חסידי פולין - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: תיקון קישור

2026-02-01T19:34:35Z

תיקון קישור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:34, 1 בפברואר 2026
שורה 8:		שורה 8:
	==היסטוריה==		==היסטוריה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)\|רבי אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)\|רבי אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)]]}}
	בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את ספר ה[[תניא]] כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את [[תורת החסידות]] באופן שיהיה מובן לפשוטי העם{{הערה\|מבוא לאגרות קודש הנ"ל עמ' 47-48.}}. [[ספר התניא]] היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את [[תורת החסידות]] באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי [[אברהם מקאליסק]] יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה אדמו"ר הזקן מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים"{{הערה\|[[אגרות קודש]] הנ"ל (תשע"ב) נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}. הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמיים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו יש להגביל לבני עלייה. את דבריו ביסס על הפסוק "צדיק באמונתו יחיה"{{הערה\|חבקוק ב', ד'.}} אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה פוטר את העם מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין בצדיק. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו{{הערה\|אגרת זו לא נמצאת בידינו.}} על כך. שיטתו של אדמו"ר הזקן היא שעל כל אחד להתבונן בעצמו בדברי חסידות ולתת להם להשפיע עליו ולא לסמוך על עבודתו של הצדיק{{הערה\|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=51 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' כ"ד ואילך]. {{PDF}}.}}.		בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את ספר ה[[תניא]] כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את [[תורת החסידות]] באופן שיהיה מובן לפשוטי העם{{הערה\|מבוא לאגרות קודש הנ"ל עמ' 47-48.}}. [[ספר התניא]] היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את תורת החסידות באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי [[אברהם מקאליסק]] יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה אדמו"ר הזקן מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים"{{הערה\|[[אגרות קודש]] הנ"ל (תשע"ב) נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}. הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמיים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו יש להגביל לבני עלייה. את דבריו ביסס על הפסוק "צדיק באמונתו יחיה"{{הערה\|חבקוק ב', ד'.}} אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה פוטר את העם מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין בצדיק. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו{{הערה\|אגרת זו לא נמצאת בידינו.}} על כך. שיטתו של אדמו"ר הזקן היא שעל כל אחד להתבונן בעצמו בדברי חסידות ולתת להם להשפיע עליו ולא לסמוך על עבודתו של הצדיק{{הערה\|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=51 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' כ"ד ואילך]. {{PDF}}.}}.

	בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה\|אגרות קודש הנ"ל נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה".		בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה\|אגרות קודש הנ"ל נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה".
שורה 44:		שורה 44:
	עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת ל[[בגד]]ים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]. חלק מהבחורים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי.		עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת ל[[בגד]]ים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]. חלק מהבחורים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי.

	יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה\|ראו הוראת הרבי בזה ב[[~~ימי בראשית (ספר)\|~~ימי בראשית]] עמוד 55.}}.		יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה\|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית]] עמוד 55.}}.

	===מצוה טאנץ===		===מצוה טאנץ===
	רבי [[גבריאל ציננער]] שאל את הרבי מדוע לא נהגו חסידי חב"ד במנהג המצוה טאנץ כפי מנהג חסידי פולין. הרבי השיב לו במכתב כי לא שמע הטעם בזה, אבל לפי מה שרואים בפועל מה שנשתשלשל מזה בכמה וכמה חתונות, ניתן להבין את הטעם שלא נהגו בזה, וכמו שמצינו במדרש לענין דברים טובים שנהגו בהם ה[[אבות]] הקדושים ונפסלו מחמת שנשתלשל מהם הנהגה שלא כראוי (עיין ספרי ופרש"י על שופטים טז, כב). אך למעשה כתב ש"אין עניני למעט בשמחות בני ישראל", ושלמעשה ישאלו בזה מורה הוראה{{הערה\|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/מצוה_טאנץ.JPG ליקוטי הוראות ומנהגים בעניני חתונה עמ' 149].}}.		רבי [[גבריאל ציננער]] שאל את הרבי מדוע לא נהגו חסידי חב"ד במנהג המצוה טאנץ כפי מנהג חסידי פולין. הרבי השיב לו במכתב כי לא שמע הטעם בזה, אבל לפי מה שרואים בפועל מה שנשתשלשל מזה בכמה וכמה חתונות, ניתן להבין את הטעם שלא נהגו בזה, וכמו שמצינו במדרש לענין דברים טובים שנהגו בהם ה[[אבות]] הקדושים ונפסלו מחמת שנשתלשל מהם הנהגה שלא כראוי (עיין ספרי ופרש"י על שופטים טז, כב). אך למעשה כתב ש"אין עניני למעט בשמחות בני ישראל", ושלמעשה ישאלו בזה מורה הוראה{{הערה\|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/מצוה_טאנץ.JPG ליקוטי הוראות ומנהגים בעניני חתונה עמ' 149].}}.

