https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_%28%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%29 2026-04-12T00:47:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=807193&oldid=prev 2025-10-21T17:10:34Z

<p>תיקון הפניה כפולה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:10, 21 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ועל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הניסים</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ועל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנסים</ins>]]</div></td></tr> </table>

רובין בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=802157&oldid=prev 2025-09-13T19:57:52Z

<p>אוחד</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:57, 13 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פירוש נוסף|נוכחי=ועל הניסים בפורים|אחר=ועל הניסים בחנוכה|ראו=ועל הניסים (חנוכה)}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הפניה </ins>[[ועל הניסים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קובץ:ועל הניסים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוסח '''</del>ועל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך היום של פורים, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילה זו מופיעה לראשונה בדברי [[חז"ל]] בתוספתא{{הערה|ברכות ג, יד.}}: "כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים, שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע, אם לא אמר אין מחזירין אותו".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזכרת הניסים ב[[ברכת המזון]] מופיע ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|1=ברכות פרק ז הלכה ד. אך בתלמוד בבלי מסכת שבת (כד, א) סובר [[רב הונא]] שאין צורך לאומרה, אך להלכה נפסק שיש להזכיר, אלא שאם שכח אינו צריך לחזור.}}: "וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוסח המלא של תפילה זו מופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון ובסידור רס"ג, וזכתה לריבוי נוסחאות השונות באופן משמעותי אחת מהשניה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מקום הזכרתה===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על </del>הניסים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", ובברכת המזון מוסיפים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==נוסח אדמו"ר הזקן==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוסח תפילת ועל הנסים:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|תוכן='''וְעַל הַנִּסִּים{{הערה|הקטע פותח בוא"ו החיבור היות שהוא נאמר כחלק מברכת ההודאה, והוא בא בהמשך לשאר הדברים עליהם צריכים להודות שהוזכרו קודם לכן בברכה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו . . על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך . . ועל הניסים ועל הפורקן . . שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".}} וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.'''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ביאורי הרבי==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורת החסידות התבארו פרטים שונים בנוסח תפילה זו, שכל מילה בה מדוייקת בתכלית:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש ב' דיעות בזה: איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=שיחת שבת [[פרשת וישב]] [[תש"נ]], הערה 2 ([https://drive.google.com/file/d/1JExTHGU82e0w3K3sKM6bHxp74WujpGJu/view?usp=drive_open ספר השיחות תש"נ ח"ב ע' 184]).}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=שיחת חג הפורים תשכ"ו ([https://drive.google.com/file/d/19ynWsnElAW9hON_UHCTw68FPtMTDiVP4/view שיחות קודש תשכ"ו ע' 282]).}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:''' הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=שיחת חג הפורים תשי"ב ([https://drive.google.com/file/d/177swnDOqeaEpEJB7ghvjzCAxITo9LFiA/view שיחות קודש תשי"ב ע' קנט]).}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:''' דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/02/19-02-2016-15-46-14-וקבל-היהודים-תשכז.pdf מאמר 'וקבל היהודים' - שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' - פורים קטן תרפ"ז].}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' מפני שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו היא קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה|ד"ה חייב אינש לבסומי תקע"א (בוך 1004 ל, ב ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] - [https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjEwMDQiLCJoYl9pZCI6IjEwMDQiLCIxIjoiNDkiLCJwYWdlcyI6IjQ5IiwiMiI6IjEwMDQiLCJ2b2xubyI6IjEwMDQiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= גוכתי"ק הצ"צ]).}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:''' כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון 'נפילה', "אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה|סידור מהרי"ד חלק א' קיח, ב.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:''' בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות 'יום אחד', היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם 'יחידו של עולם', היתה בגילוי, באופן של 'יום'{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשל"ח]] ח"ג ס"ע 59.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת אף על פי שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג ([https://drive.google.com/file/d/1PSY0-qMAXfeimlJGeVHpUDB1A7OXXDPH/view שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' 418 ואילך]).}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''[https://chabad.info/beis-medrash/345041/ ביאור מקיף בעניין השוכח לומר "ועל הניסים"]''', מאת המרא דאתרא בד"צ קראון הייטס הרב יוסף ישעי' ברוין, באתר {{אינפו}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פורים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פורים</del>]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=776911&oldid=prev 2025-06-17T16:21:32Z

