חקל תפוחין קדישין - היסטוריית גרסאות

37.60.47.91 ב־12:43, 4 באפריל 2025

2025-04-04T12:43:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:43, 4 באפריל 2025
שורה 18:		שורה 18:

	מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא\|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, והארה זו אינה רק הארה גשמית, אלא שורשה במקור גבוה ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו.		מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא\|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, והארה זו אינה רק הארה גשמית, אלא שורשה במקור גבוה ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו.

			==ראו גם==
			*[[תפוח]]

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

ברכת הגאולה: /* חקל */

2024-02-13T20:01:37Z

חקל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:01, 13 בפברואר 2024
שורה 3:		שורה 3:
	משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה\|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת\|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון\|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה\|המלך]].		משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה\|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת\|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון\|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה\|המלך]].

	בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה\|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", כי המילה [[שדה]] היא משל ~~להשכינה כפי שנמצאת בכניסת~~ השבת, ~~שאז~~ היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], ~~לאצילות~~ הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, ~~היא~~ השכינה כפי שמלובשת ~~בקלי'~~ להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.		בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה\|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", המילה [[שדה]] היא משל לשכינה בזמן כניסת השבת, בשעה זו היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לעולם ה[[אצילות]] הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, מורה על השכינה כפי שמלובשת ב[[קליפות]] להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.

	מסיבה זאת מנהג המקובלים היה לצאת בכניסת לשבת ל[[שדה]], להורות על כך שהשכינה היא בבחינת [[שדה]] הראויה ל[[מלאכת זורע\|זריעה]] .		מסיבה זאת מנהג המקובלים היה לצאת בכניסת לשבת ל[[שדה]], להורות על כך שהשכינה היא בבחינת [[שדה]] הראויה ל[[מלאכת זורע\|זריעה]] .

ברכת הגאולה: /* תפוחין קדישין */

2024-02-13T19:59:39Z

תפוחין קדישין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:59, 13 בפברואר 2024
שורה 13:		שורה 13:
	שלשת דרגות אלו הם [[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נה"י]]. בפעם הראשונה שאומרים ויכולו השכינה נקראת "[[שדה]]" דהיינו חקל, ואז היא מקבלת הארה מנה"י דזעיר אנפין, בפעם השניה היא מקבלת הארה מחג"ת דזעיר אנפין, ובפעם השלישית מקבלת מחב"ד דזעיר אנפין הנקראים "קודש" (כל כינוי קודש בקבלה היא לספירת החכמה). וזה הוא הטעם שהפעם השלישית נקראת בשם [[קידוש]].		שלשת דרגות אלו הם [[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נה"י]]. בפעם הראשונה שאומרים ויכולו השכינה נקראת "[[שדה]]" דהיינו חקל, ואז היא מקבלת הארה מנה"י דזעיר אנפין, בפעם השניה היא מקבלת הארה מחג"ת דזעיר אנפין, ובפעם השלישית מקבלת מחב"ד דזעיר אנפין הנקראים "קודש" (כל כינוי קודש בקבלה היא לספירת החכמה). וזה הוא הטעם שהפעם השלישית נקראת בשם [[קידוש]].

	מסיבה זאת, מובא בכתבי האר"י הק' ~~"ליתן עיניו~~ בכוס" קודם הקידוש, מכיון שבעלית השכינה לחב"ד היא מקבלת כביכול בחינת "עינים" שהיא ראיית החכמה~~, ובחסידות~~ מבואר ~~כי הכוונה~~ היא ~~לבהירות~~ האמונה המוחלטת המאירה בבני ישראל בשעה זאת עד סוף השבת. ~~בספרי~~ [[תולדות יעקב יוסף]] מובא בשם הבעל שם טוב ביאורים על ענין זה, המבארים את החילוק בין ההארה של השכינה במשך ימות השבוע שהיא מ[[בינה]], להארה שבשבת שהיא בחינת [[חכמה]].		מסיבה זאת, מובא בכתבי האר"י הק' שיש להביט בכוס קודם הקידוש, מכיון שבעלית השכינה לחב"ד היא מקבלת כביכול בחינת "עינים" שהיא ראיית החכמה. בחסידות מבואר שחכמה זו היא בהירות האמונה המוחלטת המאירה בבני ישראל בשעה זאת עד סוף השבת. בספר [[תולדות יעקב יוסף]] מובא בשם הבעל שם טוב ביאורים על ענין זה, המבארים את החילוק בין ההארה של השכינה במשך ימות השבוע שהיא מ[[בינה]], להארה שבשבת שהיא בחינת [[חכמה]].
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ש"ע נהורין]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ש"ע נהורין]]}}
	הכינוי תפוחין שניתן לשכינה בליל שבת בתפילה, בעליה השניה של השכינה, בברכת "הפורס סוכת ש'לום ע'לינו" ר"ת ש"ע, הנקרא על שם התגלות [[ש"ע נהורין]] בשכינה מכח הארת התגלות תרין תפוחין דאריך אנפין, וכידוע שבחינת אריך אנפין היא הרצון העליון.		הכינוי תפוחין שניתן לשכינה בליל שבת בתפילה, בעליה השניה של השכינה, בברכת "הפורס סוכת ש'לום ע'לינו" ר"ת ש"ע, הנקרא על שם התגלות [[ש"ע נהורין]] בשכינה מכח הארת התגלות תרין תפוחין דאריך אנפין, וכידוע שבחינת אריך אנפין היא הרצון העליון.

	מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא\|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, ~~ואף שזו ההארה~~ גשמית,~~היא נובעת מדרגה גבוהה~~ ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו.		מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא\|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, והארה זו אינה רק הארה גשמית, אלא שורשה במקור גבוה ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

ברכת הגאולה: /* תפוחין קדישין */

2024-02-13T19:57:09Z

תפוחין קדישין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:57, 13 בפברואר 2024
שורה 17:		שורה 17:
	הכינוי תפוחין שניתן לשכינה בליל שבת בתפילה, בעליה השניה של השכינה, בברכת "הפורס סוכת ש'לום ע'לינו" ר"ת ש"ע, הנקרא על שם התגלות [[ש"ע נהורין]] בשכינה מכח הארת התגלות תרין תפוחין דאריך אנפין, וכידוע שבחינת אריך אנפין היא הרצון העליון.		הכינוי תפוחין שניתן לשכינה בליל שבת בתפילה, בעליה השניה של השכינה, בברכת "הפורס סוכת ש'לום ע'לינו" ר"ת ש"ע, הנקרא על שם התגלות [[ש"ע נהורין]] בשכינה מכח הארת התגלות תרין תפוחין דאריך אנפין, וכידוע שבחינת אריך אנפין היא הרצון העליון.

	מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא\|תוספתא]] חדשה, ~~וניכר אדמומית בלחיים~~ ממש, ואף ~~שהוא ענין גשמי~~, ~~אמנם סיבתו גבוה מאד נעלה שהוא~~ בחינת עצמיות התענוג ~~שביחידה~~ שבנפש שהיא ~~הנמשכת~~ בכח ~~השכל~~ וגורמת ~~אותו שירד מהעלם~~ אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן ~~ניכר התענוג מאד כשממציא~~ שכל חדש ~~מפני שזה רגע שיצא השכל ונולד מהתענוג בהתלבשותו בכח השכל ומצד אותו התענוג יהיה~~ גם ~~כן הארת פנים הגשמיים בלחייו, ונמצא שאף על פי שהוא הארה גשמית, שרשה נעלה גם מכח השכל והוא בחינת עצמיות התענוג~~.		מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא\|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, ואף שזו ההארה גשמית,היא נובעת מדרגה גבוהה ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:17:01Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 3 במרץ 2021
שורה 19:		שורה 19:
	מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא\|תוספתא]] חדשה, וניכר אדמומית בלחיים ממש, ואף שהוא ענין גשמי, אמנם סיבתו גבוה מאד נעלה שהוא בחינת עצמיות התענוג שביחידה שבנפש שהיא הנמשכת בכח השכל וגורמת אותו שירד מהעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן ניכר התענוג מאד כשממציא שכל חדש מפני שזה רגע שיצא השכל ונולד מהתענוג בהתלבשותו בכח השכל ומצד אותו התענוג יהיה גם כן הארת פנים הגשמיים בלחייו, ונמצא שאף על פי שהוא הארה גשמית, שרשה נעלה גם מכח השכל והוא בחינת עצמיות התענוג.		מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא\|תוספתא]] חדשה, וניכר אדמומית בלחיים ממש, ואף שהוא ענין גשמי, אמנם סיבתו גבוה מאד נעלה שהוא בחינת עצמיות התענוג שביחידה שבנפש שהיא הנמשכת בכח השכל וגורמת אותו שירד מהעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן ניכר התענוג מאד כשממציא שכל חדש מפני שזה רגע שיצא השכל ונולד מהתענוג בהתלבשותו בכח השכל ומצד אותו התענוג יהיה גם כן הארת פנים הגשמיים בלחייו, ונמצא שאף על פי שהוא הארה גשמית, שרשה נעלה גם מכח השכל והוא בחינת עצמיות התענוג.

