https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 2026-04-15T04:10:38Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=724205&oldid=prev 2024-12-11T19:02:09Z

<p>החלפת טקסט – &quot;דוגמא &quot; ב־&quot;דוגמה &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:02, 11 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם ''''חתם''' תורה' על שם שבעלייה זו חותמים את מחזור הקריאה, ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא </del>בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם ''''חתם''' תורה' על שם שבעלייה זו חותמים את מחזור הקריאה, ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמה </ins>בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=716502&oldid=prev 2024-10-15T15:10:11Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/213.57.251.179" title="מיוחד:תרומות/213.57.251.179">213.57.251.179</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:213.57.251.179&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:213.57.251.179 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA" title="משתמש:להתראות">להתראות</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:10, 15 באוקטובר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חתן התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא מישהו</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>חתן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורה''' היא העליה השישית בה מסיימים ב[[קריאת </ins>התורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] של [[שמחת תורה]] את קריאת כל חמישה חומשי תורה (החלק האחרון בפרשת [[וזאת הברכה]]). עליה זו הינה אחת העליות החשובות ביותר במשך השנה, והיא אחת הסיבות העיקריות לשמחה של חג שמחת תורה, ובקהילות ישראל נקשרו בה מנהגים שונים וסגולות שונות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היסטורי</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במנהגי חב"ד עליה זו הינה שניה בחשיבותה לעליית [[חתן בראשית]], ונוהגים לומר לפניה 'רשות' מיוחדת למי שמתכבד בעליה זו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היסטוריה</ins>==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם ''''חתם''' תורה' על שם שבעלייה זו חותמים את מחזור הקריאה, ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו לדוגמא בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הלכות ומנהגים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג בחלק מהשנים לקבל את עליית חתן תורה ובחלק מהשנים את עליית שבת בראשית (אך לבסוף התקבע להשתדל לקבל דווקא את עליית שבת בראשית){{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&amp;pgnum=380 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 362]. וכן בשיחת שבת פרשת בראשית תשל"ב בתחילתה.}}. העלייה הזו התייחדה בכך שבשונה מכל שאר ימות השנה היתה זו הפעם היחידה שקראו לרבי בשמו המלא ובשם אביו, וכן יוצא דופן בכך שהרבי לא עולה ל[[מפטיר]]{{הערה|שם=אוצר}}{{הערה|תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 135.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשונה מקריאה בשבת רגילה שכהנים ולוים לא יכולים לעלות מלבד בעליות הראשונות או בהפטרה, כהנים ולוים יכולים לעלות ל'חתן תורה'{{הערה|לוח כולל חב"ד. מדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת ה'רשות' לחתן תורה מהווה מעין הודעה שהעולם והתורה ברשותו של היהודי, והם בבחינת 'חתן' שיכולים להשפיע על התורה ועל העולם, כפי שהחתן הוא ה'משפיע' לעומת הכלה{{הערה|התוועדויות תשנ"ב חלק א' עמוד 169.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את המכירה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים דווקא ב[[שבת בראשית]] ולא ביום חול כדי להראות את חיבוב וקילוס המצווה, שיהודים מוכנים לפזר עבור התורה ממון רב{{הערה|תורת מנחם חלק כא עמוד 133.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשונה ממנהג העולם, בחב"ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית, וגם העולה לתורה עצמו אומר 'חזק חזק ונתחזק'{{הערה|ספר המנהגים עמוד 69.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה 'חתן תורה', כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה|טור, שולחן ערוך, וכף החיים תרסט ס"ק כד. על יסוד המסופר על דוד המלך שערך סעודה "לגמרה של תורה", ולפי זה עיקר המנהג להזמין את הציבור לסעודה הוא על החתן תורה דווקא.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בתורת החסידות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'[[רצוא]]', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא '[[שוב]]'{{הערה|ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4. מקדש מלך חלק ב' עמוד 364.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[סידור מהרי"ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/01/גליון_המבשר_תורני_חול_המועד_סוכות.pdf הנבחר להשלים התורה]''', גליון 'המבשר - תורני' שבת חול המועד סוכות תשפ"ב, עמוד 8</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוכות}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:קריאת התורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:קריאת התורה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=716501&oldid=prev 2024-10-15T14:14:03Z