<p><span class="autocomment">ביאורי הרבי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:21, 17 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות התבארו פרטים שונים בנוסח תפילה זו, שכל מילה בה מדוייקת בתכלית:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות התבארו פרטים שונים בנוסח תפילה זו, שכל מילה בה מדוייקת בתכלית:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחלוקת </del>איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">http</del>://<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">www</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">chabad</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org.il</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Magazines</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Article.asp</del>?<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ArticleID=1534&amp;CategoryID</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">540 שיחת שבת פרשת וישב </del>תש"נ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, הערה 2</del>].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב' דיעות בזה: </ins>איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיחת שבת </ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[פרשת וישב]] [[תש"נ]], הערה 2 ([https</ins>://<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">drive</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">google</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">com/file/d</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1JExTHGU82e0w3K3sKM6bHxp74WujpGJu</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">view</ins>?<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">usp</ins>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">drive_open ספר השיחות </ins>תש"נ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח"ב ע' 184</ins>]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=[https://<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">chabadlibrary</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org/books/admur</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">tm</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5726-2</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">137</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">index.htm שיחת חג הפורים </del>תשכ"ו].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיחת חג הפורים תשכ"ו (</ins>[https://<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">drive.google</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">com</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">file</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">d</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">19ynWsnElAW9hON_UHCTw68FPtMTDiVP4</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">view שיחות קודש </ins>תשכ"ו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע' 282</ins>]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:''' הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">chabadlibrary</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org/books</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">admur</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">tm</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3/24.htm שיחת חג הפורים </del>תשי"ב].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:''' הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיחת חג הפורים תשי"ב (</ins>[https://<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">drive.google</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">com</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">file</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">d</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">177swnDOqeaEpEJB7ghvjzCAxITo9LFiA</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">view שיחות קודש </ins>תשי"ב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע' קנט</ins>]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:''' דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">chabadlibrary</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">books</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">admur</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">tm</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5727-2</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">120</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">index</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">htm#_ftn233 </del>מאמר 'וקבל היהודים' שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' פורים קטן תרפ"ז].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:''' דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">media.chabad</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">info</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">chabadinfoheb</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">wp-content</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">uploads</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2016</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">02</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">19-02-2016-15-46-14-וקבל-היהודים-תשכז</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">pdf </ins>מאמר 'וקבל היהודים' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>פורים קטן תרפ"ז].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' מפני שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה </del>קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאמרי אדמו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר הזקן </del>תקע"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמוד קמ</del>.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' מפני שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </ins>קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה חייב אינש לבסומי </ins>תקע"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(בוך 1004 ל, ב ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] - [https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjEwMDQiLCJoYl9pZCI6IjEwMDQiLCIxIjoiNDkiLCJwYWdlcyI6IjQ5IiwiMiI6IjEwMDQiLCJ2b2xubyI6IjEwMDQiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= גוכתי"ק הצ"צ])</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:&#039;&#039;&#039; כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון &#039;נפילה&#039;, &quot;אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו&quot;{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה|סידור מהרי&quot;ד חלק א&#039; קיח, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:&#039;&#039;&#039; כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון &#039;נפילה&#039;, &quot;אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו&quot;{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה|סידור מהרי&quot;ד חלק א&#039; קיח, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:''' בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות 'יום אחד', היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם 'יחידו של עולם', היתה בגילוי, באופן של 'יום'{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיחות קודש </del>תשל"ח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק ב' עמוד </del>ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:''' בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות 'יום אחד', היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם 'יחידו של עולם', היתה בגילוי, באופן של 'יום'{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[דברי משיח]] [[</ins>תשל"ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ח"</ins>ג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"ע 59</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת אף על פי שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת אף על פי שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">([https://drive.google.com/file/d/1PSY0-qMAXfeimlJGeVHpUDB1A7OXXDPH/view שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' 418 ואילך])</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> </table>

5.28.186.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=684016&oldid=prev 2024-05-24T07:27:07Z

