https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96 2026-04-14T12:03:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96&diff=724239&oldid=prev 2024-12-11T19:02:39Z

<p>החלפת טקסט – &quot;דוגמא &quot; ב־&quot;דוגמה &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:02, 11 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מובאים ציטוטים רבים מספרי חסידי אשכנז, כך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא </del>אדמו"ר הזקן בפרק הראשון ב[[אגרת התשובה]] מציין לתיקוני התשובה שמופיעים בספר הרוקח ובספר חסידים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מובאים ציטוטים רבים מספרי חסידי אשכנז, כך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמה </ins>אדמו"ר הזקן בפרק הראשון ב[[אגרת התשובה]] מציין לתיקוני התשובה שמופיעים בספר הרוקח ובספר חסידים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם הרבי הרבה להתייחס לדברים המופיעים בספרים אלו{{הערה| כגון הוצאת מעות ב[[מוצאי שבת]], מגורים של גיסים באותה עיר, סתימת חלון, ועוד.}}, והורה להיזהר בדברים המופיעים בהן אף שלא התגלו לנו הטעמים הכמוסים שלהם, היות והמחברים של ספרים אלו הינם כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדרגתם, ואף רמז כי הוראותיו של [[רבי יהודה החסיד]] הם מבחינת [[נבואה]], &quot;טעמי ההוראות, &#039;&#039;&#039;ובחינת הנבואה שלו&#039;&#039;&#039;, נשארו בהעלם&quot;{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט&quot;ו]] חלק א&#039; שיחת יום ג&#039; פרשת וישב, [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] ה&#039;תשט&quot;ו, 139.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם הרבי הרבה להתייחס לדברים המופיעים בספרים אלו{{הערה| כגון הוצאת מעות ב[[מוצאי שבת]], מגורים של גיסים באותה עיר, סתימת חלון, ועוד.}}, והורה להיזהר בדברים המופיעים בהן אף שלא התגלו לנו הטעמים הכמוסים שלהם, היות והמחברים של ספרים אלו הינם כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדרגתם, ואף רמז כי הוראותיו של [[רבי יהודה החסיד]] הם מבחינת [[נבואה]], &quot;טעמי ההוראות, &#039;&#039;&#039;ובחינת הנבואה שלו&#039;&#039;&#039;, נשארו בהעלם&quot;{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט&quot;ו]] חלק א&#039; שיחת יום ג&#039; פרשת וישב, [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] ה&#039;תשט&quot;ו, 139.}}.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96&diff=443760&oldid=prev 2021-01-04T09:51:11Z

<p>ביטול גרסה 443752 של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/77.125.88.50" title="מיוחד:תרומות/77.125.88.50">77.125.88.50</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:77.125.88.50&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:77.125.88.50 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p> <p>Can't load revision 443760</p>

שמואל חיים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96&diff=443752&oldid=prev 2021-01-04T09:35:07Z