<p>החלפת הדף בתוכן &quot;חתן התורה הוא מישהו ==היסטורי== <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94" title="קטגוריה:קריאת התורה">קטגוריה:קריאת התורה</a> <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94" title="קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה">קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה</a>&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:14, 15 באוקטובר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>חתן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורה''' היא העליה השישית בה מסיימים ב[[קריאת </del>התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] של [[שמחת תורה]] את קריאת כל חמישה חומשי תורה (החלק האחרון בפרשת [[וזאת הברכה]]). עליה זו הינה אחת העליות החשובות ביותר במשך השנה, והיא אחת הסיבות העיקריות לשמחה של חג שמחת תורה, ובקהילות ישראל נקשרו בה מנהגים שונים וסגולות שונות.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חתן התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא מישהו</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במנהגי חב"ד עליה זו הינה שניה בחשיבותה לעליית [[חתן בראשית]], ונוהגים לומר לפניה 'רשות' מיוחדת למי שמתכבד בעליה זו.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היסטורי</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היסטוריה</del>==</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם ''''חתם''' תורה' על שם שבעלייה זו חותמים את מחזור הקריאה, ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו לדוגמא בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הלכות ומנהגים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג בחלק מהשנים לקבל את עליית חתן תורה ובחלק מהשנים את עליית שבת בראשית (אך לבסוף התקבע להשתדל לקבל דווקא את עליית שבת בראשית){{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&amp;pgnum=380 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 362]. וכן בשיחת שבת פרשת בראשית תשל"ב בתחילתה.}}. העלייה הזו התייחדה בכך שבשונה מכל שאר ימות השנה היתה זו הפעם היחידה שקראו לרבי בשמו המלא ובשם אביו, וכן יוצא דופן בכך שהרבי לא עולה ל[[מפטיר]]{{הערה|שם=אוצר}}{{הערה|תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 135.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשונה מקריאה בשבת רגילה שכהנים ולוים לא יכולים לעלות מלבד בעליות הראשונות או בהפטרה, כהנים ולוים יכולים לעלות ל'חתן תורה'{{הערה|לוח כולל חב"ד. מדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת ה'רשות' לחתן תורה מהווה מעין הודעה שהעולם והתורה ברשותו של היהודי, והם בבחינת 'חתן' שיכולים להשפיע על התורה ועל העולם, כפי שהחתן הוא ה'משפיע' לעומת הכלה{{הערה|התוועדויות תשנ"ב חלק א' עמוד 169.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את המכירה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים דווקא ב[[שבת בראשית]] ולא ביום חול כדי להראות את חיבוב וקילוס המצווה, שיהודים מוכנים לפזר עבור התורה ממון רב{{הערה|תורת מנחם חלק כא עמוד 133.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשונה ממנהג העולם, בחב"ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית, וגם העולה לתורה עצמו אומר 'חזק חזק ונתחזק'{{הערה|ספר המנהגים עמוד 69.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה 'חתן תורה', כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה|טור, שולחן ערוך, וכף החיים תרסט ס"ק כד. על יסוד המסופר על דוד המלך שערך סעודה "לגמרה של תורה", ולפי זה עיקר המנהג להזמין את הציבור לסעודה הוא על החתן תורה דווקא.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בתורת החסידות==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'[[רצוא]]', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא '[[שוב]]'{{הערה|ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4. מקדש מלך חלק ב' עמוד 364.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[סידור מהרי"ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/01/גליון_המבשר_תורני_חול_המועד_סוכות.pdf הנבחר להשלים התורה]''', גליון 'המבשר - תורני' שבת חול המועד סוכות תשפ"ב, עמוד 8</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוכות}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:קריאת התורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:קריאת התורה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]</div></td></tr> </table>

213.57.251.179 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=496040&oldid=prev 2021-09-29T14:14:14Z