<p><span class="autocomment">ביאורי הרבי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:27, 24 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורי הרבי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורי הרבי==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פסקה בעבודה}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות התבארו פרטים שונים בנוסח תפילה זו, שכל מילה בה מדוייקת בתכלית:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות התבארו פרטים שונים בנוסח תפילה זו, שכל מילה בה מדוייקת בתכלית:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:&#039;&#039;&#039; הנוסח בפתיחת תפילת &#039;ועל הניסים&#039; שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&amp;CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש&quot;נ, הערה 2].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:&#039;&#039;&#039; הנוסח בפתיחת תפילת &#039;ועל הניסים&#039; שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&amp;CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש&quot;נ, הערה 2].}}.</div></td></tr> </table>

חב"דפדי פעיל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=613017&oldid=prev 2023-07-16T14:03:33Z

<p>הסרת קישורים עודפים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:03, 16 ביולי 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקום הזכרתה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקום הזכרתה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב[[ברכת </del>המזון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מוסיפים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובברכת </ins>המזון מוסיפים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נוסח אדמו&quot;ר הזקן==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נוסח אדמו&quot;ר הזקן==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:&#039;&#039;&#039; הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה &#039;מוקפת חומה&#039; מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז&quot;ל (פסחים פז, א) &quot;חומה זו תורה&quot;.}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי&quot;ב].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:&#039;&#039;&#039; הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה &#039;מוקפת חומה&#039; מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז&quot;ל (פסחים פז, א) &quot;חומה זו תורה&quot;.}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי&quot;ב].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:&#039;&#039;&#039; דווקא &#039;&#039;&#039;עמידתו&#039;&#039;&#039; של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים &#039;&#039;&#039;עמדו&#039;&#039;&#039; במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/120/index.htm#_ftn233 מאמר &#039;וקבל היהודים&#039; שושן פורים קטן תשכ&quot;ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר &#039;וקבל היהודים&#039; פורים קטן תרפ&quot;ז].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:&#039;&#039;&#039; דווקא &#039;&#039;&#039;עמידתו&#039;&#039;&#039; של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים &#039;&#039;&#039;עמדו&#039;&#039;&#039; במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/120/index.htm#_ftn233 מאמר &#039;וקבל היהודים&#039; שושן פורים קטן תשכ&quot;ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר &#039;וקבל היהודים&#039; פורים קטן תרפ&quot;ז].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגלל </del>שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו היה קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמוד קמ.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני </ins>שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו היה קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמוד קמ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:&#039;&#039;&#039; כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון &#039;נפילה&#039;, &quot;אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו&quot;{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה|סידור מהרי&quot;ד חלק א&#039; קיח, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:&#039;&#039;&#039; כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון &#039;נפילה&#039;, &quot;אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו&quot;{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה|סידור מהרי&quot;ד חלק א&#039; קיח, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:&#039;&#039;&#039; בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות &#039;יום אחד&#039;, היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם &#039;יחידו של עולם&#039;, היתה בגילוי, באופן של &#039;יום&#039;{{הערה|שיחות קודש תשל&quot;ח חלק ב&#039; עמוד ג&#039;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:&#039;&#039;&#039; בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות &#039;יום אחד&#039;, היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם &#039;יחידו של עולם&#039;, היתה בגילוי, באופן של &#039;יום&#039;{{הערה|שיחות קודש תשל&quot;ח חלק ב&#039; עמוד ג&#039;.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות </del>שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי </ins>שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> </table>

חב"דפדי פעיל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=492567&oldid=prev 2021-09-03T11:01:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:01, 3 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פורים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פורים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{קצרמר}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פורים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פורים]]</div></td></tr> </table>

חב"דפדי פעיל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=463885&oldid=prev 2021-03-04T07:45:26Z

<p><span class="autocomment">מקום הזכרתה: </span> תקלדה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:45, 4 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקום הזכרתה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקום הזכרתה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", וב[[ברכת המזון]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוספים </del>אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", וב[[ברכת המזון]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוסיפים </ins>אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נוסח אדמו&quot;ר הזקן==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נוסח אדמו&quot;ר הזקן==</div></td></tr> </table>

