הגניזה החרסונית - היסטוריית גרסאות

147.235.200.73 ב־00:24, 1 בפברואר 2026

2026-02-01T00:24:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:24, 1 בפברואר 2026
שורה 2:		שורה 2:
	'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר [[חרסון]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].		'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר [[חרסון]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

	האוסף היה אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]{{הערה\|הרבי כתב שראה 300 מכתבים מתוכה.}}, שעיינו בו, ושלושתם מאוד התפעלו מתוכנו. לא ידוע על איש מלבדם<ref>לבד -כמובן- מעתיק המכתבים לקובץ התמים, עליו העיד הרבי כי הוא לא הי' דייקן כלל [~~ספרי כ"ק אדמו"ר~~ אגרות קודש כרך ט ב'תרמח].</ref> שראה את האוסף.		האוסף היה אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]{{הערה\|הרבי כתב שראה 300 מכתבים מתוכה.}}, שעיינו בו, ושלושתם מאוד התפעלו מתוכנו. לא ידוע על איש מלבדם<ref>לבד -כמובן- מעתיק המכתבים לקובץ התמים, עליו העיד הרבי כי הוא לא הי' דייקן כלל [ראו אגרות קודש כרך ט, איגרת ב'תרמח].</ref> שראה את האוסף.

	אדמו"רי חב"ד הביעו דעתם שאף שהמכתבים הם העתק משובש, ולא מקוריים, אך תוכן רובם הוא אמת.		אדמו"רי חב"ד הביעו דעתם שאף שהמכתבים הם העתק משובש, ולא מקוריים, אך תוכן רובם הוא אמת.

147.235.200.73: הוספת מקור

2026-02-01T00:24:09Z

הוספת מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:24, 1 בפברואר 2026
שורה 2:		שורה 2:
	'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר [[חרסון]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].		'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר [[חרסון]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

	האוסף היה אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]{{הערה\|הרבי כתב שראה 300 מכתבים מתוכה.}}, שעיינו בו, ושלושתם מאוד התפעלו מתוכנו. לא ידוע על איש מלבדם<ref>לבד -כמובן- מעתיק המכתבים לקובץ התמים, עליו העיד הרבי ~~[באגרות שהתפרסמו בבית משיח בר"ה תשפ"ה]~~ כי הוא לא הי' דייקן כלל.</ref> שראה את האוסף.		האוסף היה אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]{{הערה\|הרבי כתב שראה 300 מכתבים מתוכה.}}, שעיינו בו, ושלושתם מאוד התפעלו מתוכנו. לא ידוע על איש מלבדם<ref>לבד -כמובן- מעתיק המכתבים לקובץ התמים, עליו העיד הרבי כי הוא לא הי' דייקן כלל [ספרי כ"ק אדמו"ר אגרות קודש כרך ט ב'תרמח].</ref> שראה את האוסף.

	אדמו"רי חב"ד הביעו דעתם שאף שהמכתבים הם העתק משובש, ולא מקוריים, אך תוכן רובם הוא אמת.		אדמו"רי חב"ד הביעו דעתם שאף שהמכתבים הם העתק משובש, ולא מקוריים, אך תוכן רובם הוא אמת.

לוח אור זרוע: /* הגניזה[3] */

2025-08-30T19:39:51Z

הגניזה[3]

ברכת הגאולה: פרשנות ביטול גרסה 798248 של 185.182.70.18 (שיחה)

2025-08-24T21:06:19Z

פרשנות ביטול גרסה 798248 של 185.182.70.18 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:06, 25 באוגוסט 2025
שורה 37:		שורה 37:
	==ביקורת ויחס הרבי==		==ביקורת ויחס הרבי==

	הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור\|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג. </ref>.		הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור\|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג. </ref>.

	מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה\|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:		מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה\|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:
שורה 52:		שורה 52:

	הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה, משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).		הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה, משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).
	עם זאת, בהמשך התערער בטחונו של הרבי באמינות המכתבים, והוא הורה להפריד את האגרות שמקורן בגניזה מהמיוחסות, ולהדפיסן במדור בפני עצמו{{הערה\|[[רש"ב לוין]], עבודת הקודש, עמ' לב.}}.

