https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA 2026-04-15T06:24:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=796829&oldid=prev 2025-08-20T11:22:53Z

<p>הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 20 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">‏‏</del>) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה&quot;יום טוב&quot;. לפיכך, תיקנו [[חז&quot;ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור &quot;ספיקא דיומא&quot; - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב &quot;רגיל&quot;. היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש&quot;י. רמב&quot;ם שם הלכה יא}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה&quot;יום טוב&quot;. לפיכך, תיקנו [[חז&quot;ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור &quot;ספיקא דיומא&quot; - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב &quot;רגיל&quot;. היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש&quot;י. רמב&quot;ם שם הלכה יא}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר החסידות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר החסידות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד &#039;יום טוב שני של גלויות&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד &#039;יום טוב שני של גלויות&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: &quot;תמיד עיני השם אלוקיך בה&quot; - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו&quot;ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: &quot;תמיד עיני השם אלוקיך בה&quot; - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו&quot;ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ&#039; רמד, ח&quot;ז עמ&#039; קסח, ח&quot;י עמ&#039; שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו&quot;ל, וכן הורה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב&#039; עמ&#039; תרכו.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ&#039; רמד, ח&quot;ז עמ&#039; קסח, ח&quot;י עמ&#039; שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו&quot;ל, וכן הורה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב&#039; עמ&#039; תרכו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%91%D7%9F</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%97%D7%95%D7%9C</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A9%D7%91%D7%90</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%99%D7%95%D7%9D</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%98%D7%95%D7%91</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A9%D7%A0%D7%99</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A9%D7%9C</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%92%D7%9C%D7%95</del>/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חול</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבא</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לארץ</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לענין</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוב</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גלו</ins>/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, חלק מרבני חב&quot;ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, חלק מרבני חב&quot;ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב&quot;ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש&quot;ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע&quot;ט). אך ראה ה[[ר&quot;ד]] מסעודת יום א&#039; ד[[חג הסוכות]] תשכ&quot;א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה &quot;הרי דעתם לחזור&quot;. וכן בשנת [[תש&quot;ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב&quot;ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש&quot;ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע&quot;ט). אך ראה ה[[ר&quot;ד]] מסעודת יום א&#039; ד[[חג הסוכות]] תשכ&quot;א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה &quot;הרי דעתם לחזור&quot;. וכן בשנת [[תש&quot;ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[אילת]] </del>אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאילת </ins>אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה|בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]]  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}.לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה|בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]]  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}.לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אינטרנט|</del>באתר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>{{חב"ד בישראל}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' באתר {{חב"ד בישראל}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://halacha.co/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%91%D7%9F</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%97%D7%95%D7%9C</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A9%D7%91%D7%90</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%99%D7%95%D7%9D</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%98%D7%95%D7%91</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A9%D7%A0%D7%99</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A9%D7%9C</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%92%D7%9C%D7%95</del>/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name=":0" /&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://halacha.co/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חול</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבא</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לארץ</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לענין</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוב</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גלו</ins>/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חגים וזמנים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חגים וזמנים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768115&oldid=prev 2025-05-18T03:14:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:14, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name=":0"&gt;</del>בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]]  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>.לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]]  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768114&oldid=prev 2025-05-18T03:10:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:10, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;ref name=":0"&gt;בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]]  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"&lt;/ref&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;ref name=":0"&gt;בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]]  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"&lt;/ref&gt;.לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768113&oldid=prev 2025-05-18T03:09:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:09, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;ref name=":0"&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;{{ הערה| </del>בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/nowiki&gt;</del>[[גבריאל צינר]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt; </del> בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}&lt;/nowiki&gt;</del>&lt;/ref&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;ref name=":0"&gt;בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]]  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"&lt;/ref&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768111&oldid=prev 2025-05-18T02:19:52Z

<p>יוט</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:19, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt; </del>בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה | בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב &lt;/nowiki&gt;[[גבריאל צינר]]&lt;nowiki&gt;  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לגבי </del>&lt;/nowiki&gt;[[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name=":0"&gt;&lt;nowiki&gt;</ins>{{ הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב &lt;/nowiki&gt;[[גבריאל צינר]]&lt;nowiki&gt;  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}&lt;/nowiki&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;. לגבי </ins>[[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]&#039;&#039;&#039; [[אינטרנט|באתר]] {{חב&quot;ד בישראל}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]&#039;&#039;&#039; [[אינטרנט|באתר]] {{חב&quot;ד בישראל}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name=":0" /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חגים וזמנים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חגים וזמנים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768110&oldid=prev 2025-05-18T02:15:00Z

<p>יו&quot;ט שנמ</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:15, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל&lt;nowiki&gt;</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רב </del>גבריאל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צינער</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/nowiki&gt;</del>&lt;nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב &lt;/nowiki&gt;[[גבריאל צינר]]&lt;nowiki&gt;  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}. לגבי &lt;/nowiki&gt;[[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרב </ins>[[גבריאל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צינר</ins>]]&lt;nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה | בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב &lt;/nowiki&gt;[[גבריאל צינר]]&lt;nowiki&gt;  בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}. לגבי &lt;/nowiki&gt;[[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768108&oldid=prev 2025-05-18T02:11:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:11, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר ל&lt;nowiki&gt;[[רב גבריאל צינער]]&lt;/nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;</del>{{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צינער </del>בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זצ"ל</del>, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}&lt;/nowiki&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לגבי </del>[[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר ל&lt;nowiki&gt;[[רב גבריאל צינער]]&lt;/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">nowiki&gt;&lt;</ins>nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/nowiki&gt;[[</ins>גבריאל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צינר]]&lt;nowiki&gt;  </ins>בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לגבי </ins>&lt;/nowiki&gt;[[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768106&oldid=prev 2025-05-18T01:55:39Z

<p>יוט</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:55, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרב </del>&lt;nowiki&gt;[[גבריאל צינער]]&lt;/nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;nowiki&gt;{{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}&lt;/nowiki&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</ins>&lt;nowiki&gt;[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רב </ins>גבריאל צינער]]&lt;/nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;nowiki&gt;{{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}&lt;/nowiki&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768105&oldid=prev 2025-05-18T01:51:53Z

<p>יוט</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:51, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב &lt;nowiki&gt;[[גבריאל צינער]]&lt;/nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;nowiki&gt;{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם=18 </del>בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}&lt;/nowiki&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב &lt;nowiki&gt;[[גבריאל צינער]]&lt;/nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;nowiki&gt;{{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}&lt;/nowiki&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768104&oldid=prev 2025-05-18T01:47:40Z

<p>יו&quot;ט</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:47, 18 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בגאולה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב &lt;nowiki&gt;[[גבריאל צינער]]&lt;/nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;nowiki&gt;{{הערה|בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}&lt;/nowiki&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&amp;st=&amp;pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב &lt;nowiki&gt;[[גבריאל צינער]]&lt;/nowiki&gt; בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני &lt;nowiki&gt;{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם=18 </ins>בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח':  בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}&lt;/nowiki&gt;. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&amp;st=&amp;pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אברהם צבי פריינד