וואכנאכט (ליל ברית) - היסטוריית גרסאות

80.246.130.52: /* מקור המנהג */תיקנתי שגיאה

2023-11-27T20:06:40Z

מקור המנהג: תיקנתי שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:06, 27 בנובמבר 2023
שורה 6:		שורה 6:
	מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם [[ברית מילה\|הברית]] בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה\|זוהר פרשת לך לך.}}.		מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם [[ברית מילה\|הברית]] בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה\|זוהר פרשת לך לך.}}.

	ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה\|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה\|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים ~~לגפוע~~ בתינוק באופן מיוחד{{הערה\|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה\|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.		ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה\|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה\|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לפגוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה\|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה\|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.

	[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&hilite=0109c99c-b323-4555-af2e-f3f1595d9be5&st=%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa&pgnum=194 בסידורו] של רבי [[יעקב עמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.		[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&hilite=0109c99c-b323-4555-af2e-f3f1595d9be5&st=%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa&pgnum=194 בסידורו] של רבי [[יעקב עמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.

חיים כ: /* מקור המנהג */

2023-08-31T19:27:06Z

מקור המנהג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:27, 31 באוגוסט 2023
שורה 4:		שורה 4:

	==מקור המנהג==		==מקור המנהג==
	מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה\|זוהר פרשת לך לך.}}.		מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם [[ברית מילה\|הברית]] בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה\|זוהר פרשת לך לך.}}.

	ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה\|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה\|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה\|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה\|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.		ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה\|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה\|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה\|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה\|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.

חיים כ: /* מנהג חב"ד ב'וואך נאכט' */

2023-08-31T19:25:06Z

מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:25, 31 באוגוסט 2023
שורה 15:		שורה 15:

	==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'==		==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'==
	בשנת [[תשמ"ג]] שאל הרב [[יהושע פינסון]] את הרבי מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה.		בשנת [[תשמ"ג]] שאל הרב [[יהושע פינסון]] את [[הרבי]] מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה.

	הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה\|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMTUzMDkyMDYwNjcwOTYxMTYwOTIBWjlPajNnSzlCYVlKATAuMgEBdjI קרנו תרום בכבוד]'''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], י"א [[ניסן]] תשע"ג.}}.		הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה\|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMTUzMDkyMDYwNjcwOTYxMTYwOTIBWjlPajNnSzlCYVlKATAuMgEBdjI קרנו תרום בכבוד]'''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], י"א [[ניסן]] תשע"ג.}}.

יוסף בן מלמד: /* קישורים חיצוניים */

2023-08-09T03:18:38Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:18, 9 באוגוסט 2023
שורה 49:		שורה 49:
	*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], '''[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=985&cat=9&haoro=4 האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?]''', הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע		*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], '''[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=985&cat=9&haoro=4 האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?]''', הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע

			{{לידה}}
			{{אירועים יהודיים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{אירועים יהודיים}}~~
	[[קטגוריה:ברית מילה]]		[[קטגוריה:ברית מילה]]

188.64.207.95 ב־20:11, 14 ביוני 2022

2022-06-14T20:11:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:11, 14 ביוני 2022
שורה 8:		שורה 8:
	ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה\|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה\|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה\|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה\|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.		ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה\|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה\|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה\|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה\|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.

	בסידורו של רבי [[יעקב עמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.		[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&hilite=0109c99c-b323-4555-af2e-f3f1595d9be5&st=%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa&pgnum=194 בסידורו] של רבי [[יעקב עמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.

	בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.		בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.

להתראות ב־09:09, 2 במרץ 2021

2021-03-02T09:09:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:09, 2 במרץ 2021
שורה 41:		שורה 41:
	*הרב שמואל הורביץ, '''שבח הברית'''		*הרב שמואל הורביץ, '''שבח הברית'''
	*הרב שמעון גדסי, '''שמירת השמחות'''		*הרב שמעון גדסי, '''שמירת השמחות'''
			*'''ליל שימורים''', במחנה צבאות השם י"ט שבט תש"פ עמוד 6

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

כתית למאור: החלפת טקסט – "תשנ"א" ב־"תנש"א"

2021-01-13T14:45:50Z

החלפת טקסט – "תשנ"א" ב־"תנש"א"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:45, 13 בינואר 2021
שורה 30:		שורה 30:

	===הרבי===		===הרבי===
	בליל [[כ"ו חשון]] [[תשט"ז]] נכנס ל[[יחידות]] הגאון הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר ה[[יחידות]] מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'{{הערה\|תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.}}. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת [[~~תשנ~~"א]] ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]].		בליל [[כ"ו חשון]] [[תשט"ז]] נכנס ל[[יחידות]] הגאון הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר ה[[יחידות]] מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'{{הערה\|תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.}}. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת [[תנש"א]] ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]].

	==ראו גם==		==ראו גם==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

2020-08-31T02:55:16Z

החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:55, 31 באוגוסט 2020
שורה 19:		שורה 19:
	הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה\|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMTUzMDkyMDYwNjcwOTYxMTYwOTIBWjlPajNnSzlCYVlKATAuMgEBdjI קרנו תרום בכבוד]'''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], י"א [[ניסן]] תשע"ג.}}.		הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה\|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMTUzMDkyMDYwNjcwOTYxMTYwOTIBWjlPajNnSzlCYVlKATAuMgEBdjI קרנו תרום בכבוד]'''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], י"א [[ניסן]] תשע"ג.}}.