	הרבי באגרות קודש{{הערה\|אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'תצז.}} משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעויות בהעתקים.		הרבי באגרות קודש{{הערה\|אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'תצז.}} משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעויות בהעתקים.

185.182.70.18: רש"ב לוין

2025-08-24T19:39:45Z

רש"ב לוין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:39, 24 באוגוסט 2025
שורה 37:		שורה 37:
	==ביקורת ויחס הרבי==		==ביקורת ויחס הרבי==

	הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור\|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג. </ref>.		הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור\|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג. </ref>.

	מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה\|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:		מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה\|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:
שורה 52:		שורה 52:

	הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה, משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).		הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה, משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).
			עם זאת, בהמשך התערער בטחונו של הרבי באמינות המכתבים, והוא הורה להפריד את האגרות שמקורן בגניזה מהמיוחסות, ולהדפיסן במדור בפני עצמו{{הערה\|[[רש"ב לוין]], עבודת הקודש, עמ' לב.}}.

	הרבי באגרות קודש{{הערה\|אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'תצז.}} משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעויות בהעתקים.		הרבי באגרות קודש{{הערה\|אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'תצז.}} משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעויות בהעתקים.

ר.ז.: /* קישורים חיצוניים */

2025-05-02T01:31:45Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:31, 2 במאי 2025
שורה 76:		שורה 76:
	*[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm?q אגרת הרבי מתאריך י"ג אייר תשי"ד, כרך ט, אגרת ב'תרמח, בדבר הראיות נגד הגניזה]		*[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm?q אגרת הרבי מתאריך י"ג אייר תשי"ד, כרך ט, אגרת ב'תרמח, בדבר הראיות נגד הגניזה]
	*סקירה על הגניזה החרסונית, בסוף [https://drive.google.com/file/d/1WV3HDgYN4ExkrBZJOq09x6fh3sDPzyAy/view?usp=sharing קובץ 'כמים לים מכסים'] (מעמוד 191), בעריכת מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]], [[תומכי תמימים פוקונוס]]		*סקירה על הגניזה החרסונית, בסוף [https://drive.google.com/file/d/1WV3HDgYN4ExkrBZJOq09x6fh3sDPzyAy/view?usp=sharing קובץ 'כמים לים מכסים'] (מעמוד 191), בעריכת מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]], [[תומכי תמימים פוקונוס]]
	*[[אהרון לייב רסקין]], '''[~~http~~://chabadpedia.co.il/~~index.php~~/~~%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:~~%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%94_-_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf העדות של הרבי]''', מאה שנה לגילוי הגניזה החרסונית, חשיפה ראשונה {{PDF}} שבועון כפר חב"ד גליון 1767 עמוד 56		*[[אהרון לייב רסקין]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/52/%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%94_-_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf העדות של הרבי]''', מאה שנה לגילוי הגניזה החרסונית, חשיפה ראשונה {{PDF}} שבועון כפר חב"ד גליון 1767 עמוד 56

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

ר.ז.: /* ביקורת ויחס הרבי */

2025-05-02T01:30:33Z

ביקורת ויחס הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:30, 2 במאי 2025
שורה 37:		שורה 37:
	==ביקורת ויחס הרבי==		==ביקורת ויחס הרבי==

	הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור\|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}.<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג </ref>		הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור\|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג. </ref>.

	מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה\|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:		מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה\|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:
שורה 46:		שורה 46:
	*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.		*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.
	*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.		*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.
	*המכתבים שנדפסו ב[[התמים (ורשה)\|קובץ "התמים"]], המסדר לדפוס (הזעצער) העתיק מהעתקה ולא מהמקור וגם לא היה דייקן (כשבכלל ה[[חסידים]] לא דייקו בדברים כאלו), ולא מן הנמנע שיפלו שגיאות בתאריכים וכדומה, לכן אין ללמוד דבר מהנדפס ב"התמים"		*המכתבים שנדפסו ב[[התמים (ורשה)\|קובץ "התמים"]], המסדר לדפוס (הזעצער) העתיק מהעתקה ולא מהמקור וגם לא היה דייקן (כשבכלל ה[[חסידים]] לא דייקו בדברים כאלו), ולא מן הנמנע שיפלו שגיאות בתאריכים וכדומה, לכן אין ללמוד דבר מהנדפס ב"התמים".
	*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.		*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.
	*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני [[קבלה]] לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור.		*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני [[קבלה]] לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור.
שורה 53:		שורה 53:
	הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה, משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).		הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה, משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).

