ועל הניסים (חנוכה) - היסטוריית גרסאות

רובין בוט: תיקון הפניה כפולה

2025-10-21T17:10:32Z

תיקון הפניה כפולה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:10, 21 באוקטובר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	#הפניה [[ועל ~~הניסים~~]]		#הפניה [[ועל הנסים]]

ספרא רבא: הפניה לדף ועל הניסים

2025-09-15T11:59:12Z

הפניה לדף ועל הניסים

הצגת שינויים

נסיעה לרבי: הסרת קישורים עודפים

2025-09-14T03:53:44Z

הסרת קישורים עודפים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:53, 14 בספטמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:ועל הניסים.jpg~~\|250px~~\|ממוזער~~\|שמאל~~\|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]		[[קובץ:ועל הניסים.jpg\|ממוזער\|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]
	נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי החגים, ומוזכרים בה את הניסים שעליהם נקבעו.		נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי החגים, ומוזכרים בה את הניסים שעליהם נקבעו.

שורה 10:		שורה 10:

	===מקום הזכרתה===		===מקום הזכרתה===
	מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה\|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", ~~וב[[ברכת~~ המזון]] מוספים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".		מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה\|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", ובברכת המזון מוספים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".

	==נוסח אדמו"ר הזקן==		==נוסח אדמו"ר הזקן==
שורה 32:		שורה 32:
	==ביאורי הרבי==		==ביאורי הרבי==
	לאורך השנים ביאר [[הרבי]] פרטים רבים בנוסח תפילה זו.		לאורך השנים ביאר [[הרבי]] פרטים רבים בנוסח תפילה זו.

	*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}.		*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}.

ספרא רבא ב־20:28, 13 בספטמבר 2025

2025-09-13T20:28:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:28, 13 בספטמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{מפנה\|ועל הניסים\|נוסח התפילה של חג הפורים\|ועל הניסים (פורים)}}~~
	[[קובץ:ועל הניסים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]		[[קובץ:ועל הניסים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]
	נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי החגים, ומוזכרים בה את הניסים שעליהם נקבעו.		נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי החגים, ומוזכרים בה את הניסים שעליהם נקבעו.

ספרא רבא: איחוד

2025-09-13T19:56:53Z

איחוד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:56, 13 בספטמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{מפנה\|ועל הניסים\|נוסח התפילה של חג הפורים\|ועל הניסים (פורים)}}		{{מפנה\|ועל הניסים\|נוסח התפילה של חג הפורים\|ועל הניסים (פורים)}}
	[[קובץ:ועל הניסים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]		[[קובץ:ועל הניסים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]
	נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי ~~החג~~, ~~ומזכירים~~ בה את הניסים שעליהם ~~נקבע החג. בפשטות בתפילה לא מוזכר נס פך השמן אלא נס [[חנוכה\|נצחון המלחמה]] בלבד~~.		נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי החגים, ומוזכרים בה את הניסים שעליהם נקבעו.

	==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==		==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==
שורה 16:		שורה 16:
	נוסח תפילת ועל הנסים:		נוסח תפילת ועל הנסים:

	{{ציטוט\|תוכן=~~'''~~וְעַל הַנִּסִּים{{הערה\|הקטע פותח בוא"ו החיבור היות שהוא נאמר כחלק מברכת ההודאה, והוא בא בהמשך לשאר הדברים עליהם צריכים להודות שהוזכרו קודם לכן בברכה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו . . על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך . . ועל הניסים ועל הפורקן . . שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".}} וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.'''		{{ציטוט\|תוכן=וְעַל הַנִּסִּים{{הערה\|הקטע פותח בוא"ו החיבור היות שהוא נאמר כחלק מברכת ההודאה, והוא בא בהמשך לשאר הדברים עליהם צריכים להודות שהוזכרו קודם לכן בברכה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו . . על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך . . ועל הניסים ועל הפורקן . . שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".}} וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.