	למעשה, היות וב[[קונטרס חנוך לנער]] מובא שאצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו נעורים כל הלילה "באמירת המזמורים ולימוד הזוהר שנוהגים בליל הברית", והספר היחיד שליקט מזמורי [[~~תהילים~~]] וקטעים מספר הזוהר הוא סידור רבי יעקב מעמדין, נוהגים רוב חסידי חב"ד לומר את מזמורי ~~התהילים~~ שנלקטו שם וגם את הקטעים מספר הזוהר שהועתקו בסדר המופיע בסידור זה לליל הברית.		למעשה, היות וב[[קונטרס חנוך לנער]] מובא שאצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו נעורים כל הלילה "באמירת המזמורים ולימוד הזוהר שנוהגים בליל הברית", והספר היחיד שליקט מזמורי [[תהלים]] וקטעים מספר הזוהר הוא סידור רבי יעקב מעמדין, נוהגים רוב חסידי חב"ד לומר את מזמורי התהלים שנלקטו שם וגם את הקטעים מספר הזוהר שהועתקו בסדר המופיע בסידור זה לליל הברית.

	מכיון שאצל חסידי חב"ד נהוג שהלימוד משולב עם [[התוועדות חסידית]]{{מקור}}, יש הנוהגים לספר בלילה זה את סיפור לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בו מופיע גם התיאור אודות ליל הברית, וכן את הסיפור המקובל מ[[הבעל שם טוב]] אודות השמירה המיוחדת שנצרכת לתינוקות קודם הברית, וכיצד הציל הבעל שם טוב משפחה שסבלה מחתול שפגע בילדיהם והרג אותם בכל פעם בלילה האחרון לפני הברית.		מכיון שאצל חסידי חב"ד נהוג שהלימוד משולב עם [[התוועדות חסידית]]{{מקור}}, יש הנוהגים לספר בלילה זה את סיפור לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בו מופיע גם התיאור אודות ליל הברית, וכן את הסיפור המקובל מ[[הבעל שם טוב]] אודות השמירה המיוחדת שנצרכת לתינוקות קודם הברית, וכיצד הציל הבעל שם טוב משפחה שסבלה מחתול שפגע בילדיהם והרג אותם בכל פעם בלילה האחרון לפני הברית.
שורה 25:		שורה 25:
	==אצל רבותינו נשיאינו==		==אצל רבותינו נשיאינו==
	===אדמו"ר הרש"ב===		===אדמו"ר הרש"ב===
	בהקדמה ל[[קונטרס חנוך לנער]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&st=&pgnum=7 עמוד 7].}}, מובא תיאור ה'וואכנאכט' בלילה שקדם לברית המילה של [[אדמו"ר הרש"ב]], בו ישבו יחד עשרות חסידים יחד עם בני משפחת בית הרב לומר [[~~תהילים~~]] וללמוד את הקטעים הנהוגים מספר הזוהר.		בהקדמה ל[[קונטרס חנוך לנער]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&st=&pgnum=7 עמוד 7].}}, מובא תיאור ה'וואכנאכט' בלילה שקדם לברית המילה של [[אדמו"ר הרש"ב]], בו ישבו יחד עשרות חסידים יחד עם בני משפחת בית הרב לומר [[תהלים]] וללמוד את הקטעים הנהוגים מספר הזוהר.

	באותו לילה גם הודיע [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהברית לא תתקיים במועדה, וכלתו [[רבקה שניאורסון\|הרבנית רבקה]] ניסתה להתעקש ולגזור בכח בת תלמיד חכם שהברית כן תתקיים במועדה, אך למחרת התגלה כוחו הנבואי של ה'צמח צדק', והתגלה שלא ניתן לערוך את הברית מפני מצב בריאותו של התינוק, והיא נדחתה ליומו השני של חנוכה.		באותו לילה גם הודיע [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהברית לא תתקיים במועדה, וכלתו [[רבקה שניאורסון\|הרבנית רבקה]] ניסתה להתעקש ולגזור בכח בת תלמיד חכם שהברית כן תתקיים במועדה, אך למחרת התגלה כוחו הנבואי של ה'צמח צדק', והתגלה שלא ניתן לערוך את הברית מפני מצב בריאותו של התינוק, והיא נדחתה ליומו השני של חנוכה.

95.86.112.61: /* מקור המנהג */

2018-04-04T19:45:01Z

מקור המנהג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:45, 4 באפריל 2018
שורה 8:		שורה 8:
	ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה\|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה\|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה\|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה\|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.		ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה\|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה\|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה\|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה\|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}.

	בסידורו של רבי [[יעקב ~~מעמדין~~]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.		בסידורו של רבי [[יעקב עמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.

	בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.		בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.

שיע.ק: לשון

2017-06-27T02:49:12Z

לשון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:49, 27 ביוני 2017
שורה 1:		שורה 1:
	ה'''וואָכנאַכט''' (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם '''ליל ברית''' ומאויית גם '''וואך נאכט''') הוא שמו של ~~הטקס אותו נהוג לערוך~~ בלילה שלפני [[ברית מילה\|ברית המילה]] של ~~התינוק~~, ~~בו נוהג~~ אבי התינוק ~~יחד~~ עם ידידיו ~~להישאר ער ולעסוק~~ בלימוד התורה במשך כל הלילה. ~~בלילה זה נוהגים ללמוד~~ קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של הברית מילה.		ה'''וואָכנאַכט''' (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם '''ליל ברית''' ומאויית גם '''וואך נאכט''') הוא שמו של מנהג מקובל בלילה שלפני [[ברית מילה\|ברית המילה]] של תינוק, אבי התינוק נותר ער (עם ידידיו) ועוסק בלימוד התורה במשך כל הלילה. הלימוד כולל גם קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של הברית מילה.

	מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות ~~נהוג לערוך טקס~~ דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'.		מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות ישנו מנהג דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'.

	==מקור המנהג==		==מקור המנהג==