יידיש - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים

2026-03-22T13:26:22Z

קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:26, 22 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]		[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]
	~~ייִדִישׁ~~ (נקראת לפעמים ~~גם אידיש או אִידִית~~) היא שפה [[עם ישראל\|יהודית]]-[[אירופה\|אירופאית]], המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.		'''ייִדִישׁ''' (נקראת לפעמים גם '''אידיש''' או '''אִידִית''') היא שפה [[עם ישראל\|יהודית]]-[[אירופה\|אירופאית]], המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.

	==מקור השפה==		==מקור השפה==
שורה 44:		שורה 44:
	בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה\|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה\|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}.		בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה\|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה\|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}.

	וכן כאשר ר' [[בן ציון וישצקי]] פתח את [[אהלי תורה כפר חב"ד]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] עם ילדו, הרבי בחן את הילד ביידיש על החומר שלמד הילד ב"חדר". הילד ענה על השאלות בלשון הקודש, מכיוון שלא שלט מספיק ביידיש. גם את השאלות שהציג הרבי בפני הילד, היה צורך לתרגם לילד מדי פעם בפעם ללשון הקודש. וכך, הרבי המשיך לדבר עם הילד ביידיש, והילד ענה בלשון הקודש. בסיום המבחן, הרבי הרכין עצמו מעט לעבר הילד ושאלו: "וואס איז דער קאליר פון דיין ז'אקעט" [=מהו צבע הז'קט שלך?]. כעת היה ברור שכוונת הרבי לבחון את הילד בשפת היידייש. הילד שלא שלט מספיק בשפה זו, לא עמד במבחן. אבי הילד לחש מיד על אוזנו של הילד, שהרבי שואל מהו צבע הסוודר-ז'קט שלו, והילד ענה מיד בלשון הקודש: "חוּם".		וכן כאשר ר' [[בן ציון וישצקי]] פתח את [[אהלי תורה כפר חב"ד]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] עם ילדו, הרבי בחן את הילד ביידיש על החומר שלמד הילד ב"חדר". הילד ענה על השאלות בלשון הקודש, מכיוון שלא שלט מספיק ביידיש. גם את השאלות שהציג הרבי בפני הילד, היה צורך לתרגם לילד מדי פעם בפעם ללשון הקודש. וכך, הרבי המשיך לדבר עם הילד ביידיש, והילד ענה בלשון הקודש. בסיום המבחן, הרבי הרכין עצמו מעט לעבר הילד ושאלו: "וואס איז דער קאליר פון דיין ז'אקעט" [=מהו צבע הז'קט שלך?]. כעת היה ברור שכוונת הרבי לבחון את הילד בשפת היידייש. הילד שלא שלט מספיק בשפה זו, לא עמד במבחן. אבי הילד לחש מיד על אוזנו של הילד, שהרבי שואל מהו צבע הסוודר-ז'קט שלו, והילד ענה מיד בלשון הקודש: "חוּם".
	אז, בפעם הראשונה ביחידות זו, הרים הרבי את עיניו לעבר האב ושאל הרבי אותו ברצינות רבה: {{ציטוטון\|"פון וואנעט ווייסט ער אזוי גוט לשון קודש"?}}.. [=מהיכן הוא [=הילד] יודע כל כך טוב לשון הקודש?], והוסיף בתמיהה: "וואס מ'לערנט ניט אין חדר אף יידיש?" [=האם לא לומדים ב"חדר" ביידיש?]. ובכך תם חלק זה של היחידוּת. {{הערה\|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תפג-תפד. וראו "בית משיח", גליון 734, עמ' 56.}}		אז, בפעם הראשונה ביחידות זו, הרים הרבי את עיניו לעבר האב ושאל הרבי אותו ברצינות רבה: {{ציטוטון\|"פון וואנעט ווייסט ער אזוי גוט לשון קודש"?}}.. [=מהיכן הוא [=הילד] יודע כל כך טוב לשון הקודש?], והוסיף בתמיהה: "וואס מ'לערנט ניט אין חדר אף יידיש?" [=האם לא לומדים ב"חדר" ביידיש?]. ובכך תם חלק זה של היחידוּת{{הערה\|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תפג-תפד. וראו "בית משיח", גליון 734, עמ' 56.}}.