			'''בחנוכה:'''

	בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה, עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בָּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.		בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה, עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בָּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

	וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.		וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:

			'''בפורים:'''

			בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז.

			וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:
	}}		}}

	==ביאורי הרבי==		==ביאורי הרבי==
	לאורך השנים ביאר הרבי פרטים רבים בנוסח תפילה זו:		לאורך השנים ביאר [[הרבי]] פרטים רבים בנוסח תפילה זו.

	*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}.		*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}.

			===חנוכה===
	*'''בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ:''' אנו מדגישים בתפילה שהנס נעשה דווקא בימי '''מַתִּתְיָהוּ''', שפירושו 'מתנת השם', היות ובכדי לנצח את היונים היה צורך בעבודה של מסירות נפש, ולזה צריך עזר מיוחד מלמעלה, וכמו שמבואר בפרק י"ט בתניא שכח ה[[מסירות נפש]] שטבוע בנפש של כל יהודי מתגלה באמצעות אור ה' השוכן בנשמתו, וזה הפירוש הפנימי בתפילה שהנס של נצחון החשמונאים בא על ידי עבודה שבאה בכח 'מתתיהו', המתנה והכח והעזר שמלמעלה{{הערה\|שם=רשימות\|רשימות, חוברת קכה.}}.		*'''בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ:''' אנו מדגישים בתפילה שהנס נעשה דווקא בימי '''מַתִּתְיָהוּ''', שפירושו 'מתנת השם', היות ובכדי לנצח את היונים היה צורך בעבודה של מסירות נפש, ולזה צריך עזר מיוחד מלמעלה, וכמו שמבואר בפרק י"ט בתניא שכח ה[[מסירות נפש]] שטבוע בנפש של כל יהודי מתגלה באמצעות אור ה' השוכן בנשמתו, וזה הפירוש הפנימי בתפילה שהנס של נצחון החשמונאים בא על ידי עבודה שבאה בכח 'מתתיהו', המתנה והכח והעזר שמלמעלה{{הערה\|שם=רשימות\|רשימות, חוברת קכה.}}.
	*'''בֶּן יוֹחָנָן:''' חז"ל אמרו בגמרא "הרואה יוחנן בחלום - ניסי ניסים נעשו לו"{{הערה\|ברכות נז, א.}}, והפירוש של 'בן יוחנן' הוא שבני ישראל הוא אז במצב של 'יוחנן', (כשם ש"בן חורין" פירושו אדם שנמצא במצב של חירות), שכדי להתגבר על היוונים נצרכו בני ישראל לניסים גדולים, היות והם לא היו ראויים לנס כיון שהם חטאו (בשונה מ[[פורים]] שהחטא היה רק מהשפה ולחוץ והם עצמם לא טמאו את ליבם ושכלם){{הערה\|שם=רשימות}}.		*'''בֶּן יוֹחָנָן:''' חז"ל אמרו בגמרא "הרואה יוחנן בחלום - ניסי ניסים נעשו לו"{{הערה\|ברכות נז, א.}}, והפירוש של 'בן יוחנן' הוא שבני ישראל הוא אז במצב של 'יוחנן', (כשם ש"בן חורין" פירושו אדם שנמצא במצב של חירות), שכדי להתגבר על היוונים נצרכו בני ישראל לניסים גדולים, היות והם לא היו ראויים לנס כיון שהם חטאו (בשונה מ[[פורים]] שהחטא היה רק מהשפה ולחוץ והם עצמם לא טמאו את ליבם ושכלם){{הערה\|שם=רשימות}}.
שורה 40:		שורה 51:
	*'''להודות ולהלל:''' משמעות כפל הלשון הוא, ש"הודאה" פירושה ביטול הדעה האישית ("מודים חכמים לרבי מאיר"), ו"הלל" פירושו גילוי, ("בהלו נרו"{{הערה\|איוב כט, ג. תורה אור סוף ד"ה בכ"ה בכסלו.}}, ובעבודת ה' המשמעות היא ש"הודאה" היא האמונה בה' באופן שהאדם אינו מבין ומשיג את הדברים בשכלו; ולאחר שהגיע למדרגה זו צריך הוא גם "להלל", להגיע להבנה והשגה, כדי שהדברים יאירו במוחו בבחינת גילוי{{הערה\|שם=אג"ק ב}}.		*'''להודות ולהלל:''' משמעות כפל הלשון הוא, ש"הודאה" פירושה ביטול הדעה האישית ("מודים חכמים לרבי מאיר"), ו"הלל" פירושו גילוי, ("בהלו נרו"{{הערה\|איוב כט, ג. תורה אור סוף ד"ה בכ"ה בכסלו.}}, ובעבודת ה' המשמעות היא ש"הודאה" היא האמונה בה' באופן שהאדם אינו מבין ומשיג את הדברים בשכלו; ולאחר שהגיע למדרגה זו צריך הוא גם "להלל", להגיע להבנה והשגה, כדי שהדברים יאירו במוחו בבחינת גילוי{{הערה\|שם=אג"ק ב}}.
	*'''לשמך הגדול:''' הדגש בלשון 'הגדול' הוא שכאן לא מדובר על שמו של הקב"ה סתם, אלא על האור שלפני הצמצום{{הערה\|כמבואר בהקדמת השל"ה, שעל זה איתא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד".}}, כי מכיון שנצחון המלחמה היה דווקא על ידי מסירות נפש שהוא גילוי עצם הנשמה לפני שהיא מצטמצמת ומתלבשת בתוך הכוחות הפנימיים, גם האור שהתגלה על ידי זה הוא האור האלוקי העצמי שלפני הצמצום, בחינת 'שמך הגדול'{{הערה\|מאמר ד"ה בכ"ה בכסלו תש"מ.}}.		*'''לשמך הגדול:''' הדגש בלשון 'הגדול' הוא שכאן לא מדובר על שמו של הקב"ה סתם, אלא על האור שלפני הצמצום{{הערה\|כמבואר בהקדמת השל"ה, שעל זה איתא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד".}}, כי מכיון שנצחון המלחמה היה דווקא על ידי מסירות נפש שהוא גילוי עצם הנשמה לפני שהיא מצטמצמת ומתלבשת בתוך הכוחות הפנימיים, גם האור שהתגלה על ידי זה הוא האור האלוקי העצמי שלפני הצמצום, בחינת 'שמך הגדול'{{הערה\|מאמר ד"ה בכ"ה בכסלו תש"מ.}}.

