טהירו תתאה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: בינוויקי

2026-03-31T11:44:23Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:44, 31 במרץ 2026
שורה 18:		שורה 18:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]		[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]
			[[en:Tehiru Tatah]]

176.2.184.232 ב־17:34, 28 באפריל 2025

2025-04-28T17:34:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:34, 28 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא בחינת ה[[מקיף כללי]] שלאחר [[הצמצום הראשון]]{{הערה\|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5ca06d9f50e77_1554017695.pdf ספר המאמרים תרנ"Z עמוד קצ]. [files.daf-yomi.com/files/maamarim/dvar-malchut-babametsia55-61/dvar-malchut-babametsia55-61221.pdf שיעורים בהמשך תער"ב].}}.		'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא בחינת ה[[מקיף כללי]] שלאחר [[הצמצום הראשון]]{{הערה\|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5ca06d9f50e77_1554017695.pdf ספר המאמרים תרנ"ז עמוד קצ]. [files.daf-yomi.com/files/maamarim/dvar-malchut-babametsia55-61/dvar-malchut-babametsia55-61221.pdf שיעורים בהמשך תער"ב].}}.

	'''טהירו''' הוא התגלות העצם, והוא עצמו מחולק ל-2 בחינות - [[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.		'''טהירו''' הוא התגלות העצם, והוא עצמו מחולק ל-2 בחינות - [[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.

חיים כ ב־16:29, 22 בנובמבר 2023

2023-11-22T16:29:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:29, 22 בנובמבר 2023
שורה 6:		שורה 6:
	בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה\|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.		בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה\|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.

	בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה\|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – פרשת חיי שרה תשכ"ב. שער היחוד לאדמו"ר האמצעי קיד, ב. שערי תשובה חלק א' ל, ג-ד. המשך תער"ב ח"ג א'תו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/9/91.htm שיחת יום שמחת תורה תשי"ז]. ועוד.}}.		בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת [[מלכות]] דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה\|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – פרשת חיי שרה תשכ"ב. שער היחוד לאדמו"ר האמצעי קיד, ב. שערי תשובה חלק א' ל, ג-ד. המשך תער"ב ח"ג א'תו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/9/91.htm שיחת יום שמחת תורה תשי"ז]. ועוד.}}.

	הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.		הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.
שורה 12:		שורה 12:
	[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}.		[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}.

	במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה\|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/מאמר-מעונה-אלהי-קדם.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.		במאמרי [[חב"ד קאפוסט\|אדמו"רי קאפוסט]] מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה\|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/מאמר-מעונה-אלהי-קדם.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.

	המבואר לעיל הוא לפי [[~~קבלת~~ האריז"ל]], זאת בשונה מקבלת הרמ"ק שמבאר זאת באופן אחר.		המבואר לעיל הוא לפי קבלת [[האריז"ל]], זאת בשונה מקבלת [[הרמ"ק]] שמבאר זאת באופן אחר.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]		[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]

להתראות: קידוד קישורים

2022-07-25T06:19:43Z

קידוד קישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:19, 25 ביולי 2022
שורה 6:		שורה 6:
	בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה\|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.		בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה\|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.

	בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה\|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – ~~ש״פ~~ חיי שרה~~, כ״ה מרחשון, מבה״ח כסלו ה׳תשכ״ב~~. שער היחוד ~~(לאדהאמ״צ)~~ קיד, ~~ריש ע״ב~~. שערי תשובה ~~(לאדהאמ״צ) ח״א~~ ל, ג-ד. המשך ~~תער״ב ח״ג ס״ע א׳תו~~. ועוד.}}.		בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה\|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – פרשת חיי שרה תשכ"ב. שער היחוד לאדמו"ר האמצעי קיד, ב. שערי תשובה חלק א' ל, ג-ד. המשך תער"ב ח"ג א'תו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/9/91.htm שיחת יום שמחת תורה תשי"ז]. ועוד.}}.

	הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.		הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.
שורה 12:		שורה 12:
	[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}.		[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}.

	במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה\|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/~~%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8~~-~~%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94~~-~~%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%99~~-~~%D7%A7%D7%93%D7%9D~~.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.		במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה\|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/מאמר-מעונה-אלהי-קדם.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.

			המבואר לעיל הוא לפי [[קבלת האריז"ל]], זאת בשונה מקבלת הרמ"ק שמבאר זאת באופן אחר.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]		[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]

להתראות ב־06:14, 25 ביולי 2022

2022-07-25T06:14:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:14, 25 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא ~~הבחינה האלוקית של~~ [[הצמצום הראשון]], ~~כאשר ה~~[[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.		'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא בחינת ה[[מקיף כללי]] שלאחר [[הצמצום הראשון]]{{הערה\|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5ca06d9f50e77_1554017695.pdf ספר המאמרים תרנ"Z עמוד קצ]. [files.daf-yomi.com/files/maamarim/dvar-malchut-babametsia55-61/dvar-malchut-babametsia55-61221.pdf שיעורים בהמשך תער"ב].}}.

			'''טהירו''' הוא התגלות העצם, והוא עצמו מחולק ל-2 בחינות - [[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.

	==משמעות הביטוי ובחינות מקבילות==		==משמעות הביטוי ובחינות מקבילות==
שורה 8:		שורה 10:
	הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.		הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.

			[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}.

	במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה\|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%93%D7%9D.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.		במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה\|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%93%D7%9D.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]		[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]

להתראות ב־20:03, 24 ביולי 2022

2022-07-24T20:03:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:03, 24 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא הבחינה האלוקית של [[הצמצום הראשון]], כאשר ה[[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.		'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא הבחינה האלוקית של [[הצמצום הראשון]], כאשר ה[[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.

	הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.		==משמעות הביטוי ובחינות מקבילות==

	בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה\|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.		בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה\|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.

	בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה\|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – ש״פ חיי שרה, כ״ה מרחשון, מבה״ח כסלו ה׳תשכ״ב. שער היחוד (לאדהאמ״צ) קיד, ריש ע״ב. שערי תשובה (לאדהאמ״צ) ח״א ל, ג-ד. המשך תער״ב ח״ג ס״ע א׳תו. ועוד.}}.		בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה\|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – ש״פ חיי שרה, כ״ה מרחשון, מבה״ח כסלו ה׳תשכ״ב. שער היחוד (לאדהאמ״צ) קיד, ריש ע״ב. שערי תשובה (לאדהאמ״צ) ח״א ל, ג-ד. המשך תער״ב ח״ג ס״ע א׳תו. ועוד.}}.

			הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.


	במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה\|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%93%D7%9D.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.		במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה\|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%93%D7%9D.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]		[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]

להתראות ב־20:02, 24 ביולי 2022

2022-07-24T20:02:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:02, 24 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא הבחינה האלוקית של [[הצמצום הראשון]], כאשר ה[[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.		'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה\|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא הבחינה האלוקית של [[הצמצום הראשון]], כאשר ה[[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.

	הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה"~~.}}~~, כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.		הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה\|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה\|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.

	בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה\|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.		בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה\|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.

להתראות: הוספת ערך

2022-07-24T20:02:07Z

הוספת ערך

דף חדש

'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא הבחינה האלוקית של [[הצמצום הראשון]], כאשר ה[[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.

הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה".}}, כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.

בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.

בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – ש״פ חיי שרה, כ״ה מרחשון, מבה״ח כסלו ה׳תשכ״ב. שער היחוד (לאדהאמ״צ) קיד, ריש ע״ב. שערי תשובה (לאדהאמ״צ) ח״א ל, ג-ד. המשך תער״ב ח״ג ס״ע א׳תו. ועוד.}}.

במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%93%D7%9D.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]