	הרבי באגרות קודש{{הערה\|אגרות קודש חלק ח אגרת ~~בתצז~~}} משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעויות בהעתקים.		הרבי באגרות קודש{{הערה\|אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'תצז.}} משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעויות בהעתקים.
	מעניין שבמכתב מי"ד אייר תשי"ד מביא הרבי ראיה מדבריו של המנחת אלעזר נגד הגניזה החרסונית, לאמיתותה, וזאת מדיוק לשונו: "הרבי ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא בעהמ"ס "מנחת אלעזר" ועוד - אשר בסופה וסערה הייתה דרכו ולא ניחת מביטויים חריפים וכו' בכתבו על דבר כללות מכתבי גניזה זו כותב בזהירות ידועה (=מסוימת): "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט)".		מעניין שבמכתב מי"ד אייר תשי"ד מביא הרבי ראיה מדבריו של המנחת אלעזר נגד הגניזה החרסונית, לאמיתותה, וזאת מדיוק לשונו: "הרבי ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא בעהמ"ס "מנחת אלעזר" ועוד - אשר בסופה וסערה הייתה דרכו ולא ניחת מביטויים חריפים וכו' בכתבו על דבר כללות מכתבי גניזה זו כותב בזהירות ידועה (=מסוימת): "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט)".

	הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).		הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים{{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד{{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).

	באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}		באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה"{{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==
	[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]
			* [[אגרות בעל התניא ובני דורו]]

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

ספרא רבא: ביטול גרסה 763816 של 185.182.70.19 (שיחה)

2025-05-01T03:47:39Z

ביטול גרסה 763816 של 185.182.70.19 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:47, 1 במאי 2025
שורה 57:		שורה 57:

	הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).		הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).

	עם זאת, בהמשך התערער בטחונו של הרבי באמינות המכתבים, והוא הורה להפריד את האגרות שמקורן בגניזה מהמיוחסות, ולהדפיסן במדור בפני עצמו{{הערה\|[[רש"ב לוין]], עבודת הקודש, עמ' לב.}}.

	באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}		באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}

185.182.70.19: /* ביקורת ויחס הרבי */ הרחבה

2025-04-30T21:44:54Z

ביקורת ויחס הרבי: הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:44, 1 במאי 2025
שורה 57:		שורה 57:

	הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).		הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).

			עם זאת, בהמשך התערער בטחונו של הרבי באמינות המכתבים, והוא הורה להפריד את האגרות שמקורן בגניזה מהמיוחסות, ולהדפיסן במדור בפני עצמו{{הערה\|[[רש"ב לוין]], עבודת הקודש, עמ' לב.}}.

	באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}		באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}

