יהדות התורה והמדינה - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""

2026-03-10T18:22:25Z

החלפת טקסט – "״" ב־"""

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:22, 10 במרץ 2026
שורה 7:		שורה 7:
	כפתיח, מבהיר הכותב את מהות החיבור שהיא - ניסוח השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של גדולי ישראל בכתבו:		כפתיח, מבהיר הכותב את מהות החיבור שהיא - ניסוח השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של גדולי ישראל בכתבו:

	{{ציטוט\|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ~~״מכנה משותף״~~ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או ~~עכ״פ~~ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.\|מקור=ע' 5 בחוברת\|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין "מכנה משותף" בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ"פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.\|מקור=ע' 5 בחוברת\|מרכאות=כן}}

	בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.		בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

מ. רובין: /* פתיח */

2025-10-15T16:45:50Z

פתיח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:45, 15 באוקטובר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שער צימר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שער החוברת]]		[[קובץ:שער צימר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שער החוברת]]
	'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה\|{{אוצר החכמה\|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה\|עמ= 20~~\|162911\|\|~~\|עמוד דיגיטלי=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד\|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.		'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה\|{{אוצר החכמה\|\|'''אגרות חסיד'''\|162911\|מהדורה=ראשונה\|עמ=20\|עמוד דיגיטלי=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד\|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.

	החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].		החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].

מ. רובין: /* פתיח */, תיקון פרמטרים

2025-10-15T16:39:17Z

פתיח: , תיקון פרמטרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:39, 15 באוקטובר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שער צימר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שער החוברת]]		[[קובץ:שער צימר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שער החוברת]]
	'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה\|{{אוצר החכמה\|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה\|עמ' 20\|162911\|\|~~ללא~~\|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד\|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.		'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה\|{{אוצר החכמה\|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה\|עמ= 20\|162911\|\|\|עמוד דיגיטלי=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד\|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.

	החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].		החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].

חב"דפדי פעיל ב־15:07, 20 באפריל 2025

2025-04-20T15:07:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:07, 20 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שער צימר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שער החוברת]]		[[קובץ:שער צימר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שער החוברת]]
	'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[~~אוריאל צימר\|~~אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה\|{{אוצר החכמה\|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה\|עמ' 20\|162911\|\|ללא\|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד\|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.		'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה\|{{אוצר החכמה\|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה\|עמ' 20\|162911\|\|ללא\|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד\|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.

	החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].		החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].
שורה 11:		שורה 11:
	בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.		בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

	הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי~~\|יהודית~~]]-[[הלכה\|הלכתית]], וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.		הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי]]ת-[[הלכה\|הלכתית]], וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.

	בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ו[[לשון הקודש]], הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'[[נטורי קרתא]]' לשאר היהדות החרדית, ועוד.		בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ו[[לשון הקודש]], הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'[[נטורי קרתא]]' לשאר היהדות החרדית, ועוד.

ש. א.: ניסוח, עריכה - דיוק בפרטים והבחנה בין עיקר וטפל בחיבור הנפלא הזה.

2024-05-22T20:05:51Z

ניסוח, עריכה - דיוק בפרטים והבחנה בין עיקר וטפל בחיבור הנפלא הזה.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:05, 22 במאי 2024
שורה 5:		שורה 5:

	==מבנה החוברת==		==מבנה החוברת==
	~~בתחילה מגדיר~~ הכותב את מהות החיבור שהיא - ~~הגדרת~~ השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של כל גדולי ישראל בכתבו:		כפתיח, מבהיר הכותב את מהות החיבור שהיא - ניסוח השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של גדולי ישראל בכתבו:

	{{ציטוט\|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.\|מקור=ע' 5 בחוברת\|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.\|מקור=ע' 5 בחוברת\|מרכאות=כן}}

	~~בתחילת החיבור~~ מגדיר הכותב ~~את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט~~ את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.		בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

	~~בהמשך~~ מראה ~~הכותב~~ כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי\|יהודית]]-[[הלכה\|הלכתית]], וממילא ~~(מראה)~~ את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה, הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד ~~ע"י מדינה ושפה משותפת~~, ~~ותו לא~~.		הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי\|יהודית]]-[[הלכה\|הלכתית]], וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.

	~~והמשך~~ נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ~~ולשון~~ הקודש, הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'נטורי קרתא' לשאר היהדות החרדית, ועוד.		בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ו[[לשון הקודש]], הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'[[נטורי קרתא]]' לשאר היהדות החרדית, ועוד.

	לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית\|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:		לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית\|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

213.151.39.94 ב־22:20, 13 במאי 2024

2024-05-13T22:20:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:20, 14 במאי 2024
שורה 2:		שורה 2:
	'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר\|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה\|{{אוצר החכמה\|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה\|עמ' 20\|162911\|\|ללא\|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד\|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.		'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר\|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה\|{{אוצר החכמה\|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה\|עמ' 20\|162911\|\|ללא\|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד\|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.

	החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין".		החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].