בנציון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=463884&oldid=prev 2021-03-04T07:43:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:43, 4 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ועל הניסים בפורים|אחר=ועל הניסים בחנוכה|ראו=ועל הניסים (חנוכה)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ועל הניסים בפורים|אחר=ועל הניסים בחנוכה|ראו=ועל הניסים (חנוכה)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:ועל הניסים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה&#039;]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:ועל הניסים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה&#039;]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימי החג</del>, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היום של פורים</ins>, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==</div></td></tr> </table>

בנציון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=463881&oldid=prev 2021-03-04T07:40:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:40, 4 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורי הרבי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורי הרבי==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פסקה בעבודה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פסקה בעבודה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאורך השנים ביאר הרבי </del>פרטים שונים בנוסח תפילה זו:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורת החסידות התבארו </ins>פרטים שונים בנוסח תפילה זו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שכל מילה בה מדוייקת בתכלית</ins>:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:&#039;&#039;&#039; הנוסח בפתיחת תפילת &#039;ועל הניסים&#039; שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&amp;CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש&quot;נ, הערה 2].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:&#039;&#039;&#039; הנוסח בפתיחת תפילת &#039;ועל הניסים&#039; שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&amp;CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש&quot;נ, הערה 2].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:&#039;&#039;&#039; ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-2/137/index.htm שיחת חג הפורים תשכ&quot;ו].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:&#039;&#039;&#039; ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-2/137/index.htm שיחת חג הפורים תשכ&quot;ו].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:&#039;&#039;&#039; הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה &#039;מוקפת חומה&#039; מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז&quot;ל (פסחים פז, א) &quot;חומה זו תורה&quot;.}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי&quot;ב].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:&#039;&#039;&#039; הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה &#039;מוקפת חומה&#039; מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז&quot;ל (פסחים פז, א) &quot;חומה זו תורה&quot;.}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי&quot;ב].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הָמָן הָרָשָׁע</del>:'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/120/index.htm#_ftn233 מאמר 'וקבל היהודים' שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' פורים קטן תרפ"ז].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:''' דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/120/index.htm#_ftn233 מאמר 'וקבל היהודים' שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' פורים קטן תרפ"ז]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' בגלל שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו היה קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמוד קמ.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:''' כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון 'נפילה', "אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה|סידור מהרי"ד חלק א' קיח, ב.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:''' בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות 'יום אחד', היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם 'יחידו של עולם', היתה בגילוי, באופן של 'יום'{{הערה|שיחות קודש תשל"ח חלק ב' עמוד ג'</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;וּשְׁלָלָם לָבוֹז:&#039;&#039;&#039; מזכירים זאת למרות שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל&quot;ג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;וּשְׁלָלָם לָבוֹז:&#039;&#039;&#039; מזכירים זאת למרות שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל&quot;ג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=463218&oldid=prev 2021-03-03T08:13:05Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:13, 3 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:&#039;&#039;&#039; הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה &#039;מוקפת חומה&#039; מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז&quot;ל (פסחים פז, א) &quot;חומה זו תורה&quot;.}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי&quot;ב].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:&#039;&#039;&#039; הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה &#039;מוקפת חומה&#039; מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז&quot;ל (פסחים פז, א) &quot;חומה זו תורה&quot;.}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי&quot;ב].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע:&#039;&#039;&#039;, דווקא &#039;&#039;&#039;עמידתו&#039;&#039;&#039; של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים &#039;&#039;&#039;עמדו&#039;&#039;&#039; במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/120/index.htm#_ftn233 מאמר &#039;וקבל היהודים&#039; שושן פורים קטן תשכ&quot;ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר &#039;וקבל היהודים&#039; פורים קטן תרפ&quot;ז].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע:&#039;&#039;&#039;, דווקא &#039;&#039;&#039;עמידתו&#039;&#039;&#039; של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים &#039;&#039;&#039;עמדו&#039;&#039;&#039; במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/120/index.htm#_ftn233 מאמר &#039;וקבל היהודים&#039; שושן פורים קטן תשכ&quot;ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&amp;st=&amp;pgnum=124 מאמר &#039;וקבל היהודים&#039; פורים קטן תרפ&quot;ז].}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת למרות שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> </table>

להתראות