבשים נשמו' דאצי' בלבוש המעלי' עליהם שיוכלו להיות34 ביבשה בחי' עלמא דאתגליא ולא ימותו כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקורות==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/572/49/244&search=%d7%93%d7%92%d7%99%d7%9d ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן > מאמרי אדה"ז > תקע"ב > ענין קרי"ס > רמה </del>]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>שלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=139925&oldid=prevשלום: יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} איתא בזהר שבבחי' ים העליון יש נונין וארבין שעל זה אמר שם אניות יהלכון כו', והעני..."2013-06-24T19:53:34Z<p>יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} איתא בזהר שבבחי' ים העליון יש נונין וארבין שעל זה אמר שם אניות יהלכון כו', והעני..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{בעבודה}}<br />
איתא בזהר שבבחי' ים העליון יש נונין וארבין שעל זה אמר שם אניות יהלכון כו', והענין הוא כידוע שבחי' נשמו' דאצי' המתכללי' במל' דאצי' ומתאחדים בה בתכלית הן הנק' נוני ימא רבא והוא כמו ג' סבות ורשב"י כמ"ש בזוהר בכמה דוכתי על רב המנונא סבא שהוא נוני ימא רבא דשט בימא רבא ועד"מ דגים שבים שמובלעים בים ומתאחדים בה בתכלית עד שהמים להם כמו חיות לנפשם כמו חיות האויר שיחי' ממש הבע"ח בארץ כידוע ויותר מזה שהרי הבע"ח מופרד במציאות חיות נפשו רק שמקבל מן האויר והדגים מובלעים בתוך הים והים מכסה עליהם מלמעלה שזהו מורה על בחי' חיות עצמי' וכך הנשמו' דאצי' בבחי' ים העליון שבבחי' חכ' שבדיבור העליון מובלעים שם ומתאחדים בבחי' אלקות בבחי' חיות עצמי כמש"א26 רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו' בי' אחידא בי' להיטא כמארז"ל למה ת"ח נמשלו לדגים שבים שמיד שפורשים ליבשה מתים כו', והרבה יותר מביטול והתכללו' של הנשמות ומלאכי' שנבראו מבחי' אותיו' הדיבור שזה כמו חיות הבע"ח מן אויר הארץ כך מקבלי' מהבל רוח פיו כמ"ש וברוח28 פיו כל צבאם דאעפ"כ הן דבר ויש בפ"ע וגם29 יש להם חומר גופני כמו אש ורוח כידוע רק שהוא מבטל בחי' יש שבו ע"י השגתו בכח אלקי המהווה אותו מאותיו' הדיבור כנ"ל, ואין זה ערך כלל לבחי' ביטול והתכללו' דנשמו' ומלאכי' דאצי' בים העליון שזהו כמו דגים שמובלעים בים וכמו עובר30 שהוא ירך אמו ואוכל31 ממה שאמו אוכלת כו' כידוע בבחי' עיבור הנשמות במל' כו' וד"ל.<br />
<br />
אך בחי' ארבין הוא עד"מ הספינה גשמי' שהולכת ע"ג הים שההולכים בהם הם בנ"א שחיים מן האויר וא"א להם לחיות כלל בים אך כדי שיוכלו לעבור בים עושים להם ספינות שהם עשוים להגביל על מי הים שלא ישטפו על בנ"א כי גם שהספינות שקועות קצת במים אבל עיקרם שטים ע"פ המים ואין להם חיבור עם<br />
<br />
<br />
הים כלל כי הספינות עשויות מעצים שצומחין בארץ רק מחמת יסוד הרוח שבהם המה שטים ע"פ המים ואמנם עיקר המעלה הוא לעשות הבדל ומסך שלא ישקעו בנ"א בים ויוכלו גם הם לעבור על הים ולחיות בו ועי"ז יש חיבור לברואים שביבשה לעבור בים ולא ימותו מפני מימי הים כי הספינה מפסקת, וכך יובן ממש בבחי' ארבין עליונים שהם בחי' מלאכים רוחניי' עשוים להבדיל ולהפסיק על ים העליון שיוכלו נשמו' דבי"ע לעבור שם ולא ישקעו ויבלעו בים העליון ויתבטלו לגמרי, וז"ש שם אניות יהלכון כו' שהם בחי' מלאכי' רוחניי' שנעשי' כמו בחי' ספינה לעבור בה נשמות עליונות שהם מעלמא דאתגליא בים העליון כמ"ש בגוהרקי32 דר' חייא כו' כמ"ש במ"א באריכות, כי המלאכים אינם מתבטלי' במל' דאצי' כמו נשמו' דאצי' כי שרשם מבחי' אותיו' הדיבור שנמשך מאין ליש גמור וע"כ יש להם גוף בבחי' יש גמור כנ"ל ויש מלאכי' שנק' עצים כמ"ש אז ירננו כל עצי היער ועושין מהן ארבין לנשמות שבעלמא דאתגליא שיוכלו לעבור בים העליון כו' וכמ"כ מאצי' לבי"ע מתלבשים נשמו' דאצי' בלבוש המעלי' עליהם שיוכלו להיות34 ביבשה בחי' עלמא דאתגליא ולא ימותו כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.<br />
==מקורות==<br />
[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/572/49/244&search=%d7%93%d7%92%d7%99%d7%9d ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן > מאמרי אדה"ז > תקע"ב > ענין קרי"ס > רמה ]</div>שלום