<p></p> <p>Can't load revision 443752</p>

77.125.88.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96&diff=432658&oldid=prev 2020-11-16T05:47:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:47, 16 בנובמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מובאים ציטוטים רבים מספרי חסידי אשכנז, כך לדוגמא אדמו&quot;ר הזקן בפרק הראשון ב[[אגרת התשובה]] מציין לתיקוני התשובה שמופיעים בספר הרוקח ובספר חסידים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מובאים ציטוטים רבים מספרי חסידי אשכנז, כך לדוגמא אדמו&quot;ר הזקן בפרק הראשון ב[[אגרת התשובה]] מציין לתיקוני התשובה שמופיעים בספר הרוקח ובספר חסידים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם הרבי הרבה להתייחס לדברים המופיעים בספרים אלו{{הערה| כגון הוצאת מעות ב[[מוצאי שבת]], מגורים של גיסים באותה עיר, סתימת חלון, ועוד.}}, והורה להיזהר בדברים המופיעים בהן אף שלא התגלו לנו הטעמים הכמוסים שלהם, היות והמחברים של ספרים אלו הינם כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדרגתם, ואף רמז כי הוראותיו של [[רבי יהודה החסיד]] הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>"{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט"ו]] חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשט"ו, 139.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם הרבי הרבה להתייחס לדברים המופיעים בספרים אלו{{הערה| כגון הוצאת מעות ב[[מוצאי שבת]], מגורים של גיסים באותה עיר, סתימת חלון, ועוד.}}, והורה להיזהר בדברים המופיעים בהן אף שלא התגלו לנו הטעמים הכמוסים שלהם, היות והמחברים של ספרים אלו הינם כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדרגתם, ואף רמז כי הוראותיו של [[רבי יהודה החסיד]] הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם"{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט"ו]] חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשט"ו, 139.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על כללות התקופה העיר הרבי מדברי [[הרמב"ם]] באגרת תימן{{הערה|1=פרק ג' (קרוב לסופו).}} שבלעם אמר "כעת יאמר ליעקב ולישראל" בשנת ב' אלפים תפ"ח, והכוונה במילה "כעת" היא שלאחרי שיעבור פעם נוספת מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]], ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגה' שצריך להיות תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב.}}, שאז תחזור הנבואה בישראל, ואכן בסביבות זמן זה פעלו רבי יהודה החסיד ובני דורו, שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>{{הערה|1=תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש. תורת מנחם - התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על כללות התקופה העיר הרבי מדברי [[הרמב"ם]] באגרת תימן{{הערה|1=פרק ג' (קרוב לסופו).}} שבלעם אמר "כעת יאמר ליעקב ולישראל" בשנת ב' אלפים תפ"ח, והכוונה במילה "כעת" היא שלאחרי שיעבור פעם נוספת מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]], ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגה' שצריך להיות תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב.}}, שאז תחזור הנבואה בישראל, ואכן בסביבות זמן זה פעלו רבי יהודה החסיד ובני דורו, שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא{{הערה|1=תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש. תורת מנחם - התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96&diff=432622&oldid=prev 2020-11-15T22:13:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:13, 16 בנובמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על כללות התקופה העיר הרבי מדברי [[הרמב&quot;ם]] באגרת תימן{{הערה|1=פרק ג&#039; (קרוב לסופו).}} שבלעם אמר &quot;כעת יאמר ליעקב ולישראל&quot; בשנת ב&#039; אלפים תפ&quot;ח, והכוונה במילה &quot;כעת&quot; היא שלאחרי שיעבור פעם נוספת מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד&#039; אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]], ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגה&#039; שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי&#039; של ר&#039; יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע&#039; 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב.}}, שאז תחזור הנבואה בישראל, ואכן בסביבות זמן זה פעלו רבי יהודה החסיד ובני דורו, שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.{{הערה|1=תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י&quot;ד תמוז ה&#039;תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש. תורת מנחם - התוועדויות חלק י&quot;ג ע&#039; 138. וש&quot;נ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על כללות התקופה העיר הרבי מדברי [[הרמב&quot;ם]] באגרת תימן{{הערה|1=פרק ג&#039; (קרוב לסופו).}} שבלעם אמר &quot;כעת יאמר ליעקב ולישראל&quot; בשנת ב&#039; אלפים תפ&quot;ח, והכוונה במילה &quot;כעת&quot; היא שלאחרי שיעבור פעם נוספת מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד&#039; אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]], ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגה&#039; שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי&#039; של ר&#039; יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע&#039; 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב.}}, שאז תחזור הנבואה בישראל, ואכן בסביבות זמן זה פעלו רבי יהודה החסיד ובני דורו, שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.{{הערה|1=תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י&quot;ד תמוז ה&#039;תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש. תורת מנחם - התוועדויות חלק י&quot;ג ע&#039; 138. וש&quot;נ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסף דן, חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית(הספר בקטלוג ULI), הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסף דן, חסידות אשכנז, הוצאת האוניברסיטה המשודרת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א' מרקוס (עורך), דת וחברה במשנתם של חסידי אשכנז, לקט מאמרים, ירושלים תשמ"ז.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסף דן, "תורת הסוד של חסידות אשכנז(הספר בקטלוג ULI)", מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ח.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיים הלל בן-ששון, תולדות עם ישראל בימי הביניים(הספר בקטלוג ULI), הוצאת דביר, תשכ"ט – 1969, עמ' 158 והלאה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסף יצחק ליפשיץ, אחד בכל דמיונות - הגותם הדיאלקטית של חסידי אשכנז(הספר בקטלוג ULI), הקיבוץ המאוחד, תשע"ו – 2015</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96&diff=432621&oldid=prev 2020-11-15T22:12:47Z

<p>הוספת ערך</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;חסידי אשכנז&#039;&#039;&#039; הוא כינוי לגדולי ישראל שפעלו באזור גרמניה וצרפת בסביבות השנים ד&#039;תתק&quot;ל-ה&#039;ק&quot;ס, כארבע מאות שנה לפני התגלות [[תורת החסידות]], ובמקביל לשנים בהן פעלו [[רש&quot;י]] ובעלי ה&#039;תוספות&#039;.<br /> <br /> על גדולי חסידי אשכנז נמנו [[רבי יהודה החסיד]] בעל &#039;ספר חסידים&#039; ו[[רבי אלעזר מגרמייזא]] בעל &#039;הרוקח&#039;, ואנשיה נהגו במנהגי חסידות ופרישות מיוחדים, והכתבים שהותירו אחריהם מהווים בסיס חשוב לנקודות רבות בהלכה ובמחשבה, והם מובאים רבות גם בספרי החסידות של תלמידי הבעל שם טוב. עקב הצרות והרדיפות שהיו מנת חלקם של אנשי יהדות אשכנז, גדולי התנועה עברו בהדרגה לפעול בארצות סמוכות דוגמת פולין איטליה וספרד, ורבים מהם השתלבו בין גדולי תנועת הקבלה שפעלה באותם שנים בספרד.<br /> <br /> הכינוי &#039;חסידי &#039;&#039;&#039;אשכנז&#039;&#039;&#039;&#039; נוסף רק לאחר התגלות תורת החסידות, וזאת כדי להבדיל בין התנועות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ראשון חסידי אשכנז היה רבי שמואל החסיד, מצאצאי משפחת קלונימוס שפעלה כבר כ-200 שנה בגרמניה והעמידה דורות רבים של רבנים ומנהיגים בכל גרמניה וצפון איטליה. רבי שמואל נמנה על גדולי דורו, והתפרסם כחסיד וקדוש.<br /> <br /> את סודות התורה שעבור במשפחתו מדור לדור, קיבל מרבי אלעזר החזן בעיירתו שפיירא, בשל העובדה שאביו נפטר בעודו צעיר לימים.<br /> <br /> לכשגדל ונישא, עמד בראשות הישיבה בשפיירא, עסק רבות בתורת הנסתר, והמהרש&quot;ל כינה אותו &quot;חסיד, קדוש ונביא&quot;.<br /> <br /> עיקר פרסומם של חסידי אשכנז הגיע בדור לאחר מכן, עם זריחת אורו של בנו רבי יהודה החסיד שחיבר את &#039;ספר חסידים&#039;{{הערה|להבדיל מרבי יהודה החסיד למשפחת סג&quot;ל, שפעל כמה מאות שנים אחריו בזמן [[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] ועלה לירושלים, רכש את המגרש עליו הוקם לימים בית הכנסת &#039;חורבת רבי יהודה החסיד&#039; בירושלים העתיקה.}}, כאשר בנו הגדול יותר, רבי אברהם שהיה בנו הבכור, מילא את מקומו כראש הישיבה בשפיירא.<br /> <br /> עסק גם בקבלה מעשית, ואף ייצר לעצמו גולם שליווה אותו בנסיעותיו ושימש אותו (אך לא היה לו את כח הדיבור).<br /> <br /> דמות משמעותית נוספת בחסידות אשכנז, היה רבי אלעזר מגרמייזא (וורמס), שחיבר את ספר &#039;הרוקח&#039; וכתב ספרים רבים בהלכה ובתורת הסוד.<br /> <br /> לתקופה זו הייתה השפעה רבה על עולם המחשבה היהודי, ומנהגים ויסודות רבים שחידשו ופירסמו, התקבלו בכל תפוצות ישראל והתקבלו בעולם היהודי כולו. בתורתם של חסידי אשכנז הושם דגש עיקרי על הנהגה לפנים משורת הדין, דרכי התשובה, סיגוף והתקדשות, דקדוק במילות התפילה וחשיפת המשמעות הפנימית תוך עיסוק בגימטריאות, שירה ופיוט{{הערה|בין הפיוטים המפורסמים שהתחברו על ידי חסידי אשכנז הוא &#039;שיר הכבוד&#039; - [[אנעים זמירות (ניגון)|אנעים זמירות]].}}, ושכר המצוות.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> {{להשלים}}<br /> בתורת החסידות מובאים ציטוטים רבים מספרי חסידי אשכנז, כך לדוגמא אדמו&quot;ר הזקן בפרק הראשון ב[[אגרת התשובה]] מציין לתיקוני התשובה שמופיעים בספר הרוקח ובספר חסידים.<br /> <br /> גם הרבי הרבה להתייחס לדברים המופיעים בספרים אלו{{הערה| כגון הוצאת מעות ב[[מוצאי שבת]], מגורים של גיסים באותה עיר, סתימת חלון, ועוד.}}, והורה להיזהר בדברים המופיעים בהן אף שלא התגלו לנו הטעמים הכמוסים שלהם, היות והמחברים של ספרים אלו הינם כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדרגתם, ואף רמז כי הוראותיו של [[רבי יהודה החסיד]] הם מבחינת [[נבואה]], &quot;טעמי ההוראות, &#039;&#039;&#039;ובחינת הנבואה שלו&#039;&#039;&#039;, נשארו בהעלם.&quot;{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט&quot;ו]] חלק א&#039; שיחת יום ג&#039; פרשת וישב, [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] ה&#039;תשט&quot;ו, 139.}}.<br /> <br /> על כללות התקופה העיר הרבי מדברי [[הרמב&quot;ם]] באגרת תימן{{הערה|1=פרק ג&#039; (קרוב לסופו).}} שבלעם אמר &quot;כעת יאמר ליעקב ולישראל&quot; בשנת ב&#039; אלפים תפ&quot;ח, והכוונה במילה &quot;כעת&quot; היא שלאחרי שיעבור פעם נוספת מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד&#039; אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]], ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגה&#039; שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי&#039; של ר&#039; יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע&#039; 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב.}}, שאז תחזור הנבואה בישראל, ואכן בסביבות זמן זה פעלו רבי יהודה החסיד ובני דורו, שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.{{הערה|1=תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י&quot;ד תמוז ה&#039;תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש. תורת מנחם - התוועדויות חלק י&quot;ג ע&#039; 138. וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> יוסף דן, חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית(הספר בקטלוג ULI), הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.<br /> יוסף דן, חסידות אשכנז, הוצאת האוניברסיטה המשודרת.<br /> א&#039; מרקוס (עורך), דת וחברה במשנתם של חסידי אשכנז, לקט מאמרים, ירושלים תשמ&quot;ז.<br /> יוסף דן, &quot;תורת הסוד של חסידות אשכנז(הספר בקטלוג ULI)&quot;, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ&quot;ח.<br /> חיים הלל בן-ששון, תולדות עם ישראל בימי הביניים(הספר בקטלוג ULI), הוצאת דביר, תשכ&quot;ט – 1969, עמ&#039; 158 והלאה.<br /> יוסף יצחק ליפשיץ, אחד בכל דמיונות - הגותם הדיאלקטית של חסידי אשכנז(הספר בקטלוג ULI), הקיבוץ המאוחד, תשע&quot;ו – 2015</div>

להתראות