מנחם מענדל רושקניקוב ב־16:03, 14 באפריל 2025

2025-04-14T16:03:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:03, 14 באפריל 2025
שורה 42:		שורה 42:
	*מכל המומחים בחסידות הידועים בדרום [[רוסיה]] [היינו בסמיכות לאודסה וחרסון], אין אף אדם שיכול היה למצוץ מאצבעו ולזייף כמות כזאת של מכתבים [כ300 במספר].		*מכל המומחים בחסידות הידועים בדרום [[רוסיה]] [היינו בסמיכות לאודסה וחרסון], אין אף אדם שיכול היה למצוץ מאצבעו ולזייף כמות כזאת של מכתבים [כ300 במספר].
	*בתקופה ההיא [של הזיוף, לטענתם] היה בלתי אפשרי להשיג נייר שכזה.		*בתקופה ההיא [של הזיוף, לטענתם] היה בלתי אפשרי להשיג נייר שכזה.
	*דווקא השגיאות בתאריכים הם הראיה כי הכתבים הינם העתק, משום שדרך המעתיקים במהירות היא שנופלות שגיאות [בעיקר בתאריכים]. ואדרבא, לו היו הכתבים זיוף היה הזייפן בודק ומגיה את כל הכתבים עד שהיו נקיים מטעויות על מנת שיוכל למוכרם למומחים ~~ב[[חסידות]]~~.		*דווקא השגיאות בתאריכים הם הראיה כי הכתבים הינם העתק, משום שדרך המעתיקים במהירות היא שנופלות שגיאות [בעיקר בתאריכים]. ואדרבא, לו היו הכתבים זיוף היה הזייפן בודק ומגיה את כל הכתבים עד שהיו נקיים מטעויות על מנת שיוכל למוכרם למומחים בחסידות.
	*נקודה נוספת, עליה אמר [[הרבי]] כי היא ככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך [[אדמו"ר הריי"צ]], שזייפן לא היה מוכר את הכתבים לחסידים שרואים שהכל אותו נייר ועלולים לחשוד שמדובר בזיוף אלא לאלו שאינם מבינים בדבר, משמע שהכתבים אינם זיוף אלא העתק מהמקור.		*נקודה נוספת, עליה אמר [[הרבי]] כי היא ככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך [[אדמו"ר הריי"צ]], שזייפן לא היה מוכר את הכתבים לחסידים שרואים שהכל אותו נייר ועלולים לחשוד שמדובר בזיוף אלא לאלו שאינם מבינים בדבר, משמע שהכתבים אינם זיוף אלא העתק מהמקור.
	*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.		*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.
	*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.		*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.
	*המכתבים שנדפסו ~~בקובץ~~ "התמים", המסדר לדפוס (הזעצער) העתיק מהעתקה ולא מהמקור וגם לא היה דייקן (כשבכלל ה[[חסידים]] לא דייקו בדברים כאלו), ולא מן הנמנע שיפלו שגיאות בתאריכים וכדומה, לכן אין ללמוד דבר מהנדפס ב"התמים"		*המכתבים שנדפסו ב[[התמים (ורשה)\|קובץ "התמים"]], המסדר לדפוס (הזעצער) העתיק מהעתקה ולא מהמקור וגם לא היה דייקן (כשבכלל ה[[חסידים]] לא דייקו בדברים כאלו), ולא מן הנמנע שיפלו שגיאות בתאריכים וכדומה, לכן אין ללמוד דבר מהנדפס ב"התמים"
	*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.		*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.
	*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני [[קבלה]] לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור.		*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני [[קבלה]] לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:47, 1 במאי 2025
שורה 57:		שורה 57:

	הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).		הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).

	עם זאת, בהמשך התערער בטחונו של הרבי באמינות המכתבים, והוא הורה להפריד את האגרות שמקורן בגניזה מהמיוחסות, ולהדפיסן במדור בפני עצמו{{הערה\|[[רש"ב לוין]], עבודת הקודש, עמ' לב.}}.

	באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}		באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:44, 1 במאי 2025
שורה 57:		שורה 57:

	הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).		הרבי שלח עותק ממכתביו בנושא הגניזה לעורך כתב העת "הספר" (ביטאון בנושאי ספרות) מר צבי הרכבי, והוא פירסם בו את המכתבים. לאחר מכן במהלך השנים דנו החוקרים בבימות שונות בדברי הרבי (יש לציין, כי חלק מהחוקרים שעסקו בנושא הינם מהמתנגדים {{הערה\| למשל, החוקר שלמה זלמן הבלין, שמוצאו מגזע חסידי חב"ד, אך משתייך לציבור הליטאי והוא אחיינו של חנוך הענדל הבלין שנלחם נגד הרבי [עיין ערך: חנוך הענדל הבלין]. שלמה זלמן הבלין כותב בזלזול ובנצחנות נגד הגניזה החרסונית. כך גם ר' ד"צ הילמן [ראה בערכו] שעזב את חסידות חב"ד ועבר למחנה הליטאי, וכתב מתוך רגש של נצחנות נגד הגניזה החרסונית.}}, ומטרתם הייתה לנגח את חסידוּת חב"ד {{הערה\| ראו את מכתבו של הרבי בנושא מי"א ניסן תשט"ז, המכתב לא נדפס באג"ק, אך מופיע בבמות שונות, ונדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430.}} ולהעיז פנים נגד רבותינו נשיאינו).