	==מבנה החוברת==		==מבנה החוברת==
			בתחילה מגדיר הכותב את מהות החיבור שהיא - הגדרת השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של כל גדולי ישראל בכתבו:

			{{ציטוט\|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.\|מקור=ע' 5 בחוברת\|מרכאות=כן}}

	בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.		בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

	בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי\|יהודית]]-[[הלכה\|הלכתית]], וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.		בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי\|יהודית]]-[[הלכה\|הלכתית]], וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה, הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד ע"י מדינה ושפה משותפת, ותו לא.

			והמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ולשון הקודש, הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'נטורי קרתא' לשאר היהדות החרדית, ועוד.

	לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית\|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:		לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית\|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

	{{ציטוט\|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.\|מקור=ע' 47 בחוברת\|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.\|מקור=ע' 47 בחוברת\|מרכאות=כן}}

			החוברת חותמת בפתרון האמיתי לציונות ולכל הבעיות שבשנות גלותנו - [[הגאולה]].

	==התייחסות הרבי==		==התייחסות הרבי==

משיח בכיכר: /* מבנה החוברת */

2023-07-10T15:01:25Z

מבנה החוברת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:01, 10 ביולי 2023
שורה 7:		שורה 7:
	בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.		בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

	בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ~~היהודית~~-הלכתית, וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.		בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי\|יהודית]]-[[הלכה\|הלכתית]], וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.

	לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"דתית לאומית" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:		לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית\|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

	{{ציטוט\|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.\|מקור=ע' 47 בחוברת\|מרכאות=כן}}		{{ציטוט\|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.\|מקור=ע' 47 בחוברת\|מרכאות=כן}}

משיח בכיכר ב־15:00, 10 ביולי 2023

2023-07-10T15:00:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:00, 10 ביולי 2023
שורה 16:		שורה 16:
	כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, שאף עבר על החוברת לפני הדפסתה{{הערה\|מכתב אוריאל צימר לרב [[טוביה בלוי]], [[כ"ג באב]] [[תש"כ]]; צוטט אצל האחרון, '''לקט ופרט''', [http://teshura.com/Chazan-Laufer%20-%20Sivan%2011%2C%205778.pdf ג]{{PDF}}, תשע"ח, ע' פג.}}, אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.		כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, שאף עבר על החוברת לפני הדפסתה{{הערה\|מכתב אוריאל צימר לרב [[טוביה בלוי]], [[כ"ג באב]] [[תש"כ]]; צוטט אצל האחרון, '''לקט ופרט''', [http://teshura.com/Chazan-Laufer%20-%20Sivan%2011%2C%205778.pdf ג]{{PDF}}, תשע"ח, ע' פג.}}, אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.

	למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: {{ציטוטון\|באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד}}{{הערה\|בתרגום חופשי. במקור (באידיש): "באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין".}}{{הערה\|ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש (ספר)\|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]] ע' 243.}}.		למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: {{ציטוטון\|באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד}}{{הערה\|בתרגום חופשי. במקור (באידיש): {{ציטוטון\|באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין}}.}}{{הערה\|ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש (ספר)\|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]] ע' 243.}}.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

172.56.161.2: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה

2023-06-27T20:51:48Z

קישורים חיצוניים: הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:51, 27 ביוני 2023
שורה 22:		שורה 22:
	*{{היברובוקס\|\|'''יהדות התורה והמדינה'''\|64965\|ירושלים: תשע"ב}}		*{{היברובוקס\|\|'''יהדות התורה והמדינה'''\|64965\|ירושלים: תשע"ב}}
	* [https://www.hageula.com/news/world/24541.htm '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט, ב[[אתר הגאולה]]		* [https://www.hageula.com/news/world/24541.htm '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט, ב[[אתר הגאולה]]
			*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_35.html מכתבו של ר' אוריאל צימר בו מתאר את תגובת הרבי אליו על החוברת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]		[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
	[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]		[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

חלוקת קונטרסים: /* קישורים חיצוניים */

2023-04-25T18:18:55Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:18, 25 באפריל 2023
שורה 21:		שורה 21:
	*{{אוצר החכמה\|\|'''יהדות התורה והמדינה'''\|142338\|ירושלים: מהדורה ראשונה, תשי"ט}}		*{{אוצר החכמה\|\|'''יהדות התורה והמדינה'''\|142338\|ירושלים: מהדורה ראשונה, תשי"ט}}
	*{{היברובוקס\|\|'''יהדות התורה והמדינה'''\|64965\|ירושלים: תשע"ב}}		*{{היברובוקס\|\|'''יהדות התורה והמדינה'''\|64965\|ירושלים: תשע"ב}}
	*~~'''יהדות התורה והמדינה''', פורמט טקסט, באתר דעת:~~ [~~http~~://www.~~daat.ac~~.~~il/daat~~/~~history~~/~~tnuot~~/~~yahadut-2~~.htm ~~חלק א~~'] • [~~http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm חלק ב'~~]		* [https://www.hageula.com/news/world/24541.htm '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט, ב[[אתר הגאולה]]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]		[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
	[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]		[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]