			===פורים===
			*'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה\|1=שיחת חג הפורים תשכ"ו ([https://drive.google.com/file/d/19ynWsnElAW9hON_UHCTw68FPtMTDiVP4/view שיחות קודש תשכ"ו ע' 282]).}}.
			*'''בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:''' הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה\|על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה\|1=שיחת חג הפורים תשי"ב ([https://drive.google.com/file/d/177swnDOqeaEpEJB7ghvjzCAxITo9LFiA/view שיחות קודש תשי"ב ע' קנט]).}}.
			*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:''' דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה\|1=[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/02/19-02-2016-15-46-14-וקבל-היהודים-תשכז.pdf מאמר 'וקבל היהודים' - שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&st=&pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' - פורים קטן תרפ"ז].}}.
			*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' מפני שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו היא קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה\|ד"ה חייב אינש לבסומי תקע"א (בוך 1004 ל, ב ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] - [https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjEwMDQiLCJoYl9pZCI6IjEwMDQiLCIxIjoiNDkiLCJwYWdlcyI6IjQ5IiwiMiI6IjEwMDQiLCJ2b2xubyI6IjEwMDQiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= גוכתי"ק הצ"צ]).}}.
			*'''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:''' כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון 'נפילה', "אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו"{{הערה\|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה\|סידור מהרי"ד חלק א' קיח, ב.}}.
			*'''מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:''' בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות 'יום אחד', היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם 'יחידו של עולם', היתה בגילוי, באופן של 'יום'{{הערה\|[[דברי משיח]] [[תשל"ח]] ח"ג ס"ע 59.}}.
			*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת אף על פי שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה\|שיחת חג הפורים תשל"ג ([https://drive.google.com/file/d/1PSY0-qMAXfeimlJGeVHpUDB1A7OXXDPH/view שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' 418 ואילך]).}}.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/61.pdf 'להודות ולהלל לשמך הגדול' - אוצר פירושים על סדר ועל הניסים מתוך תורתו של הרבי]''', בטאון 'מעיינותיך' גליון 61, כסלו תש"פ		*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/61.pdf 'להודות ולהלל לשמך הגדול' - אוצר פירושים על סדר ועל הניסים מתוך תורתו של הרבי]''', בטאון 'מעיינותיך' גליון 61, כסלו תש"פ
			*'''[https://chabad.info/beis-medrash/345041/ ביאור מקיף בעניין השוכח לומר "ועל הניסים"]''', מאת המרא דאתרא בד"צ קראון הייטס הרב יוסף ישעי' ברוין, באתר {{אינפו}}

	{{חנוכה}}		{{חנוכה}}
			{{פורים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:חנוכה]]		[[קטגוריה:חנוכה]]
			[[קטגוריה:פורים]]

נסיעה לרבי ב־16:35, 27 במרץ 2025

2025-03-27T16:35:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:35, 27 במרץ 2025
שורה 43:		שורה 43:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/61.pdf 'להודות ולהלל לשמך הגדול' - אוצר פירושים על סדר ועל הניסים מתוך תורתו של הרבי]''', בטאון 'מעיינותיך' גליון 61, כסלו תש"פ		*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/61.pdf 'להודות ולהלל לשמך הגדול' - אוצר פירושים על סדר ועל הניסים מתוך תורתו של הרבי]''', בטאון 'מעיינותיך' גליון 61, כסלו תש"פ

	{{חנוכה}}		{{חנוכה}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:חנוכה]]		[[קטגוריה:חנוכה]]

חשבון ספאם מרכזי: יחי המלך

2025-01-20T20:19:54Z

יחי המלך

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:19, 20 בינואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{מפנה\|ועל הניסים\|נוסח התפילה של חג הפורים\|ועל הניסים (פורים)}}		{{מפנה\|ועל הניסים\|נוסח התפילה של חג הפורים\|ועל הניסים (פורים)}}
	[[קובץ:ועל הניסים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]		[[קובץ:ועל הניסים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]
	נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי החג, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג.		נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי החג, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג. בפשטות בתפילה לא מוזכר נס פך השמן אלא נס [[חנוכה\|נצחון המלחמה]] בלבד.

	==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==		==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==

חב"דפדי פעיל: /* קישורים חיצוניים */

2021-11-17T18:40:15Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:40, 17 בנובמבר 2021
שורה 43:		שורה 43:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/61.pdf 'להודות ולהלל לשמך הגדול' - אוצר פירושים על סדר ועל הניסים מתוך תורתו של הרבי]''', בטאון 'מעיינותיך' גליון 61, כסלו תש"פ		*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/61.pdf 'להודות ולהלל לשמך הגדול' - אוצר פירושים על סדר ועל הניסים מתוך תורתו של הרבי]''', בטאון 'מעיינותיך' גליון 61, כסלו תש"פ
			{{חנוכה}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{חנוכה}}~~
	[[קטגוריה:חנוכה]]		[[קטגוריה:חנוכה]]