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	{{שבת}}		{{שבת}}
	[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:שבת]][[קטגוריה:עולמות]]		[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:שבת]][[קטגוריה:עולמות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2020-10-21T03:20:42Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:20, 21 באוקטובר 2020
שורה 22:		שורה 22:
	{{שבת}}		{{שבת}}
	[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:שבת]][[קטגוריה:עולמות]]		[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:שבת]][[קטגוריה:עולמות]]
	[[קטגוריה:~~חסידות~~]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה"

2020-09-06T04:40:59Z

החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:40, 6 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''חקל תפוחין קדישין''' היא כינוי לשכינה הקדושה ב[[ליל שבת]] ובכל זמן שהיא נמצאת על מכונה ובתיקונה השלם כעין לעתיד לבא, כאשר היא מקבלת מוחין מ[[זעיר אנפין]] ועולה עמו בתכלית ~~העליה~~.		'''חקל תפוחין קדישין''' היא כינוי לשכינה הקדושה ב[[ליל שבת]] ובכל זמן שהיא נמצאת על מכונה ובתיקונה השלם כעין לעתיד לבא, כאשר היא מקבלת מוחין מ[[זעיר אנפין]] ועולה עמו בתכלית העלייה.
	==חקל==		==חקל==
	משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה\|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת\|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון\|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה\|המלך]].		משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה\|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת\|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון\|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה\|המלך]].

הנחה: Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

2017-01-29T09:21:15Z

Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:21, 29 בינואר 2017
שורה 22:		שורה 22:
	{{שבת}}		{{שבת}}
	[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:שבת]][[קטגוריה:עולמות]]		[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:שבת]][[קטגוריה:עולמות]]
	[[קטגוריה:~~ערכים בחסידות~~]]		[[קטגוריה:חסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:עולמות לקטגוריה:ערכים בחסידות

2017-01-24T19:42:01Z

Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:עולמות לקטגוריה:ערכים בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:42, 24 בינואר 2017
שורה 22:		שורה 22:
	{{שבת}}		{{שבת}}
	[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:שבת]][[קטגוריה:עולמות]]		[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:שבת]][[קטגוריה:עולמות]]
			[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]

שלום: החלפת טקסט – "חטאת" ב־"חטאת"

2016-10-28T19:54:28Z

החלפת טקסט – "חטאת" ב־"חטאת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:54, 28 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''חקל תפוחין קדישין''' היא כינוי לשכינה הקדושה ב[[ליל שבת]] ובכל זמן שהיא נמצאת על מכונה ובתיקונה השלם כעין לעתיד לבא, כאשר היא מקבלת מוחין מ[[זעיר אנפין]] ועולה עמו בתכלית העליה.		'''חקל תפוחין קדישין''' היא כינוי לשכינה הקדושה ב[[ליל שבת]] ובכל זמן שהיא נמצאת על מכונה ובתיקונה השלם כעין לעתיד לבא, כאשר היא מקבלת מוחין מ[[זעיר אנפין]] ועולה עמו בתכלית העליה.
	==חקל==		==חקל==
	משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה\|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ~~לחטאת~~, ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון\|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה\|המלך]].		משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה\|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת\|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון\|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה\|המלך]].

	בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה\|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", כי המילה [[שדה]] היא משל להשכינה כפי שנמצאת בכניסת השבת, שאז היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לאצילות הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, היא השכינה כפי שמלובשת בקלי' להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.		בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה\|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", כי המילה [[שדה]] היא משל להשכינה כפי שנמצאת בכניסת השבת, שאז היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לאצילות הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, היא השכינה כפי שמלובשת בקלי' להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:01, 13 בפברואר 2024
שורה 3:		שורה 3:
	משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה\|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת\|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון\|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה\|המלך]].		משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה\|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת\|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון\|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה\|המלך]].

	בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה\|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", כי המילה [[שדה]] היא משל ~~להשכינה כפי שנמצאת בכניסת~~ השבת, ~~שאז~~ היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], ~~לאצילות~~ הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, ~~היא~~ השכינה כפי שמלובשת ~~בקלי'~~ להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.		בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה\|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", המילה [[שדה]] היא משל לשכינה בזמן כניסת השבת, בשעה זו היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לעולם ה[[אצילות]] הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, מורה על השכינה כפי שמלובשת ב[[קליפות]] להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.

	מסיבה זאת מנהג המקובלים היה לצאת בכניסת לשבת ל[[שדה]], להורות על כך שהשכינה היא בבחינת [[שדה]] הראויה ל[[מלאכת זורע\|זריעה]] .		מסיבה זאת מנהג המקובלים היה לצאת בכניסת לשבת ל[[שדה]], להורות על כך שהשכינה היא בבחינת [[שדה]] הראויה ל[[מלאכת זורע\|זריעה]] .