מ. רובין: הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים

2025-10-12T16:36:41Z

הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים

הצגת שינויים

מ. רובין ב־13:37, 15 ביולי 2025

2025-07-15T13:37:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:37, 15 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG~~\|שמאל~~\|ממוזער~~\|250px~~\|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]]		[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG\|ממוזער\|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]]
	'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש על [[חג"ת]].{{הערה\|עבודת ה' בעיקר מתוך רגש, (אהבה) לה' ( בלי טעם שכלי) בשונה מחסידות חב"ד שעינינה הבנה בשכל הפועלת על הרגש}}		'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש על [[חג"ת]].{{הערה\|עבודת ה' בעיקר מתוך רגש, (אהבה) לה' ( בלי טעם שכלי) בשונה מחסידות חב"ד שעינינה הבנה בשכל הפועלת על הרגש}}
	==היחס לחסידות חב"ד==		==היחס לחסידות חב"ד==

לגאולת עולמים: /* קישורים חיצוניים */

2025-07-06T22:36:16Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:36, 7 ביולי 2025
שורה 55:		שורה 55:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA תגית: החסידות הכללית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
	*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' {{בית חבד}}		*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' {{בית חבד}}
	* '''[http://hageula.com/news/view/16326.htm/ חסידי חב"ד או חסידי פה לין?]''' {{הגאולה}}		* '''[http://hageula.com/news/view/16326.htm/ חסידי חב"ד או חסידי פה לין?]''' {{הגאולה}}

ברכת הגאולה: /* ההבדל בין חסידיות חג"ת לחב"ד: */ שחזור מוסבר בהמשך הערך על העבודה בכח עצמו. אי דיוק: ההערה לא שייכת לאנציקלופדיה איך מתאים לכתוב שעובדים ללא הבנה בכל פעולה,

2025-05-26T15:40:54Z

ההבדל בין חסידיות חג"ת לחב"ד:: שחזור מוסבר בהמשך הערך על העבודה בכח עצמו. אי דיוק: ההערה לא שייכת לאנציקלופדיה איך מתאים לכתוב שעובדים ללא הבנה בכל פעולה,

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:40, 26 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]]		[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]]
	'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש על [[חג"ת]].{{הערה\|עבודת ה' בעיקר מתוך רגש, (אהבה) לה' ( בלי טעם שכלי) בשונה מחסידות חב"ד שעינינה הבנה בשכל הפועלת על הרגש}}		'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש על [[חג"ת]].{{הערה\|עבודת ה' בעיקר מתוך רגש, (אהבה) לה' ( בלי טעם שכלי) בשונה מחסידות חב"ד שעינינה הבנה בשכל הפועלת על הרגש}}
	~~== ההבדל בין חסידיות חג"ת לחב"ד: ==~~
	#מידת הצורך בשימת דגש על ההבנה השכלית וההעמקה ברזי פנימיות התורה בהם עסקה [[תורת חב"ד]], בעוד שחסידי פולין עבדים את ה' ללא הבנה שכלית בכול פעולה.{{הערה\| לכאורה הטעם הוא שעדיף ללכת עם נקודה אחת ואיתה לעבוד את ה' מאשר ללמוד הרבה מה שגורם לשיטתם חוסר במעשה}}
	~~#דרישת חסידות חב"ד כי כל חסיד יעבוד את [[עבודת השם\|עבודתו]] בכוחות עצמו, בעוד שחסידי פולין קיבלו כוחות מרבם.~~
	==היחס לחסידות חב"ד==		==היחס לחסידות חב"ד==

