חיים מטשרנוביץ' - היסטוריית גרסאות

משקיף: הגהה, הרחבה, הוספת מקור

2023-06-29T08:34:50Z

הגהה, הרחבה, הוספת מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:34, 29 ביוני 2023
שורה 2:		שורה 2:
	רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.		רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.

	היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.		היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע{{הערה\|נסמן ב[[מגדל עז]] עמ' רמח.}}.

	חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]].		חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]]. [[הרבי]] התבטא עליו שהיה תלמידו של ה[[בעל שם טוב]] וחיבר ספר בו מבאר דרגות בעבודת ה'{{הערה\|שיחות קודש תשכ"ח עמ' 144. בתו"מ חנ"א עמ' 227 אינו.}}.

	בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר ~~מאמרי~~ חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד פנימיות התורה בכוונה לעבודת ה', והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא, ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה(חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.		בספרו הוא מביא ביאורים שלמים מספר ה[[תניא]], ולדוגמא, בפרשת שופטים הוא מסכם בקצרה את כ"ה הפרקים הראשונים, ובפרשת בראשית הוא מביא את הביאור ב[[שער היחוד והאמונה]] אודות כך שהקב"ה מהווה את העולם בכל רגע - אולם הוא אינו מציין את מקורם של הדברים. כמו כן הוא נוקט פעמים רבות לשונות מספר התניא{{הערה\|[[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] גליון תשכב, תשכז, תשכח.}}.

			בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר, ממאמרי חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י, ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד פנימיות התורה בכוונה לעבודת ה', והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא, ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה (חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.

	ב[[תקע"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]] ושם נסתלק בכ"ז כסלו וקבורתו [[בית העלמין צפת\|בבית העלמין העתיק]] בעיר.		ב[[תקע"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]] ושם נסתלק בכ"ז כסלו וקבורתו [[בית העלמין צפת\|בבית העלמין העתיק]] בעיר.

דוד קורצוג: תיקונים שונים, הוספת מידע על פי המכלול

2021-11-09T00:35:28Z

תיקונים שונים, הוספת מידע על פי המכלול

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:35, 9 בנובמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:באר מים חיים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ספריו]]		[[קובץ:באר מים חיים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ספריו]]
	רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.		רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.

	היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.		היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.
שורה 6:		שורה 6:
	חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]].		חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]].

	בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר מאמרי חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד ~~פנמיות~~ התורה בכוונה לעבודת ה' והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה(חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.		בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר מאמרי חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד פנימיות התורה בכוונה לעבודת ה', והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא, ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה(חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.

	~~הסתלק~~ בכ"ז כסלו.		ב[[תקע"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]] ושם נסתלק בכ"ז כסלו וקבורתו [[בית העלמין צפת\|בבית העלמין העתיק]] בעיר.

	במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:		במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"

2020-08-23T22:36:59Z

החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:36, 24 באוגוסט 2020
שורה 12:		שורה 12:
	במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:		במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפילה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר ~~תפלת~~ ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפילה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפילת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}
	[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]		[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

כתית למאור: החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"

2020-07-22T03:22:54Z

החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:22, 22 ביולי 2020
שורה 12:		שורה 12:
	במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:		במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[~~תפלה~~]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפילה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}
	[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]		[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

212.76.101.49 ב־17:59, 14 בדצמבר 2017

2017-12-14T17:59:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:59, 14 בדצמבר 2017
שורה 2:		שורה 2:
	רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.		רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.

	היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה' בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.		היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.

	חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]].		חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]].

212.76.101.49 ב־17:59, 14 בדצמבר 2017

2017-12-14T17:59:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:59, 14 בדצמבר 2017
שורה 2:		שורה 2:
	רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.		רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.

	היה ידוע ~~על שם חביבותו~~ המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.		היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה' בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.

	חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]].		חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]].

	בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.		בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר מאמרי חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד פנמיות התורה בכוונה לעבודת ה' והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה(חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.

			הסתלק בכ"ז כסלו.

	במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:		במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:

להתראות ב־09:00, 9 באוקטובר 2016

2016-10-09T09:00:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:00, 9 באוקטובר 2016
שורה 10:		שורה 10:
	במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:		במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת ~~הקדש~~. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}
	[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]		[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

להתראות ב־08:59, 9 באוקטובר 2016

2016-10-09T08:59:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:59, 9 באוקטובר 2016
שורה 10:		שורה 10:
	במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:		במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקדש. ב[[שבת ~~קדש~~]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקדש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}
	[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]		[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

שלום ב־06:51, 9 באוקטובר 2016

2016-10-09T06:51:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:51, 9 באוקטובר 2016
שורה 7:		שורה 7:

	בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.		בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.

			במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:

			{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקדש. ב[[שבת קדש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')\|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}
	[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]		[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

שלום ב־06:46, 9 באוקטובר 2016

2016-10-09T06:46:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:46, 9 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:באר מים חיים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ספריו]]		[[קובץ:באר מים חיים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ספריו]]
	רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד ~~מזלטשוב~~]], שהיה תלמידו [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.		רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''.

	היה ידוע על שם חביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.		היה ידוע על שם חביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.