	כמו כן, בשבת פרשת וישב [[תשמ"ח]] שאל הרבי, כיצד ייתכן שאברכים "[[שפיץ חב"ד]]" מדברים ביניהם ב[[אנגלית]], ולא ביידיש{{הערה\|בדומה לכך התפלא הרבי על תלמידי ישיבת אחי תמימים בניו הייבן. תורת מנחם חלק ד' עמוד 321.}}...		כמו כן, בשבת פרשת וישב [[תשמ"ח]] שאל הרבי, כיצד ייתכן שאברכים "[[שפיץ חב"ד]]" מדברים ביניהם ב[[אנגלית]], ולא ביידיש{{הערה\|בדומה לכך התפלא הרבי על תלמידי ישיבת אחי תמימים בניו הייבן. תורת מנחם חלק ד' עמוד 321.}}...
שורה 66:		שורה 66:
	*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ללמד ביידיש דווקא, או לאו דווקא?] {{אינפו}}		*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ללמד ביידיש דווקא, או לאו דווקא?] {{אינפו}}
	'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6318054/jewish/13-Facts-About-Yiddish-Every-Jew-Should-Know.htm 13 עובדות על יידיש שכל יהודי צריך לדעת] {{}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157147/jewish/Where-does-the-name-Yiddish-come-from.htm מאיפה השם יידיש?] {{}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157149/jewish/Yiddish-in-the-Soviet-Union.htm יידיש בברית המועצות] {{}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157146/jewish/Why-Do-Jews-Still-Insist-on-Speaking-Yiddish.htm מדוע יהודים עדיין מתעקשים לדבר באידיש?]''' (אנגלית) {{בית חבד}}		'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6318054/jewish/13-Facts-About-Yiddish-Every-Jew-Should-Know.htm 13 עובדות על יידיש שכל יהודי צריך לדעת] {{}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157147/jewish/Where-does-the-name-Yiddish-come-from.htm מאיפה השם יידיש?] {{}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157149/jewish/Yiddish-in-the-Soviet-Union.htm יידיש בברית המועצות] {{}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157146/jewish/Why-Do-Jews-Still-Insist-on-Speaking-Yiddish.htm מדוע יהודים עדיין מתעקשים לדבר באידיש?]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
	*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/~~%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90~~.pdf על הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12		*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/התקשרות_כי_תשא.pdf על הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12
	{{תבנית:שפות}}		{{תבנית:שפות}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

מ. רובין: (diffedit)

2026-03-22T13:24:57Z

(diffedit)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:24, 22 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]		[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]
	~~'''ייִדִישׁ'''~~ (~~גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; ''''יודיש''''~~) ~~היא~~ שפה [[עם ישראל\|יהודית]]-[[אירופה\|אירופאית]], המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.		ייִדִישׁ (נקראת לפעמים גם אידיש או אִידִית) היא שפה [[עם ישראל\|יהודית]]-[[אירופה\|אירופאית]], המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.

	==מקור השפה==		==מקור השפה==

שנות חיים ב־13:17, 22 במרץ 2026

2026-03-22T13:17:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:17, 22 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]		[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]
	'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; '''יודיש''') היא שפה [[עם ישראל\|יהודית]]-[[אירופה\|אירופאית]], המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.		'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; ''''יודיש'''') היא שפה [[עם ישראל\|יהודית]]-[[אירופה\|אירופאית]], המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.

	==מקור השפה==		==מקור השפה==

שולם ס.: דקדוק וקישורים

2026-03-09T23:34:36Z

דקדוק וקישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:34, 10 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]		[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]
	'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; '''יודיש''') היא שפה יהודית-אירופאית, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות ~~באיזורי~~ העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.		'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; '''יודיש''') היא שפה [[עם ישראל\|יהודית]]-[[אירופה\|אירופאית]], המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.

	==מקור השפה==		==מקור השפה==

ב.כ"ץ: /* הכתיבה ביידיש */

2026-02-18T12:16:21Z

הכתיבה ביידיש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:16, 18 בפברואר 2026
שורה 12:		שורה 12:
	בשנת [[תרפ"ה]] החליטו אגודת אידישיסטים ב[[וילנא]] שב[[ליטא]] לקבוע כללי כתיבה אחידים ביידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית לא קיבלה כללים אלה בזמנו, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל.		בשנת [[תרפ"ה]] החליטו אגודת אידישיסטים ב[[וילנא]] שב[[ליטא]] לקבוע כללי כתיבה אחידים ביידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית לא קיבלה כללים אלה בזמנו, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל.

	החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור\|חזן]] - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה\|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף, ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו)].		החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור\|חזן]] - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה\|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף (עמעס), ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו - צרוס)].

	אך ביידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן.		אך ביידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן.

מ. רובין: ויקיזציה (diffedit)

2025-10-22T08:45:09Z

ויקיזציה (diffedit)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:45, 22 באוקטובר 2025
שורה 40:		שורה 40:
	;* '''אחת שאלתי'''		;* '''אחת שאלתי'''
	;* '''[[ספר המאמרים אידיש]]''' - הכולל מאמרים שכתב [[הרבי הריי"צ]] באידיש עבור פרסומם בגליונות [[הקריאה והקדושה]]		;* '''[[ספר המאמרים אידיש]]''' - הכולל מאמרים שכתב [[הרבי הריי"צ]] באידיש עבור פרסומם בגליונות [[הקריאה והקדושה]]
	;* וכן המאמרים שבקונטרס "[[ביקור שיקגו~~\|ביקור שיקאגא~~]]".		;* וכן המאמרים שבקונטרס "[[ביקור שיקגו]]".
	==השימוש ביידיש==		==השימוש ביידיש==
	בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה\|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה\|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}.		בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה\|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה\|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}.
שורה 51:		שורה 51:
	בנוגע לשימוש ולימוד בשפת היידיש בתלמוד תורה{{הערה\|הדברים נכתבו בקשר לתלמוד תורה בכפר חב"ד}} כתב הרבי שבהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת היידיש זה מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית{{הערה\|מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zalmanov-Gruzman%20-%20Elul%2021%2C%205777.pdf תשורה גרוזמן] (ע' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. ובשלמות באג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא.}}.		בנוגע לשימוש ולימוד בשפת היידיש בתלמוד תורה{{הערה\|הדברים נכתבו בקשר לתלמוד תורה בכפר חב"ד}} כתב הרבי שבהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת היידיש זה מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית{{הערה\|מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zalmanov-Gruzman%20-%20Elul%2021%2C%205777.pdf תשורה גרוזמן] (ע' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. ובשלמות באג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא.}}.

	כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה\|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}. הרבי גם ציין בהקשר הזה~~<ref>~~מיחידות. נדפסה ב[[היכל מנחם (ירושלים)#ספרים נוספים\|היכל מנחם]].~~</ref>~~ את מאמר ה[[אבות דרבי נתן]] הידוע, שלעולם לא ~~יהי'~~ אדם יושב בין העומדים, ועומד בין היושבים ~~וכיו"ב~~.		כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה\|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}. הרבי גם ציין בהקשר הזה{{הערה\|מיחידות. נדפסה ב[[היכל מנחם (ירושלים)#ספרים נוספים\|היכל מנחם]].}} את מאמר ה[[אבות דרבי נתן]] הידוע, שלעולם לא יהיה אדם יושב בין העומדים, ועומד בין היושבים.

	==ראו גם==		==ראו גם==

לוח אור זרוע: /* מאמרים שנכתבו ביידיש */

2025-10-22T01:21:05Z

מאמרים שנכתבו ביידיש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:21, 22 באוקטובר 2025
שורה 33:		שורה 33:
	=== מאמרים שנכתבו ביידיש ===		=== מאמרים שנכתבו ביידיש ===