מנחם מענדל רושקניקוב: שיכתוב הערך מחדש

2025-04-14T17:30:49Z

שיכתוב הערך מחדש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:30, 14 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]]		[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]]
	'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש על [[חג"ת]].{{הערה\|עבודת ה' בעיקר מתוך רגש, (אהבה) לה' ( בלי טעם שכלי) בשונה מחסידות חב"ד שעינינה הבנה בשכל הפועלת על הרגש}} בין ~~חסידויות אלו לחסידות חב~~"ד ~~שררו תמיד חילוקי דיעות על~~ מידת הצורך בשימת דגש על ההבנה השכלית וההעמקה ברזי פנימיות התורה בהם עסקה [[תורת חב"ד]], ~~כמו גם ביחס לדרישת~~ חסידות חב"ד כי כל חסיד יעבוד את [[עבודת השם\|עבודתו]] בכוחות עצמו, בעוד ~~וחסידי~~ פולין ~~הסתמכו על עבודתו של רבם~~.		'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש על [[חג"ת]].{{הערה\|עבודת ה' בעיקר מתוך רגש, (אהבה) לה' ( בלי טעם שכלי) בשונה מחסידות חב"ד שעינינה הבנה בשכל הפועלת על הרגש}}
			== ההבדל בין חסידיות חג"ת לחב"ד: ==
			#מידת הצורך בשימת דגש על ההבנה השכלית וההעמקה ברזי פנימיות התורה בהם עסקה [[תורת חב"ד]], בעוד שחסידי פולין עבדים את ה' ללא הבנה שכלית בכול פעולה.{{הערה\| לכאורה הטעם הוא שעדיף ללכת עם נקודה אחת ואיתה לעבוד את ה' מאשר ללמוד הרבה מה שגורם לשיטתם חוסר במעשה}}
			#דרישת חסידות חב"ד כי כל חסיד יעבוד את [[עבודת השם\|עבודתו]] בכוחות עצמו, בעוד שחסידי פולין קיבלו כוחות מרבם.
			==היחס לחסידות חב"ד==

	חילוקי דיעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] - שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד - השתדכו עם נשיאי חב"ד. וכן בכל הפעולות הציבוריות והפרטיות שררה אהבת נפש שלא תתואר במילים בין נשיאי חב"ד לשאר האדמו"רים ההולכים בדרך החסידות הכללית.		חילוקי דיעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] - שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד - השתדכו עם נשיאי חב"ד. וכן בכל הפעולות הציבוריות והפרטיות שררה אהבת נפש שלא תתואר במילים בין נשיאי חב"ד לשאר האדמו"רים ההולכים בדרך החסידות הכללית.

מנחם מענדל רושקניקוב ב־17:22, 14 באפריל 2025

2025-04-14T17:22:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:22, 14 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]]		[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]]
	'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך ~~בדרך הדגשה~~ על [[חג"ת]]. בין חסידויות אלו לחסידות חב"ד שררו תמיד חילוקי דיעות על מידת הצורך בשימת דגש על ההבנה השכלית וההעמקה ברזי פנימיות התורה בהם עסקה [[תורת חב"ד]], כמו גם ביחס לדרישת חסידות חב"ד כי כל חסיד יעבוד את [[עבודת השם\|עבודתו]] בכוחות עצמו, בעוד וחסידי פולין הסתמכו על עבודתו של רבם.		'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש על [[חג"ת]].{{הערה\|עבודת ה' בעיקר מתוך רגש, (אהבה) לה' ( בלי טעם שכלי) בשונה מחסידות חב"ד שעינינה הבנה בשכל הפועלת על הרגש}} בין חסידויות אלו לחסידות חב"ד שררו תמיד חילוקי דיעות על מידת הצורך בשימת דגש על ההבנה השכלית וההעמקה ברזי פנימיות התורה בהם עסקה [[תורת חב"ד]], כמו גם ביחס לדרישת חסידות חב"ד כי כל חסיד יעבוד את [[עבודת השם\|עבודתו]] בכוחות עצמו, בעוד וחסידי פולין הסתמכו על עבודתו של רבם.

	חילוקי דיעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] - שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד - השתדכו עם נשיאי חב"ד. וכן בכל הפעולות הציבוריות והפרטיות שררה אהבת נפש שלא תתואר במילים בין נשיאי חב"ד לשאר האדמו"רים ההולכים בדרך החסידות הכללית.		חילוקי דיעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] - שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד - השתדכו עם נשיאי חב"ד. וכן בכל הפעולות הציבוריות והפרטיות שררה אהבת נפש שלא תתואר במילים בין נשיאי חב"ד לשאר האדמו"רים ההולכים בדרך החסידות הכללית.

ברכת הגאולה: /* קישורים חיצוניים */

2025-04-02T19:54:51Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:54, 2 באפריל 2025
שורה 54:		שורה 54:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' {{בית חבד}}
	* [http://hageula.com/news/view/16326.htm/ חסידי חב"ד או חסידי פה לין?] {{הגאולה}}		* '''[http://hageula.com/news/view/16326.htm/ חסידי חב"ד או חסידי פה לין?]''' {{הגאולה}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:חסידות הכללית‏]]		[[קטגוריה:חסידות הכללית‏]]

ברכת הגאולה: /* זמן התחלת הנחת תפילין רבינו תם */

2025-02-22T23:49:40Z

זמן התחלת הנחת תפילין רבינו תם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:49, 23 בפברואר 2025
שורה 48:		שורה 48:

	===זמן התחלת הנחת תפילין רבינו תם===		===זמן התחלת הנחת תפילין רבינו תם===
	בשונה ממנהג רוב החסידים להתחיל להניח תפילין דרבנו תם בנוסף לתפילין דרש"י לאחר החתונה מנהג חסידי חב"ד מאז שנת [[תשל"ו]], עת עורר הרבי על הנחת תפילין דרבנו תם~~, להתחיל להניח אותם עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה)~~{{הערה\|נדפס בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 55-6 - הנחה בלתי מוגה, וב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 632 (נדפס גם בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 57): "בדורנו זה פשט המנהג (ובפרט מנהג חב"ד) שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין דרש"י (כולל גם בנוגע לזמן ההכנה שלפני בר-מצווה) - ראה לקו"ש ח"ב ע' 507 ובהערה 39, ונתבאר בארוכה בשיחת פורים תשל"ו".}}}}.		בשונה ממנהג רוב החסידים להתחיל להניח תפילין דרבנו תם בנוסף לתפילין דרש"י לאחר החתונה מנהג חסידי חב"ד מאז שנת [[תשל"ו]], עת עורר הרבי על הנחת תפילין דרבנו תם{{הערה\|נדפס בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 55-6 - הנחה בלתי מוגה, וב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 632 (נדפס גם בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 57): "בדורנו זה פשט המנהג (ובפרט מנהג חב"ד) שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין דרש"י (כולל גם בנוגע לזמן ההכנה שלפני בר-מצווה) - ראה לקו"ש ח"ב ע' 507 ובהערה 39, ונתבאר בארוכה בשיחת פורים תשל"ו".}}, להתחיל להניח אותם עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה).

	==ראו גם==		==ראו גם==

ברכת הגאולה: /* מנהגי פולין והנהגתם בחב"ד */

2025-02-22T23:48:35Z

מנהגי פולין והנהגתם בחב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:48, 23 בפברואר 2025
שורה 46:		שורה 46:
	===מצוה טאנץ===		===מצוה טאנץ===
	רבי [[גבריאל ציננער]] שאל את הרבי מדוע לא נהגו חסידי חב"ד במנהג המצוה טאנץ כפי מנהג חסידי פולין. הרבי השיב לו במכתב כי לא שמע הטעם בזה, אבל לפי מה שרואים בפועל מה שנשתשלשל מזה בכמה וכמה חתונות, ניתן להבין את הטעם שלא נהגו בזה, וכמו שמצינו במדרש לענין דברים טובים שנהגו בהם ה[[אבות]] הקדושים ונפסלו מחמת שנשתלשל מהם הנהגה שלא כראוי (עיין ספרי ופרש"י על שופטים טז, כב). אך למעשה כתב ש"אין עניני למעט בשמחות בני ישראל", ושלמעשה ישאלו בזה מורה הוראה{{הערה\|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%98%D7%90%D7%A0%D7%A5.JPG ליקוטי הוראות ומנהגים בעניני חתונה עמ' 149].}}.		רבי [[גבריאל ציננער]] שאל את הרבי מדוע לא נהגו חסידי חב"ד במנהג המצוה טאנץ כפי מנהג חסידי פולין. הרבי השיב לו במכתב כי לא שמע הטעם בזה, אבל לפי מה שרואים בפועל מה שנשתשלשל מזה בכמה וכמה חתונות, ניתן להבין את הטעם שלא נהגו בזה, וכמו שמצינו במדרש לענין דברים טובים שנהגו בהם ה[[אבות]] הקדושים ונפסלו מחמת שנשתלשל מהם הנהגה שלא כראוי (עיין ספרי ופרש"י על שופטים טז, כב). אך למעשה כתב ש"אין עניני למעט בשמחות בני ישראל", ושלמעשה ישאלו בזה מורה הוראה{{הערה\|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%98%D7%90%D7%A0%D7%A5.JPG ליקוטי הוראות ומנהגים בעניני חתונה עמ' 149].}}.

			===זמן התחלת הנחת תפילין רבינו תם===
			בשונה ממנהג רוב החסידים להתחיל להניח תפילין דרבנו תם בנוסף לתפילין דרש"י לאחר החתונה מנהג חסידי חב"ד מאז שנת [[תשל"ו]], עת עורר הרבי על הנחת תפילין דרבנו תם, להתחיל להניח אותם עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה){{הערה\|נדפס בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 55-6 - הנחה בלתי מוגה, וב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 632 (נדפס גם בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 57): "בדורנו זה פשט המנהג (ובפרט מנהג חב"ד) שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין דרש"י (כולל גם בנוגע לזמן ההכנה שלפני בר-מצווה) - ראה לקו"ש ח"ב ע' 507 ובהערה 39, ונתבאר בארוכה בשיחת פורים תשל"ו".}}}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==