השתחויה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־16:32, 11 בפברואר 2025

2025-02-11T16:32:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:32, 11 בפברואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	[[קובץ:השתחויה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|השתחויה ~~בבית~~ המקדש]]		[[קובץ:השתחויה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|השתחויה ב[[קודש]] שב[[בית המקדש]]]]
	'''השתחויה''', היא פעולת הכנעה הנעשית לה' באמצעות הכנעת ראשו וגופו של האדם, "וכל קומה לפניך תשתחווה".		'''השתחויה''', היא פעולת הכנעה הנעשית לה' באמצעות הכנעת ראשו וגופו של האדם, "וכל קומה לפניך תשתחווה".

ב. א. א. ב־08:42, 15 במרץ 2023

2023-03-15T08:42:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:42, 15 במרץ 2023
שורה 1:		שורה 1:
			{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	[[קובץ:השתחויה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|השתחויה בבית המקדש]]		[[קובץ:השתחויה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|השתחויה בבית המקדש]]
	'''השתחויה''', היא פעולת הכנעה הנעשית לה' באמצעות הכנעת ראשו וגופו של האדם, "וכל קומה לפניך תשתחווה".		'''השתחויה''', היא פעולת הכנעה הנעשית לה' באמצעות הכנעת ראשו וגופו של האדם, "וכל קומה לפניך תשתחווה".

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2021-02-10T21:32:56Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:32, 11 בפברואר 2021
שורה 7:		שורה 7:

	==על פי חסידות==		==על פי חסידות==
	בחסידות מוסבר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.}} שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].		בחסידות מוסבר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.}} שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].

	ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.		ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.

חבר: /* על פי חסידות */

2020-11-18T06:38:23Z

על פי חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:38, 18 בנובמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:

	==על פי חסידות==		==על פי חסידות==
	בחסידות מוסבר{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm~~\|אגרותק~~ קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.}} שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].		בחסידות מוסבר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.}} שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].

	ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.		ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2020-09-06T04:07:55Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:07, 6 בספטמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:

	==על פי חסידות==		==על פי חסידות==
	בחסידות מוסבר{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm\|אגרותק קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.~~</ref>~~ שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].		בחסידות מוסבר{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm\|אגרותק קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.}} שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].

	ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.		ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2020-09-06T04:06:23Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:06, 6 בספטמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:

	==על פי חסידות==		==על פי חסידות==
	בחסידות מוסבר~~<ref>~~[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm\|אגרותק קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.</ref> שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].		בחסידות מוסבר{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm\|אגרותק קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.</ref> שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].

	ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.		ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:38:57Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:38, 24 באוגוסט 2020
שורה 4:		שורה 4:
	פעולה ההשתחויה מורה על כך שהאדם מכניע את כל מהותו להשם יתברך, מכיון שמכופף גם את ראשו, מהותו ו[[עצמותו]] של האדם אינם נשארים כמו שהם - כמו בפעולת הכריעה - למשל שבה ראשו נשאר זקוף, אלא הוא מכניע את עצמו לה'.		פעולה ההשתחויה מורה על כך שהאדם מכניע את כל מהותו להשם יתברך, מכיון שמכופף גם את ראשו, מהותו ו[[עצמותו]] של האדם אינם נשארים כמו שהם - כמו בפעולת הכריעה - למשל שבה ראשו נשאר זקוף, אלא הוא מכניע את עצמו לה'.

	לכן דרגה זו היא דרגה גבוהה יותר מ[[כריעה]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[לקוטי תורה]] לשמיני עצרת.}}.		לכן דרגה זו היא דרגה גבוהה יותר מ[[כריעה]]{{הערה\|1=[[לקוטי תורה]] לשמיני עצרת.}}.

	==על פי חסידות==		==על פי חסידות==

אליהו ב. ב־00:29, 30 ביולי 2020

2020-07-30T00:29:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:29, 30 ביולי 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:השתחויה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|השתחויה בבית המקדש]]		[[קובץ:השתחויה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|השתחויה בבית המקדש]]
	'''השתחויה''', היא פעולת הכנעה הנעשית ~~- להשי"ת,~~ באמצעות הכנעת ראשו וגופו, "וכל קומה לפניך תשתחווה".		'''השתחויה''', היא פעולת הכנעה הנעשית לה' באמצעות הכנעת ראשו וגופו של האדם, "וכל קומה לפניך תשתחווה".

	פעולה זו מורה על כך ~~כי הוא~~ מכניע את כל מהותו להשם יתברך, מכיון שמכופף גם את ראשו, מהותו ו[[עצמותו]] של האדם אינם נשארים כמו שהם - כמו בפעולת הכריעה - למשל שבה ראשו נשאר זקוף, אלא הוא מכניע את עצמו ~~להשי"ת~~.		פעולה ההשתחויה מורה על כך שהאדם מכניע את כל מהותו להשם יתברך, מכיון שמכופף גם את ראשו, מהותו ו[[עצמותו]] של האדם אינם נשארים כמו שהם - כמו בפעולת הכריעה - למשל שבה ראשו נשאר זקוף, אלא הוא מכניע את עצמו לה'.

	לכן דרגה זו היא דרגה גבוהה יותר מ[[כריעה]]{{הערת שוליים\|1=[[לקוטי תורה]] לשמיני עצרת.}}.		לכן דרגה זו היא דרגה גבוהה יותר מ[[כריעה]]{{הערת שוליים\|1=[[לקוטי תורה]] לשמיני עצרת.}}.

	==על פי חסידות==		==על פי חסידות==
	בחסידות מוסבר<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm\|אגרותק קודש אדמו"ר שליט"א אגרת שד]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.</ref> שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].		בחסידות מוסבר<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm\|אגרותק קודש אדמו"ר שליט"א אגרת דש]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.</ref> שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].

	ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.		ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.

חלוקת קונטרסים: /* על פי חסידות */

2020-07-28T20:11:07Z

על פי חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:11, 28 ביולי 2020
שורה 17:		שורה 17:
	אך כאשר אדם עומד בפני המלך ומשתחווה לפניו, ההשתחוואה איננה מבטאת את השגתו ברוממות המלך, אלא מורה על כך שבאותו רגע הוא מסלק את מציאותו הצידה, ושוב לא נרגשת מציאותו (ואפילו ביטולו כלפי המלך), אלא אך ורק נוכחותו של המלך נרגשת ותו לא.		אך כאשר אדם עומד בפני המלך ומשתחווה לפניו, ההשתחוואה איננה מבטאת את השגתו ברוממות המלך, אלא מורה על כך שבאותו רגע הוא מסלק את מציאותו הצידה, ושוב לא נרגשת מציאותו (ואפילו ביטולו כלפי המלך), אלא אך ורק נוכחותו של המלך נרגשת ותו לא.

	ולכן באותם זמנים מיוחדים שמאירה הארת עולם האצילות שאז האדם יכול להגיע לידי ביטול של בחינת מרכבה (~~״ביטול~~ באורו ~~ית׳~~ להיות חשיב קמיה כלא ~~ממש״~~), תיקנו חכמים להשתחוות, מאחר שההשתחוואה היא ביטוי גשמי לביטול נפלא זה.		ולכן באותם זמנים מיוחדים שמאירה הארת עולם האצילות שאז האדם יכול להגיע לידי ביטול של בחינת מרכבה ("ביטול באורו ית' להיות חשיב קמיה כלא ממש"), תיקנו חכמים להשתחוות, מאחר שההשתחוואה היא ביטוי גשמי לביטול נפלא זה.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקת קונטרסים: /* על פי חסידות */

2020-07-28T20:10:34Z

על פי חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:10, 28 ביולי 2020
שורה 11:		שורה 11:
	ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.		ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.

	לתוספת ביאור~~<ref>~~ראה אור התורה בראשית חלק ג תרג, א.~~</ref>~~ בשייכות של השתחוואה לביטול דמרכבה~~<ref>~~ראה תניא פרק לט. וראה מה ~~שביאורו~~ ב[[חסידות מבוארת]] שם.~~</ref>~~:		לתוספת ביאור{{הערה\|ראה אור התורה בראשית חלק ג תרג, א.}} בשייכות של השתחוואה לביטול דמרכבה{{הערה\|ראה תניא פרק לט. וראה מה שביארו ב[[חסידות מבוארת]] שם.}}:

	כאשר אדם מתבונן בגודל הפלאת ורוממות מלך בשר ודם, עד שהדבר נרגש בלבו ופועל עליו יראה עצומה, הרי באותה שעה הוא מתבטל למלך בתכלית ומתמסר אליו בכל ישותו. אך למרות גודל ביטולו, סוף סוף הוא נותר מציאות בפני עצמה עם שכל ורגש משל עצמו הירא מהמלך. כי הרי כל ביטולו מתבטא בכך שהוא מבין את גדולת ורוממות המלך והדבר נרגש אצלו.		כאשר אדם מתבונן בגודל הפלאת ורוממות מלך בשר ודם, עד שהדבר נרגש בלבו ופועל עליו יראה עצומה, הרי באותה שעה הוא מתבטל למלך בתכלית ומתמסר אליו בכל ישותו. אך למרות גודל ביטולו, סוף סוף הוא נותר מציאות בפני עצמה עם שכל ורגש משל עצמו הירא מהמלך. כי הרי כל ביטולו מתבטא בכך שהוא מבין את גדולת ורוממות המלך והדבר נרגש אצלו.
שורה 18:		שורה 18:

	ולכן באותם זמנים מיוחדים שמאירה הארת עולם האצילות שאז האדם יכול להגיע לידי ביטול של בחינת מרכבה (״ביטול באורו ית׳ להיות חשיב קמיה כלא ממש״), תיקנו חכמים להשתחוות, מאחר שההשתחוואה היא ביטוי גשמי לביטול נפלא זה.		ולכן באותם זמנים מיוחדים שמאירה הארת עולם האצילות שאז האדם יכול להגיע לידי ביטול של בחינת מרכבה (״ביטול באורו ית׳ להיות חשיב קמיה כלא ממש״), תיקנו חכמים להשתחוות, מאחר שההשתחוואה היא ביטוי גשמי לביטול נפלא זה.


	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]