			עם זאת, בהמשך התערער בטחונו של הרבי באמינות המכתבים, והוא הורה להפריד את האגרות שמקורן בגניזה מהמיוחסות, ולהדפיסן במדור בפני עצמו{{הערה\|[[רש"ב לוין]], עבודת הקודש, עמ' לב.}}.

	באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}		באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה\| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:39, 30 באוגוסט 2025
שורה 2:		שורה 2:
	'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר [[חרסון]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].		'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר [[חרסון]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

	האוסף היה אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]{{הערה\|הרבי כתב שראה 300 מכתבים מתוכה.}}, שעיינו בו, ושלושתם מאוד התפעלו מתוכנו. לא ידוע על איש מלבדם שראה את האוסף.		האוסף היה אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]{{הערה\|הרבי כתב שראה 300 מכתבים מתוכה.}}, שעיינו בו, ושלושתם מאוד התפעלו מתוכנו. לא ידוע על איש מלבדם<ref>לבד -כמובן- מעתיק המכתבים לקובץ התמים, עליו העיד הרבי [באגרות שהתפרסמו בבית משיח בר"ה תשפ"ה] כי הוא לא הי' דייקן כלל.</ref> שראה את האוסף.

	אדמו"רי חב"ד הביעו דעתם שאף שהמכתבים הם העתק משובש, ולא מקוריים, אך תוכן רובם הוא אמת.		אדמו"רי חב"ד הביעו דעתם שאף שהמכתבים הם העתק משובש, ולא מקוריים, אך תוכן רובם הוא אמת.
שורה 27:		שורה 27:
	בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.		בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.

	פרסום הגניזה, כנראה לראשונה, היה בספר [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)\|חכמי ישראל בעש"ט]] מאת הרב [[דוד שיפרין]], שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, אדמו"ר הריי"צ התנגד להוצאת הספר לאור{{הערה\|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=435 אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"א עמ' שצח.]}}, יש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר, אך הספר הודפס לפני שמכתבו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתנגדותו הספיק להגיע ל[[אמריקה]].		פרסום הגניזה בדפוס, כנראה לראשונה, היה בספר [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)\|חכמי ישראל בעש"ט]] מאת הרב [[דוד שיפרין]], שהי' חסיד של אדמו"ר הריי"צ, שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, אדמו"ר הריי"צ התנגד להוצאת הספר לאור{{הערה\|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=435 אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"א עמ' שצח.]}}, יש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר, אך הספר הודפס לפני שמכתבו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתנגדותו הספיק להגיע ל[[אמריקה]].

	הכתבים של הגניזה עברו ב[[ירושה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מברית המועצות. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.		הכתבים של הגניזה עברו ב[[ירושה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מברית המועצות. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.
שורה 37:		שורה 37:
	==ביקורת ויחס הרבי==		==ביקורת ויחס הרבי==

	הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור\|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג. </ref>.		הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור\|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג. </ref>".

	מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה\|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:		מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה\|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:
שורה 51:		שורה 51:
	*הטענה שבכל המכתבים נחתם גם בשם האם היא שחסידים נהגו לחתום בשם האם במכתביהם לרבם לא רק בפ"נים אלא גם במכתבים רגילים.		*הטענה שבכל המכתבים נחתם גם בשם האם היא שחסידים נהגו לחתום בשם האם במכתביהם לרבם לא רק בפ"נים אלא גם במכתבים רגילים.

	הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה, משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית ~~וכי היו ספרים רבים עם טעויות או תיקונים~~ (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).		הרבי הוסיף שההנחה שטעות מראה על כל התוכן כאינו נכון אינה סבירה, משום שאם כן נפסול כל ספר שתמצא בו טעות דפוס ייפסל מיידית והרי אין ספר ללא טעות (כגון הגמרא שרבנן סבוראי תקנו בה).

	הרבי באגרות קודש{{הערה\|אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'תצז.}} משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעויות בהעתקים.		הרבי באגרות קודש{{הערה\|אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'תצז.}} משער שהעתקים נעשו על מנת לפדות את האוסף המקורי, ובמקום הניחו העתקים שדמו למקורי, ולכן יש טעויות בהעתקים.