	;[[אדמו"ר האמצעי]]:		;[[אדמו"ר האמצעי]]
	*'''[[קונטרס פוקח עוורים]]'''		*'''[[קונטרס פוקח עוורים]]'''
	;[[אדמו"ר הצמח צדק]]:		;[[אדמו"ר הצמח צדק]]
	* '''שמע ישראל''' שהצמח צדק אמרו ל[[קנטוניסטים]]		;* '''שמע ישראל''' שהצמח צדק אמרו ל[[קנטוניסטים]]
	* '''מזמור שיר ליום השבת{{הערה\|ישנו מאמר כזה מאדמו"ר האמצעי באידיש בספר המאמרים נ"ך עמוד תקמא.}}'''		;* '''מזמור שיר ליום השבת{{הערה\|ישנו מאמר כזה מאדמו"ר האמצעי באידיש בספר המאמרים נ"ך עמוד תקמא.}}'''
	* '''אחת שאלתי'''		;* '''אחת שאלתי'''
	* '''[[ספר המאמרים אידיש]]''' - הכולל מאמרים שכתב [[הרבי הריי"צ]] באידיש עבור פרסומם בגליונות [[הקריאה והקדושה]]		;* '''[[ספר המאמרים אידיש]]''' - הכולל מאמרים שכתב [[הרבי הריי"צ]] באידיש עבור פרסומם בגליונות [[הקריאה והקדושה]]
	*וכן ~~ריבוי מאמרים בקונטרס~~ "[[ביקור שיקגו]]".		;* וכן המאמרים שבקונטרס "[[ביקור שיקגו\|ביקור שיקאגא]]".

	==השימוש ביידיש==		==השימוש ביידיש==
	בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה\|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה\|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}.		בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה\|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה\|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}.
שורה 52:		שורה 51:
	בנוגע לשימוש ולימוד בשפת היידיש בתלמוד תורה{{הערה\|הדברים נכתבו בקשר לתלמוד תורה בכפר חב"ד}} כתב הרבי שבהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת היידיש זה מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית{{הערה\|מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zalmanov-Gruzman%20-%20Elul%2021%2C%205777.pdf תשורה גרוזמן] (ע' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. ובשלמות באג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא.}}.		בנוגע לשימוש ולימוד בשפת היידיש בתלמוד תורה{{הערה\|הדברים נכתבו בקשר לתלמוד תורה בכפר חב"ד}} כתב הרבי שבהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת היידיש זה מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית{{הערה\|מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zalmanov-Gruzman%20-%20Elul%2021%2C%205777.pdf תשורה גרוזמן] (ע' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. ובשלמות באג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא.}}.

	כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה\|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}.		כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה\|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}. הרבי גם ציין בהקשר הזה<ref>מיחידות. נדפסה ב[[היכל מנחם (ירושלים)#ספרים נוספים\|היכל מנחם]].</ref> את מאמר ה[[אבות דרבי נתן]] הידוע, שלעולם לא יהי' אדם יושב בין העומדים, ועומד בין היושבים וכיו"ב.

	==ראו גם==		==ראו גם==

מ. רובין: הסרת קטגוריה:יידיש באמצעות HotCat

2025-09-30T17:42:32Z

הסרת קטגוריה:יידיש באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:42, 30 בספטמבר 2025
שורה 72:		שורה 72:

	[[קטגוריה:שפות]]		[[קטגוריה:שפות]]
	~~[[קטגוריה:יידיש\|*]]~~
	[[en:Yiddish]]		[[en:Yiddish]]

מ. רובין: בינוויקי

2025-09-30T17:40:52Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:40, 30 בספטמבר 2025
שורה 73:		שורה 73:
	[[קטגוריה:שפות]]		[[קטגוריה:שפות]]
	[[קטגוריה:יידיש\|*]]		[[קטגוריה:יידיש\|*]]
			[[en:Yiddish]]

ברכת הגאולה ב־10:35, 27 באוגוסט 2025

2025-08-27T10:35:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:35, 27 באוגוסט 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]		[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]
	'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; '''יודיש''') היא שפה יהודית-אירופאית, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באיזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו ~~כולל אגרותיו~~.		'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; '''יודיש''') היא שפה יהודית-אירופאית, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באיזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.

	==מקור השפה==		==מקור השפה==
שורה 12:		שורה 12:
	בשנת [[תרפ"ה]] החליטו אגודת אידישיסטים ב[[וילנא]] שב[[ליטא]] לקבוע כללי כתיבה אחידים ביידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית לא קיבלה כללים אלה בזמנו, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל.		בשנת [[תרפ"ה]] החליטו אגודת אידישיסטים ב[[וילנא]] שב[[ליטא]] לקבוע כללי כתיבה אחידים ביידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית לא קיבלה כללים אלה בזמנו, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל.

	החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור\|חזן]] - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה\|דהיינו ~~אינו חי~~.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף, ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו)].		החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור\|חזן]] - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה\|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף, ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו)].

	אך ביידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן.		אך ביידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן.