חסידות חב"ד - היסטוריית גרסאות

א.י.ל.: /* השלוחים ובתי חב"ד */

2026-03-17T09:41:48Z

השלוחים ובתי חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:41, 17 במרץ 2026
שורה 129:		שורה 129:

	=== השלוחים ובתי חב"ד===		=== השלוחים ובתי חב"ד===
	{{ערכים מורחבים\|ערכים=[[~~שליחות~~]], [[בית חב"ד]]}}		{{ערכים מורחבים\|ערכים=[[שלוחי הרבי]], [[בית חב"ד]]}}
	[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg\|ממוזער\|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]]		[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg\|ממוזער\|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]]
	ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה\|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי בהפעל בתי ספר המעניקים חינוך יהודי, בתי כנסת, שיעורי תורה וחסידות, מקוואות ושאר שירותי קהילה גשמיים ורוחניים. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ - 6000 שלוחים.		ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה\|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי בהפעל בתי ספר המעניקים חינוך יהודי, בתי כנסת, שיעורי תורה וחסידות, מקוואות ושאר שירותי קהילה גשמיים ורוחניים. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ - 6000 שלוחים.

א.י.ל.: הוספת קטגוריה:חסידות חב"ד באמצעות HotCat

2026-03-17T09:33:57Z

הוספת קטגוריה:חסידות חב"ד באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:33, 17 במרץ 2026
שורה 242:		שורה 242:
	[[קטגוריה:חצרות חב"ד\|*]]		[[קטגוריה:חצרות חב"ד\|*]]
	[[קטגוריה:מושגי יסוד]]		[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
			[[קטגוריה:חסידות חב"ד]]

ברכת הגאולה: /* קישורים חיצוניים */

2026-03-10T13:42:48Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:42, 10 במרץ 2026
שורה 234:		שורה 234:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://anash.org/yiddish - magazine - supplement - on - chabad - makes - waves/ נוסח חב"ד]''', סקירה מקיפה על חסידות חב"ד מאפייניה, ההיסטוריה שלה, רבותינו נשיאינו, דמויות ומושגים, בעיתון האידישאי 'מומנט' {{PDF}}{{אנש}}		*'''[https://anash.org/yiddish - magazine - supplement - on - chabad - makes - waves/ נוסח חב"ד]''', סקירה מקיפה על חסידות חב"ד מאפייניה, ההיסטוריה שלה, רבותינו נשיאינו, דמויות ומושגים, בעיתון האידישאי 'מומנט' {{PDF}}{{אנש}} {{קישור שבור}}
	*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog - post_43.html הרבי הרש"ב בהתוועדות מאלפת על מטרת חסידות חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}		*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog - post_43.html הרבי הרש"ב בהתוועדות מאלפת על מטרת חסידות חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
	*אשר פרקש, '''[https://col.org.il/news/174063 מה זה 'חב"ד' באמת?]''' {{וידאו}}{{COL}}		*אשר פרקש, '''[https://col.org.il/news/174063 מה זה 'חב"ד' באמת?]''' {{וידאו}}{{COL}}

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2026-01-16T08:11:48Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:11, 16 בינואר 2026
שורה 236:		שורה 236:
	*'''[https://anash.org/yiddish - magazine - supplement - on - chabad - makes - waves/ נוסח חב"ד]''', סקירה מקיפה על חסידות חב"ד מאפייניה, ההיסטוריה שלה, רבותינו נשיאינו, דמויות ומושגים, בעיתון האידישאי 'מומנט' {{PDF}}{{אנש}}		*'''[https://anash.org/yiddish - magazine - supplement - on - chabad - makes - waves/ נוסח חב"ד]''', סקירה מקיפה על חסידות חב"ד מאפייניה, ההיסטוריה שלה, רבותינו נשיאינו, דמויות ומושגים, בעיתון האידישאי 'מומנט' {{PDF}}{{אנש}}
	*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog - post_43.html הרבי הרש"ב בהתוועדות מאלפת על מטרת חסידות חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}		*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog - post_43.html הרבי הרש"ב בהתוועדות מאלפת על מטרת חסידות חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
			*אשר פרקש, '''[https://col.org.il/news/174063 מה זה 'חב"ד' באמת?]''' {{וידאו}}{{COL}}
	{{ימי חב"ד לפי תקופות}}		{{ימי חב"ד לפי תקופות}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

א.י.ל.: תיקון קישור לפירושונים, הסרת קישורים עודפים

2025-12-16T13:37:10Z

תיקון קישור לפירושונים, הסרת קישורים עודפים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:37, 16 בדצמבר 2025
שורה 5:		שורה 5:
	'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] בשנת ה'[[תקל"ב]] (1771){{הערה\|על פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]] (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה\|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם\|לעבדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.		'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] בשנת ה'[[תקל"ב]] (1771){{הערה\|על פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]] (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה\|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם\|לעבדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.

	חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות\|שלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם.		חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות\|שלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם.

	מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)\|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], השביעי בשושלת נשיאי חב"ד.		מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)\|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], השביעי בשושלת נשיאי חב"ד.
שורה 12:		שורה 12:
	מייסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)\|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].		מייסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)\|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].

	אל עולם החסידות הגיע ~~בהיותו בן~~ 20 - 18, הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.		אל עולם החסידות הגיע בגיל 20 - 18, הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

	לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור - זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.		לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור - זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.
שורה 40:		שורה 40:
	===תורת הנגלה===		===תורת הנגלה===
	{{ערך מורחב\|פורטל:תורת הנגלה}}		{{ערך מורחב\|פורטל:תורת הנגלה}}
	ב[[תורת החסידות]] בכלל, וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא - ~~הינם~~ אחד. אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה" לשם הבורא, להדבק בקב"ה, הלימוד בקדושה ובכובד ראש, ומתוך [[ענווה]] ו[[ביטול]].		ב[[תורת החסידות]] בכלל, וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא -הם אחד. אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה" לשם הבורא, להדבק בקב"ה, הלימוד בקדושה ובכובד ראש, ומתוך [[ענווה]] ו[[ביטול]].

	על כל יהודי, בכל מצב שהוא, קיימת חובת לימוד תורה. זאת על פי הנאמר בתורה "והגית בו יומם ולילה". מצוות לימוד התורה שקולה כנגד כל שאר מצוות התורה.		על כל יהודי, בכל מצב שהוא, קיימת חובת לימוד תורה. זאת על פי הנאמר בתורה "והגית בו יומם ולילה". מצוות לימוד התורה שקולה כנגד כל שאר מצוות התורה.
שורה 59:		שורה 59:
	על פי שיטת חב"ד בעבודת השם יש להדחיק כל עצבות, גם זו הנובעת מעצבות על חטאים ועניינים רוחניים{{הערה\|ראה [[תניא פרק כ"ו]] ואיל}}. כן ניתן דגש על התבוננות מעמיקה בתפילה, על מנת לחבר בין ההבנה השכלית להפנמה ברגש הלב במשך היום.		על פי שיטת חב"ד בעבודת השם יש להדחיק כל עצבות, גם זו הנובעת מעצבות על חטאים ועניינים רוחניים{{הערה\|ראה [[תניא פרק כ"ו]] ואיל}}. כן ניתן דגש על התבוננות מעמיקה בתפילה, על מנת לחבר בין ההבנה השכלית להפנמה ברגש הלב במשך היום.

	בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה\|1=[[תניא]] פרק י"א.}}.		בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות (ספירות)\|מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה\|1=[[תניא]] פרק י"א.}}.

	כמו כן קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:		כמו כן קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
שורה 75:		שורה 75:
	===אדמו"ר הזקן===		===אדמו"ר הזקן===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
	רבי שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערה\|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערה\|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן\|שולחן ערוך]]{{הערה\|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן\|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ~~ו[[שולחן~~ ערוך ~~אדמו"ר הזקן\|שולחן ערוך]]~~. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)\|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה\|ראה ב[[שלשלת היחס]]}}) ול[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)\|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר ליאזנא ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות\|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].		רבי שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערה\|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערה\|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן\|שולחן ערוך]]{{הערה\|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן\|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ושולחן ערוך. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)\|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה\|ראה ב[[שלשלת היחס]]}}) ול[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)\|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר ליאזנא ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות\|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].

	===אדמו"ר האמצעי===		===אדמו"ר האמצעי===
שורה 151:		שורה 151:
	עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן ל[[ציפיה לגאולה\|ציפיה וההשתוקקות]] התמידית לגאולה.		עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן ל[[ציפיה לגאולה\|ציפיה וההשתוקקות]] התמידית לגאולה.

	התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את [[עקבתא דמשיחא\|עקבות המשיח]]. התעוררות זו התחזקה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[הרבי]] נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם [[קבלת הנשיאות של הרבי\|קבלת נשיאותו]] כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.		התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד (מושג)\|חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את [[עקבתא דמשיחא\|עקבות המשיח]]. התעוררות זו התחזקה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[הרבי]] נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם [[קבלת הנשיאות של הרבי\|קבלת נשיאותו]] כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

	בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[סיום עבודת הגלות\|עבודת הגלות הסתיימה]], ונשאר רק [[קבלת פני משיח\|לקבל פני משיח]] בפועל ממש. כמו כן עודד הרבי מאות פעמים את הכרזת ושירת החסידים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], אשר תוכנה של הכרזה זו היא התגלות מציאותו של מלך המשיח.		בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[סיום עבודת הגלות\|עבודת הגלות הסתיימה]], ונשאר רק [[קבלת פני משיח\|לקבל פני משיח]] בפועל ממש. כמו כן עודד הרבי מאות פעמים את הכרזת ושירת החסידים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], אשר תוכנה של הכרזה זו היא התגלות מציאותו של מלך המשיח.

	===מאמר חסידות===		===מאמר חסידות===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מאמר]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מאמר]]}}
	[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|300px\|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]		[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|300px\|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
	'''מאמר [[חסידות]]''' ~~הינו~~ דברי [[תורה]] המכונים '''דא"ח''' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי רבי, המבאר עניין בחסידות ובפנמיות התורה שיסודו בקבלה, תוך הפקת לקחים ב[[עבודת השם]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגוני חב"ד\|ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון רוסטוב\|ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם.		'''מאמר [[חסידות]]'''הוא דברי [[תורה]] המכונים '''דא"ח''' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי רבי, המבאר עניין בחסידות ובפנמיות התורה שיסודו בקבלה, תוך הפקת לקחים ב[[עבודת השם]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגוני חב"ד\|ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון רוסטוב\|ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם.

	===התוועדות חסידית===		===התוועדות חסידית===

שולם ס.: דקדוק ופיסוק

2025-11-03T01:32:24Z

דקדוק ופיסוק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:32, 3 בנובמבר 2025
שורה 3:		שורה 3:
	[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg\|שמאל\|ממוזער\|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש, מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]]		[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg\|שמאל\|ממוזער\|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש, מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]]
	[[קובץ:חבד.jpg\|שמאל\|ממוזער\|ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]		[[קובץ:חבד.jpg\|שמאל\|ממוזער\|ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]
	'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] בשנת ה'[[תקל"ב]] (1771){{הערה\|על פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]] (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה\|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם\|~~לעובדו~~]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.		'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] בשנת ה'[[תקל"ב]] (1771){{הערה\|על פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]] (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה\|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם\|לעבדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.

	חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות\|שלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם.		חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות\|שלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם.
שורה 18:		שורה 18:
	שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די.		שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די.

	חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות\|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן\|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט \| י"ט בכסלו]], הפך מאז ~~לחג -~~ הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.		חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות\|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן\|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות,[[י"ט כסלו תקנ"ט \| י"ט בכסלו]], הפך מאז ל'חג הגאולה' בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

	==מהות שיטת חב"ד==		==מהות שיטת חב"ד==

שולם ס.: תיקון שגיאה

2025-11-03T01:27:07Z

תיקון שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:27, 3 בנובמבר 2025
שורה 7:		שורה 7:
	חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות\|שלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם.		חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות\|שלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם.

	מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)\|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], השביעי ~~בשולשלת~~ נשיאי חב"ד.		מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)\|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], השביעי בשושלת נשיאי חב"ד.

	==ייסוד חסידות חב"ד==		==ייסוד חסידות חב"ד==

א.י.ל. ב־12:26, 5 בספטמבר 2025

2025-09-05T12:26:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:26, 5 בספטמבר 2025
שורה 205:		שורה 205:
	*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]		*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]
	*[[קונטרס תורת החסידות]]		*[[קונטרס תורת החסידות]]
			*[[פורטל:חסידות חב"ד]]

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

37.60.47.16: /* כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח*/

2025-08-21T15:44:47Z

כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:44, 21 באוגוסט 2025
שורה 112:		שורה 112:
	[[הסתלקות הרבי הריי"צ\|הסתלק]] ב[[י' שבט תש"י]] (שחל בשבת) ומנוחתו כבוד ב[[האוהל\|אוהל]] ב[[בית עלמין\|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].		[[הסתלקות הרבי הריי"צ\|הסתלק]] ב[[י' שבט תש"י]] (שחל בשבת) ומנוחתו כבוד ב[[האוהל\|אוהל]] ב[[בית עלמין\|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

	===כ"ק אדמו"ר שליט"א===		===כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח===
	[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|[[הרבי]] ב[[יחידות לגבירים]] התומכים ב[[שליחות\|מפעל השליחות]] וב[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים\|מוסדות המשתייכים לחסידות חב"ד]] ברחבי העולם במסגרת ה[[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]]]		[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|[[הרבי]] ב[[יחידות לגבירים]] התומכים ב[[שליחות\|מפעל השליחות]] וב[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים\|מוסדות המשתייכים לחסידות חב"ד]] ברחבי העולם במסגרת ה[[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]]]
	{{ערך מורחב\|ערך=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]}}

רובין בוט: בוט תיקוני ניקוד והגהה - אישור משתמש

2025-07-30T11:47:18Z

בוט תיקוני ניקוד והגהה - אישור משתמש

הצגת שינויים