חלוקת קונטרסים: תיקון הערה

2021-07-28T00:56:16Z

תיקון הערה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:56, 28 ביולי 2021
שורה 35:		שורה 35:
	*'''מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים . . וְרַבִּים . . וּטְמֵאִים . . וּרְשָׁעִים . . וְזֵדִים:''' כל ביטויים אלו כוונתם ליהודים מתוך בני ישראל שעמדו לצידם של היוונים, ולכן הנוסח הוא דווקא 'מסרת' ולא 'ניצחת', כי המטרה הסופית היא שגם הם ימסרו לידי בני ישראל השומרים תורה ומצוות ויצטרפו אליהם{{הערה\|שם=לקוש חלק ל}}. למרות שלמלחמה לא היה סיכוי בדרך הטבע, ולאדם אסור לאבד את עצמו לדעת במצב של סכנה ודאית, למי שהוא אדם גדול וחסיד וירא שמים שרואה שהדור פרוץ בכך - רשאי לקדש את השם ולמסור את הנפש אפילו על דבר קל, כדי שיראו העם וילמדו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק לה, וישב־חנוכה.}}.		*'''מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים . . וְרַבִּים . . וּטְמֵאִים . . וּרְשָׁעִים . . וְזֵדִים:''' כל ביטויים אלו כוונתם ליהודים מתוך בני ישראל שעמדו לצידם של היוונים, ולכן הנוסח הוא דווקא 'מסרת' ולא 'ניצחת', כי המטרה הסופית היא שגם הם ימסרו לידי בני ישראל השומרים תורה ומצוות ויצטרפו אליהם{{הערה\|שם=לקוש חלק ל}}. למרות שלמלחמה לא היה סיכוי בדרך הטבע, ולאדם אסור לאבד את עצמו לדעת במצב של סכנה ודאית, למי שהוא אדם גדול וחסיד וירא שמים שרואה שהדור פרוץ בכך - רשאי לקדש את השם ולמסור את הנפש אפילו על דבר קל, כדי שיראו העם וילמדו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק לה, וישב־חנוכה.}}.
	*'''וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים:''' כוונת הנוסח היא על המתיוונים מתוך בני ישראל, וזהו החידוש בנצחון, הן מבחינה גשמית שהצליחו לנצח למרות שהיו ליוונים משתפי פעולה מתוך בני ישראל, והן מבחינה רוחנית, שבני ישראל ניצחו את אחיהם ובשרם, וההכרח לזה גם מפני שתוארים אלו שייכים לאמיתתם רק בבני ישראל{{הערה\|שם=לקוש חלק ל\|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 209.}}.		*'''וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים:''' כוונת הנוסח היא על המתיוונים מתוך בני ישראל, וזהו החידוש בנצחון, הן מבחינה גשמית שהצליחו לנצח למרות שהיו ליוונים משתפי פעולה מתוך בני ישראל, והן מבחינה רוחנית, שבני ישראל ניצחו את אחיהם ובשרם, וההכרח לזה גם מפני שתוארים אלו שייכים לאמיתתם רק בבני ישראל{{הערה\|שם=לקוש חלק ל\|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 209.}}.
	*'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה\|שם=~~לקוטי שיחות~~ חלק ל}}.		*'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה\|שם=לקוש חלק ל}}.
	*'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא הייתה להרוס את ההיכל, אלא אדרבה, להכניס להיכל של הקדושה חכמות חיצוניות, ולהעמיד אותם במדרגה של חכמת התורה. והתיקון צריך להיות לפנות את היכל התורה, ולמסור את הנפש כדי לא לאפשר לחכמת זרות לחדור להיכל{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, חנוכה.}}.		*'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא הייתה להרוס את ההיכל, אלא אדרבה, להכניס להיכל של הקדושה חכמות חיצוניות, ולהעמיד אותם במדרגה של חכמת התורה. והתיקון צריך להיות לפנות את היכל התורה, ולמסור את הנפש כדי לא לאפשר לחכמת זרות לחדור להיכל{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, חנוכה.}}.
	*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}.		*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}.

חלוקת קונטרסים: מיזוג הערות שוליים

2021-05-19T04:43:52Z

מיזוג הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:56, 28 ביולי 2021
שורה 35:		שורה 35:
	*'''מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים . . וְרַבִּים . . וּטְמֵאִים . . וּרְשָׁעִים . . וְזֵדִים:''' כל ביטויים אלו כוונתם ליהודים מתוך בני ישראל שעמדו לצידם של היוונים, ולכן הנוסח הוא דווקא 'מסרת' ולא 'ניצחת', כי המטרה הסופית היא שגם הם ימסרו לידי בני ישראל השומרים תורה ומצוות ויצטרפו אליהם{{הערה\|שם=לקוש חלק ל}}. למרות שלמלחמה לא היה סיכוי בדרך הטבע, ולאדם אסור לאבד את עצמו לדעת במצב של סכנה ודאית, למי שהוא אדם גדול וחסיד וירא שמים שרואה שהדור פרוץ בכך - רשאי לקדש את השם ולמסור את הנפש אפילו על דבר קל, כדי שיראו העם וילמדו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק לה, וישב־חנוכה.}}.		*'''מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים . . וְרַבִּים . . וּטְמֵאִים . . וּרְשָׁעִים . . וְזֵדִים:''' כל ביטויים אלו כוונתם ליהודים מתוך בני ישראל שעמדו לצידם של היוונים, ולכן הנוסח הוא דווקא 'מסרת' ולא 'ניצחת', כי המטרה הסופית היא שגם הם ימסרו לידי בני ישראל השומרים תורה ומצוות ויצטרפו אליהם{{הערה\|שם=לקוש חלק ל}}. למרות שלמלחמה לא היה סיכוי בדרך הטבע, ולאדם אסור לאבד את עצמו לדעת במצב של סכנה ודאית, למי שהוא אדם גדול וחסיד וירא שמים שרואה שהדור פרוץ בכך - רשאי לקדש את השם ולמסור את הנפש אפילו על דבר קל, כדי שיראו העם וילמדו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק לה, וישב־חנוכה.}}.
	*'''וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים:''' כוונת הנוסח היא על המתיוונים מתוך בני ישראל, וזהו החידוש בנצחון, הן מבחינה גשמית שהצליחו לנצח למרות שהיו ליוונים משתפי פעולה מתוך בני ישראל, והן מבחינה רוחנית, שבני ישראל ניצחו את אחיהם ובשרם, וההכרח לזה גם מפני שתוארים אלו שייכים לאמיתתם רק בבני ישראל{{הערה\|שם=לקוש חלק ל\|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 209.}}.		*'''וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים:''' כוונת הנוסח היא על המתיוונים מתוך בני ישראל, וזהו החידוש בנצחון, הן מבחינה גשמית שהצליחו לנצח למרות שהיו ליוונים משתפי פעולה מתוך בני ישראל, והן מבחינה רוחנית, שבני ישראל ניצחו את אחיהם ובשרם, וההכרח לזה גם מפני שתוארים אלו שייכים לאמיתתם רק בבני ישראל{{הערה\|שם=לקוש חלק ל\|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 209.}}.
	*'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה\|שם=~~לקוטי שיחות~~ חלק ל}}.		*'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה\|שם=לקוש חלק ל}}.
	*'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא הייתה להרוס את ההיכל, אלא אדרבה, להכניס להיכל של הקדושה חכמות חיצוניות, ולהעמיד אותם במדרגה של חכמת התורה. והתיקון צריך להיות לפנות את היכל התורה, ולמסור את הנפש כדי לא לאפשר לחכמת זרות לחדור להיכל{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, חנוכה.}}.		*'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא הייתה להרוס את ההיכל, אלא אדרבה, להכניס להיכל של הקדושה חכמות חיצוניות, ולהעמיד אותם במדרגה של חכמת התורה. והתיקון צריך להיות לפנות את היכל התורה, ולמסור את הנפש כדי לא לאפשר לחכמת זרות לחדור להיכל{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, חנוכה.}}.
	*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}.		*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}.