<p>קישורים חיצוניים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:14, 29 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[סידור מהרי&quot;ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון &#039;חות דרגא&#039;, והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת &quot;מצהלות חתנים מחופתם&quot; - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, &quot;ונערים ממשתה נגינתם&quot; - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[סידור מהרי&quot;ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון &#039;חות דרגא&#039;, והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת &quot;מצהלות חתנים מחופתם&quot; - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, &quot;ונערים ממשתה נגינתם&quot; - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/01/גליון_המבשר_תורני_חול_המועד_סוכות.pdf הנבחר להשלים התורה]''', גליון 'המבשר - תורני' שבת חול המועד סוכות תשפ"ב, עמוד 8</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוכות}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוכות}}</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=495878&oldid=prev 2021-09-28T16:58:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:58, 28 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם 'חתם תורה' ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו לדוגמא בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>'חתם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>תורה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על שם שבעלייה זו חותמים את מחזור הקריאה, </ins>ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו לדוגמא בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=495823&oldid=prev 2021-09-27T08:58:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:58, 27 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה &#039;חתן תורה&#039;, כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה &#039;חתן תורה&#039;, כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כף </del>החיים תרסט ס"ק כד.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טור, שולחן ערוך, וכף </ins>החיים תרסט ס"ק כד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. על יסוד המסופר על דוד המלך שערך סעודה "לגמרה של תורה", ולפי זה עיקר המנהג להזמין את הציבור לסעודה הוא על החתן תורה דווקא</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=495810&oldid=prev 2021-09-27T07:51:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:51, 27 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית &#039;חתן תורה&#039;{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=396 אוצר מנהגי חב&quot;ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י&quot;א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית &#039;חתן תורה&#039;.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ&quot;ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית &#039;חתן תורה&#039;{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=396 אוצר מנהגי חב&quot;ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י&quot;א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית &#039;חתן תורה&#039;.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ&quot;ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>[[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם &#039;חתם תורה&#039; ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם &#039;חתן תורה&#039;, אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם &#039;חתן תורה&#039;{{הערה|ראו לדוגמא בדרכי משה תרס&quot;ט, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם &#039;חתם תורה&#039; ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם &#039;חתן תורה&#039;, אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם &#039;חתן תורה&#039;{{הערה|ראו לדוגמא בדרכי משה תרס&quot;ט, ב.}}.</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=495809&oldid=prev 2021-09-27T07:50:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:50, 27 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקמדש </del>שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקדש </ins>שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם [[רבי פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם [[רבי פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'רצוא', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא 'שוב'{{הערה|ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4. מקדש מלך חלק ב' עמוד 364.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רצוא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא '<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>שוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>'{{הערה|ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4. מקדש מלך חלק ב' עמוד 364.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[סידור מהרי&quot;ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון &#039;חות דרגא&#039;, והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת &quot;מצהלות חתנים מחופתם&quot; - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, &quot;ונערים ממשתה נגינתם&quot; - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[סידור מהרי&quot;ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון &#039;חות דרגא&#039;, והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת &quot;מצהלות חתנים מחופתם&quot; - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, &quot;ונערים ממשתה נגינתם&quot; - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=495806&oldid=prev 2021-09-27T05:54:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:54, 27 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חתן תורה''' היא העליה השישית בה מסיימים ב[[קריאת התורה]] של [[שמחת תורה]] את קריאת כל חמישה חומשי תורה (החלק האחרון בפרשת [[וזאת הברכה]]). עליה זו הינה אחת העליות החשובות ביותר במשך השנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, והיא אחת הסיבות העיקריות לשמחה של חג שמחת תורה</ins>, ובקהילות ישראל נקשרו בה מנהגים שונים וסגולות שונות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חתן תורה''' היא העליה השישית בה מסיימים ב[[קריאת התורה]] של [[שמחת תורה]] את קריאת כל חמישה חומשי תורה (החלק האחרון בפרשת [[וזאת הברכה]]). עליה זו הינה אחת העליות החשובות ביותר במשך השנה, ובקהילות ישראל נקשרו בה מנהגים שונים וסגולות שונות.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במנהגי חב&quot;ד עליה זו הינה שניה בחשיבותה לעליית [[חתן בראשית]], ונוהגים לומר לפניה &#039;רשות&#039; מיוחדת למי שמתכבד בעליה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במנהגי חב&quot;ד עליה זו הינה שניה בחשיבותה לעליית [[חתן בראשית]], ונוהגים לומר לפניה &#039;רשות&#039; מיוחדת למי שמתכבד בעליה זו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם [[רבי פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשם [[רבי פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם 'חתם תורה' ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו לדוגמא בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשונה ממנהג העולם, בחב&quot;ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית, וגם העולה לתורה עצמו אומר &#039;חזק חזק ונתחזק&#039;{{הערה|ספר המנהגים עמוד 69.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשונה ממנהג העולם, בחב&quot;ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית, וגם העולה לתורה עצמו אומר &#039;חזק חזק ונתחזק&#039;{{הערה|ספר המנהגים עמוד 69.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה 'חתן תורה', כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה|כף החיים תרסט ס"ק כד.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=495805&oldid=prev 2021-09-27T05:49:05Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:49, 27 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית הקמדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'</ins>.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית הקמדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי התבטא כי ענינה של עליה </del>זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא ה'רצוא', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא 'שוב'</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4</del>.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם [[רבי פנחס מקוריץ]] מובא שעליה </ins>זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא סגולה להצלחה בלימוד התורה</ins>{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמרי פנחס אות רי</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את המכירה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים דווקא ב[[שבת בראשית]] ולא ביום חול כדי להראות את חיבוב וקילוס המצווה, שיהודים מוכנים לפזר עבור התורה ממון רב{{הערה|תורת מנחם חלק כא עמוד 133.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את המכירה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים דווקא ב[[שבת בראשית]] ולא ביום חול כדי להראות את חיבוב וקילוס המצווה, שיהודים מוכנים לפזר עבור התורה ממון רב{{הערה|תורת מנחם חלק כא עמוד 133.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשונה ממנהג העולם, בחב"ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשונה ממנהג העולם, בחב"ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וגם העולה לתורה עצמו אומר 'חזק חזק ונתחזק'{{הערה|ספר המנהגים עמוד 69</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בתורת החסידות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'רצוא', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא 'שוב'{{הערה|ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4. מקדש מלך חלק ב' עמוד 364.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[סידור מהרי"ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוכות}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:קריאת התורה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]</ins></div></td></tr> </table>

להתראות